- התקיפות הישראליות על ארבעה מתקני נפט בסמוך לטהראן ב-7 במרץ 2026 עשויות לגרום נזק בריאותי וסביבתי ארוך-טווח לאזרחים.
- בתקיפות על תשתיות אזרחיות בעיקרן, הגורמות לאזרחים נזק שניתן היה לצפות מראש, יש משום הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והן עשויות לעלות כדי פשעי מלחמה.
- נראה שכוחות ישראליים לא הביאו בחשבון את הנזק ארוך-הטווח באזור טהראן, נזק שאפשר היה לצפות-מראש, ויש לתבוע מהם דין וחשבון על כך.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי תקיפות ישראליות על ארבעה מתקני נפט בסמוך לטהראן ב-7 במרץ 2026 עשויות לגרום נזק בריאותי וסביבתי ארוך-טווח לאזרחים. תקיפות על תשתיות אזרחיות בעיקרן, הגורמות לאזרחים נזק שניתן היה לצפות מראש, הן הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, והן עשויות לעלות כדי פשעי מלחמה.
ב-8 במרץ הודיעה החברה הממלכתית של איראן להפצת דלק כי "ארבעה אתרים ששימשו לאחסון ולהפצה של מוצרי נפט ומרכז להובלת מוצרי נפט במחוזות טהראן ואלבורז הותקפו בידי מטוסי אויב עוינים". באותו יום הודיע הצבא הישראלי ברשת X שהוא תקף בכוונה תחילה "כמה מתחמים לאחסון נפט השייכים למשמרות המהפכה האסלאמית בטהראן".
"לתקיפות הישראליות על מתקני הנפט בסמוך לטהראן ב-7 במרץ עשויות להיות השלכות הרסניות על הסביבה ועל בריאותם של בני אדם למשך שנים רבות, וייתכן שהן עולות כדי פשעי מלחמה", אמרה בהר סבא, חוקרת איראן בכירה בארגון Human Rights Watch. "לא נראה שכוחות ישראליים הביאו בחשבון את הנזק ארוך-הטווח באזור טהראן, נזק שאפשר היה לצפות מראש, ויש לתבוע מהם דין וחשבון על כך".
ארגון Human Rights Watch שוחח ישירות או באמצעות צדדים שלישיים עם שמונה אנשים בערים טהראן וכרג' על השפעותיהן של התקיפות, וכן עם תשעה מומחים לענייני סביבה ובריאות. חוקרים ניתחו תמונות לוויין ואימתו סרטונים הקשורים לתקיפות. ארגון Human Rights Watchפנה בכתב לרשויות ישראליות ואיראניות ב-26 במרץ בבקשת הבהרות נוספות בנוגע לתקיפות. הרשויות האיראניות לא השיבו.
הרשויות הישראליות השיבו ב-30 במרץ ואמרו שהתקיפות "בוצעו בהתאם לעקרונות ההבחנה, המידתיות והזהירות". הן טענו שמתקני הנפט שהותקפו "נועדו לספק ישירות דלק ליחידות של הכוחות המזוינים של המשטר, כדי לתמוך בתעופה צבאית, בכטב"מים, בכלי שיט ימיים ובתשתיות צבאיות אחרות".
ארגון Human Rights Watch אימת את הטענה שמתקני הנפט שימשו למטרות אזרחיות, אך לא הצליח לקבוע אם הם שימשו גם כדי לתמוך בצבא. מקור יודע דבר אמר שמתקני הנפט הכילו רק בנזין וסולר, שאינם משמשים לתעופה, לכטב"מים או לכלי שיט ימיים.
באמצעות תמונות לוויין וסרטונים מאומתים אישר ארגון Human Rights Watch שארבעת מתקני הנפט הותקפו; המיקום הגיאוגרפי של כמה מן התקיפות זוהה על ידי קבוצת המתנדבים GeoConfirmed.
בתמונות לוויין שצולמו ב-9 במרץ – למעלה מ-24 שעות אחרי התקיפות – נראים ענני עשן מיתמרים מתוך מתקני הנפט בשהראן, באקדסיה ובשהר-י ריי.
בתמונות שצולמו ב-11 במרץ נראים מְכלי אחסון נפט הרוסים במתקן הנפט פרדיס. אוניברסיטת אלבורז למדעי הרפואה דיווחה כי מרכז דיאליזה בקרבת המתקן בפרדיס "עלה באש, והציוד והבניין שלו נהרסו" במהלך התקיפה. בתמונות לוויין ברזולוציה גבוהה, שצולמו ב-18 במרץ, נראה בבירור נזק שנגרם למתקן רפואי ולבית ספר יסודי בסמוך למכל נפט הרוס במתקן הנפט פרדיס.
בתמונות שצולמו ב-11 במרץ נראה גם עשן שחור העולה ממתקן שהר-י ריי לעבר מרכז טהראן. בתמונות שצולמו ב-17 במרץ נראים עשרות מכלי אחסון נפט שנפגעו או נהרסו בארבעת האתרים, לרבות אש ועשן המיתמרים מעל למתקן הנפט אקדסיה.
מושל מחוז אלבורז אמר שבתקיפה על מתקן הנפט פרדיס נהרגו לפחות שישה אנשים ונפצעו 21 נוספים – דבר שלא ניתן היה לאמת. מספרי הנפגעים בשלוש התקיפות האחרות לא דווחו.
אישה בצפון טהראן סיפרה לארגון Human Rights Watch כי "ביום שלמחרת התקיפות [על מתקני הנפט] לא היה אפשר לראות את השמים – הם היו שחורים".
"העיר נראתה אפוקליפטית", אמרה אישה משכונת שחרק-י-גרב בצפון-מערב טהראן. "חזיתות הבניינים הלבנים, מכוניות, מוזאיקות בחצרות הפנימיות, שיחי פרחים וצמחים, החתולים של העיר – כולם כוסו בשכבה של פיח שחור".
תושבים תיארו תסמינים הקשורים בנשימה שהופיעו מייד לאחר התקיפות, כגון קוצר נשימה, שיעול מתמשך, כאב בחזה וגירויים בעור ובעיניים.
מומחים לענייני סביבה ובריאות אמרו שהתקיפות על מתקני הנפט גרמו לפליטת מזהמי אוויר מסוכנים, גם נדיפים וגם נראים לעין, העשויים לגרום להשפעות בריאותיות חמורות וכרוניות על תושבים באזור, אולי למשך עשורים.
תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות הצהירה ב-13 במרץ כי "אנשים באיראן, לרבות ילדים צעירים, שואפים כעת ישירות עשן כבד של נפט שרוף המכיל תרכובות מסוכנות. הדבר מעלה חששות כבדים להשפעות ארוכות-טווח הן על בריאות האדם והן על הסביבה... זיהום הנגרם בשל שריפות לא מבוקרות עשוי גם לחדור לאדמה ולמים, לחלחל למי תהום ולהיספג בגידולים, וכך לזהם את אספקת המזון".
ארגון הבריאות העולמי (WHO) אמר שהתקיפות "מעלות חששות לחשיפה רחבה יותר לזיהום באזור וכי למזהמים הרעילים ולאלה המשפיעים על בריאות דרכי הנשימה וגורמים לזיהום המים עשויות להיות השפעות ארוכות-טווח".
על פי דיני המלחמה החלים על הסכסוך הבינלאומי המזוין באיראן יש לתקוף במכוון מטרות צבאיות בלבד. על צדדים לוחמים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים ולאובייקטים אזרחיים, לרבות הימנעות מהצבת מטרות צבאיות בסמוך לאזורים מאוכלסים בצפיפות.
מתקני נפט ותשתיות אנרגיה אחרות נחשבים לאובייקטים אזרחיים, אבל הם עשויים להיות מטרות צבאיות אם הם משמשים לתמיכה בצבא. עם זאת, תקיפתם תיחשב לבלתי מידתית באופן לא חוקי אם הנזק הצפוי לאזרחים ולמבנים אזרחיים עולה על היתרון הצבאי הצפוי.
הנחיות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום קובעות כי בעת הערכת המידתיות יש להביא בחשבון השפעות סביבתיות עקיפות "שניתן לצפותן מראש בסבירות גבוהה". השפעות אלה כוללות השפעות "מהדהדות" ארוכות-טווח על המים, על מערכות המזון ועל בריאותם של אזרחים. גם תקיפת מטרות צבאיות אינה חוקית אם צפוי שתגרום נזק "נרחב, ארוך-טווח וחמור" לסביבה הטבעית במשך חודשים או שנים.
פקודות לביצוע הפרות חמורות של דיני המלחמה וביצוען של הפרות אלה מתוך כוונה פלילית – כלומר, במכוון או בפזיזות – הם פשעי מלחמה.
בנוסף לכך שהיה עליהם לוודא כי מתקני הנפט הם מטרות צבאיות, היה על הכוחות הישראליים גם להביא בחשבון את ההשפעות ארוכות-הטווח של התקיפות על הסביבה ועל בריאות האדם – השפעות שניתן היה לצפות מראש, לדברי ארגון Human Rights Watch.
כוחות איראניים תקפו בכוונה תחילה תשתיות נפט וגז במדינות אחרות, ובהן בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות.
"יש להתרות בישראל, וכן בארצות הברית ובאיראן, שדיני המלחמה קובעים הגנות מוגדרות על הסביבה", אמרה סבא. "תקיפות המכוונות לתשתיות נפט וגז עשויות להשפיע על מיליוני אנשים הרבה מעבר לתקופת הסכסוך עצמו".
