"זהו רגע של אמת. ההיסטוריה תשפוט את כולנו". את האזהרה החמורה הזו השמיע מזכ"ל האו"ם ב-27 באוקטובר בעודו מבקש פעולה דחופה לעצירת ההרג והסבל בישראל ובפלסטין. לקנדה היה תפקיד מרכזי ביצירת המסגרת הבינלאומית הנוכחית למניעת מעשי זוועה המוניים – השם הכולל לפשעים נרחבים ושיטתיים נגד אזרחים. כעת על ממשלת קנדה להתמקד במניעת מעשי זוועה במשבר הנוכחי בישראל-פלסטין.
בהתחשב בזלזול של הרשויות הישראליות והן של ארגונים חמושים פלסטיניים בחיי אזרחים, גורמי הסיכון לביצוע מעשי זוועה המוניים ברורים. סימני האזהרה המקדימים הכוללים רטוריקה רווית שנאה ודה-הומניזציה, איומים בפגיעה באזרחים והפרות חמורות של דיני המלחמה העולות כדי פשעי מלחמה, כבר ניכרים.
בפרסומים על פלסטינים לכודים בעזה, תיארו גורמי או"ם "סבל בל-יתואר" ו"אימה למיליון ילדים". גורמים אלה אף הזהירו כי "אנשים יתחילו למות מהתייבשות" וכי "ללא חשמל, בתי החולים עלולים להפוך לחדרי מתים". לנוכח נסיבות חמורות אלה, הדווח המיוחד של האו"ם לשטחים הפלסטיניים הזכיר למדינות את "אחריותן להגן על אוכלוסיות מפשעי זוועה ולמנוע אותם".
לקנדים היסטוריה של עמידה בחזית המאמצים הללו. בחודש ינואר 1994, גנרל רומיאו דלר, אז מפקד כוח שמירת השלום של האו"ם ברואנדה, שלח מברק לממונים עליו ובו הזהיר מפני טבח המוני ומתוכנן של אזרחים. הוא חזר וביקש לקבל מנדט חזק יותר, עוד חיילים ותוספת ציוד כדי להציל חיי אדם, אך איש לא שעה להפצרותיו ולאזהרותיו. ואז התרחש רצח עם שהאנושות כולה נושאת עד היום ככתם על מצפונה.
בעקבות הכישלון המוחלט של הקהילה הבינלאומית למנוע מעשי זוועה המוניים ברואנדה ובבלקן, קנדי אחר, אז שגריר המדינה באו"ם, אלן רוק, הוביל בשלהי שנות ה-90 מהלך מוצלח לאימוץ מערכת עקרונות המדגישה את האחריות הקולקטיבית של הקהילה הבינלאומית להגן על אזרחים כאשר ממשלות אינן מסוגלות או רוצות לעצור את שפיכות הדמים. דוקטרינת האחריות להגן (R2P), שאומצה פה אחד על ידי המדינות החברות באו"ם ב-2005, נועדה ליישב את עקרון הריבונות עם הציווי המוסרי והמשפטי להתערב כדי למנוע מעשי זוועה המוניים.
קנדה הייתה בעבר קול מוביל למתן דין וחשבון בינלאומי. היה לה תפקיד מרכזי בהקמת בית הדין הפלילי הבינלאומי ולאחרונה הובילה את המאמצים לטיפול בפשעים חמורים שבוצעו בסוריה ובאוקראינה. אבל כפי שמומחים מציינים, כדי למנוע הרג אזרחים נרחב דרושים שלושה דברים: אזהרה מוקדמת, ארגז כלים לפעולות מנע ורצון פוליטי. למרבה הצער, קנדה סובלת ממחסור חמור ברצון פוליטי לפעול.
ממשלת קנדה גינתה בצדק את ההתקפות הנתעבות בראשות חמאס נגד ישראל, שבמהלכן, על פי ממשלת ישראל, נהרגו כ-1,400 בני אדם, בהם מאות אזרחים. לעומת זאת, קנדה לא גינתה את הפרות דיני המלחמה של ישראל ברצועת עזה. תחת זאת, היא חוזרת ומדגישה שעל ישראל לפעול "בהתאם לחוק הבינלאומי", אף כי ההתעלמות המוחלטת מן הנורמות הללו ברורה לכול.
אומנם, ממשלת קנדה הודיעה על חבילות חדשות של סיוע הומניטרי לפלסטינים, אך לא גינתה חסימת סיוע מציל חיים לרצועה בידי ישראל, כמו גם את הענישה הקולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית בגין מעשים של ארגונים חמושים – שתיהן פשעי מלחמה.
אף שקנדה אימצה הצהרה מדינית חדשה בדבר שימוש בנשק נפץ, הקוראת למדינות להגביל את השימוש בנשק מסוג זה באזורים מיושבים או להימנע ממנו כליל בשל הסיכון הגבוה לפגיעה באזרחים, ממשלת טרודו לא גינתה את השימוש החוזר בהם ברצועת עזה הצפופה. ממשלת קנדה שותקת גם בנוגע לשימוש של ישראל כעת בזרחן לבן, חומר דליק הגורם לכוויות ושפגיעתו עלולה לגרום לסבל לכל החיים, באזורים מאוכלסים ברצועת עזה ובלבנון. לדברי משרד הבריאות בעזה, למעלה מ-10,500 פלסטינים נהרגו בעזה מאז 7 באוקטובר, בהם למעלה מ-4,300 ילדים.
לישראל היסטוריה ארוכה של הפרת דיני המלחמה ושל פשעי מלחמה, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch עוד טרם סבב הלחימה הנוכחי. אבל בעמדתה הרכה של קנדה כלפי ישראל, אין כל חדש. לפני פעולות האיבה הנוכחיות, ממשלת טרודו העלימה עין שוב ושוב מהדיכוי השיטתי של הרשויות הישראליות ומההפרות החמורות של זכויות אדם כלפי פלסטינים, שעל פי ארגונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים עולים כדי פשעי מלחמה מתמשכים מסוג אפרטהייד ורדיפה. על אף הצורך בעשיית צדק ובמתן דין וחשבון, קנדה אינה מראה כל סימן שבכוונתה לשקול מחדש את התנגדותה להחלת סמכותו של בית המשפט הפלילי הבינלאומי על פשעים חמורים בשטח הפלסטיני הכבוש.
עמדתה של ממשלת קנדה חורגת מפועלה המפואר לטיפול בפשעים בינלאומיים חמורים ולמניעתם. עוד אפשר לשנות כיוון. ראש הממשלה טרודו יכול להחליט לנקוט פעולה לנוכח סימני האזהרה הללו ולא לעמוד מנגד ולהחריש אל מול מעשי הזוועה. ממשלתו יכולה לעסוק בנושא באופן ערכי ונטול פניות ולגנות לא רק את פעולותיהם של ארגונים פלסטיניים חמושים, אלא גם את פעולותיה של ממשלת ישראל.
המשבר הנוכחי מדגיש עד כמה נחוץ שקנדה תתמוך במתן דין וחשבון באמצעות בית הדין הפלילי הבינלאומי. על קנדה גם לגנות באופן חד-משמעי הפרות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי, לקרוא לכל האחראים לשים קץ להפרות הללו ולהשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל כל עוד כוחותיה מפירים חמורות את דיני המלחמה מבלי לתת את הדין.
בסופו של דבר, קנדה יכולה להבהיר כי לחיי פלסטינים וישראלים ערך שווה וכי אזרחי שני הצדדים זכאים לכבוד אנושי, לחופש ולהגנה מפני אלימות. המצב הנוכחי מסוכן ואינו יכול להימשך. על קנדה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מעשי זוועה המוניים.
