(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום ששנה לאחר שהסכם הפסקת אש נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, כוחות ישראליים ממשיכים להרוג ולפצוע אזרחים ברצועת עזה ולמנוע מפלסטינים כמויות מספיקות של מזון, סיוע ומים. מעשיה של ישראל, הנכללים בהגדרת הפשע של רצח עם ופשעים נגד האנושות, לרבות עקירה בכפייה והשמדה, נמשכים לכל אורך הפסקת האש. על מדינות אחרות לנקוט לאלתר אמצעים להגנה על אזרחים ולהבטיח את התחלתו של שיקום מבוסס-זכויות.
על מועצת השלום, שהוסמכה בהחלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם, מוטל להעריך עד כמה עומדים הצדדים ב"תוכנית המקיפה לסיום הסכסוך ברצועת עזה". הבטחות לסיוע הומניטרי ולשיקום תשתיות אזרחיות הכרחיות עומדות במרכז התוכנית. ואולם, כעבור שנה, היקף הסיוע נותר הרבה מתחת לרמה הנדרשת, דרכי גישה הומניטריות חיוניות נחסמות שוב ושוב, והשיקום טרם החל. תקיפות ישראליות מתמשכות הרגו לפחות 1,400 פלסטינים ופצעו 4,881 נוספים, על פי משרד הבריאות של רצועת עזה, ובכך מגיע מניין ההרוגים מאז אוקטובר 2023 ליותר מ-74,000, ובהם למעלה מ-21,000 ילדים.
"ייתכן שהעולם חי באשליה מסוכנת שהחיים ברצועת עזה חוזרים למסלולם, אבל המציאות מספרת סיפור שונה לחלוטין", אמרה שרה סנבר, חוקרת בפועל במחלקה לענייני ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch. "אין שום דבר שגרתי בחיים באוהל תחת הפצצה, ללא מזון או מי שתייה מספיקים למשפחה שלך".
כשהחורף בפתח, משפחות הסובלות מהמשבר במקומות מחסה, שתוכנן בידי ישראל, ניצבות לפני סכנת מוות וסבל שניתן היה למנוע בתחומים מרכזיים של זכויות האדם כגון הזכות למגורים, לבריאות ולחינוך. 94 אחוזים מאוכלוסיית רצועת עזה סובלים ממחסור במחסה הולם, כך דיווח הארגון Palestine Shelter Cluster בהתבסס על סקר של כמעט 2,000 בתי אב ברחבי רצועת עזה. כמעט שני שלישים מיחידות הדיור ברצועה נהרסו, ורבות מאלה שעדיין עומדות על תילן ניזוקו ואינן בטוחות למגורים. הסקר הראה כי למעלה ממחצית מ-2,000 בתי האב גרים באוהלים. בספטמבר 2026 קרס בניין פגוע שאִכלס כמאה בני אדם; בקריסה נהרגו 21 אנשים, ובהם 12 ילדים.
מגזרי החינוך והבריאות של רצועת עזה עדיין מרוסקים. שנת הלימודים החדשה נפתחה בחודש שעבר, בעת ש-93 אחוזים מבתי הספר הרוסים או פגועים. ארגון הבריאות העולמי (WHO) תיעד 56 תקיפות על מערכת הבריאות ברצועת עזה מינואר עד אוגוסט 2026; מתוך 57 בתי חולים ובתי חולים שדה ברצועת עזה רק 35 מתפקדים חלקית, ואף בית חולים אינו מתפקד באופן מלא. בינתיים, ארגונים הומניטריים מדווחים על עלייה בתחלואה בשל תנאי החיים במחנות ובמקלטים הצפופים, לרבות טיפול לקוי בשפכים, הצפות ביוב והתפרצויות של מכרסמים.
סיכונים לרעב ולחוסר ביטחון תזונתי חמור מרחפים מעל לרצועת עזה, בשעה שכניסת סיוע הומניטרי עדיין מוגבלת ולא-עקבית ותושבי עזה אינם יכולים לייצר לעצמם מזון בשל ההרס הנרחב שזרעו כוחות ישראליים בשטחים חקלאיים ובשל הגבלות על הדיג. ביולי דיווח "הסיווג המשולב של דרגות ביטחון תזונתי", IPC (הסמכות העליונה בעולם לענייני ביטחון תזונתי), כי 67 אחוזים מהאוכלוסייה – למעלה מ-1.4 מיליון איש – "צפויים להתמודד עם חוסר ביטחון תזונתי חמור ברמת משבר או ברמות חריפות יותר בחודשים יולי–דצמבר 2026".
על פי הערכת האיחוד האירופי והאו"ם, לשיקום ולהתאוששות של רצועת עזה יידרשו כ-71.4 מיליארד דולר במשך העשור הבא. ב-23 בספטמבר הציגה מועצת השלום "תוכנית שיקום לשישה חודשים לרצועת עזה", שניתן להוציאה לדרך "ברגע שהמימון והגישה יאפשרו זאת" – אבל, שנה מאז הפסקת האש, מאמצי השיקום כלל לא החלו.
ישראל ממשיכה להזיז את "הקו הצהוב", הגבול המוצהר של הנוכחות הפיזית של כוחות יבשה ישראליים על פי תנאי הפסקת האש, מערבה, מעבר לגבול המוסכם, ובכירים ישראלים מכנים את הקו "הגבול החדש" של ישראל. האזור שבתוך הקו הצהוב מגיע כיום לכדי 64 אחוזים משטח רצועת עזה, וכוחות ישראליים עוקרים פלסטינים ככל שהקו זז ומונעים מתושבים לשוב לבתיהם שמעבר לקו. בכך הם כולאים את 2.1 מיליון תושבי רצועת עזה בפיסת אדמה הולכת ומצטמצמת.
ביוני מסר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) כי 196 פלסטינים נהרגו סמוך לקו הצהוב וכי תנועתו מערבה בולעת מקורות מים ומתקני בריאות, וכך מגבילה עוד יותר את גישתם של פלסטינים לשירותים חיוניים. במקביל לפעולות אלה ממשיכים בכירים ישראלים להצהיר בפומבי על המטרה של טיהור אתני של רצועת עזה. לדוגמה, בספטמבר הציע השר הישראלי לביטחון לאומי איתמר בן-גביר את התוכנית "התנתקות 710", שמטרתה לפנות את רצועת עזה מתושביה בתוך שבע שנים ולהקים למטרה זו משרד ממשלתי ל"הגירה מרצון".
לפי רשויות פלסטיניות להגנה אזרחית, מאז נובמבר 2025 חולצו למעלה מ-630 גופות מתחת להריסות; ולהערכתן, למעלה מ-8,000 גופות נוספות עדיין קבורות מתחת להריסות. הדווחת המיוחדת של האו"ם לענייני מצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש הזהירה בספטמבר 2026 כי הפינוי הנרחב של הריסות באזורים של רצועת עזה שתחת שליטה צבאית ישראלית עלול לשמש למחיקת עקבות של פשעי זוועה. מציאת שרידים של בני אדם הקבורים תחת ההריסות חיונית כדי שהמשפחות יוכלו לדעת מה עלה בגורל יקיריהן, יביאו אותם לקבורה מכובדת ויתחילו את התהליך הארוך של התאוששות והחלמה, אמר ארגון Human Rights Watch.
בעת שמנהיגי העולם דנים בעתיד רצועת עזה, מן ההכרח שיתייחסו בדחיפות לזכותם של פלסטינים לבנות מחדש את חייהם ברצועה, ידחו על הסף את כל ההצעות הישראליות לעקירה בכפייה ולטיהור אתני ויתמכו בכל האמצעים למתן דין וחשבון, כדי לשים קץ למצב הקטסטרופלי של זכויות אדם ברצועת עזה.
"לפלסטינים מגיע עתיד טוב יותר, שבו יכובדו זכויותיהם והם יוכלו לחיות בכבוד, אך דבר מאלה לא יתאפשר אלא אם ייפסקו מעשי הזוועה, וצדק ותיקון יהיו למציאות", אמרה סנבר.
