(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על הרשויות הישראליות לשחרר ממעצר מנהלי לאלתר את עובד זכויות האדם הצרפתי-פלסטיני סלאח חמורי ולבטל את ההחלטה לשלול את מעמד התושבות שלו בעיר מולדתו ירושלים. ב-7 במרס בשנה שעברה עצרו הרשויות הישראליות את חמורי, עורך דין של הארגון הפלסטיני לזכויות אסירים א-דמיר, שהרשויות הישראליות הוציאו אל מחוץ לחוק, ומאז הן מחזיקות בו במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט, בהתבסס על ראיות חסויות.
ב-17 באוקטובר 2021 שלל משרד הפנים הישראלי את מעמד התושבות של חמורי בעילה של "הפרת אמונים" למדינת ישראל, מהלך שעלול להוביל לגירושו ממזרח ירושלים הכבושה. המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר מפורשות על כוח כובש לכפות על הנתונים תחת כיבוש להישבע לו אמונים. שלילת תושבות היא מדיניות אחת מני רבות המרכיבות את הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה של ממשלת ישראל נגד מיליוני פלסטינים.
לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, "הרשויות הישראליות עצרו את סאלח חמורי ללא כתב אישום או משפט למשך חודשים, הוציאו אל מחוץ לחוק את ארגון זכויות האדם שהוא עובד בו ושללו את מעמדו החוקי בירושלים [...] מצוקתו של חמורי מגלמת את מאבקם של מגיני זכויות אדם פלסטינים הפועלים נגד האפרטהייד והרדיפה הישראליים".
בשעות הבוקר המוקדמות של 7 במרס, עצרו כוחות ישראליים בביתו במזרח ירושלים את חמורי, פלסטיני ירושלמי בן 37 המחזיק באזרחות צרפתית. הוריו של חמורי אמרו לארגון Human Rights Watch כי הצבא הישראלי החרים שלושה טלפונים סלולריים ומחשב נייד שטרם הושב. ב-10 במרס הוציא הצבא הישראלי צו מעצר מנהלי לשלושה חודשים נגד חמורי וב-6 ביוני חידש הצבא את הצו. תוקף הצו יפוג ב-5 בספטמבר, ואפשר לחדשו.
בתי המשפט הצבאיים ביססו את החלטותיהם לעצור את חמורי על סמך מידע חסוי המצביע לטענתם על מעורבותו בפעילות החזית העממית לשחרור פלסטין, תנועה פוליטית פלסטינית שיש לה זרוע חמושה. הרשויות הישראליות לא הציגו בפומבי ראיות לביסוס טענה זו. גם אם יש בנמצא ראיות כאלה, מעצרו של חמורי בגין עצם ההשתייכות לתנועה או פעילות פוליטית במסגרתה, ללא ראיה כלשהי למעורבות במעשה אלימות, פוגע בזכותו לחופש ההתאגדות.
במהלך החודשים הראשונים למעצרו, הצטרף חמורי לחרם שהטילו מאות עצורים אחרים על ההליכים בבית המשפט הצבאי, על רקע השימוש הגורף של הרשויות הישראליות בכלי המעצר המנהלי. ב-1 ביולי השעו העצורים את החרם שהטילו, וחמורי ערער על צו המעצר המנהלי שהוצא לו. ב-4 באוגוסט אישר בית משפט צבאי לערעורים את הצו.
לדברי ארגון א-דמיר, חמורי אמר כי בעקבות מכתב פתוח שכתב לנשיא צרפת עמנואל מקרון על מצוקתו, סיווגו אותו הרשויות הישראליות בחודש יולי כעציר בדרגת מסוכנות גבוהה. עקב סיווג זה העבירו הרשויות את חמורי מכלא עופר שבגדה המערבית הכבושה לכלא הדרים שבתוך ישראל, אף שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר על העברה של תושבי השטח הכבוש אל מחוץ לשטח זה. לדברי א-דמיר, כוחות ישראליים כבלו את חמורי וערכו שוב ושוב חיפוש על גופו במהלך העברתו שארכה שעות ארוכות. בליל ההעברה נכלא בכלא רמלה בכלוב מתכת שאינו מאוורר היטב.
משרד הפנים הישראלי שלל את תושבותו של חמורי מתוקף תיקון משנת 2018 לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952, המתיר לשלול את תושבות הקבע של כל מי שנחשד ב"הפרת אמונים" למדינת ישראל. במכתב לחמורי, שבחן ארגון Human Rights Watch, ציין משרד הפנים את חברותו לכאורה של חמורי בחזית העממית לשחרור פלסטין ואת פעילותו לכאורה בתנועה כבסיס לשלילת התושבות והציג טענות בדבר פעילותו "העוינת, החמורה והמשמעותית כנגד מדינת ישראל".
בדצמבר שלל המוסד לביטוח לאומי של ישראל את ביטוח הבריאות של חמורי בגין "עזיבתו את הארץ" והיעדרה לכאורה של "הוכחה לענין תושבות".
חמורי ערער על שלילת התושבות וביקש צו מניעה שימנע את גירושו עד תום ההליכים, אך בית המשפט העליון של ישראל אישר ב-10 במרס את החלטתה של ערכאה נמוכה יותר לדחות את הבקשה לצו על סמך "מידע סודי" המצביע על חמורי כ"סיכון ביטחוני". החלטה זו מסירה כל חסם משפטי בפני ממשלת ישראל לגרש את חמורי.
ארגון זכויות האדם הישראלי המוקד להגנת הפרט, המייצג את חמורי בעניין לצד עורכת הדין הישראלית לאה צמל, אמר כי בית המשפט קבע דיון בערעור על הגירוש לחודש פברואר 2023. בית המשפט דחה את הדיון עד אשר יכריע בתיק נוסף של ערעור על חוק משנת 2008 המאפשר לישראל לשלול את אזרחותו של אדם בהתבסס על "הפרת אמונים". אולם ביולי אישר בית המשפט את החוק משנת 2008.
על פי נתונים שמסר משרד הפנים למוקד להגנת הפרט, נכון לסוף שנת 2021, שלל משרד הפנים את תושבותם של חמישה פלסטינים נוספים ממזרח ירושלים הכבושה בעילה של "הפרת אמונים".
סעיף 68 לאמנת ג'נבה הרביעית קובע במפורש שנתונים תחת כיבוש אינם קשורים "בשום חובת אמונים" לכוח הכובש. סעיף 45 לכללי האג משנת 1907 אוסר "להכריח תושבי שטח כבוש להישבע אמונים למעצמה האויבת". שלילת התושבות בידי ישראל, המאלצת פלסטינים ממזרח ירושלים למעשה לעזוב את בתיהם, עולה כדי העברה בכפייה, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch. שלילת התושבות, הננקטת במסגרת קווי מדיניות שנועדו לבסס רוב יהודי בירושלים, תורמת לשימור האפרטהייד והרדיפה של ממשלת ישראל נגד מיליוני פלסטינים.
פחות משבוע לאחר שלילת תושבותו של חמורי, הכריזו הרשויות הישראליות על א-דמיר ועל חמישה ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים אחרים כארגוני "טרור" ומאוחר יותר הכריזו עליהם "בלתי-חוקיים". צעדים אלה ננקטו גם הם בהתבסס על ראיות חסויות שלטענת הרשויות מלמדות על קשריהם לחזית העממית. בנובמבר חשף ארגוןFront Line Defenders פריצה למכשיר הטלפון של חמורי, כמו גם למכשיריהם של חמישה מגיני זכויות אדם פלסטינים נוספים, באמצעות רוגלת פגסוס של החברה הישראלית קבוצת NSO. הממצאים אושרו על ידי הארגונים Citizen Lab ואמנסטי אינטרנשיונל.
לפי נתונים שמסר שירות בתי הסוהר הישראלי לארגון המוקד להגנת הפרט, נכון ל-1 באוגוסט, החזיקה ישראל 671 פלסטינים במעצר מנהלי, לעומת 492 בממוצע בחודשים אפריל 2021–מרס 2022.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על הרשויות הישראליות להפסיק את הפרקטיקה הנרחבת של החזקת פלסטינים במעצר מנהלי ללא כתב אישום או משפט. לדברי הארגון, בעוד דיני הכיבוש מתירים שימוש במעצר מנהלי כאמצעי זמני וחריג, מעצר של מאות פלסטינים, רבים מהם לתקופות ממושכות ובלתי-מוגבלות בזמן, חורג במידה רבה ממה שדינים אלה מתירים. בשנת 2014 קראה ועדת האו"ם לזכויות אדם לישראל "לחדול מהפרקטיקה של מעצר מנהלי ושימוש בראיות חסויות בהליכי מעצר מנהליים ולהבטיח שהנתונים במעצר מנהלי יועמדו לדין לאלתר בגין עבירות פליליות או ישוחררו”.
הרשויות הישראליות החזיקו את חמורי בעבר במעצר מנהלי בחודשים אוגוסט 2017–ספטמבר 2018. הרשויות אף כלאו אותו בשנים 2005–2011, ושלוש מתוכן בילה במעצר לפני משפט. לאחר מכן גזר עליו בית משפט צבאי שבע שנות מאסר בגין אישומים הקשורים לקשר לכאורה להרוג את מי שהיה בעבר רבה הראשי של ישראל. חמורי שוחרר במסגרת עסקת חילופי שבויים. בשנת 2011 אמר שר החוץ הצרפתי דאז, אלן ז'ופה, שהתיק נגד חמורי נעדר בסיס ראייתי מוצק. ארגון Human Rights Watch תיעד כיצד הליכים בבתי המשפט הצבאיים הישראליים, ששיעור ההרשעה בהם קרוב ל-100%, אינם עומדים בשום סטנדרט של צדק.
בשנת 2016 גירשו הרשויות הישראליות את אשתו של חמורי, אלזה לפורט, אזרחית צרפת, ואסרו עליה לשוב ולהיכנס לישראל למשך 10 שנים, בהיתלות ב"סיבות ביטחוניות". הרשויות הפרידו את חמורי מאשתו ומילדיהם, אז בני 6 ושנה. איסור זה מונע ממשפחתו לבקרו במעצר.
חמורי כתב על ההתעמרות בו במאמר שפורסם בכתב העת "ז'קובין" יום לפני מעצרו בחודש מרס, כי "מעשים אלה נועדו לשרת מטרה אחת: לאלץ אותי לעזוב את פלסטין". בחודש אפריל הגיש חמורי תלונה פלילית בצרפת נגד קבוצת NSO בגין הפריצה למכשיר הטלפון שלו ובחודש מאי הוגש לבית הדין הפלילי הבינלאומי מסמך שהתמקד בפעולות שממשלת ישראל נוקטת נגדו. בחודש מאי קראו ארגון Human Rights Watch ו-11 ארגוני חברה אזרחית נוספים לצרפת להפעיל לחץ על ישראל כדי שתפסיק להפר את זכויותיו של חמורי.
לדברי שאקר: "באמצעות סלאח חמורי, הרשויות הישראליות מסלימות את המתקפה הכוללת שלהן על החברה האזרחית הפלסטינית ומבקשות ליצור תקדים מסוכן שיאפשר להן לסלק בכוח פלסטינים ביתר זריזות [...] על הרשויות הצרפתיות להפעיל על ישראל לחץ כדי שתפסיק להתעמר בחמורי".
