(ירושלים), ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הרשויות הישראליות דחו את בקשתו להנפיק אשרת עבודה לעומר שאקר, מנהל תחום ישראל/פלסטין בארגון, בטענה שאין מדובר בארגון זכויות אדם אמתי.

במכתב ששלח משרד הפנים לארגון ב-20 בפברואר 2017, ובו דחה את הבקשה להנפיק אשרת עבודה לעומר שאקר, הסתמך המשרד על חוות דעת שקיבל ממשרד החוץ לפיה "הפעילות הפומבית והדו"חות" של ארגון Human Rights Watch "עוסקים בפוליטיקה בשירות התעמולה הפלסטינית, תוך הנפת דגל 'זכויות אדם' לשווא." הסירוב להנפיק אשרה בא במסגרת חתירתן של הרשויות להגביל את מרחב הפעולה של ארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים.

לדברי איאן לוין, סגן-מנהל התכניות בארגון Human Rights Watch, "החלטה זו והנימוקים הכוזבים שניתנו לה צריכים להדאיג את כל מי שחרד למחויבותה של ישראל לערכים דמוקרטיים בסיסיים. מאכזב שממשלת ישראל אינה מסוגלת או מוכנה, כך נראה, להבחין בין ביקורת מוצדקת על פעולותיה לבין תעמולה פוליטית עוינת."

ארגון Human Rights Watch אמר כי ההחלטה מפתיעה במיוחד נוכח העובדה שהארגון נפגש ומתכתב בקביעות עם נציגי ממשלת ישראל, לרבות נציגי הצבא, המשטרה ומשרד החוץ. בשנה שעברה ביקש משרד החוץ מארגון Human Rights Watch להתערב במקרה הנוגע לקורבנות ישראליים של הפרות זכויות אדם.

מטוס בנמל התעופה בן גוריון. 

© 2015 רויטרס

ההחלטה מהווה תפנית מבשרת רעות לאחר כמעט שלושה עשורים שבהם זכה צוות ארגון Human Rights Watch לגישה סדירה ובלתי מופרעת לישראל ולגדה מערבית. עם זאת, מאז שנת 2010 סירבה ישראל לאפשר לארגון Human Rights Watch גישה לרצועת עזה, למעט ביקור אחד בשנת 2016.

סירובה של ישראל להנפיק אשרת עבודה לארגון Human Rights Watch הוא חלק מלחץ הולך וגובר המופעל על מגיני זכויות אדם הפועלים בישראל ובפלסטין. חוק שהתקבל בכנסת בחודש יולי, ונועד לפגוע בארגונים לזכויות האדם, מטיל חובות דיווח מכבידות שיקשו על עבודת הסנגור שלהם. גורמים ישראליים רשמיים האשימו ארגוני סנגור ישראליים במישרין ב-"השמצה" ובהבאשת ריחם של המדינה והצבא. מגיני זכויות אדם פלסטינים קיבלו איומים אנונימיים על חייהם, וננקטו נגדם אמצעים כמו איסורי נסיעה ואף מעצרים ואישומים פליליים.

ההתייחסות לארגון Human Rights Watch כגוף המקדם תעמולה פלסטינית אינה עולה בקנה אחד עם המחקר והסנגור שמבצע הארגון כדי להתמודד עם הפרות של זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי על-ידי כל הגורמים באזור, לרבות הרשות הפלסטינית וממשלת חמאס ברצועת עזה. בשנה שעברה, בנוסף לביקורת על הפרות שביצעה ממשלת ישראל, דיווח ארגון Human Rights Watch על מעצרים שרירותיים של עיתונאים ופעילים בידי הרשות הפלסטינית וחמאס, הוצאה להורג ללא משפט שביצעה הזרוע הצבאית של חמאס, פיגוע באוטובוס בירושלים שבוצע כנראה בידי איש חמאס והוצאות להורג בידי רשויות חמאס ברצועת עזה.

ארגון Human Rights Watch הוא ארגון עצמאי, לא ממשלתי הפועל לכיבוד זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. הארגון מנטר הפרות ביותר מתשעים מדינות ברחבי העולם. ב-1997 חלק ארגון Human Rights Watch את פרס נובל לשלום, כאחד החברים המייסדים בקמפיין הבינלאומי לאיסור על מיקוש. כדי למלא את ייעודו מסתמך ארגון Human Rights Watch על מחקר יסודי שמבצעים חוקרים מיומנים בשטח ועל קשר סדיר שהוא מקיים עם גורמים ממשלתיים רשמיים, כמו-גם על מידע ממקור ראשון.

ארגון Human Rights Watch פועל בכל 19 מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה. בשנה האחרונה תיעד ארגון Human Rights Watch הפרות שביצע ארגון דאעש, לרבות אלימות מינית, אונס ועינויים, התקפות נשק כימי של כוחות הממשלה הסורית בחאלב, את מערכת האפוטרופסות הגברית הנהוגה בערב הסעודית, עינויים במצרים, תקיפות אוויריות של הקואליציה בהנהגת ערב הסעודית בתימן, שבהן נהרגו אזרחים, הוצאות להורג באיראן ונושאים רבים נוספים.

ארגון Human Rights Watch נהנה מגישה ישירה לרובן המכריע של המדינות עליהן הוא מדווח. קובה, צפון קוריאה, סודאן, אוזבקיסטן, וונצואלה הן בין המדינות הבודדות שחסמו את גישתם של חברי צוות ארגון Human Rights Watch לשטחן. לעומת זאת, צוות ארגון Human Rights Watch עובד כחוק במשרדיו הרשומים ב-24 מדינות ברחבי העולם, לרבות לבנון, ירדן וטוניס.

ארגון Human Rights Watch פנה לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים של ישראל ב-14 ביולי 2016 וביקש כי תונפק אשרת עבודה לעומר שאקר, אזרח ארה"ב. אף שתקנות משרד הפנים מחייבות אותו להשיב בתוך 60 יום, ארגון Human Rights Watch לא קיבל מענה עד ל-20 בפברואר 2017. ארגון Human Rights Watch שכר את שירותיו של עורך דין ובכוונתו לעתור נגד ההחלטה בפני בית משפט מחוזי.

לדברי לוין, "ממשלת ישראל אינה היחידה החולקת על ממצאי המחקר היסודי שלנו, אולם המאמצים להרוג את השליח מלמדים על חוסר הנכונות שלה לאפשר בחינה אמתית של התנהלותה בתחום זכויות האדם. אנחנו מקווים שהרשויות הישראליות יחזרו בהן מהחלטה זו ויאפשרו לארגוני זכויות אדם מקומיים כמו-גם בינלאומיים לפעול בחופשיות".