(וושינגטון הבירה) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הצעד עליו הכריז ממשל טראמפ נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מסלים את מאמציו לסכל את יכולתם של קורבנות פשעים בינלאומיים לזכות בצדק. ב-11 ביוני 2020 הוציא הנשיא דונלד טראמפ צו נשיאותי המאפשר להקפיא את נכסיהם של בעלי תפקידים רשמיים בבית הדין הפלילי הבינלאומי ולהטיל איסורי נסיעה על בני משפחותיהם, ואשר עלול לאפשר גם פגיעה באנשים אחרים המסייעים לחקירות בית הדין הפלילי הבינלאומי.
ממשל טראמפ איים שוב ושוב לחסום חקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי באפגניסטן ובפלסטין העשויות לבחון התנהלות של אזרחי ארה"ב וישראל. בשנת 2019 ביטלה ארה"ב את אשרת הכניסה של התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כפעולת תגמול על מה שהיה אז בגדר חקירה אפשרית באפגניסטן. ב-15 במאי נשבע שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, כי "אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יתמיד בדרך שבה הוא הולך עכשיו" - כלומר, יקדם את החקירה בנוגע לפלסטין, הוא “יחייב אותו לשאת בתוצאות לכך". את צעדי הענישה שננקטו ניתן להחיל ב"כל מקרה לגופו" ביחס לחקירות בית הדין הפלילי הבינלאומי בנוגע לאנשיה של ארה"ב או לאנשי בעלות בריתה.
"הקפאת נכסים ואיסורי נסיעה הם צעדים שנועדו להינקט נגד מפרי זכויות אדם, לא נגד אלה המבקשים להעמיד לדין את מפרי הזכויות", אמר ריצ'רד דיקר, מנהל תחום משפט בינלאומי בארגון Human Rights Watch. "בפועלו נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי, ממשל טראמפ ממשיך במתקפה שלו נגד שלטון החוק בזירה העולמית, ומציב את ארה"ב בצדם של מי שמבצעים ומטייחים הפרות חמורות, ולא בצדם של מי שמעמידים בגינן לדין".
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית הדין הבינלאומי הקבוע, שהוקם כדי להעמיד לדין אנשים המואשמים ברצח עם, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשע התוקפנות. בעקבות זוועות רצח העם ברואנדה וביוגוסלביה לשעבר באמצע שנות התשעים, הקימה הקהילה הבינלאומית את בית הדין הפלילי הבינלאומי כדי למנוע מהאחראים לפשעים חמורים, לרבות בעלי תפקידים בכירים, לחמוק ממתן דין וחשבון. בית המשפט פתח בחקירות ב-12 מדינות. לדברי ארגון Human Rights Watch, העובדה שעלי קושייב, מנהיג מיליצית הג'נג'וויד הידועה לשמצה, המואשם באונס ובתקיפה והרג של אזרחים בדרפור, הסגיר עצמו ב-9 ביוני לבית הדין הפלילי הבינלאומי לאחר שבילה 13 שנים כפושע נמלט, היא אישור רב-עוצמה לתפקיד שממלא בית הדין.
בית הדין הפלילי הבינלאומי מנהל חקירה פעילה בנוגע לפשעים החמורים שבוצעו במהלך הסכסוך באפגניסטן. החקירה עשויה לכלול מעשי התעללות חמורים מצד הטליבאן והכוחות הלאומיים של אפגניסטן. כוחותיה של ממשלת אפגניסטן ביצעו הוצאות להורג בהליכי בזק, העלמות כפויות ועינויים שיטתיים. הטליבאן ביצע התקפות מכוונות רבות נגד אזרחים, בהן פיגועי התאבדות, שכוונו בין היתר נגד שופטים, מחוקקים, זקני קהילות ועיתונאים. החקירה עשויה לכלול גם מעשי התעללות חמורים שביצעו אנשי צבא ארה"ב ואנשי סוכנות הביון המרכזית של ארה"ב (הסי־איי־איי).
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא ערכאה של מוצא אחרון, המתערבת רק כאשר הרשויות הלאומיות אינן מנהלות הליכים מקומיים של ממש. ארה"ב ניהלה חקירות מצומצמות מסוימות באשר למעשי התעללות שאנשיה ביצעו לכאורה באפגניסטן. אולם גורמים אזרחיים וצבאיים בדרג בכיר, העשויים לשאת באחריות לאישור הפרות אלה, או לכך שכשלו בענישה בגינן, לא נדרשו לתת דין וחשבון בפני בתי משפט בארה"ב. פטור זה מעונש על הפרות שביצעו כוחות ארה"ב הותיר מורשת הרסנית באפגניסטן. בנוסף, יחידות תקיפה הפועלות בחסות הסי-אי-איי ממשיכות לבצע באפגניסטן הפרות חמורות, שחלקן עולות לכדי פשעי מלחמה. נוכחותן, לצד כוחות אפגנים המואשמים בהרג אזרחים במהלך פשיטות ליליות, העלמת עצירים בכוח ותקיפת מתקנים של שירותי בריאות, ממחישה את ההשלכות ארוכות הטווח של מתן פטור מעונש על פשעים חמורים.
בכירי בית הדין הפלילי הבינלאומי בוחנים כמה סוגיות עיקריות. בחודש דצמבר השלימה התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי, פאטו בנסודה, את החקירה המקדמית באשר למצב בפלסטין וקבעה כי כל הקריטריונים החיוניים לצורך פתיחה בחקירה רשמית באשר לפשעים חמורים בידי ישראלים ופלסטינים התקיימו. הפשעים עשויים לכלול את הקמתן של התנחלויות ישראליות בגדה המערבית, מכיוון שהחוק ההומניטארי הבינלאומי אוסר על העברת אזרחים לשטח כבוש, וכן פשעי מלחמה שביצעו לכאורה הצבא הישראלי וארגונים פלסטיניים חמושים במהלך מעשי האיבה בשנת 2014 ברצועת עזה. במקביל, ביקש משרדה של התובעת משופטי בית הדין פסיקה שתאשר את היקף המנדט שלה, וההחלטה בעניין טרם התקבלה. ארגון Human Rights Watch קרא שוב ושוב לתובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי לפתוח בחקירה באשר למצב בפלסטין.
הרשויות באפגניסטן ביקשו מתובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי לדחות את חקירתה בטענה כי יש בכוחן לנהל הליכים לאומיים מהימנים. לדברי ארגון Human Rights Watch, בהינתן הכשלים החוזרים ונשנים של הרשויות באפגניסטן באשר למיצוי הדין עם האחראים להפרות חמורות, קאבול תתקשה מאוד להוכיח כי היא מנהלת חקירות ומשפטים משמעותיים.
לדברי דיקר, "זוהי אירוניה מרה שאפילו כשארה"ב חותרת להסכם שלום באפגניסטן, היא נוקמת במי ששואפים לעשות צדק בגין הפשעים המחרידים במהלך סכסוך זה". "באפגניסטן ובפלסטין, בית הדין הפלילי הבינלאומי יכול למלא תפקיד חשוב בבלימת מתן הפטור מעונש, שנתן רוח גבית להפרת זכויות במשך עשרות שנים", אמר דיקר.
ארה"ב, שאינה צד לאמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, מתנגדת להחלת סמכות השיפוט של בית הדין על אזרחי מדינות שאינן צד לאמנה, בהיעדר הפנייה של המקרה לטיפול בית הדין מצד מועצת הביטחון של האו"ם. ואולם אפגניסטן היא מדינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, והדבר מעניק לבית המשפט סמכות לחקור ולהעמיד לדין פשעים שבוצעו בידי כל אדם - מכל לאום שהוא – בשטחה. סמכות השיפוט של בית הדין אינה דבר חריג. אזרחי ארה"ב ומדינות אחרות, המבצעים פשעים בחו"ל, כבר כפופים לסמכות השיפוט של בתי משפט זרים.
ב-2 בינואר 2015 מסרו הרשויות הפלסטיניות למזכירות האו"ם עותק של מסמך הצטרפותה של פלסטין לבית הדין הפלילי הבינלאומי. אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי נכנסה רשמית לתוקף עבור פלסטין ב-1 באפריל 2015, והעניקה לבית המשפט סמכות שיפוט בנוגע לפשעים חמורים שבוצעו תוך הפרה של המשפט הבינלאומי, כולל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בשטח פלסטין או משטחה. ישראל גם היא אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי.
123 המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי אישרו שוב ושוב כי "שום איומים על בית הדין, על בעלי תפקידים בו או על אנשים המשתפים עמו פעולה לא ירתיעו אותן" וכי הן "יעמדו מאוחדות נגד מתן פטור מעונש". ארגון Human Rights Watch אמר כי חיוני שהמדינות החברות יתבטאו בפומבי בכדי להבהיר כי תמיכתן בבית הדין עודנה איתנה וכי הן יפעלו יחדיו נגד ניסיונות ארה"ב לבלום את עשיית הצדק.
לדברי דיקר, "לבית הדין הפלילי הבינלאומי יש בהחלט מגבלות, אולם הוא מגלם את הציפייה כי מי שביצע פשעים חמורים יידרש לתת עליהם את הדין במסגרת משפטים הוגנים. אל מול מאמציה חסרי הבושה של ארה"ב לבלום את עשיית הצדק, על המדינות החברות בבית הדין להפגין את מחויבותן ולהגן עליו".
