(ניו יורק) – הארגונים אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch אמרו היום כי על ישראל לאפשר להם ולארגונים בינלאומיים אחרים גישה מידית לעזה כדי שיוכלו לחקור את הטענות בדבר הפרות קשות של המשפט ההומניטארי הבינלאומי על-ידי כל הצדדים לעימות.
לדברי אן פיצג'רלד, מנהלת מחקר וניהול משברים בארגון אמנסטי אינטרנשיונל, "נראה כי הרשויות הישראליות משחקות איתנו משחקים בירוקרטים בעניין הגישה לרצועת עזה, ומתנות אותה בקריטריונים לא סבירים לחלוטין, בעת שמחיר הדמים הולך ומאמיר. לקרבנות ההפרות ולציבור עומדת הזכות לדעת על שהתרחש במהלך מעשי האיבה האחרונים והדבר מחייב את הרשויות הישראליות לדאוג לשקיפות מלאה באשר לפעולותיהן ולהימנע מהפרעה למחקר עצמאי ונטול פניות באשר לכל ההפרות הנטענות".
מאז ראשית המבצע הצבאי של ישראל ברצועת עזה ב-8 ביולי 2014, שכונה "צוק איתן", הרשויות הישראליות דחו בקשות חוזרות ונשנות של הארגונים אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch להיכנס לרצועת עזה דרך מעבר ארז שבשליטת ישראל. שני הארגונים הגישו גם לרשויות המצריות בקשות להיכנס לרצועה, אך עד כה בקשותיהם לא נענו.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "אם ישראל עומדת בביטחון מאחורי טענתה כי חמאס הוא האחראי למותם של אזרחים ברצועת עזה, הרי שאינה צריכה למנוע מארגונים לזכויות האדם לבצע תחקירים בשטח. הכרזות פומביות של הצדדים ללחימה לא יוכלו להכריע בשאלה האם התקפות הפרו את דיני הלחימה, אולם תחקירי שטח יכולים לספק הכרעה כזאת".
מאז ה-7 ביולי הגישה המזכירות הבינלאומית של אמנסטי אינטרנשיונל למנהל האזרחי של ישראל, הכפוף למשרד הביטחון, שלוש בקשות להיתרי כניסה לרצועת עזה דרך מעבר ארז. המנהל האזרחי השיב בכל המקרים כי אינו יכול לטפל בבקשה, וכי מעבר ארז סגור. במהלך אותה תקופה התאפשר לעיתונאים, עובדי או"ם, עובדים בארגונים הומניטאריים ואנשים אחרים המחזיקים בהיתרים להיכנס לרצועת עזה ולצאת ממנה דרך מחסום ארז.
לדברי פיצ'גרלד, "זמן יקר כבר אבד ומן ההכרח שארגונים לזכויות האדם יוכלו להיכנס כעת לרצועה כדי להתחיל בעבודה החיונית של בדיקת הטענות בדבר פשעי מלחמה".
ארגון אמנסטי אינטרנשיונל פנה למשרד החוץ הישראלי בבקשה לסייע לו בעניין, וכמה גורמים בממשלותיהן של מדינות אחרות העלו את הסוגיה בשיחות עם עמיתיהם הישראליים בשמו של הארגון, אולם אף אחד מהמאמצים הללו לא נשא פרי.
פניותיו של ארגון Human Rights Watch בבקשה להתיר את כניסתו לעזה מאז החלה ההסלמה במעשי האיבה נתקלו בתגובות דומות. הרשויות הישראליות במעבר ארז אמרו גם כי ארגון Human Rights Watch אינו זכאי להיתרי כניסה לרצועת עזה כיוון שאינו ארגון רשום. אולם, הרשויות הישראליות הכירו בכך שיש בסמכותן להנפיק היתרים חריגים. ב-17 באוגוסט ביקש ארגון Human Rights Watch להיתר חריג כזה בהקדם האפשרי; ב-19 באוגוסט הודיעו הרשויות הישראליות כי הן דוחות את הבקשה. עד לשנת 2006 נהגו הרשויות הישראליות לאפשר לארגון Human Rights Watch גישה לרצועת עזה מבלי לדרוש מהארגון להירשם או לבקש היתר חריג.
במהלך מעשי האיבה האחרונים הפציצו הכוחות הישראלים באופן אינטנסיבי את רצועת עזה מהאוויר, מהקרקע ומהים, ופגעו קשות באוכלוסייה האזרחית בשטחה. לדברי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים נהרגו ברצועה 1,975 פלסטינים, מתוכם 1,417 אזרחים ש-459 מהם היו ילדים ו-239 היו נשים. אלפי שיירי תחמושת שלא התפוצצו מפוזרים ברחבי רצועת עזה. מאות אלפי אנשים נעקרו מבתיהם. 67 ישראלים נהרגו, בהם שלושה אזרחים.
ארגונים פלסטיניים חמושים ירו אלפי רקטות באורח חסר הבחנה לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראליים; על-פי דיווחים ארגונים אלה אחסנו רקטות במבנים ריקים של בתי ספר. כמו כן נטען כי הם פרסו את כוחותיהם מבלי לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למנוע פגיעה באזרחים, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי. חברי צוות של הארגונים אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch נכחו אמנם בשטח הרצועה, אולם היקפן ועוצמתן של ההפרות עליהן דווח מחייבים את סיועם של חוקרים נוספים בביצוע התחקיר, דבר שישראל אינה מאפשרת.
על ממשלת ישראל להתיר בדיקה עצמאית של כל הטענות בדבר פשעי מלחמה והפרות אחרות ולאפשר את עשיית הצדק עם הקרבנות. בנוסף, ניטור פעיל של זכויות האדם בשטח יכול לסייע במניעת ביצוען של הפרות נוספות – על-ידי כל הצדדים.
הרשויות הישראליות אפשרו בפעם האחרונה גישה לרצועת עזה דרך מעבר ארז לארגון Human Rights Watch בשנת 2006, ולארגון אמנסטי אינטרנשיונל בקיץ של שנת 2012.
מאז נמסר לארגונים אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch שוב ושוב כי עליהם להירשם במשרד החוץ הישראלי, המאפשר רק רישום של דיפלומטים ועובדי או"ם, או במשרד הרווחה. הרישום במשרד הרווחה מיועד לארגונים הומניטאריים ולארגונים העוסקים בפיתוח, ואשר מחזיקים משרדים בישראל ובשטחים הפלסטיניים הכבושים, אולם כארגונים בינלאומיים לזכויות האדם אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch אינם יכולים למעשה לעמוד בתנאי ההרשמה.
