שר החוץ הקנדי מארק גרנו יבקר השבוע בישראל ובגדה המערבית כדי לקדם "שלום כולל, צודק ובר-קיימה באזור ופתרון של שתי מדינות".
"קפיצה" למזרח התיכון כדי לתמוך בתהליך שלום גווע, ימים ספורים לאחר שבישראל הוקמה ממשלה שהבהירה כי תשמור על הסטטוס קוו בכל הנוגע לכיבוש בן יובל שנים, עשויה להיראות כמעשה חסר תוחלת. ואומנם היא כזו. שימור הפיקציה כי תהליך השלום עודנו מתנהל מאפשר לממשלת טרודו להימנע מהתמודדות עם המציאות בשטח.
כבר עשרות שנים שתומכיה של ישראל, ובכללם קנדה, רואים באפליה המושרשת של הפלסטינים בידי ישראל מצב זמני. אפליה זו כוללת שלטון צבאי דרקוני על פלסטינים בגדה המערבית הכבושה, בעת שיהודים-ישראלים החיים באותו שטח נהנים מהגנת הדין הישראלי. הממשלות התומכות בישראל מתייגות את ההפרות החמורות המבוצעות בשטח הפלסטיני הכבוש, לרבות ההתנחלויות המתרחבות ללא הרף, ההגבלות הגורפות על תנועת פלסטינים, ההחרמה ההמונית של קרקעות, ההריסה המפלה של בתים וההשעיה ההמונית של זכויות אזרח, אך ורק כתסמינים של היעדרו של תהליך שלום.
הגיע הזמן להתמודד עם המציאות. עשרות שנים חלפו, הכיבוש אינו זמני וכיום אין שום תהליך שלום אמיתי. עיקר השליטה על השטח שבין הים לירדן נמצא בידי ממשלת ישראל, והיא מעניקה באורח שיטתי זכויות יתר ליהודים-ישראלים, אגב דיכוי בעוצמות משתנות של הפלסטינים, הקבוצה השנייה החיה באותו שטח והדומה להם בגודלה. חוקים, מדיניות והצהרות של רשויות ישראליות מבהירים, בייחוד בשנים האחרונות, כי את מדיניות הממשלה כיום מנחה שימור השליטה היהודית-ישראלית על הדמוגרפיה, על הכוח פוליטי ועל האדמות. בחתירתן למטרה זו, הרשויות מנשלות פלסטינים, כולאות אותם, מפרידות אותם בכוח ומדכאות אותם בשל עצם זהותם.
אנליסטים מזהירים זה שנים כי אם אופן השליטה הישראלית על הפלסטינים יישאר בעינו, האפרטהייד יארוב מעבר לפינה. באפריל פרסם ארגוננו, Human Rights Watch, דוח המוכיח כי הרשויות הישראליות כבר חצו למעשה סף זה. בהתבסס על שנים של מחקר יסודי ושל ניתוח משפטי, הגענו למסקנה כי רשויות ישראליות מבצעות את הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה. הממצא שלנו מבוסס על מדיניותה הכוללת של ממשלת ישראל, שנועדה לשמר את שליטתם של יהודים-ישראלים על פלסטינים, ועל הפרות חמורות שבוצעו נגד פלסטינים החיים בשטח הכבוש, כולל מזרח ירושלים.
ארגון Human Rights Watch אינו היחיד שהגיע למסקנה זו. במהלך השנה האחרונה ניסחו 25 ארגוני זכויות פלסטינים פנייה לאו"ם בנושא האפרטהייד הישראלי וחתמו עליה יותר מ-200 ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים ואזוריים. ארגוני זכויות האדם הישראליים יש דין ובצלם פרסמו גם הם פרסומים חשובים בנושא האפרטהייד, בעוד משפטנים וחברי פרלמנט ברחבי העולם, פרשנים בעלי שם ושני שגרירים לשעבר של ישראל בדרום אפריקה הפנו אצבע מאשימה אל ישראל בנושא האפרטהייד. בשבועות האחרונים אירחו דרום אפריקה ונמיביה אירוע באו"ם שבו שרי החוץ שלהן השוו את הפרקטיקות הישראליות לאפרטהייד, ושרי החוץ של לוקסמבורג וצרפת הזכירו את המושג אפרטהייד בתגובותיהם על ההתפתחויות מהעת האחרונה.
אך ממשלת טרודו מסרבת להכיר במציאות זו. רק החודש הצהיר גרנו: "עמדת הממשלה הליברלית באשר לתווית האפרטהייד ברורה כשמש. אנו דוחים זאת באופן מוחלט". השר לא הסביר מדוע, לדעת קנדה, "התווית" אינה הולמת את הפשעים הבינלאומיים החמורים שתיעדו ארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים. ההכרה בביצוע פשע האפרטהייד הולכת ומתפשטת, ואילו קנדה היא אחת המדינות הבודדות שדחתה ממצא זה בפומבי.
קנדה מצהירה כי היא תומכת במאמצים לקידום עתיד טוב יותר עבור ישראלים ופלסטינים, אך אין זה נכון. היא התנגדה להפעלת סמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) על פשעים חמורים שבוצעו בשטח הפלסטיני הכבוש. התובעת של בית הדין פתחה לאחרונה בבדיקה רשמית של הפרות אלו, ועל קנדה לתמוך במהלכים אלה לקידום צדק ומתן דין וחשבון.
בחתירתה להחייאת תהליך השלום, קנדה העלימה עין מבעיה חמורה המצריכה תיקון דחוף ומיידי. היעדרו של תהליך שלום אינו יכול עוד להצדיק את המשך השלילה של זכויות היסוד מהפלסטינים.
על השר גרנו לפתוח את ביקורו בוויתור על מסריה השחוקים של קנדה, להכיר במציאות בשטח לאשורה וללחוץ על הרשויות הישראליות לנקוט צעדים להפסקת האפרטהייד והרדיפה.