הרשויות הישראליות הכפילו את המאמצים לדכא את הפלסטינים תחת ממשלה קואליציונית בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד, שהורכבה ממגוון רחב של מפלגות פוליטיות. דפוסי הפעולה של הרשויות הישראליות, הננקטים במסגרת המדיניות לשימור שליטתם של יהודים ישראלים על פלסטינים, עולים כדי הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה.
במהלך שלושה ימים של מעשי איבה בחודש אוגוסט, ביצעו כוחות ישראליים עשרות תקיפות אוויריות והטילו פריטי תחמושת נפיצה, ופגיעתם התפרסה על פני שטחים נרחבים ברצועת עזה המאוכלסת בצפיפות, בעוד הארגון החמוש הפלסטיני הג'יהאד האסלאמי ירה ללא הבחנה מאות רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), 49 פלסטינים, ובהם 17 ילדים, נהרגו. כמו כן נפצעו במהלך ההסלמה 360 פלסטינים ושבעים ישראלים.
מעשי האיבה בחודש אוגוסט התרחשו על רקע ההגבלות הגורפות שישראל מטילה מזה 15 שנה על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה וממנה. מדיניות הסגר של ישראל, שהוחמרה על ידי ההגבלות המצריות בגבולה עם רצועת עזה, שללה מלמעלה מ-2 מיליון הפלסטינים ברצועה, למעט חריגים צרים, את זכותם לחופש תנועה והזדמנויות לשיפור חייהם. מדיניות זו אף הגבילה מאוד את גישתם לחשמל, למים ולשירותי בריאות והביאה לקריסת הכלכלה. לדברי סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), כ-80 אחוז מ-2.1 מיליון תושבי הרצועה מסתמכים על סיוע הומניטרי.
בגדה המערבית הגבירו הכוחות הישראליים את פעילותם בעקבות כמה פיגועים של פלסטינים בתוך ישראל בחודש מארס. לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-21 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים 147 פלסטינים, יותר מבכל שנה מאז החל האו"ם בשנת 2005 לתעד בשיטתיות את מספר ההרוגים. בחודש מאי נורתה למוות העיתונאית הנודעת שירין אבו עאקלה מרשת אל-ג'זירה במהלך פשיטה ישראלית בצפון הגדה המערבית. כמה תחקירים עצמאיים העלו כי כוחות ישראליים הרגו אותה.
לפי נתוני שב"ס, נכון ל-31 בדצמבר הרשויות הישראליות אף החזיקו 866 פלסטינים במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט בהתבסס על ראיות חסויות. לדברי ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם זהו שיא של כמעט שני עשורים.
הרשויות הישראליות אף המשיכו לסייע בהעברתם של אזרחים ישראלים להתנחלויות בגדה המערבית הכבושה, צעד המהווה פשע מלחמה. לפי ארגון שלום עכשיו, בשנה שמתחילת כהונתה ועד סוף חודש יוני 2022, קידמה ממשלת בנט-לפיד תוכניות לבניית 7,292 יחידות דיור בהתנחלויות, עלייה של 26 אחוז בהשוואה לממוצע השנתי במהלך תקופות כהונתו של נתניהו כראש ממשלה בשנים 2012–2020.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך 11 החודשים הראשונים של שנת 2022 הרשויות הישראליות אף הרסו השנה 851 בתים ומבנים פלסטיניים אחרים בגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים, אגב עקירתם של 966 בני אדם מבתיהם. רוב המבנים נהרסו בעילה של היעדר היתרי בנייה, שבשל מדיניות ישראל השגתם היא משימה כמעט בלתי-אפשרית עבור פלסטינים באזורים אלה.
בחודש מאי התיר בית המשפט העליון להרוס את בתיהם של למעלה מ-1,000 פלסטינים במסאפר יטא שבדרום הגדה המערבית, בעילה של הימצאותם בשטח אש של הצבא הישראלי. בית המשפט קבע כי סמכות הצבא להכריז על שטחים צבאיים סגורים גוברת על הוראות המשפט הבינלאומי.
בחודש אוגוסט פשטו הרשויות הישראליות על משרדיהם של שבעה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים והוציאו להם צווי סגירה. צעדים אלה ננקטו בעקבות החלטת הרשויות משנת 2021 להוציא אל מחוץ לחוק שישה מהארגונים על ידי הכרזתם "ארגוני "טרור" על פי החוק הישראלי, ו"התאחדויות בלתי-מותרות" על פי החוק הצבאי החל בגדה המערבית הכבושה.
החברה האזרחית הפלסטינית נתקלה גם בהגבלות מטעם הרשות הפלסטינית שבראשות פתח, באזורים של הגדה המערבית שבהן היא בעלת הסמכות המנהלית, וכן בהגבלות מטעם רשויות חמאס ברצועת עזה. הנציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות האדם (ICHR) קיבלה 120 תלונות בדבר מעצרים שרירותיים נגד הרשות הפלסטינית ו-87 נגד חמאס; 106 תלונות בדבר עינויים והתעללויות נגד הרשות הפלסטינית ו-113 נגד חמאס; ו-28 תלונות נגד הרשות הפלסטינית בגין החזקה במשמורת ללא משפט או כתב אישום, מכוח צו שהוציא מושל אזורי בין החודשים ינואר–ספטמבר 2022.
מפלגת הליכוד של בנימין נתניהו ובעלות בריתה זכו ברוב בכנסת בבחירות שנערכו ב-1 בנובמבר, סבב הבחירות החמישי בישראל מאז שנת 2019. נתניהו הושבע כראש ממשלה ב-29 בדצמבר, וממשלתו כוללת את איתמר בן גביר שהורשע בבתי משפט ישראליים בהסתה לגזענות ובתמיכה בארגון טרור.
רצועת עזה
ב-5 באוגוסט תקפו הרשויות הישראליות את ביתו של אחד ממנהיגי הג'יהאד האסלאמי בעזה ללא פרובוקציה ברורה, פעולה שהובילה לשלושה ימים של מעשי איבה. הג'יהאד האסלאמי ירה לעבר ישראל למעלה מ-1,100 רקטות ללא הבחנה, ומקצתן החטיאו את המטרה ונחתו בשטח הרצועה. הרשויות הישראליות הלמו ברצועת עזה המאוכלסת בצפיפות באמצעות כלי נשק נפיצים שפגיעתם מתפרסת על פני שטחים נרחבים, ולפי מרכז המידע הישראלי למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, הן ביצעו 170 תקיפות. לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, מלבד ההרוגים והפצועים, נגרם במהלך ההסלמה נזק ל-2,000 יחידות דיור של פלסטינים.
בין 2–8 באוגוסט, סגרו הרשויות הישראליות את המעברים לרצועת עזה ומנעו מתושבים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף לקבלו מחוץ לרצועה. מהלך זה מנע גם הכנסה של דלק הדרוש להפעלת תחנת הכוח היחידה ברצועה וגרם להשבתתה. צעדים אלה, שנועדו לפגוע בכלל האוכלוסייה האזרחית ברצועה, עולים כדי ענישה קולקטיבית בלתי-חוקית.
הסגר הישראלי
הרשויות הישראליות מנעו מרוב תושבי רצועת עזה, זו השנה ה-15 ברציפות, לנסוע לגדה המערבית ולחו"ל דרך מעבר ארז, מעבר הנוסעים היחיד הפתוח בין הרצועה לישראל. הרשויות מרבות להיתלות בטעמים ביטחוניים להצדקת הסגר שהטילו לאחר שחמאס תפס את השליטה המדינית ברצועה מידי הרשות הפלסטינית בראשותו של פתח בחודש יוני 2007. אולם מדיניות הסגר אינה מבוססת על הערכות פרטניות של סיכון ביטחוני; איסור הנסיעות הכללי חל על כל הפלסטינים למעט מקרים שהרשויות הישראליות מגדירות כ"נסיבות הומניטריות יוצאות דופן", בעיקר מי שזקוק לטיפול רפואי חיוני ובני לווייתו, כמו גם אנשי עסקים בולטים.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך המחצית הראשונה של שנת 2022, בקשותיהם של יותר משליש ממי שביקשו לנסוע לטיפול רפואי דחוף מחוץ לרצועה לא אושרו בזמן. ארגון הבריאות העולמי דיווח כי בין השנים 2008–2021 מתו ברצועת עזה 839 פלסטינים בעת שהמתינו למענה לבקשות שהגישו להיתרי מעבר.
לפי ארגון זכויות האדם גישה, במהלך 11 החודשים הראשונים של שנת 2022, יצאו מרצועת עזה דרך מעבר ארז מדי יום כ-1,120 פלסטינים בממוצע. נתון חודשי זה משקף עלייה בהשוואה לשנים הקודמות, בעיקר עקב היתרים שהונפקו לפלסטינים מהרצועה לשם עבודה בבניין ובחקלאות. אולם מספר העוברים במעבר עודנו עומד על פחות מ-5 אחוזים מהממוצע היומי של 24,000 פלסטינים בחודש ספטמבר 2000, לפני תחילת האינתיפאדה השנייה.
לפי נתוני ארגון גישה, היקף הסחורות שיוצאו מהרצועה במהלך תקופה זו, בעיקר תוצרת חקלאית שנועדה לגדה המערבית ולישראל, הסתכם בכ-617 מטעני משאיות בממוצע בחודש, פחות ממחצית הממוצע החודשי של כ-1,064 לפני הידוק הסגר בחודש יוני 2007. הרשויות ממשיכות להגביל מאוד הכנסה של חומרי בניין ושל פריטים אחרים שהן מגדירות כ"דו-שימושיים" – חומרים העלולים לשמש גם למטרות צבאיות. רשימת הפריטים כללה גם ציוד רנטגן ותקשורת, חלקי חילוף וסוללות למכשירים המסייעים לאנשים עם מוגבלות ופריטים אזרחיים חיוניים אחרים.
הסגר מגביל את הגישה לשירותים בסיסיים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך שנת 2022 נאלצו משפחות ברצועת עזה לחיות ללא אספקת חשמל מרכזית כ-12 שעות ביממה בממוצע. הפסקות חשמל קבועות וממושכות מכבידות על היבטים רבים של חיי היומיום, החל בחימום ובקירור, בטיפול בשפכים ובשירותי בריאות וכלה בעסקים. המחסור בחשמל פוגע קשות בייחוד באנשים עם מוגבלות הזקוקים לחשמל כדי לתקשר באמצעות שפת הסימנים וכדי להתנייד באמצעות מעליות וכסאות גלגלים חשמליים. יותר מ-97 אחוזים ממי התהום ברצועה, מקור המים הטבעי היחיד בתחומה, אינם "ראויים לשתייה", לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
מצרים מגבילה גם היא תנועה של אנשים וסחורות במעבר רפיח שבינה לבין רצועת עזה, ולעיתים סוגרת אותו לחלוטין. לפי ארגון גישה, ב-11 החודשים הראשונים של שנת 2022 חצו 23,060 פלסטינים בממוצע מדי חודש גבול זה בשני הכיוונים, פחות מהממוצע החודשי של למעלה מ-40,000 בחודשים שקדמו להפיכה הצבאית במצרים בשנת 2013.
על פי דו"ח שפרסם בחודש יוני ארגון Save the Children, ארבעה מכל חמישה ילדים שהארגון ראיין ברצועה לאחר 15 שנות סגר, דיווחו כי חייהם מלווים בדיכאון, באבל ובפחד.
רשויות חמאס מנעו במקרים מסוימים מנשים לנסוע אל מחוץ לרצועה מכוח תקנות שפורסמו בחודש פברואר 2021 המאפשרות לאפוטרופוסים גברים לפנות לבתי משפט כדי למנוע מנשים רווקות לצאת מעזה כאשר נסיעות כאלה יסבו "נזק מוחלט", מונח רחב המאפשר לגברים להגביל את נסיעתן של נשים ככל העולה על רוחם.
חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים
בחודש יוני פרסמו רשויות חמאס תצלומים שנראה בהם ככל הנראה הישאם א-סייד, פלסטיני בדואי אזרח ישראל, המוחזק ללא קשר עם החוץ מאז נכנס לרצועת עזה לפני למעלה משבע שנים. הרשויות לא סיפקו כל מידע על אזרח ישראלי אחר, אברה מנגיסטו, שהן מחזיקות, ככל הנראה מאז שנת 2014. החזקתם של שני האזרחים עם מוגבלות פסיכו-סוציאלית בידי חמאס אינה חוקית.
בחודש ספטמבר הוציאו שלטונות חמאס להורג חמישה פלסטינים, בהם שני גברים שהואשמו ב"שיתוף פעולה" עם ישראל, לאחר הליכים משפטיים שלא נוהלו בהתאם לכללי ההליך ההוגן. אלה היו ההוצאות להורג הראשונות מזה חמש שנים. רשויות חמאס הוציאו להורג בסך הכול 33 בני אדם מאז השתלטו על רצועת עזה בחודש יוני 2007. נכון ל-19 באוקטובר, גזרו בתי משפט ברצועה בשנת 2022 גזר דין מוות על 24 בני אדם, ומאז שנת 2007 על 188, כך לפי המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) הפועל מרצועת עזה.
הגדה המערבית
בחודש אוקטובר החלו הרשויות הישראליות ליישם הנחיות חדשות המגבילות מאוד את יכולתם של אזרחים זרים להיכנס לגדה המערבית כדי לבקר בני משפחה, לעבוד, ללמוד או ללמד.
שימוש ישראלי בכוח ובמעצרים
לאחר כמה פיגועים של פלסטינים בתוך ישראל בחודש מארס, הגדילו כוחות הביטחון הישראליים בחודש אפריל את היקפן ואת מספרן של הפשיטות הצבאיות על יישובים פלסטיניים בגדה המערבית. בחודש אפריל הכריז ראש הממשלה דאז בנט כי: "לא יהיו שום מגבלות על [פעולות] כוחות הביטחון". לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-21 בדצמבר, הרגו כוחות ישראליים 147 פלסטינים בגדה המערבית, בהם לפחות 34 ילדים. עם ההרוגים נמנו פלסטינים שלכאורה תקפו ישראלים, עיתונאים, עובדים שעברו דרך פתחים בגדר ההפרדה (לאחר שבשנים האחרונות הצבא הישראלי העלים עין ממעבר פלסטינים דרך פתחים מסוג זה), ועוברי אורח, לרבות ר'אדה סבאתין בת ה-44, אֵם לשישה ילדים לא חמושה שנורתה במחסום.
על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-21 בדצמבר הרגו מתנחלים ישראלים שישה פלסטינים, פצעו 281 וגרמו נזק לרכוש ב-594 אירועים.
הרשויות הישראליות מיצו את הדין רק לעיתים נדירות עם אנשי כוחות הביטחון שהשתמשו בכוח מופרז נגד פלסטינים או עם מתנחלים שתקפו פלסטינים. לדברי ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין, פחות מאחוז אחד מהתלונות שהגישו פלסטינים על הפרות בידי כוחות ישראליים בגדה המערבית בין השנים 2017–2021, הובילו לכתבי אישום. אפילו בנוגע להריגתה של שירין אבו עאקלה, שסוקרה בהרחבה, ולהתקפה האלימה והמתועדת היטב על משתתפי הלווייתה, הכירו הרשויות הישראליות בכך שחייל ישראלי הרג אותה ככל הנראה, אך אמרו כי הדבר אירע בשוגג וכי לא תנוהל חקירה פלילית בעניין.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, נכון ל-26 בנובמבר הרגו פלסטינים בגדה המערבית שישה מתנחלים ישראלים ופצעו 130.
הרשויות הישראליות מחילות את הדין האזרחי הישראלי על מתנחלים, ואילו על פלסטינים בגדה המערבית, למעט תושבי מזרח ירושלים, הן מושלות באמצעות החוק הצבאי הנוקשה. בכך הן שוללות מהם הליך הוגן ושופטות אותם בבתי משפט צבאיים ששיעור הרשעה בהם מגיע כמעט ל-100 אחוז. עיתון "הארץ" דיווח בחודש אוגוסט כי בשנת 2022, בתי המשפט בישראל לא קיבלו ולו עתירה אחת נגד צו מעצר מנהלי, ולאגודה לזכויות האזרח בישראל לא ידוע על אף מקרה שעתירה כזו התקבלה.
על פי נתוני שב"ס, החזיקו הרשויות הישראליות במשמורת נכון ל-31 בדצמבר 4,658 פלסטינים בגין עבירות "ביטחוניות". לפי ארגון זכויות האסיר הפלסטיני א-דמיר, נכון ל-12 בדצמבר החזיקו הרשויות הישראליות במעצר 150 ילדים פלסטינים. ישראל כולאת בתוך שטחה פלסטינים רבים מהשטח הפלסטיני הכבוש, פרקטיקה המקשה על ביקורי משפחות, אגב הפרה של הוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי האוסרות על העברתם אל מחוץ לתחומי השטח הכבוש.
בחודש מארס עצרו הרשויות הישראליות את סלאח חמורי, מגן זכויות אדם צרפתי-פלסטיני, והוציאו נגדו צו מעצר מנהלי. בחודש דצמבר גירשו הרשויות הישראליות את חמורי ובכך הגלו אותו מעיר מולדתו ירושלים בגין "הפרת אמונים" לישראל, אגב הפרה של המשפט הבינלאומי האוסר על גירוש אנשים מוגנים משטח כבוש.
ח'ליל עוואוודה, ששבת רעב כמעט חצי שנה במחאה על מעצרו המנהלי לאורך חודשים, הפסיק את שביתתו בחודש אוגוסט לאחר שהרשויות הישראליות הסכימו לשחררו באוקטובר. אולם הרשויות הישראליות לא שחררו את עוואוודה בחודש אוקטובר, ונכון ל-10 בנובמבר הוא עודנו במעצר.
בחודש אוגוסט גזרו הרשויות הישראליות עונש של 12 שנות מאסר על עובד הסיוע העזתי, מוחמד אל-חלבי, לאחר שהיה עצור במשך שש שנים לפני ובמהלך משפטו, בגין הסטה לכאורה של מיליוני דולרים לארגונים פלסטיניים חמושים. משפטו לקה בהפרות חמורות של כללי ההליך ההוגן, לרבות הטלת חיסיון על חלק ניכר מהראיות לכאורה נגדו. הליכי בקרה מטעם ממשלות תורמות וחברות עצמאיות ששכר ארגון World Vision, מעסיקו של אל-חלבי, לא חשפו שום פסול בהתנהלותו.
בחודש אוגוסט, החזיקו הרשויות הישראליות את נסר נוואג'עה, תחקירן שטח של ארגון בצלם, ללא קשר עם החוץ במשך למעלה מ-12 שעות, בתואנה של "גרימת צרות".
לפי ארגון זכויות האדם הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, יותר מ-1,300 תלונות על עינויים, לרבות כבילה מכאיבה, מניעת שינה וחשיפה לטמפרטורות קיצוניות הוגשו מאז שנת 2001 למשרד המשפטים הישראלי. לדברי הארגון, תלונות אלה הובילו לשתי חקירות פליליות ולאף כתב אישום. ארגון Military Court Watch דיווח כי 74 מתוך 100 ילדים פלסטינים שרואיינו בשנת 2022 אמרו כי כוחות ישראליים התעללו בהם פיזית במעצר, ו-42 אחוז מהם אמרו כי הוחזקו בבידוד.
לדברי מרכז ירושלים לסיוע משפטי ולזכויות האדם (JLAC) נכון ל-14 בספטמבר החזיקו הרשויות הישראליות בגופותיהם של 106 פלסטינים שנהרגו במסגרת מה שהן מגדירות תקריות ביטחוניות. כפי שהרשויות הודו, הגופות מוחזקות כדי להבטיח שחמאס יחזיר את גופותיהם של שני חיילים ישראלים שנהרגו על פי המשוער במעשי האיבה בשנת 2014.
התנחלויות והריסת בתים
הרשויות הישראליות מספקות שירותי ביטחון, תשתיות ושירותים נוספים לכ-700,000 מתנחלים בגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים.
הקושי לקבל היתרי בנייה ישראליים במזרח ירושלים וב-60 אחוז של הגדה המערבית הנמצאים בשליטתה הבלעדית של ישראל (שטח C), הוביל פלסטינים לבנות מבנים, לרבות עשרות בתי ספר, הנתונים לפיכך בסכנה מתמדת של הריסה או החרמה מצד ישראל בתואנה שהוקמו ללא היתר. סכנה חמורה של עקירה נשקפת לקהילות פלסטיניות שלמות באזורים כמו דרום הר חברון. המשפט הבינלאומי אוסר על כוח כובש להרוס רכוש, אלא אם כן הדבר "נחוץ לחלוטין" לצורך "פעולות צבאיות".
בחודש מארס קבע בית המשפט העליון כי ארבע משפחות בשכונת שיח' ג'ראח שבמזרח ירושלים יוכלו להישאר זמנית בבתיהן, בעת שמשרד המשפטים בוחן את הבעלות על הקרקע. ארגוני מתנחלים חתרו להשתלט על בתיהם של פלסטינים בשיח' ג'ראח ובסילוואן, שכונה נוספת במזרח ירושלים, ולפנות מהן את התושבים הוותיקים. הם עשו זאת מכוח חוק מפלה, שאושר על ידי בתי משפט בישראל, ואשר מאפשר לארגונים אלו לממש תביעות בעלות על קרקעות במזרח ירושלים שלטענתם היו בבעלותם של יהודים לפני שנת 1948. החוק הישראלי אוסר על פלסטינים, לרבות תושבי שיח' ג'ראח העומדים בפני עקירה, לתבוע את החזרתו של רכוש שהיה בבעלותם בשטח שהפך למדינת ישראל, ושנמלטו ממנו בשנת 1948.
חופש התנועה
הרשויות הישראליות המשיכו לדרוש מבעלי תעודות זהות פלסטיניות, למעט חריגים צרים, להצטייד בהיתרים הקשים להשגה ושתוקפם מוגבל, לצורך כניסה לישראל ולחלקים ניכרים מהגדה המערבית, לרבות למזרח ירושלים. בצלם מתאר זאת כ"משטר ביורוקרטי, שרירותי ונטול כל שקיפות", שבו "רבות מהבקשות מסורבות ללא כל נימוק ובלי יכולת אמיתית לערער על כך".
נכון לחודש יוני 2020, תחזקו הרשויות הישראליות כמעט 600 מחסומים ומכשולים קבועים אחרים בגדה המערבית, נוסף על כמעט 1,500 מחסומי פתע שהוצבו בין חודש אפריל 2019 למארס 2020, על פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. כוחות ישראליים נוהגים כדבר שבשגרה לעכב ולהשפיל פלסטינים במחסומים ללא כל נימוק, ואילו למתנחלים ישראלים הם מאפשרים לנוע במידה רבה ללא הפרעה.
ישראל המשיכה בבניית גדר ההפרדה. הרשויות החלו בבניית הגדר לפני יותר משני עשורים, לכאורה לצרכים ביטחוניים, אך 85 אחוז ממנה נמצאים בתוך הגדה המערבית ולא לאורך הקו הירוק המפריד בין ישראל לשטח הפלסטיני. היות שכך, הגדר מנתקת אלפי פלסטינים מאדמותיהם החקלאיות ומבודדת 11,000 פלסטינים החיים מצידה המערבי, אך אינם רשאים להיכנס לישראל ויכולתם לחצות את הגדר כדי להגיע לרכושם ולקבל שירותים שונים מוגבלת מאוד. השלמת הגדר תקרע תשעה אחוזים משטח הגדה המערבית.
הרשות הפלסטינית
למעלה משנה לאחר שבחודש יוני 2021 הכו אנשי הרשות הפלסטינית למוות את ניזאר בנאת, פעיל ומבקר משטר בולט, בעת שהיה במשמורת, ועצרו עשרות אנשים שדרשו צדק בגין מותו, הרשויות טרם מיצו את הדין עם איש. תובעים הגישו כתבי אישום נגד 14 קציני ביטחון, אך לטענת המבקרים הרשויות פועלות באיטיות ובאופן מוטה.
חוק המעמד האישי של הרשות הפלסטינית ממשיך להפלות נשים לרעה לרבות בכל הנוגע לנישואין, לגירושין, למשמורת ולאפוטרופסות על ילדים וכן לירושה. בפלסטין אין שום חוק מקיף נגד אלימות במשפחה. הרשות בוחנת מזה זמן רב טיוטת חוק להגנה על המשפחה, אך ארגוני זכויות נשים העלו חשש כי האמצעים שנקבעו בה אינם מספיקים כדי למנוע התעללות ולהגן על ניצולים.
בקיץ בוטלו בגדה המערבית כמה אירועים חברתיים ותרבותיים בעקבות איומים על מארגניהם. ארגון זכויות האדם הפלסטיני אל-חק קרא לרשות הפלסטינית להגן טוב יותר על חופש הביטוי והיצירה ולחקור איומים נגד פעילויות מסוג זה.
ישראל
בחודש מארס הרגו פלסטינים 9 אזרחים ישראלים ו-2 שוטרים בשורת פיגועים, לרבות פיגועי ירי בחדרה ובבני ברק ופיגוע דקירה ודריסה בבאר שבע. בחודש נובמבר נהרגו נער ישראלי בן 15 ואזרח ישראלי נוסף בשני פיצוצים של מטענים שהטמינו פלסטינים.
הכנסת חידשה בחודש מארס הוראת שעה האוסרת, למעט חריגים צרים, על הענקת מעמד חוקי ארוך טווח בישראל לפלסטינים מהגדה המערבית ומרצועת עזה הנישאים לאזרחים ישראלים או לתושבי ישראל. הגבלה כזו, בתוקף מאז שנת 2003, אינה חלה על בני זוג משום לאום אחר כמעט.
בחודש יולי אישר בית המשפט העליון חוק משנת 2008 המאפשר לרשויות הישראליות לשלול אזרחות של אדם בגין "הפרת אמונים".
הרשויות הישראליות המשיכו לדחות באופן שיטתי את בקשות המקלט של כ-32,000 מבקשי המקלט האפריקאים במדינה, שרובם אריתריאים וסודנים, בעודן מתירות את כניסתם של אלפי פליטים אוקראינים. כדי ללחוץ על מבקשי המקלט האפריקאים לעזוב, הטילה עליהם הממשלה במהלך השנים הגבלות תנועה, הגבלות על היתרי עבודה ועל גישה לטיפול רפואי ולהשכלה.
גורמי מפתח בינלאומיים
בחודש יולי ביקר בישראל ובפלסטין נשיא ארה"ב ביידן. הממשל האמריקאי נמנע במידה רבה מהתבטאות בנוגע להפרות של זכויות האדם, לרבות הוצאתם אל מחוץ לחוק של ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים בידי ישראל. עם זאת, הממשל גינה את הריגתה של שירין אבו עאקלה ופתח בחקירה בעניין. בחודש מארס אישר הקונגרס האמריקאי מימון של מיליארד דולר למערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל, מעבר לסיוע הביטחוני השנתי של 3.7 מיליארד דולר.
בחודש יולי הצהירו תשע מדינות באיחוד האירופי כי לא קיבלו "מידע מהותי כלשהו" המצדיק את ההגדרה הישראלית של ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים כ"ארגוני טרור" וכ"התאחדויות בלתי-מותרות", וכי ימשיכו לתמוך בארגונים כספית.
האיחוד האירופי המשיך לגנות את מדיניות ההתנחלויות של ישראל; הוא המשיך למקד את מאמציו בניסיון לחדש את "תהליך השלום". אף שהכיר בהפרות מסוימות של זכויות האדם, הוא לא דרש מישראל לשאת בתוצאות מהותיות בגינן. בחודש אוקטובר התכנסה לראשונה מזה עשור מועצת ההתאגדות האיחוד האירופי-ישראל ,על אף התגברות צעדי הדיכוי הישראליים.
החקירה של התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לגבי המצב בפלסטין עודנה בעיצומה. בחודש דצמבר הצהיר התובע על כוונתו לבקר בפלסטין בשנת 2023.
בבדיקת נאותות שהזמינה בחודש ספטמבר מטא, חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם, בנוגע לישראל ולפלסטין ולמיתון התוכן של החברה במאי 2021, נמצא כי החברה צנזרה פרסומים של פלסטינים ותומכיהם ברשתות החברתיות, לרבות בנושא הפרות של זכויות האדם.
בחודש דצמבר ביקשה העצרת הכללית של האו"ם חוות דעת מייעצת מבית הדין הבינלאומי לצדק בנושא חוקיותו של הכיבוש הישראלי הממושך וההשלכות המשפטיות של ההפרות של ישראל כלפי פלסטינים.