Skip to main content

ארה"ב הטילה סנקציות על התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי

הצעד שנקט ממשל טראמפ הוא ניסיון למנוע את עשיית הצדק בגין הפשעים החמורים ביותר בעולם

איור של מאזני הצדק שכפותיהם הוחלפו בשני אנשים הכבולים בפרקי ידיהם ומתנדנדים באוויר. © 2015 בריאן סטאופר עבור Human Rights Watch

(וושינגטון הבירה) – ארגון  Human Rights Watch אמר היום כי הצעד חסר התקדים שנקט ממשל טראמפ, המקפיא את נכסיהם של תובעים בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), מבטא זלזול בוטה בקורבנות הפשעים החמורים ביותר בעולם. ב-2 בספטמבר 2020 הודיע הממשל כי ארצות הברית הגדירה את התובעת של בית הדין, פאטו בנסודה, ואת ראש האגף לסמכות שיפוט, משלימות ושיתוף פעולה במשרד התובעת, פקיסו מוצ'וצ'וקו, כיעד לסנקציות.

הצעד האמריקאי הוציא אל הפועל צו נשיאותי גורף שהוציא הנשיא דונלד טראמפ ב-11 ביוני, שהכריז על מצב חירום לאומי מפוקפק והתיר צעדים של הקפאת נכסים ואיסורי כניסה משפחתיים, אותם ניתן יהיה לנקוט נגד בכירים מסוימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי. ממשל טראמפ איים שוב ושוב לסכל חקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי לבחינת התנהלותם של אזרחי ארה"ב וישראל באפגניסטן ובפלסטין, וביטל בשנת 2019 את אשרת הכניסה של התובעת לארה"ב.

לדברי ריצ'רד דיקר, מנהל תחום משפט בינלאומי בארגון Human Rights Watch, "השימוש המעוות של ממשל טראמפ בסנקציות אלה, שפותחו כצעד נגד טרוריסטים וברוני סמים לכאורה, נגד תובעים המבקשים צדק בגין פשעים בינלאומיים חמורים, מעצים את כישלונה של ארה"ב להעמיד לדין אחראים לעינויים... 'מצב החירום הלאומי',  שהומצא יש מאין על-ידי הממשל כדי להעניש את מי שמעמידים לדין בגין פשעי מלחמה, מבטא זלזול גמור בקורבנות".

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית הדין הבינלאומי הקבוע שהוקם כדי להעמיד לדין אנשים המואשמים ברצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשע התוקפנות. בעקבות מעשי הזוועה ברואנדה וביוגוסלביה לשעבר באמצע שנות התשעים, ממשלות מודאגות הקימו את בית הדין הפלילי הבינלאומי כדי להעמיד לדין את האחראים לפשעים בינלאומיים חמורים, לרבות בעלי תפקידים בכירים. עד היום הצטרפו לבית המשפט 123 מדינות, כמעט שני שליש מהמדינות החברות באו"ם. בית המשפט פתח בחקירות בנוגע למעשי זוועה שבוצעו לכאורה ב-12 מדינות, ובכלל זה סודאן, מיאנמר ואפגניסטן.

בתגובה לצו הנשיאותי של טראמפ מחודש יוני, פרסמו 67 מהמדינות החברות בבית הדין, כולל בעלות ברית מרכזיות של ארה"ב, הכרזה על-אזורית משותפת שהביעה "תמיכה בלתי מעורערת בבית הדין כמוסד שיפוטי בלתי תלוי ונטול פניות". ההכרזה לוותה בהצהרות מצד האיחוד האירופי, נשיא עצרת המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי, וארגונים לא ממשלתיים בארה"ב ובעולם. מדינות חברות בבית הדין שבו ואישרו את תמיכתן בו.

סנקציות אלה פוגעות קשות באנשים שנגדם ננקטו, שאינם מאבדים רק את הגישה לנכסיהם בארה"ב, אלא גם את היכולת לקיים קשרים מסחריים ופיננסיים עם "אנשים וישויות אמריקאיים", ובכלל זה בנקים וחברות אחרות. לסנקציות אמריקאיות יש גם השפעה מצננת על בנקים שאינם אמריקאים ועל חברות אחרות מחוץ לתחום השיפוט של ארה"ב, החוששים לאבד בעצמם את הגישה למערכת הבנקאית האמריקאית אם לא יסייעו לארה"ב לייצא ביעילות את צעדי הענישה.

הצו הנשיאותי מחודש יוני נועד לא רק להפחיד את בעלי התפקידים הבכירים ואנשי הצוות בבית הדין המעורבים בחקירות קריטיות שהוא מנהל, אלא גם לצנן שיתוף פעולה רחב יותר עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, אמר ארגון Human Rights Watch. הצו מתיר נקיטה בסנקציות נגד אנשים וישויות שאינם אמריקאים אשר מסייעים בחקירות שממשל ארה"ב מתנגד לקיומן.

ארה"ב, שאינה צד לאמנת רומא היסודית של בית הדין הפלילי הבינלאומי, מתנגדת להחלת סמכות השיפוט של בית הדין על אזרחי מדינות שאינן צד לאמנה, אלא אם כן הדבר אושר על-ידי מועצת הביטחון של האו"ם. ואולם אפגניסטן היא מדינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, והדבר מעניק לבית המשפט סמכות לחקור פשעים שבוצעו בידי כל אדם – מכל לאום שהוא – בשטחה או באופן הקשור לסכסוך שם, ולהעמיד בגינם לדין.

בהקשר זה חשובה העובדה כי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא ערכאה של מוצא אחרון, המתערבת רק כאשר הרשויות הלאומיות אינן מנהלות הליכים מקומיים של ממש. ממשלת אפגניסטן ביקשה מהתובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי לדחות את חקירתה וטענה כי הרשויות באפגניסטן מסוגלות לקיים הליכים מקומיים מהימנים, על אף שממשלת אפגניסטן לא הוכיחה את יכולתה או את נכונותה לעשות כן. גורמים אזרחיים וצבאיים בכירים בארה"ב, העשויים לשאת באחריות לאישור מעשים מתועדים היטב של עינויים והתעללות אחרת בעצירים בהקשר של הסכסוך באפגניסטן, או לכך שמבצעי ההפרות לא הוענשו, לא נדרשו לתת דין וחשבון בפני בתי משפט בארה"ב.

מכיוון שמשרד התובעת בוחן עדיין את בקשתה של אפגניסטן ובגלל הגבלות הקשורות למגפת הקורונה, בית הדין אינו מבצע כרגע צעדי חקירה פעילים במדינה.

לדברי דיקר, "המדינות החברות בבית הדין התאגדו בעבר כדי לעמוד לצד הקורבנות ולהגן על המנדט של בית הדין מפני התקפות משולחות-רסן, כולל מצד ארה"ב... על ממשלות אלה להיות מוכנות לעשות כל מה שנדרש כדי להבטיח שבית הדין הפלילי הבינלאומי לא יוסט ממסלולו כך שאף אחד, גם לא אנשי המדינות החזקות ביותר, לא יישאר מעל החוק".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.

Region / Country