Skip to main content
 נשיא צרפת עמנואל מקרון וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים משותפת בארמון האליזה בפריז, צרפת 10 בדצמבר 2017. צילום: רויטרס 2017.
 

ב-5 ביוני, בדיוק ביום בו החל הכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה לפני 51 שנה, יקבל נשיא  צרפת, עמנואל מקרון, את פניו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בפריז. כיום ישראל שולטת באזורים הללו באמצעות דיכוי, אפליה ממסדית והפרות חמורות ומתמשכות של זכויותיהם של התושבים הפלסטינים. כבר 51 שנים שידיה של הקהילה הבינלאומית קצרו מלתקן את העוולות הכרוכות בכיבוש.

עם זאת, ייתכן שהחלו לנשב רוחות חדשות עם שלל יוזמות שעומדות על הפרק, אשר סוללות את דרכה של הקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים אקטיביים יותר על מנת לוודא כי ישראל תעמוד בהתחייבויותיה על פי המשפט הבינלאומי. צרפת יכולה להוביל מהלך זה, ועל הנשיא מקרון להשתמש בפגישתו עם נתניהו כדי להבהיר שישראל תשלם מחיר אם תמשיך לזלזל בזכויות האדם.

בחודש שעבר, אישרשר הביטחון של ישראל, אביגדור ליברמן, בנייה של 2,500 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בגדה המערבית הכבושה, בה כבר מתגוררים למעלה מ-600,000 מתנחלים. העברה כזו של אזרחים לשטח כבוש מהווה פשע מלחמה. ההתנחלויות תורמות גם למערכת שלטונית כפולהומפלה בה הפלסטינים מקבלים יחס נפרד ובלתי שוויוני.

בחודש מארס 2016, מועצת זכויות האדם של האו"ם אישרה את הקמתו ופרסומו של מאגר מידע על עסקים הפועלים בהתנחלויות. נציבות האו"ם לזכויות האדם מעריכה כי גרסה ראשונית של המאגר תפורסם עד אוגוסט השנה. האיחוד האירופי אישר תקנותהמחייבות סימון מוצרים המיובאים מההתנחלויות כך שישראל לא תוכל עוד לייצאם כמיוצרים בישראל. צרפת עיגנהאת התקנות הללו בחוקי המדינה. על מקרון להזכיר לנתניהו כי צרפת מתנגדת להתנחלויות, להבהיר כי תוסיף לתמוך בהקמת מאגר המידע למרות המאמצים למנוע את פרסומוולקרוא לעסקים צרפתיים להפסיק לנהל פעילות עסקית עם התנחלויות או בתוכן.

על מנת לאפשר את התרחבות ההתנחלויות והתשתית התומכת שלהן, הרשויות הישראליות הפקיעו עשרות אלפי דונמים של אדמה פלסטינית והרסו בתים ומבנים אזרחיים כגון בתי ספר בתואנה שנבנו ללא רישיון. זאת על אף העובדה כי בשל דרישות מכבידות ומפלות, פלסטינים כמעט ואינם יכולים לקבל אישורים כאלה במזרח ירושלים ובשישים האחוזים משטח הגדה המצויים בשליטה מלאה של ישראל (אזורים המוכרים מאז הסכמי אוסלו בשם "שטח C").

ב-24 במאי, בית המשפט העליון של ישראל אישר את תכנית הממשלה להרוס את ח'אן אל-אחמר אב אל-חילו, קהילה פלסטינית מזרחית לירושלים בה חיים 180 אנשים. על פי התכנית ייהרס גם בית הספר בקהילה בו לומדים 160 ילדים מחמש קהילות סמוכות. בית הספר הזה הוא רק אחד מעשרות בתי ספר פלסטינים נגדם הוציא הצבא הישראלי צווי הריסה והקהילה עצמה היא אחת מ-46 קהילות פלסטיניותהמצויות להערכת האו"ם "בסכנה גבוהה להעברה בכפייה". העברה בכפייה של אוכלוסיית שטח כבוש מהווה פשע מלחמה.

האיחוד האירופינציגי האו"םוהשר הבריטי לענייני המזרח התיכון וצפון-אפריקההזהירו כולם את ישראל כנגד הריסת ח'אן אל-אחמר שעלולה להתרחש בכל רגע. לאחרונה מדיניות אירופיות אף חרגו מגינויים בלבד. באוקטובר 2017, שמונה מדינות, בהן גם צרפת, דרשו פיצוייםבגין מבנים הומניטאריים שנבנו בשטח Cבסיוען ונהרסו על ידי ישראל. על מקרון לקרוא לנתניהו בפומבי לבטל את התכנית להרוס את ח'אן אל-אחמר ולהבהיר כי צרפת תוסיף לתמוך במאמצים בינלאומיים לזיהוי האחראים לביצוע פשעי מלחמה אפשריים והבאתם לדין.

מאז ה-30 במארס, הרגו כוחות ישראליים למעלה ממאה פלסטיניםבהפגנות בתוך רצועת עזה ופצעו אלפים נוספים. נכון להיום, האחרונה ברשימת הקורבנות היא רזאן א-נג'אר בת ה-21, שנורתה ב-1 ביוני כאשר ניתן היה לזהות בבירור שהיא מתנדבת רפואית וככל הנראה בעודה מטפלת במפגינים אחרים שנפצעו. מקרי ההרג הללו אירעו כאשר חיילים ביצעו הוראות פתיחה באש שניתנו להם על ידי בכירים ישראליים, המתירות לחיילים להשתמש בכוח קטלני נגד מפגינים גם בנסיבות בהן המפגינים אינם מהווים סיכון מיידי לחיים וזאת בניגוד לסטנדרטים הבינלאומיים לשיטור הפגנות. האירועים הללו מתרחשים כחלק מהסגר שישראל אוכפת על רצועת עזה מזה עשור ובמסגרתו מוטלות הגבלות קשות על תנועת סחורות ואנשים. מצרים מחריפה את השפעות הסגר באמצעות סגירת גבולה עם הרצועה במשך רוב ימות השנה.

ב-17 במאי, מועצת זכויות האדם של האו"ם החליטה על הקמת וועדת חקירה לבדיקת מקרי ההרג ליד גדר המערכת. התובעת של בית הדין הפלילי הבינלאומי שמנהל חקירה מקדמית של המצב בפלסטין, הודיעהכי משרדה עוקב אחר ההתפתחויות בשטח ברצועת עזה. מאמצים אלו נועדו לשבור את הפטור המוחלט כמעט מעונש המתקיים במערכת המשפט הישראלית ומאפשר את ההפרות הללו.

בעוד ההפרות שמבצעות הרשויות הישראליות הולכות ומתגברות, כך גם מאמציהן להצר את מרחב הפעולה של מגני זכויות האדם. בחודש שעבר, ביטלהישראל את היתר ההעסקה של ארגון Human Rights Watchוהורתה לי לעזוב את המדינה. ההחלטה, שישראל טוענת שהתקבלה לאור עמדות בהן החזקתי בעבר לגבי חרם על מדינת ישראל עוד בטרם הצטרפתי לארגון Human Rights Watch(הגם שהודתהשלא הארגון עצמו ולא אנוכי כנציגו מעודדים חרמות), התקבלה בעוד הממשלה מקשה על פעילותם של ארגוני זכויות אדם, מאשימה ארגונים ישראליים בהכפשת המדינהובביזוישלה ושל כוחות הביטחון שלה, ומטילה על מגני זכויות אדם פלסטינים הגבלות תנועהואף עוצרתאותם ומגישה נגדם כתבי אישום פליליים.

מגוון רחב של גורמים, לרבות האיחוד האירופיוהאו"םהביעו תמיכה נחושה בארגון Human Rights Watchשערער על שלילת היתר ההעסקה בבית משפט ישראלי. נוסף על כך, גורמים רשמיים ממדינות זרות מוסיפים להיפגשעם ארגוני זכויות בישראל ובפלסטין חרף אזהרותיהן של הרשויות הישראליות. על מקרון להביע דאגה מפני הגברת ההגבלות על מגני זכויות אדם פלסטינים, ישראלים ובינלאומיים.

אולם, המומנטום הבינלאומי הגובר למאבק בהפרות הישראלית חשוף לאיום בדמות התחזקותם של מנהיגים פופוליסטיים ברחבי העולם שתוקפים ערכים אוניברסליים. לצרפת תפקיד מכריע בהגנה על זכויות האדם והמשפט הבינלאומי בתקופה חשובה  זו. עליה לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הנוכחית, בטרם יחלפו עוד ועוד ימי שנה עגומים לציון תחילת הכיבוש הישראלי בעזה ובגדה.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.