(ניו יורק), ארגון Human Rights Watch אמר היום כי גורמים ישראליים רשמיים בכירים מעודדים חיילים ושוטרים ישראלים להרוג פלסטינים החשודים בעיניהם בתקיפת ישראלים אפילו כאשר אלה אינם מהווים עוד איום. הדברים נאמרו במסגרת ניתוח של התבטאויות אלה שמפרסם הארגון. גורמים ישראליים רשמיים אחרים לא גינו את הקריאות להפעלת כוח מופרז.
ארגון Human Rights Watch תיעד התבטאויות רבות שהשמיעו מאז אוקטובר 2015 פוליטיקאים ישראלים בכירים, לרבות שר המשטרה ושר הביטחון, שקראו לשוטרים ולחיילים לירות בחשודים בתקיפות כדי להורגם, ללא קשר לשאלה האם אכן נדרש כוח קטלני כדי להגן על חיי אדם.
לדברי עו"ד שרי בשי, מנהלת סנגור בישראל בארגון Human Rights Watch, "לא מדובר רק באפשרות שחיילים יפעלו על דעת עצמם אלא גם בגורמים ישראליים בכירים המורים לכוחות הביטחון בפומבי לירות כדי להרוג. ללא קשר לתוצאות המשפטים של חיילים ישראלים ספציפיים, על ממשלת ישראל לפרסם הנחיות ברורות לפיהן השימוש בכוח מותר רק בהתאם למשפט הבינלאומי".
אלאור אזריה, חייל ישראלי בן 20, עומד לדין בגין הירי הקטלני בעבד אל-פתאח א-שריף בן ה-21 ב-24 במארס 2016 בחברון. א-שריף דקר ופצע חייל ישראלי בעיר חברון שבגדה המערבית. המשפט עוסק בירי של אזריה בא-שריף לאחר שהאחרון כבר נורה ונפצע בידי אנשי כוחות הביטחון הישראליים.
משפט זכויות האדם הבינלאומי מגביל את השימוש המכוון בכוח קטלני– ירי כדי להרוג – לנסיבות שבהן הדבר חיוני לחלוטין כדי להגן על חיי אדם, ושבהן לא ניתן להשתמש בשום אמצעי אחר, קיצוני פחות. הוראות הפתיחה באש של ישראל אינן מציינות הגבלה זו, אולם הן מגבילות את הירי בחזהו או בראשו של אדם למצב שבו הדבר חיוני כדי למניעת סכנה מיידית וממשית של מוות או פגיעה בשלמות הגוף.
אולם קריאותיהם של גורמים רשמיים – והתנהלותם בפועל של חיילים ושוטרים מסוימים – סוטות הן מהסטנדרטים הבינלאומיים והן מהכללים הישראליים לפתיחה באש. גורמים ישראליים בכירים ובהם אנשים המפקדים על אנשי כוחות הביטחון, למעט כמה חריגים בולטים, קראו בכמה מקרים להפעלת כוח מופרז ונמנעו במקרים אחרים מגינוי קריאות כאלה מצד אנשים אחרים.
במקרה אחד, לאחר דקירתם ופציעתם של שני עוברי אורח ישראלים במערב ירושלים ב-10 באוקטובר 2015, שוטר ירה למוות בחשוד פלסטיני בן 16. משה אדרי, מפקד משטרת מחוז ירושלים, אמר אז לכתבים כי מי שמבצע תקיפה דינו להיהרג: "שוטרים מבצעים את תפקידם ומגיעים מהר. בתוך פחות מדקה וחצי המחבל כבר נהרג. כל מי שדוקר יהודים או פוגע בחפים מפשע - דינו להיהרג". בין אם הייתה הצדקה להריגתו של הילד ובין אם לאו, נראה כי הסיפא של הצהרתו של אדרי היא קריאה להרוג כל פלסטיני הפועל באלימות, אפילו לאחר שכבר לא נשקפת ממנו סכנה.
בחודש אוקטובר 2015 שאל מראיין ברדיו את שר המשטרה הישראלי גלעד ארדן אם הוא מסכים עם הצהרתו של חבר כנסת ממפלגת אופוזיציה לפיה "מחבל שיש בידיו סכין או מברג, יש לירות בו על מנת להרוג אותו בלי לחשוב פעמיים."
ארדן השיב בחיוב: "חד וחלק. השאלה היא כמובן תלוית נסיבות. יש הנחיות ברורות למשטרת ישראל. ברגע שהשוטר חש בסכנה לגביו או לגבי כל אזרח אחר הוא צריך לירות על-פי הנהלים, ברור. אנחנו לא רוצים לסכן אף אזרח ואף שוטר ורצוי גם שכל מחבל שיוצא לפגע יידע שרוב הסיכויים זה שהוא לא ייצא בחיים מהפיגוע".
בניגוד לכך, הרמטכ"ל רב אלוף גבי אייזנקוט הזהיר כי חובה לפעול על-פי הוראות הפתיחה באש של הצבא, וב-17 בפברואר 2016 אמר לקבוצת תלמידי תיכון כי "צה"ל לא יכול לדבר בסיסמאות כמו 'הבא להורגך השכם להורגו' ו'כל מי שמחזיק מספריים צריך להרוג אותו ... חייל יכול לפתוח נצרה ולירות אם יש סכנה עליו או על חבריו... אני לא רוצה שחייל ירוקן מחסנית על נערה עם מספריים".
למחרת נעצרו שני פלסטינים בני 14 לאחר שעל-פי הטענה דקרו למוות חייל ישראלי ופצעו עובר אורח ישראלי בסופרמרקט בגדה המערבית. ישראל כץ, שר התחבורה וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, איש מפלגת הליכוד של בנימין נתניהו, התייחס בפייסבוק לתקרית ואמר כי: "המחבלים נלכדו ונשארו בחיים. אני מקווה שדבריו של הרמטכ״ל, שאותו אני מעריך ומוקיר, נגד הירי האוטומטי מול קטינים, לא פורשו באופן מוטעה וגרמו להיסוס וסיכון חיים. כי לפעמים המסר גדול מהמילים. המגבלות והקודים ברורים, אבל אסור שמחבלים יישארו בחיים, תוך סיכון חיי יהודים".
בעקבות פרסום תיעוד וידיאו של הריגת א-שריף הדגישו גורמים ישראליים רשמיים, ובהם נתניהו, שר הביטחון דאז משה יעלון ואייזנקוט את הצורך לציית לכללי הפתיחה באש הישראליים, המגבילים את השימוש בכוח למצבים שבהם תקיפה מעמידה בסכנת פגיעה מיידית וממשית את חייו או שלמות גופו של אדם ובמקרים מסוימים, לעצירת חשודים נמלטים. עם זאת, יעלון הוחלף זמן קצר לאחר מכן בשר הביטחון הנוכחי, אביגדור ליברמן, שכתב בפייסבוק בחודש אוקטובר 2015, בעת שהיה חבר כנסת מן האופוזיציה, כי הוא מצפה שהממשלה תאמץ מדיניות לפיה "אף מחבל או מחבלת לא יוצאים חיים משום פיגוע".
בהתחשב בשכיחותן ובבולטות שלה זכו ההצהרות המעודדות את כוחות הביטחון לירות כדי להרוג גם כאשר הדבר אינו הכרחי לצורך הגנה על חיי אדם, ובהתחשב בטענות המהימנות החוזרות ונשנות בדבר שימוש מופרז בכוח, על נתניהו וגורמים ביטחוניים בכירים להזהיר בתקיפות, בפומבי ושלא בפומבי, כי
שימוש מכוון בכוח קטלני מותר רק כאשר הדבר חיוני לחלוטין כדי להגן על חיי אדם.
על הרשויות לפקח על השימוש של חיילים ושוטרים בכוח ולנהל חקירות מהימנות בכל המקרים שבהם עולה חשד לשימוש מופרז בכוח, לרבות הוצאות להורג ללא משפט. כמו כן על הרשויות לשנות את כללי הפתיחה באש כדי להגביל את השימוש המכוון בכוח קטלני למצבים שבהם הדבר חיוני לחלוטין לצורך הגנה על חיי אדם, בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים.
לדברי שרי בשי, "זוהי שעת כושר מושלמת עבור הגורמים הבכירים במדינה לגנות את הרטוריקה של ירי כדי להרוג ולהתוות בבירור את ההגבלות החלות על ירי של חיילים ושוטרים כדי להרוג".
השימוש בכוח קטלני
הצהרות שהצהירו בכירים ישראלים, לרבות אלה העומדים בראש שרשרת הפיקוד, מעודדות להפר הן את הסטנדרטים הבינלאומיים בנוגע לשימוש בכוח והן את כללי הפתיחה באש שישראל נותנת לחייליה ולשוטריה. במקרים מסוימים, גורמים רשמיים, הנושאים באחריות ישירה להתנהלותם של גורמי אכיפת החוק, עודדו בפומבי את גורמי האכיפה להרוג אנשים שנחשדו כתוקפים במקום לעצור אותם כאשר הדבר אפשרי. במקרים אחרים, גורמים פוליטיים ודתיים רשמיים המועסקים על-ידי הממשלה ומקבלים ממנה את שכרם, עודדו הרג של פלסטינים שנחשדו כתוקפים, ובעלי תפקידים בכירים אחרים נמנעו מגינוי הצהרות אלה.
ברבים מיותר מ-150 המקרים שאירעו מאז אוקטובר 2015, שבהם אנשי כוחות ביטחון ישראלים ירו למוות בפלסטינים שנטען כי תקפו או ניסו לתקוף ישראלים בסכינים, בנשק חם או ברכב ממונע, תיעוד וידיאו ו/או דיווחים של עדי ראייה עוררו ספקות כבדים בנוגע לנחיצות השימוש בכוח קטלני. אמנסטי אינטרנשיונל, הארגון הפלסטיני לזכויות האדם אל-חאק וקואליציה של תשעה ארגוני זכויות אדם ישראליים קראו לגורמים ישראליים רשמיים לעצור את השימוש המופרז בכוח. הארגונים הסתמכו על חומרי וידיאו, ראיות פורנזיות ודיווחים של עדי ראייה לגבי רבים מיותר מ-150 המקרים שבהם כוחות ביטחון ירו למוות באנשים שנחשדו כתוקפים. לדבריהם, נראה כי כוחות הביטחון הרגו פלסטינים כשכבר לא נשקפה מהם סכנה, או פלסטינים שכלל לא נראה כי ביצעו התקפה או שהשתמשו בכוח קטלני כדי לדכא התקפה בעת שניתן היה להסתפק בכוח לא קטלני לשם כך.
אף שהרשויות הישראליות מנהלות חקירה פלילית לגבי כל ירי קטלני של אנשי כוחות הביטחון בפלסטינים בגדה המערבית, אזריה הוא איש כוחות הביטחון היחיד העומד למשפט בשנה האחרונה בגין הרג פלסטיני בירי.
בחודש אוקטובר 2015 פנתה האגודה לזכויות האזרח בישראל ליועץ המשפטי לממשלה והביעה חשש מהתמיכה הרשמית במדיניות הירי על-מנת להרוג, ודרשה לחקור שני מקרים של שימוש מופרז בכוח. בתגובה, שב ואישר משרדו של היועץ המשפטי לממשלה את הצורך לפעול על-פי הוראות הפתיחה באש ואמר כי היועץ הזכיר למשטרה ולגורמים רשמיים בממשלה כי יש לעשות כן. במכתב נאמר כי "שימוש בירי לאחר שכבר נמנעה הסכנה לשלמות הגוף או לחיי אדם, יהווה חריגה מהוראות הדין".
רבנים וחברי כנסת
ואולם, התמיכה הרשמית במדיניות הירי על-מנת להרוג נמשכת.
הרב יצחק יוסף, המכהן במשרה הסטטוטורית של הרב הראשי הספרדי לישראל, הממומנת על-ידי המדינה, אמר בדרשה שנשא ב-12 במארס, בין היתר בתגובה לתוכחה שהשמיע אייזנקוט על הצורך להגביל את השימוש בכוח קטלני, כי התנ"ך מתיר את מדיניות הירי על-מנת להרוג: "'הקם להורגך השכם להורגו... ... שיעשו עליו אחר-כך בג"ץ, או יבוא איזה רמטכ"ל, יגיד משהו אחר... ברגע שמחבל יודע שהוא בא עם סכין והוא לא חוזר חי, זה ירתיע אותם". לכן זו "מצווה להרוג אותם".
הרב הספרדי הראשי אינו מפקד על שוטרים או חיילים, אולם הוא מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול ומוטל עליו לייעץ באשר לפרשנות הדין הדתי. הוא נבחר על-ידי ועדה המורכבת מנציגים ציבוריים ורבנים זוטרים יותר, הממונים על-ידי המדינה. המדינה מפקידה בידיו את הסמכות בנושא הדין הדתי עבור כמחצית מהישראלים היהודים, שמוצאם ממדינות ערב או מזרחי. נתניהו לא גינה בפומבי את הצהרתו של יוסף.
הצהרות דומות נשמעות גם מפוליטיקאים מממשלת נתניהו. למשל בצלאל סמוטריץ' ממפלגת הבית היהודי, החברה בקואליציה של נתניהו, אמר בנאום שנשא בחודש פברואר 2016 בכנסת כי: "מחבל שיוצא לרצוח יהודי באשר הוא יהודי, יהא גילו אשר יהא, לא חוזר בחיים נקודה". סמוטריץ' חזר על הצהרה זו פעמים רבות מאז בתקשורת החברתית. חברת כנסת אחרת, נאווה בוקר ממפלגת הליכוד, אמרה בראיון ב-21 באפריל 2016 כי "מחבל צריך להרוג", וציטטה גם היא את הפסוק התנכ"י לפיו "הקם להורגך השכם להורגו".
בחודש יולי 2016 שב אייזנקוט והדגיש את תמיכתו במינויו של אייל קרים לרב הראשי לצה"ל, לאחר שפורסם ציטוט של דברים שאמר האחרון לחסידיו בשנת 2003 לפיהם "מחבלים מתאבדים שנפצעו יש להרוג". אייזנקוט הסתייג מדברים אלה ומדברים אחרים שאמר קרים, הנחשבים למנוגדים למדיניות הצבא, אולם אישר כי עדיין יש בכוונתו למנות את קרים למשרה הדתית הבכירה ביותר בצבא. בחודש אוגוסט חברות כנסת ממפלגת מר"צ עתרו לבג"צ נגד המינוי, על רקע אמירות של הרב נגד שילוב נשים בצבא והתייחסותו השלילית לקהילת הלהב"טים ולחיילים לא יהודיים. העתירה נמחקה לאחר שקרים הצהיר על עמדות מתונות וממלכתיות בנושאים שנזכרו לעיל. הוא לא התייחס אמירות בדבר הריגת "מחבלים מתאבדים שנפצעו" ולא חזר בהם. ביום 2.12.2016 הוא הושבע לתפקיד הרב הראשי לצה"ל.
דעת הקהל תומכת
על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל, כמחצית מהישראלים היהודים מגדירם עצמם כדתיים או כמסורתיים. נתון זה אינו כולל את החרדים, שאינם משרתים בדרך כלל בצבא. חובת הגיוס חלה על כל הגברים היהודים שאינם חרדים. רוב החיילים הם בשנות העשרה שלהם או בתחילת שנות ה-20 לחייהם, ולאחר מספר חודשי טירונות ניתן לשלוח אותם לשרת בגדה המערבית הכבושה.
מסקר שערך בחודש אוגוסט 2016 המכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי 47% מהישראלים היהודים אמרו שהם מסכימים עם ההצהרה לפיה "צריך להרוג במקום כל פלסטיני שעשה פיגוע נגד יהודים, גם אם הוא נתפס וברור שאינו מסכן את הסביבה". בקרב צעירים בגילאים 24-18, גילם של רוב החיילים, עמד שיעור התמיכה בהצהרה זו על 69%. בנוסף, 72% מהישראלים היהודים מכל הגילאים, שהזדהו כדתיים או כמסורתיים, הסכימו עם הצהרה זו.
בעבר, ובעיקר במהלך ה"התנתקות" מרצועת עזה בשנת 2005, חיילים שסירבו לציית להוראות מפקדיהם לסגת משטח או לפרק התנחלויות ישראליות נתלו בהוראותיהם של רבנים כדי להצדיק את הדבר.
