- מתיעוד של כמה מקרים מאז שנת 2022 עולה כי כוחות הביטחון הישראליים השתמשו שלא כדין בכוח קטלני בעת שירו למוות בפלסטינים, לרבות הוצאה מכוונת להורג של פלסטינים שלא נשקף מהם שום איום ביטחוני נראה לעין.
- האו"ם דיווח כי מעשי הרג כאלה מתרחשים כעת בהיקף חסר תקדים, באקלים שבו האחראים להם אינם צריכים לחשוש שממשלת ישראל תחייב אותם לתת על כך את הדין.
- על ממשלות לתמוך בחקירה שמנהל בית הדין הפלילי הבינלאומי בדבר עבירות חמורות שבוצעו בפלסטין, ולהטיל סנקציות ממוקדות על האחראים להפרות חמורות.
(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי מתיעוד של כמה מקרים עולה כי כוחות ביטחון ישראליים השתמשו שלא כדין בכוח קטלני בעת שירו למוות בפלסטינים בגדה המערבית. מתחקיר שבדק שמונה מקרי מוות בארבע תקריות, בין יולי 2022 לאוקטובר 2023, עולה כי כוחות ישראליים ירו למוות שלא כדין בפלסטינים שלא נשקף מהם כל איום ביטחוני נראה לעין, או הוציאו אותם להורג בכוונה תחילה.
ארגון Human Rights Watch וארגוני זכויות אדם נוספים מתעדים מזה זמן רב את השימוש הבלתי חוקי והמופרז בכוח קטלני שעושים כוחות ישראליים בגדה המערבית, ואת כישלונה של ממשלת ישראל במיצוי הדין עם האחראים לכך. לפי האו"ם, מספר הפלסטינים שכוחות הביטחון הישראליים הרגו בגדה המערבית בשנת 2023 הוא יותר מפי שניים ממספר הפלסטינים שהרגו בה בכל שנה אחרת מאז החל האיסוף השיטתי של הנתונים ב-2005. ברבעון הראשון של שנת 2024 שיעור ההרג היה גבוה אף יותר.
"כוחות הביטחון הישראליים הורגים פלסטינים שלא כדין לא רק ברצועת עזה; הם הורגים פלסטינים ללא הצדקה חוקית גם בגדה המערבית, לרבות הוצאה מכוונת להורג של פלסטינים שלא נשקף מהם שום איום גלוי לעין", אמר ריצ'רד וייר, חוקר בכיר לעניין משברים וסכסוכים בארגון Human Rights Watch. לדבריו, "מעשי הרג אלה מתבצעים לאחרונה בהיקף חסר תקדים, באקלים שבו כוחות ישראליים אינם צריכים לחשוש שממשלתם תחייב אותם לתת על כך את הדין".
בין מאי לנובמבר 2023 ראיין ארגון Human Rights Watch 14 עדים לירי קטלני של כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית ושישה בני משפחה של הקורבנות. ארגון Human Rights Watch גם שוחח עם צוותים רפואיים בגדה המערבית, עיין ברשומות רפואיות ואימת סרטונים שפורסמו ברשתות חברתיות ודיווחי חדשות. ב-8 באוגוסט 2023 וב-23 באפריל 2024 פנה ארגון Human Rights Watch בכתב לצה"ל והציג לו שאלות בנוגע לשמונת ההרוגים ולכללי השימוש בכוח של הצבא, אך לא קיבל מענה על אף אחת מהפניות.
ארגון Human Rights Watch אף פרסם מסמך שאלות ותשובות בנוגע למסגרת המשפטית הבינלאומית החלה על אלימות ושימוש בכוח בגדה המערבית.
באחד המקרים שחקר ארגון Human Rights Watch, כוחות ישראליים בג'נין ירו שוב ושוב בסידקי זכארנה, שזחל פצוע על הקרקע, והרגו אותו. מתיעוד וידיאו עולה כי הוא לא השתתף במעשי אלימות ונראה שלא היה ברשותו נשק. במקרה אחר, בצפון הגדה המערבית, בני משפחה סיפרו כי רפיק ר'נאם יצא מביתו מוקדם בבוקר, ככל הנראה ללא נשק, כדי לבדוק רעשים חזקים בחוץ. הוא נתקל בכוחות ישראליים, ואלה ירו בו למוות כשניסה להימלט.
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בשנת 2023 הרגו כוחות ישראליים בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, 492 פלסטינים, ובהם 120 ילדים. נתון זה גבוה יותר מפי שניים מהנתונים בכל שנה אחרת מאז החל האו"ם לתעד בשיטתיות מקרי הרג. כ-300 מהם נהרגו בתוך פחות משלושה החודשים הראשונים שלאחר ההתקפות על ישראל בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר, אולם העלייה במספר מעשי ההרג החלה כבר בשנת 2022. בין 1 בינואר ל-31 במארס 2024 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 131 פלסטינים בגדה המערבית.
בשנת 2023, פלסטינים הרגו 25 אזרחים ישראלים בגדה המערבית – המספר הגבוה ביותר מזה 15 שנה לפחות – וחמישה מאנשי הכוחות המזוינים של ישראל, לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.
לפלסטינים נשקפת סכנה של הרג בידי כוחות הביטחון הישראליים ברחבי הגדה המערבית, אם בדרכם לעבודתם וממנה ואם בשכונות מגוריהם. ילדים נורו למוות בדרכם לבית הספר, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch באוגוסט 2023. עיתון הארץ הגיע למסקנה כי בשנת 2022, רק ב-45 אחוזים מהתקריות שבהן נהרגו פלסטינים טען הצבא הישראלי כי הקורבנות היו חמושים, או שהתנהלו "עימותים בהם היה, בין השאר, ירי".
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, בין 7 באוקטובר 2023 ל-18 במארס 2024 ביצעו כוחות ישראליים בגדה המערבית מדי חודש, בממוצע, 640 פעולות חיפוש ומעצר ופעולות אחרות – מספר כמעט כפול מ-340 הפעולות מסוג זה שביצעו הכוחות במהלך תשעת החודשים הראשונים של שנת 2023. בפעולות אלה נהרגו 304 מ-409 הפלסטינים שנהרגו בסך הכול בידי כוחות ישראליים בתקופה זו.
ב-19 באוקטובר, במהלך מבצע חיפוש ומעצר ליד העיר טול-כרם שבגדה המערבית, כוחות ישראליים ירו למוות בטאהא מחאמיד בן ה-15, ולאחר דקות ספורות פצעו את אביו, איבראהים, שיצא לחלץ את גופתו. תיעוד וידיאו וראיות אחרות לא העלו שום סימן לכך שאחד מהם נשא נשק. איבראהים מחאמיד מת מפצעיו ארבעה חודשים לאחר מכן. מדברי עדי ראייה, הנתמכים בתיעוד הווידיאו, עולה כי בעת הירי לא היו באזור עימותים פעילים ולכוחות הישראליים לא נשקף שום איום מיידי מטאהא או מאביו.
כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית מחויבים לפעול לפי כללי המשפט הבינלאומי לזכויות האדם. עקרונות היסוד של האו"ם בדבר השימוש בכוח ובכלי נשק בידי גורמי אכיפת החוק מתירים "שימוש מכוון בנשק רק כאשר הדבר בלתי נמנע לחלוטין לשם הגנה על חיי אדם".
ישראל אינה מפרסמת את הכללים לשימוש בכוח שהיא מחילה על הצבא. עם זאת, במקרים שתיעד ארגון Human Rights Watch, אנשי צבא ישראלים שעסקו באכיפת חוק השתמשו בכוח קטלני בלי שהדבר היה בלתי נמנע לחלוטין לשם הגנה על חיי אדם – לרבות ירי באנשים נמלטים או במי שנחשבו כקשורים לעימותים או למעשים אלימים אפשריים.
מקרים חוזרים ונשנים של הרג שלא כדין, ושל פטור רוֹוח מעונש בגינם, נמנים עם המעשים הבלתי אנושיים המרכיבים את הפשעים נגד האנושות – אפרטהייד ורדיפה – שהרשויות הישראליות מבצעות נגד פלסטינים, כפי שתיעדו ארגון Human Rights Watch וארגוני זכויות אדם אחרים.
על ממשלות להשעות מכירת נשק לישראל ותמיכה צבאית אחרת בה, בשל הסכנה לשותפות בהפרות חמורות בפלסטין, וכן לפעול להבטחת מתן דין וחשבון, לרבות תמיכה בחקירת בית הדין הפלילי הבינלאומי בדבר עבירות חמורות שבוצעו בפלסטין, ולהטיל סנקציות ממוקדות על האחראים להפרות חמורות.
לדברי וייר, "הפרקטיקות המתירניות והמפלות של ממשלת ישראל בשימוש בכוח והפטור הרוֹוח מעונש הם אחד ההיבטים של האפרטהייד ושל האלימות המבנית שהפלסטינים מתמודדים עימם מדי יום. לדבריו, "ההרג הבלתי חוקי בגדה המערבית יימשך כל עוד יימשך הדיכוי השיטתי של הפלסטינים בידי הרשויות הישראליות".
פטור מעונש על שימוש בלתי חוקי בכוח קטלני
ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר בעלי תפקידים ישראלים בכירים שעודדו חיילים ושוטרים להרוג פלסטינים הנחשדים בתקיפת ישראלים, גם כאשר כבר לא נשקפת סכנה מהפלסטינים. בעיתון הארץ פורסם כי "החל מדצמבר 2021, חיילים מורשים לירות בפלסטינים גם בעת מנוסתם, אם קודם יידו אבנים או השליכו בקבוקי תבערה". באפריל 2022 אמר ראש הממשלה דאז נפתלי בנט כי "לא יהיו שום מגבלות" על תגובת הכוחות הישראליים לאלימות פלסטינית. באוקטובר 2022, במהלך קמפיין בחירות, אמר איתמר בן-גביר, כיום השר לביטחון לאומי, כי הפעלת כוח קטלני נגד כל מי שמיידה אבנים צריכה להיות חוקית.
לדברי ארגון Human Rights Watch, הצהרות כאלה, בשילוב עם היעדר דרישה למתן דין וחשבון בגין הפרות של זכויות האדם, תורמים ליצירת אקלים מתירני לשימוש שלא כדין בכוח קטלני בידי כוחות הביטחון.
למרות עשרות שנים של הרג תכוף של פלסטינים שלא כדין במצבי שיטור, הרשויות הישראליות ממשיכות להשתמש בטקטיקות המנוגדות לנורמות הבינלאומיות של זכויות האדם. כוחות הביטחון הישראליים אינם פועלים על פי דפוס דומה של שימוש בלתי חוקי בכוח קטלני נגד ישראלים-יהודים, גם במהלך הפגנות המשבשות את הסדר הציבורי, לרבות הפגנות של מתנחלי הגדה המערבית, הכוללות יידוי אבנים וחסימת כבישים. הדבר מלמד על כך שהשימוש של הרשויות הישראליות בכוח מופרז שלא כדין הוא שימוש מפלה שנועד לקדם את מדיניותן לשימור השליטה של ישראלים-יהודים בפלסטינים.
ארגון זכויות האדם הישראלי יש דין הגיע למסקנה כי פחות מאחוז אחד מהתלונות שהוגשו בשנים 2017–2021 בגין הפרות זכויות אדם של פלסטינים בידי כוחות ישראליים, לרבות מעשי הרג ופגיעות אחרות, הובילו להגשת כתבי אישום. לדברי יש דין, במהלך אותו פרק זמן, רק שלושה חיילים הורשעו בהרג פלסטינים, ועל כולם הוטלו עונשים קלים של עבודות שירות צבאיות. ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם, שהגיש במשך שנים דרישות לפתיחת חקירות ודיווח על מערכת המשפט הצבאית, הגדיר את מערכת אכיפת החוק הפנימית של הצבא כ"מנגנון טיוח".
התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים קאן, אישר כי משרדו מנהל מאז חודש מארס 2021 חקירה בדבר פשעים חמורים שבוצעו בפלסטין מאז שנת 2014.
מקרי הרג של פלסטינים
טאהא ואיבראהים מחאמיד, נור שמס, 19 באוקטובר 2023
ב-19 באוקטובר 2023, קצת לפני השעה 3:30 לפנות בוקר, נשמעו במחנה הפליטים נור שמס שבטול-כרם, בצפון הגדה המערבית, אזעקות שהזהירו את התושבים כי הצבא הישראלי עומד להיכנס למחנה; האזעקות תועדו בהודעה קולית ששלח תושב המקום. בשעה 3:31 לפנות בוקר, על פי סרטון שאימת ארגון Human Rights Watch, פגעו לפחות שני כדורים בטאהא מחאמיד בן ה-15 בעת שהתקרב לרחוב שכם, הרחוב הראשי שמול ביתו בשכונת אל-מלאש, סמוך לכניסה למחנה.
אחותו של טאהא, סארה, שצילמה את הסרטון, אמרה לארגון Human Rights Watch כי לאחר ששמעה את האזעקות פתחה את חלון חדר השינה שלה כדי לצפות במתרחש. סארה ראתה את טאהא בחוץ עם שכנם ושאלה אותו למעשיו. "לא אתעכב הרבה", הוא השיב. "אני רוצה לראות את הג'יפים [הצבאיים] ואז אעלה בחזרה". לדבריה, הוא החזיק רק טלפון סלולרי.
בסרטון נראים שני אנשים – אחד מהם זוהה כטאהא – הולכים בזהירות מביתו של טאהא לעבר רחוב שכם בנור שמס. כשטאהא מתקרב לרחוב הראשי הוא מפנה את גופו ימינה כדי להביט מזרחה ברחוב שכם. שנייה לאחר מכן נשמעת ירייה וטאהא מתמוטט על הקרקע. נשמעות שתי יריות נוספות, וטאהא שוכב במקומו ללא תנועה. לדברי סארה, שום כוחות ישראליים או פלסטינים חמושים לא היו באזור. בסרטון אין שום סימן לעימות פעיל או לכך שטאהא נשא נשק מכל סוג שהוא.
בדו"ח הרפואי הפורנזי הראשוני מבית החולים ע"ש השהיד ד"ר ת'אבת בטול-כרם נרשם כי טאהא הובא לחדר המיון באמבולנס ללא רוח חיים. בדו"ח צוין כי שני כדורים פגעו בחלק הקדמי של גופו של טאהא, "מתחת לעין ימין", וכי הם "יצאו מחלקו האחורי של ראשו" – דבר המעיד על כך שהיריות נורו ככל הנראה מהכיוון שאליו הביט טאהא.
דקות ספורות לאחר שטאהא נורה יצא אביו, איבראהים מחאמיד, בן 58, מהבית, והלך לכיוון בנו. הוא סיפר לארגון Human Rights Watch כי לא יכול היה לשאת את המראה של בנו השוכב על הקרקע מדמם ואת המחשבה שכוחות ישראליים ייקחו אותו. לדברי האב, שאושרו בדיווחים רפואיים, הוא נפגע מכדור בבטנו כשהגיע לטאהא. בסרטונים שבחן ארגון Human Rights Watch הוא נראה לצד טאהא, מתהפך בניסיון להתרומם, עד ששכן מגיע ועוזר לו לשוב לביתו.
סארה התקשרה פעמיים לסהר האדום הפלסטיני, בשעות 3:37 ו-3:43 לפנות בוקר, וביקשה אמבולנסים. גם השכן, פרמדיק מתנדב, הזעיק אמבולנסים. הסהר האדום הודיע לשניים כי האמבולנסים לא יוכלו להגיע אליהם מייד משום שכוחות ישראליים חוסמים את הכניסה למחנה.
על פי סרטון ששיתפה סארה, ואומת בידי ארגון Human Rights Watch, אמבולנס הגיע למקום בשעה 4:44 לפנות בוקר, יותר משעה לאחר שטאהא נורה. כעבור כעשר דקות הגיע אמבולנס נוסף עבור איבראהים מחאמיד. לדבריה, "כל הזמן הזה לא היה שום דבר בחוץ, שום קול, שום תנועה... אף אחד לא ניגש אליו". היא אמרה שטאהא שכב ללא ניע, דם סביב ראשו.
על פי תיעוד של משרד הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם, רשויות ישראליות "מנעו מפרמדיקים פלסטינים להגיע לפצועים" במהלך הפשיטה ב-19 באוקטובר, ולדברי המשרד, הדבר "משקף דפוס הולך ורווח". לדברי ארגון Human Rights Watch, ייתכן כי חסימת הגישה לפצועים מנעה מאיבראהים מחאמיד, ואולי גם מבנו, טיפול רפואי מציל חיים.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) דיווח כי איבראהים מחאמיד מת מפצעיו ב-29 בפברואר. בתעודת פטירה שהנפיק משרד הפנים הפלסטיני, בחתימת משרד הבריאות, צוינו כגורמי המוות "אספירציה, הלם ספטי" עקב "פגיעת כדור בבטן".
מהתחקיר של ארגון Human Rights Watch עולה כי כוחות ישראליים ירו הן בטאהא מחאמיד והן באביו איבראהים. הירי בוצע בכניסה למחנה, בסביבות השעה שבה נכנסו אליו כוחות ישראליים. תושבים אמרו כי הכוחות הישראליים נוהגים לתפוס עמדות בתוך מבנים במחנה ועליהם, כדי לחפות על כוחות נכנסים. ככל הידוע לארגון Human Rights Watch, הרשויות הישראליות לא דיווחו על הירי בטאהא ובאיבראהים מחאמיד, אולם הצבא הישראלי אמר כי במהלך המבצע כולו הוא הרג במחנה נור שמס "מעל ל-12 מחבלים".
לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, המבצע הצבאי הישראלי במחנה נור שמס באותו יום נמשך 27 שעות ונהרגו בו 14 פלסטינים, בהם שישה ילדים. הצבא הישראלי אמר כי הפעולה בוצעה בידי יחידת דובדבן של חטיבת הקומנדו ובידי גדוד דוכיפת וסיירת חרוב של חטיבת כפיר, ביחד עם משמר הגבול ויחידת המסתערבים (ימ"ס), המבצעת במסגרתו פעולות חשאיות ומיוחדות. הרשויות הישראליות אמרו כי המבצע במחנה נועד "למעצר מבוקשים, סיכול תשתיות טרור והחרמת אמצעי לחימה". לדבריהן, במהלך המבצע נהרג איש יחידת ימ"ס של משמר הגבול. הרשויות לא ציינו שהן חוקרות את מקרי ההרג, לרבות אלה של טאהא או איבראהים מחאמיד.
לפי דיווח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, במהלך פלישה צבאית ישראלית נוספת למחנה נור שמס, ב-18–20 באפריל, שנמשכה 50 שעות, הרגו כוחות ישראליים 14 פלסטינים ופגעו קשות בתשתיות המחנה.
עטא שלבי, סידקי זכארנה וטארק דמג', ג'נין, 8 בדצמבר 2022
ב-8 בדצמבר 2022, בסביבות השעה 5:00 בבוקר, כוחות ישראליים ירו למוות בשלושה פלסטינים ברחוב ראשי במרכז העיר ג'נין, במהלך פשיטה של כוחות ישראליים במקום סמוך, שנועדה למטרות חיפוש ומעצר. מסרטון שאימת ארגון Human Rights Watch עולה כי ככל הנראה, איש מהשלושה – סידקי זכארנה, בן 29, טארק דמג', בן 29, ועטא שלבי, בן 46 – לא היה חמוש.
זכארנה נורה כשהתקרב לצומת הסמוך למקום הפשיטה, ולאחר שנפצע קשה נורה שוב ושוב כשניסה לזחול משם. דמג' ושלבי נורו שניהם ככל הנראה לאחר שעצרו בסמוך למקום שבו נורה זכארנה. הכוחות הישראליים התמקמו כפי הנראה בבית קפה השוכן בקומה השנייה של בניין המשקיף על צומת, במרחק של כ-50 מטרים ממקום הפשיטה שנועדה לביצוע מעצרים.
ארגון Human Rights Watch אימת ובחן שישה סרטונים שפורסמו ברשתות החברתיות והמתעדים את הירי בזכארנה ובדמג'; את הרגע שבו נורה ככל הנראה שלבי, וגופו חסר התנועה; גברים גוררים את שלבי מהמקום; וכוחות ישראליים עוזבים את האזור לאחר מעשי ההרג.
הירי הראשון בוצע כאשר זכארנה ושני גברים נוספים יצאו ממכונית שחנתה ברחוב אל-מאלכ פייסל, במרחק של כ-25 מטרים מצפון לצומת של רחוב זה עם רחוב א-נהדה. בסרטון שצולם במצלמת אבטחה – טלוויזיה במעגל סגור (CCTV) – ופורסם באינטרנט, נראה זכארנה בעת שנפגע מהירי, במרחק של מטרים ספורים מהמכונית. אדם אחד נראה נמלט צפונה, הרחק מהצומת ומהפשיטה הנערכת בסמוך. זכארנה מתחיל לזחול על בטנו באיטיות בחזרה לכיוון הרכב, ואז ניתן לראות אותו נפגע לפחות משתי יריות בזו אחר זו, ככל הנראה בראשו. בשום רגע בסרטון לא נראה שזכארנה או האנשים שאיתו נשאו נשק בגלוי או פעלו באלימות.
בעקבות מעשי ההרג פרסם הצבא הישראלי הודעה על פעילותו בעיר ג'נין, שבה נאמר כי במהלך מבצע למעצר שני חשודים "נורתה אש ישירה" לעבר החיילים, ואלה "הגיבו באש חיה, זוהו פגיעות". הצבא אמר כי החרים נשק ששימש את אחד החשודים.
סניף ג'נין של הארגון החמוש הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הודיע בעקבות הפשיטה בג'נין כי תקף חיילים ישראלים באמצעות ירי וחומרי נפץ. הארגון לא ציין את שעת התקיפות או את מיקומן. ארגון Human Rights Watch לא מצא שום ראיה לכך ששלבי, זכארנה או דמג' היו מעורבים במעשי אלימות כלשהם.
ממכלול הסרטונים, הראיות והעדויות עולה כי ברגעים שקדמו להריגתם בירי מידי כוחות ישראליים לא נשקפה מזכארנה, מדמג' ומשלבי סכנה מיידית למוות או לפציעה חמורה. בשום רגע לפני הריגתם לא נראה שאחד מהם אחז בנשק או השתמש בו. התנהלותם, כפי שתועדה בסרטוני הווידיאו, אינה מצביעה על מעורבותם במעשי אלימות, ומהתיעוד לא עולה שהכוחות הישראליים ניסו לנהוג באיפוק. במקום זאת, נראה שהכוחות הישראליים השתמשו מייד ובכוונה תחילה בנשק חם, תוך הפרה של נורמות בינלאומיות.
בעקבות ההרג טען הארגון הפלסטיני החמוש גדודי חללי אל-אקצה כי זכארנה היה חבר ו"לוחם" בארגון, ואילו ארגון פלוגות אל-קודס של הג'יהאד האסלאמי טען כי דמג' היה חבר בו. אין מידע נוסף על היקף חברותם ופעילותם של השניים בארגונים. בתמונות ובפוסטים שהופצו באינטרנט לפני התקרית ואחריה נראים השניים כשהם מצטלמים עם רובים. שלבי, ככל הנראה, לא השתייך לאף ארגון חמוש.
כך או כך, חברותם או פעילותם של זכארנה ודמג' בארגון זה או אחר בעבר אינן רלוונטיות לקביעת הסטנדרטים לשימוש קטלני בכוח או בנשק חם בכוונה תחילה בידי כוחות הפועלים במשימה שעניינה אכיפת חוק. אילו היה לרשויות הישראליות בסיס חוקי לעצור את השלושה, כוחות הביטחון היו יכולים לעשות זאת, ובהתאם לתגובתם להשתמש בכוח המינימלי הנדרש להשגת מטרה לגיטימית של אכיפת חוק.
הירי החוזר ונשנה בזכארנה כשזחל על הקרקע, פצוע, ולא נשקף ממנו כל איום מיידי, והירי בשני האחרים, עולים ככל הנראה לכדי הוצאות להורג ללא משפט, והם חורגים מהמסגרת המשפטית הקיימת.
ג'וואד וזאפר רימאווי, כפר עין, 29 בנובמבר 2022
ב-29 בנובמבר 2022, כוחות ישראליים שסיירו בכפר עין שמצפון-מערב לרמאללה ירו למוות באחים ג'וואד רימאווי, בן 22, וזאפר רימאווי, בן 19, תושבי הכפר הסמוך בית רימא. השניים, לצד פלסטינים נוספים, התעמתו עם שיירה של כלי רכב משוריינים ישראליים והשליכו לעברה אבנים, וככל הנראה גם בקבוקי תבערה. לאחר שנורו, האחים פונו בכלי רכב פרטיים לבית חולים סמוך, שם מתו מפצעיהם.
בשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום התקרבה שיירה ישראלית של כלי רכב משוריינים לכפר עין מכיוון מזרח. עדי ראייה סיפרו כי פלסטינים מכפרים סמוכים התריעו בפני תושבי כפר עין על הכוחות הקרבים אליהם, ותושבים שהיו ערים באותה עת ראו את כלי הרכב מתקרבים. אחד התושבים שמע שאון מהומה מכיוון מרכז העיר, ובכלל זה מה שתיאר כירי, והחל לצלם את המתרחש מגג ביתו.
השיירה התקדמה ממרכז כפר עין לפאתיו. עד ראייה אמר כי כמה אנשים, לא יותר מארבעה, ובהם האחים רימאווי, עברו גם הם לפאתי הכפר ונכנסו לחצר הקדמית של בית לא מיושב לצד הכביש הראשי היוצא מהכפר לכיוון דרום.
עד ראייה אחר סיפר כי בעת שכלי הרכב המשוריינים התקרבו לבית זה, אנשים יידו לעברם אבנים וניסו להצית צמיגים על הכביש. בסרטון ששותף עם ארגון Human Rights Watch ואומת על ידו נראים לפחות חמישה כלי רכב משוריינים ישראליים החולפים ליד חזית הבית שלחצרו נכנסו האחים. בסרטון ניתן לשמוע את תחילת הקריאה לתפילה, המעידה על כך שהוא צולם מעט לפני השעה 5:00 בבוקר.
כשאחד מכלי הרכב חולף על פני הבית מתלקח כדור אש זוהר ליד הרחבה הקדמית שלו, במרחק של לפחות 25 מטרים מהכביש. תחילה נראית בחצר להבה קטנה ולאחר מכן פורצת להבה גדולה ועזה יותר, ככל הנראה על הרחבה. הלהבה כבתה בתוך שניות. לא ברור אם שתי הלהבות הוצתו באמצעות אותו חומר.
מומחה עצמאי לדינמיקת אש בחן את הסרטון והגיע למסקנה שמאפייני הלהבות עולים בקנה אחד עם שימוש באמצעי הצתה, כמו בקבוק תבערה.
מיד לאחר שכדור האש מתלקח נשמעות בסרטון תשע יריות. בעוד היריות מהדהדות נשמעת זעקה של גבר, שזוהתה על ידי משפחתם של האחים כקולו של זאפר הצועק לג'וואד. כשמונה שניות לאחר הירייה האחרונה מהתשע נשמעת ירייה בודדת.
עד ראייה סיפר כי ג'וואד, שהיה במרחק של מטרים ספורים, בצידה השני של החצר, היה בדרכו לסייע לאחיו כשנורה גם הוא.
פחות מעשר שניות לאחר ירייה בודדת זו נראה כלי רכב משוריין ישראלי, המופיע כעת בסרטון בחזית הבית, נוסע קדימה, בעקבות שאר כלי הרכב בשיירה. ב-40 השניות הנותרות של הסרטון לא נראים כלי רכב נוספים, דבר המעיד ככל הנראה על כך שהירי הגיע מרכב זה, שהיה האחרון בסיור. נראה כי אף אחד מאנשי הכוחות הישראליים לא היה מחוץ לכלי הרכב בשום שלב, ועדים אמרו כי לא ראו כוחות צועדים ברגל כשכלי הרכב חלפו.
ארגון Human Rights Watch מצא מה שנראה כמקבץ של חורי קליעים בגובה של כ-1.5 מטרים מעל הקרקע, בחלון באותו צד של הבית שבו התלקח כדור האש.
לאחר הירי מיהרו תושבים אל האחים רימאווי הפצועים, הכניסו אותם לכלי רכב פרטיים נפרדים והבהילו אותם לבית חולים בסלפית, במרחק של שמונה קילומטרים מהמקום. בהתבסס על ראיונות עם רופאים, על בחינת דו"חות רפואיים ועל דברי עדים, זאפר נפגע מכדורים בחזהו לפחות פעמיים. ג'וואד נפגע בבטן התחתונה.
הרופאים בבית החולים מיהרו לנתח את ג'וואד והעבירו את זאפר באמבולנס לבית חולים מתמחה ברמאללה.
ג'וואד מת במהלך הניתוח. בדו"ח של בית החולים, שנבחן בידי ארגון Human Rights Watch, תועד בבטנו התחתונה של ג'וואד פצע כניסה יחיד, ללא פצע יציאה.
רוּעה, אחותו של זאפר, שנסעה איתו באמבולנס, סיפרה כי הוא הגיע לבית החולים ברמאללה ללא דופק, ומותו נקבע במקום. בדו"ח של המרכז הרפואי פלסטין נכתב כי היו לו "כמה פציעות בעצם החזה ובצוואר התחתון". בתעודת פטירה שהנפיק משרד הפנים הפלסטיני נכתב כי לזאפר היו "פגיעות-ירי מרובות בחזה".
בקבוק תבערה עלול לגרום לפציעה חמורה או למוות. עם זאת, בקבוק כזה, המתלקח ובוער במרחק של כ-25 מטרים או יותר מרכב צבאי משוריין הנמצא בתנועה, אינו מהווה סכנה מתמשכת לנוסעים ברכב.
אחד מעדי הראייה סיפר שזאפר לא זרק בקבוק תבערה בעת שנורה. גם אם היה מעורב בהשלכת בקבוק התבערה שהתפוצץ בבית, כאשר הכוחות הישראליים ירו בו כבר לא נשקפה ממנו סכנת חיים מיידית או סכנה לפציעה חמורה. לא היו בסביבה כוחות ישראליים שהתקדמו ברגל, והרכב המשוריין האחרון כבר החל לנסוע מהמקום. נראה כי לא הייתה שום הצדקה לשימוש של כוחות ישראליים בנשק קטלני נגד ג'וואד וזאפר רימאווי.
רפיק ר'נאם, ג'בע, 6 ביולי 2022
ב-6 ביולי 2022, בסביבות השעה 2:30 לפנות בוקר, כוחות ישראליים ירו למוות ברפיק ר'נאם, בן 20, מחוץ לביתו בג'בע שבצפון הגדה המערבית, בין ג'נין לשכם. בני משפחתו סיפרו כי ר'נאם ישן, כשלידו מונחים בגדים שהכין ליום עבודתו בישראל, והתעורר מרעשים חזקים בחוץ. לטענת התושבים, חיילים ישראלים כיתרו את השכונה הקטנה וניסו לעצור את שכנם של בני משפחת ר'נאם, הגר בצידה השני של חומה גבוהה החוצצת בין שני הבתים ממזרח. לביתם של בני משפחת ר'נאם יש שער פלדה גבוה, והוא ניצב ליד מטע זיתים בקצה דרך ללא מוצא, במרחק של כ-100 מטרים במורד רחוב המחבר בינה לבין רחוב גדול יותר.
ר'נאם קם ממיטתו לבוש בגופייה לבנה ובמכנסיים קצרים חומים ונעל את סנדליו. אחיו ואימו כבר היו ערים. הוא הצטרף לאחיו בשער הבית והציץ החוצה. היות שלא הצליח לראות דבר, הוא יצא מהשער. שלושה אנשים אמרו שראו אותו יוצא בזהירות מביתו; הם אמרו כי לא ראו נשק. לפי עדויות ראייה וסרטון שבחן ארגון Human Rights Watch, כשר'נאם הגיע לקצה ביתו של השכן, במרחק של כעשרה מטרים מביתו, נשמעו בו זמנית קולות ירי וצעקות של כוחות ישראליים.
עדים אמרו כי כמה יריות נורו כאשר ר'נאם התקרב לפינת ביתו של השכן, שם יש פתח המוביל למטע הזיתים. בסרטון נשמעות לפחות שבע יריות. ארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע מאיזה כיוון ירו הכוחות ולא מצא ראיות לכך שכדורים פגעו באזור שבו עמד ר'נאם, לא בקרקע ולא בקירות; הדבר מצביע על כך שייתכן שהיריות נורו באוויר.
עדים אמרו שר'נאם ברח מהירי במורד הדרך ללא מוצא, המובילה לכביש הראשי. בסרטון נשמעות כמה יריות ומופיע בו אדם הנראה כחובש קסדה ונושא תרמיל רץ בכיוון ריצתו של ר'נאם, לפי העדים.
ר'נאם נעלם מעיניהם של העדים כשרץ בדרך ללא מוצא, אך הם סיפרו כי זמן קצר לאחר מכן הם ראו כוחות ישראליים חוזרים לאזור שסביב ביתו וצועדים הלוך ושוב. לאחר שהכוחות עזבו ראו התושבים שלולית דם גדולה בקצה הדרך ללא מוצא, קרוב מאוד לכביש הראשי.
כעבור כמה שעות התקשר קצין מודיעין ישראלי לקרוב משפחתו של ר'נאם, שגר בסמוך, ואמר כי ר'נאם נמצא בידי הכוחות הישראליים, והם ימסרו מידע עליו אם השכן שהכוחות הגיעו כדי לעצור יסגיר את עצמו. זמן קצר לאחר מכן התקשר הקצין שוב ואמר לקרוב המשפחה: "יש לי מתנה בשבילך". הרשויות עיכבו את אחיו הצעיר של השכן המבוקש, נתנו לו את הטלפון הסלולרי של ר'נאם, מוכתם בדם, ואז שחררו אותו. האח מסר את הטלפון למשפחתו של ר'נאם.
בסביבות השעה 8:00 בבוקר הודיע משרד התיאום והקישור הפלסטיני למשפחה כי ר'נאם נהרג. לרשויות הישראליות נדרשו 21 יום להחזיר את גופתו למשפחה.
בדו"ח הנתיחה שלאחר המוות, שהונפק מטעם משרד התובע הציבורי של הרשות הפלסטינית הלאומית, צוין פצע בקוטר של 0.5 ס"מ בגבו של ר'נאם, מתחת לכתף שמאל, המוערך כפצע כניסת הקליע, ופצע באורך 3.5 ס"מ עם קצוות לא סדירים בחזהו של ר'נאם, המוערך כפצע היציאה. פצעי הכניסה והיציאה מעידים על כך שר'נאם פנה לכיוון המנוגד לזה של היורה.
בהצהרה שפורסמה בשעה מאוחרת יותר ב-6 ביולי אמר הצבא הישראלי כי הכוח פתח "בנוהל מעצר חשוד, שכלל ירי, לעבר חשוד שברח מתוך מבנה, וזיהה פגיעה בחשוד. הכוח העניק טיפול רפואי לחשוד, אך בהמשך נקבע מותו. נסיבות המקרה בבירור". בעיתון הארץ דווח תחילה כי הצבא מסר שר'נאם השליך בקבוק תבערה לעבר הכוחות שנכנסו לשכונתו כדי לעצור "חשוד בכפר".
מדיווח נוסף בעיתון הארץ עולה כי חקירת מצ"ח הסתיימה וממצאיה הועברו לבחינת הפרקליטות הצבאית, וזו תחליט אם להגיש כתבי אישום.
אין שום ראיה המעידה על כך שרפיק ר'נאם ביצע מעשי אלימות כלשהם או שנשקפה ממנו סכנה מיידית לחיי אדם, או סכנה של פציעה חמורה לכוחות הישראליים. הצבא הישראלי אמר ב-6 ביולי כי ירה בר'נאם משום שברח מתוך מבנה ולא עצר. אין בכך משום הצדקה מספקת לשימוש בכוח קטלני לפי הסטנדרטים הבינלאומיים החלים על האירוע.
