(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי החוק הישראלי החדש המסדיר את עבודתם של ארגונים לא ממשלתיים נועד לפגוע בארגונים לזכויות האדם ובארגונים אחרים המבקרים את הממשלה באמצעות דרישות דיווח מכבידות באשר לתרומות מממשלות זרות. החוק, שנוסח כך שלא יחול על ארגונים רבים התומכים במדיניות הממשלה ובמפעל ההתנחלויות, לרבות כאלה המקבלים תרומות ממקורות זרים פרטיים, מהווה פגיעה בחופש ההתארגנות בישראל.

The Knesset, Israeli's parliament, passed a law on July 12, 2016, that requires Israeli nonprofit groups that receive more than half of their funding, directly or indirectly, from foreign governments to report that fact in communications with the public and with government officials. 

© 2016 Reuters

לדברי שרי בשי, מנהלת תחום ישראל/פלסטין בארגון Human Rights Watch, "חוק העמותות החדש של ישראל מטיל על קבוצות כמו ארגונים לזכויות האדם וארגונים פוליטיים המבקרים את הממשלה הנוכחית דרישות יקרות, מטרידות ומיותרות".

החוק עבר בכנסת בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 ביולי 2016, לאחר חודשים של מאבקים פרלמנטריים ודיפלומטיים בנושא. החוק מחייב ארגונים ישראליים ללא מטרת רווח המקבלים יותר ממחצית ממימונם מממשלות זרות, במישרין או בעקיפין, לציין עובדה זו במגעיהם עם הציבור ועם גורמים רשמיים בממשלה, ולהפנות את קוראי הפרסומים שלהם לרשימות תורמים המוצגות באתר רשם העמותות. דרישות אלה חלות על פרסומים ותכתובות של הארגונים באינטרנט; על פרסום בטלוויזיה, בעיתונות ובאמצעים אחרים; על תכתובות דואר אלקטרוני עם גורמים רשמיים בממשלה; על דו"חות ופרסומים אחרים ועל השתתפות בדיוני ועדות הכנסת. העונש בגין אי ציות לחוק הוא קנס בגובה של עד 29,000 ש"ח.

לדברי משרד המשפטים הישראלי, החוק יחול על 25 גופים, רובם ארגונים לזכויות האדם, ארגונים המנוהלים על-ידי פלסטינים אזרחי ישראל או ארגוני סנגוריה או מחקר הקשורים לשמאל הפוליטי – כלומר, מתנגדי הממשלה הנוכחית. רובם מבקרים את מדיניות הממשלה בכל הנוגע ליחס לפלסטינים, למבקשי מקלט ולאנשים אחרים שאינם יהודים. החוק אינו חל על ארגונים המקבלים מימון מתורמים זרים שאינם ממשלות, כפי שעושים רבים מהארגונים התומכים במפעל ההתנחלויות הישראלי.

דרישות הדיווח ייכנסו לתוקף בחודש יוני 2018, ויחולו על מימון שהתקבל החל בשנת 2017.

מטרתו המוצהרת של החוק היא "הגברת השקיפות לגבי נתמכים שעיקר מימונם מתרומות של ישויות מדיניות זרות". ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתמך בחוק, אמר כי הוא ימנע "מצב אבסורדי שבו מדינות זרות מתערבות בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות מימון עמותות".

דיפלומטים אירופאיים ואמריקאים, כמו-גם משפטנים ישראלים וארגונים ישראליים לזכויות האדם מתחו ביקורת על החוק וקבעו שהוא נועד לסמן ארגונים לזכויות האדם וארגונים פוליטיים מסוימים כבלתי לגיטימיים, ולהטיל עליהם מגבלות בלתי מידתיות שיפגעו בפעילותם.

החקיקה הקיימת כבר מחייבת ארגונים ישראליים לא ממשלתיים לציין את התורמים להם ולדווח פומבית באופן בולט על תרומות שהתקבלו ממקורות זרים ממשלתיים – אך לא פרטיים – ארבע פעמים בשנה. על-פי הוראות החוק, ארגון לזכויות האדם או כל ארגון אחר שעליו הוא חל, השולח הודעת דואר אלקטרוני לסוכנות ממשלתית מבלי לציין את מקורות המימון שלו, מסתכן בקנס של 29,200 ש"ח.

ארגון HRW ציין את חשיבותה של שקיפות אולם אמר כי יש להחיל את הדרישות באורח בלתי מפלה ומידתי ואסור שייראה כאילו הן נועדו לפגוע בארגונים המבקרים את הממשלה.

דווח האו"ם המיוחד לחופש ההתכנסות הלא אלימה ולחופש ההתאגדות הזהיר מפני "דרישות דיווח תכופות, מכבידות ובירוקרטיות העלולות לשבש באופן מוגזם את עבודתם הלגיטימית של הארגונים". הוא הוסיף כי "לפיכך, הפיקוח צריך להיות הוגן, אובייקטיבי ובלתי מפלה, ואין להשתמש בו כעילה להשתקת מבקרים".

לדברי בשי, "אם ממשלת ישראל אכן מעוניינת בשקיפות, עליה לנהוג באופן שווה בכל הארגונים – ולא להתנהל בדרך הנראית כמכוונת נגד מי שמבקר את מדיניות הממשלה".