Skip to main content

פלסטין: בית הדין הפלילי הבינלאומי צריך לפתוח בחקירה רשמית

צדק ללא משוא פנים נדרש בגין פשעים חמורים ומתמשכים

(ניו יורק) –בפתח שנת החמישים לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ורצועת עזה, קרא ארגון Human Rights Watch לתובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) לפתוח בחקירה רשמית של פשעים בינלאומיים חמורים המבוצעים בפלסטין על ידי ישראלים ופלסטינים.

הארגון אמר כי נוכח ראיות חזקות כי פשעים חמורים בוצעו בפלסטין מאז 2014, כולל העברות חדשות של אוכלוסייה לתוך השטחים הכבושים, תובעת בית הדין, פאטו בנסודה, צריכה לפתוח בחקירה רשמית אשר עולה בקנה אחד עם אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי. חקירה כזו מתבקשת במיוחד בהתחשב באופיין החמור של רבות מן ההפרות והאווירה הכללית של חסינות מעונש בגין פשעים אלה.

שר החוץ הפלסטיני ריאד אל-מאלכי מנופף לשלום עם הגיעו, כשבידו מסמכים להגשה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. הולנד, יום חמישי ה-25 ביוני 2015. © פיטר דג'ונג, The Associated Press

"בתום כמעט חצי מאה של פטור מעונש על האחראים על כמה מהפשעים החמורים ביותר, בין אם נגד פלסטינים ובין אם נגד ישראלים, לשלם את המחיר", אמרה שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch. "תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי צריכה להתקדם ולחקור את הפשעים המבוצעים על ידי כל הצדדים, על מנת שהקורבנות יוכלו להשיג מידה של צדק אשר נמנע מהם מזה זמן רב״. 

ארגון Human Rights watch פרסם את הודעתו ביום השנה ה-49 לפרוץ מלחמת 1967 (או מלחמת ששת הימים), שהובילה לכיבוש השטחים הפלסטינים.

אמנת בית הדין הפלילי הבינלאומי נכנסה רשמית לתוקף ביחס לפלסטין ב-1 באפריל 2015, והעניקה לבית המשפט סמכות בנוגע לפשעים חמורים נגד החוק הבינלאומי, כולל פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בשטח פלסטיני או ממנו. ב-1 בינואר 2015 הממשלה הפלסטינית העניקה לבית המשפט מנדט למפרע עד ל-13 ביוני 2014, כדי שיחול גם על העימות בעזה בשנת 2014.

בהתבסס על המדיניות בה היא נוקטת בתגובה להצהרות על קבלת סמכות השיפוט של בית המשפט, בנסודה פתחה ב-16 בינואר, 2015 בבדיקה מקדמית של המצב בפלסטין. בשלב הבדיקה המקדמית, התובעת קובעת אם נתמלאו הקריטריונים לקיום חקירה רשמית על בסיס מידע הזמין לציבור או כזה שהוגש למשרדי התביעה. ארגון Human Rights Watch כתב לבנסודה בחודש נובמבר 2015 כדי לחלוק עמה חומרי מחקר של הארגון הרלוונטיים לבדיקה.

התחקיר הראשוני הנוכחי של התובעת כולל ניתוח של השאלה האם הפשעים המפורטים באמנת רומא, המסמך המכונן של בית הדין הפלילי הבינלאומי, בוצעו; האם פשעים אלה חמורים במידה המצדיקה התערבות מצד בית המשפט; והאם הרשויות הלאומיות מבצעות חקירות מהימנות, וכן, במידה והדבר יימצא ראוי, העמדה לדין במקרים שנבחנו על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי, משום שבית הדין הפלילי הבינלאומי עצמו הוא המוצא האחרון. בדו"ח הבדיקות המקדמיות של התובעת משנת 2015, שפורסם ב-12 בנובמבר, נאמר כי משרדה בחן אם יש יסוד סביר להאמין כי פשעים בתחום סמכותו בית הדין הפלילי הבינלאומי בוצעו או מבוצעים בפלסטין או מתוכה.

במהלך הלחימה בעזה בשנת 2014, ארגון Human Rights Watch, כמו גם ועדת חקירה מטעם האו״ם וארגוני זכויות אדם בינלאומיים ומקומיים,תיעדו התקפות בלתי חוקיות של הצבא הישראלי ושל ארגונים פלסטיניים חמושים, כולל פשעי מלחמה לכאורה. בלחימה נהרגו יותר מ-1,500 אזרחים ברצועת עזה, נהרסו בתי חולים ותשתיות אזרחיות אחרות, ונהרסו בתיהם של יותר מ-100 אלף פלסטינים. ארגונים חמושים פלסטיניים שיגרו לעבר יישובים ישראליים רקטות וירו פצצות מרגמה, אשר הרגו חמישה אזרחים וגרמו לאלפים לעזוב את בתיהם באופן זמני. ארגונים  פלסטיניים חמושים גם סיכנו אזרחים פלסטינים על ידי ירי מתוך אזורים מיושבים והסתרת נשק בבתי הספר של האו"ם, כך על פי אונר"א.

ועדת החקירה של האו"ם השיגה מידע משמעותי המצביע על כך שכוחות ישראליים וקבוצות פלסטיניות חמושות ביצעו הפרות חמורות של דיני המלחמה, וכי נראה כי הפרות אלו הן חלק ממדיניות של ההנהגה בשני הצדדים.

הפשעים הנדונים אינם מוגבלים ללחימה בעזה בשנת 2014, הוסיף ארגון Human Rights Watch. חוקת בית הדין הפלילי הבינלאומי מסווגת כפשע מלחמה גם העברה על ידי הכוח כובש של אזרחיו לתוך השטח הכבוש "במישרין או בעקיפין". העברת תושבי השטח הכבוש מבתיהם למקומות אחרים בתוך השטח הכבוש או מחוצה לו נחשבת גם היא לפשע מלחמה.

מאז כיבוש הגדה המערבית ב -1967, ישראל קידמה באופן פעיל מעבר של אזרחיה לתוך ההתנחלויות שם. ממשלות ישראל אפשרו העברות אלה, על אף שההתנחלויות בשטחים הכבושים אינן חוקיות לפי המשפט ההומניטארי הבינלאומי והן חלק בלתי נפרד מהמדיניות הישראלית המנשלת, מפלה ומפרה את זכויות האדם של הפלסטינים, אמר ארגון Human Rights Watch. בית המשפט העליון של ישראל, אשר לו סמכות השיפוט על פעולות הצבא הישראלי בגדה המערבית, סרב לדון בחוקיות של העברת אזרחים ישראלים לשטחי הגדה המערבית, ואמר כי זוהי סוגיה פוליטית מעיקרה.

דו"ח של מזכ"ל האו"ם מחודש ינואר בנוגע להתנחלויות הישראליות קבע כי "נוכחותן של ההתנחלויות הישראליות והמשך פיתוחן עומדים בבסיסה של קשת רחבה של הפרות זכויות האדם בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים״. מדיניות זו נמשכת מאז 13 ביוני 2014, כולל העברות חדשות של אלפי אזרחים ישראליים לתוך הגדה המערבית.

ללא בקשה מצד מדינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי או ממועצת הביטחון של האו"ם, תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי יכולה לבקש לפתוח בחקירה מיוזמתה - אולם במקרה כזה היא זקוקה לאישורה של הערכאה הקדם-משפטית בבית הדין הפלילי הבינלאומי. השופטים יסתמכו על חומרים שהגישה התביעה כדי לקבוע אם קיים "יסוד סביר" להמשך ההליכים, תוך שקילת הדרישות של בית המשפט בעניין חומרת הפשעים וכן חוסר היכולת או חוסר הנכונות של בתי המשפט הלאומיים להעמיד בגינם לדין. משרד התובע הגיש בקשות דומות מטעמו במקרים של קניהחוף השנהב וגרוזיה.

ב-25 ביוני 2015 שר החוץ הפלסטיני, ריאד אל-מאלכי, מסר מידע למשרדה של בנסודה בכדי לסייע לה בבדיקה. פלסטין מסרה מידע נוסף ב-3 באוגוסט וב-30 באוקטובר. כמו כן, לפי דיווחים בעיתונות, משלחת ממשרדה של התובעת נפגשה עם בכירים פלסטינים ב-19 במרס 2016 בעמאן שבירדן.

בעוד ישראל הודיעה ביולי כי היא פותחת בדיאלוג עם בנסודה בנוגע לבדיקה הראשונית שלה, פקיד ישראלי בכיר אמר כי בכוונת ישראל להבהיר שעמדתה היא כי לבית הדין אין שום סמכות בנוגע למצב בגדה המערבית וברצועת עזה. ישראל חתמה על אמנת רומא אך לא אשררה אותה, ובשנת 2002 הודיעה כי אין בכוונתה להיות חברה בבית המשפט. על ישראל לא חלה לפיכך חובה משפטית לשתף פעולה עם בית המשפט.

מספר ארגונים לא ממשלתיים פלסטינים מסרו גם הם מידע לבחינתה של התובעת של בית הדין, ובכללם מרכז אל-מיזאן לזכויות האדם, אל-חאק, אלדאמיר, והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם. בחודשים האחרונים חבר בצוות אל-חאק היושב בהאג קיבל איומים על חייו, אשר בארגון מעריכים כי היו קשורים לעבודתו במסגרת בית הדין הפלילי הבינלאומי.

תובעת בית הדין הפלילי הבינלאומי ציינה כי לבדיקתה המקדמית אין לוח זמנים ספציפי. אם התובעת תפתח בחקירה בעניין פלסטין, יהיה זה המקרה ה-11 שיחקור בית המשפט. בנסודה שוקלת גם האם ראוי לנהל חקירות בין היתר בעניין אפגניסטן, קולומביה ואוקראינה.

בית הדין הפלילי הבינלאומי ממומן בעיקר מכספים המועברים אליו מהמדינות החברות בו. בימים אלה, תקצובו מאוים בשל תקציבי הצנע שהנהיגו ממשלות רבות, והתביעה מתקשה להשלים מספר חקירות נחוצות ביותר שעל סדר יומה, כולל לגבי חוף השנהב ולוב. יכולתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לענות על הדרישה ההולכת וגוברת לצדק בינלאומי קשורה קשר הדוק להימצאות המשאבים הדרושים, אמר ארגון Human Rights Watch.

״רשימת התיקים העמוסה של התובעת של בית הדין לא צריכה להרתיע אותה מלהתקדם בעניין פלסטין ולכרסם בחומת ההתחמקות  מעונש״, אמרה וויטסון. “על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי להגביר את תמיכתן בבית המשפט כדי להבטיח כי כל הבדיקות המקדמיות יקבלו את תשומת הלב ההולמת לה הן ראויות״.

בנייה בהתנחלויות בזמן האחרון

למעלה מחצי מיליון מתנחלים חיים ב-237 ההתנחלויות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. בשנת 2014, אוכלוסיית המתנחלים הישראלים בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, גדלה בכ-14 אלף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומאניטריים, הריסת בתים של פלסטינים ומבנים אחרים בגדה המערבית בידי ישראל הביאה לעקירתם של 1,177 פלסטינים בשנת 2014 ו-757 פלסטינים בשנת 2015. בריטניהצרפת והאיחוד האירופי גינו לאחרונה את הבנייה המתמשכת של ישראל בהתנחלויות כבלתי חוקית על פי המשפט הבינלאומי.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 החלה בנייתן של 1,913 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בגדה המערבית, לא כולל מזרח ירושלים, ופועלים השלימו את בנייתן של 2,033 יחידות דיור שם, המיועדות למתנחלים ישראלים. בשנת 2014 החלה בנייתן של 1,516 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות בגדה המערבית, ופועלים השלימו את בנייתן של 1,615 יחידות דיור. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינה מאגדת נתוני בנייה לפי חודש, וארגון Human Rights Watch לא הצליח לקבוע איזה חלק מהבנייה בשנת 2014 התבצע לאחר 13 ביוני, תאריך תחולת המנדט של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

בנוסף לבנייה בפועל, בשנת 2015 פרסמה ממשלת ישראל מכרזים לבניית 1,143 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, כך על פי הארגון הישראלי שלום עכשיו. עוד על פי נתוני שלום עכשיו, בשנת 2015 אישרה ממשלת ישראל תוכניות בנייה אזורית לשיכון אלפי מתנחלים נוספים בגדה המערבית.

 

מדיניות של התקפות מכוונות וחסרות הבחנה

וועדת הבדיקה של האו"ם דיווחה כי נראה שהתקפות מכוונות וחסרות הבחנה נגד אזרחים ישראלים בידי ארגונים פלסטינים חמושים הן חלק ממדיניות מכוונת, וציינה כי "מהתבטאויות ארגונים פלסטיניים חמושים בכל הנוגע לירי רקטות עולה כוונה כי התקפות אלו כוונו נגד אזרחים". ארגון Human Rights Watch תיעד גם רקטות ופצצות מרגמה שארגונים  חמושים פלסטיניים ירו לעבר מרכזי אוכלוסייה ישראליים. הרקטות המונחות ששוגרו על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים מעזה הן מטבען חסרות הבחנה ולא ניתן לכוונן לעבר מטרות צבאיות אפשריות בתוך או בסמוך לריכוזי אוכלוסייה ישראליים. 

הוועדה דיווחה גם על מספרן הרב של מתקפות ישראליות על מטרות אזרחיות לכאורה כגון בתים ובנייני מגורים אחרים, וציינה כי ״ייתכן כי ההתקפות הללו היוו טקטיקה צבאית המשקפת מדיניות רחבה יותר, שאושרה, לפחות בשתיקה, על ידי מקבלי החלטות בדרג הגבוה ביותר בממשלת ישראל״. 

בפרט, העקביות בהתנהגותן של יחידות שונות של הצבא הישראלי בחלקים שונים של רצועת עזה, הצביעה בפני הוועדה על כך שהתנהלות הכוחות הישראליים תוכננה ואושרה על ידי ההנהגה הצבאית. לדוגמה, הוועדה מצאה כי השימוש בטילים מונחים מדויקים נגד בנייני מגורים ב-15 מקרים שנבדקו מעלה כי ההרס היה מכוון ומתוכנן.

הוועדה ציינה גם כי הרשויות הישראליות לא סיפקו מידע על פעילות המצביעה על כך שמבנים אלה היוו מטרות צבאיות לגיטימיות. תחת זאת הצהיר הצבא הישראלי כי הזהיר את האוכלוסייה האזרחית, אך הוועדה מצאה כי במקרים רבים האזהרות היו בלתי מספקות, וכי הכוחות הישראליים התייחסו לאנשים באזורים שבהם נמסרו אזהרות כאל מטרות לגיטימיות, גם כאשר מנוסה היתה קשה או בלתי אפשרית.

הוועדה מצאה עוד כי נראה שהרס נרחב של רכוש אזרחי, כישלון בהגנה על אזרחים ושימוש בנשק לא מדויק או לא ממוקד באזורים צפופי אוכלוסין הם חלק מדפוסי התנהגות המורשים על ידי בכירים ישראלים. הוועדה ציינה כי נראה שהפרקטיקה של הרס בנייני מגורים לא הובאה לדיון והערכה מחדש גם לאחר שהשפעתה הקטלנית על אזרחים התבררה לראשי הצבא הישראלים במהלך פעולות האיבה.

בדומה לכך, העובדה כי הצבא הישראלי לא שינה את הפרקטיקה של ירי ארטילרי כבד באזורים המיושבים בצפיפות, אפילו לאחר שהיקף האזרחים ההרוגים והפצועים התברר בזמן אמת, כאשר מספרי האבדות נמסרו בדיווחי החדשות היומיים, הצביעה בפני הוועדה על כך שמדיניותה של ישראל בנוגע לשימוש בארטילריה באזורים מאוכלסים אינה עולה בקנה אחד עם האיסורים הקבועים במשפט ההומניטארי הבינלאומי על התקפות חסרות הבחנה.

פטור מעונש והיעדר אחריותיות

ישראל ופלסטין כאחת לא ביצעו התקדמות משמעותית בעשיית צדק בגין הפרות חמורות של דיני המלחמה במהלך העימות בשנת 2014. הוועדה ערכה רישום של המקרים בהם ניתן פטור מעונש על ידי כל הצדדים. ההיסטוריה של מתן דין וחשבון על הפרות מצד ישראל והכוחות הפלשתינים לוקה בחסר, אמר ארגון Human Rights Watch.

החקירות שמבצע הצבא הישראלי לגבי פעולות האיבה בעזה בשנת 2014 נמשכות. עד כה, שני חיילים הואשמו בביזה של כ-600 דולר אמריקאי מבית פלסטיני וחייל שלישי נאשם בטיוח פעולה זו. בחודש ינואר 2015 ישראל גם הודיעה על חקירה מטעם מבקר המדינה, אך עד כה אין דו״ח זמין בנושא. בחודש מאי 2015 פרסמו הרשויות הישראליות דו"ח על "היבטים עובדתיים ומשפטיים" של העימות בעזה בשנת 2014, כולל תמצית התחקירים הצבאיים שנעשו עד כה. עם זאת, ועדת החקירה הביעה את דאגתה לגבי "כמה ליקויים פרוצדורליים, מבניים ומהותיים, אשר ממשיכים לחבל ביכולתה של ישראל למלא כראוי את חובתה לחקור״.

לא ידוע על חקירות כלשהן שבוצעו על ידי ממשלת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית או חמאס בעזה בנוגע לפשעי מלחמה לכאורה שביצעו הארגונים הפלסטיניים החמושים, כולל ירי מכוון או חסר הבחנה על אזרחים בישראל.

ישראל וחמאס פעלו על מנת למנוע חקירות חיצוניות. לא ישראל ולא חמאס הגיבו לשאלות שהציבה ועדת החקירה, וישראל סירבה לאפשר לחוקרים מטעם הוועדה להיכנס לתחומה, לגדה המערבית או לעזה. ישראל אינה מאפשרת לחוקרי זכויות אדם בינלאומיים להיכנס לעזה וסירבה פעם אחר פעם לבקשות של צוות ארגון Human Rights Watch להיכנס לרצועה. רשויות החמאס איימו על עיתונאים ועובדי זכויות אדם שביקשו לתעד הפרות של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על ידי ארגונים פלסטיניים חמושים, ולא הגנו עליהם מפני התקפות. ב-25 במאי 2016, ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם הודיע כי יחדל להעביר לצה"ל תלונות על הפרות לכאורה של זכויות האדם ושל הדין הבינלאומי, לאחר 25 שנים במהלכן כך פעל. בצלם תאר את מנגנון החקירה של הצבא כ"מנגנון טיוח".

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.