- לפחות חמישה טילים בליסטיים איראניים פגעו באזורים מאוכלסים בישראל במהלך העימות המזוין ביוני 2025 תוך הפרה של דיני המלחמה, ויש לחקור זאת כפשעי מלחמה.
- תקיפות הטילים הבליסטיים של איראן בוצעו בתגובה לסדרת תקיפות של ישראל על איראן שהחלה ב-13 ביוני והמשיכה, במעורבות ישירה של ארצות הברית, עד 25 ביוני. טילים פגעו בבתי מגורים אזרחיים שהיו במרחק של 1.5 עד 9 קילומטרים מאתרים צבאיים ישראליים, וטיל אחד פגע בבית חולים.
- על ממשלות לחקור פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו בידי אנשי הכוחות המזוינים שלהן או בשטחן. יש להעמיד לדין את האחראים לכך, כנדרש.
(ירושלים, 4 בספטמבר 2025) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שלפחות חמישה טילים בליסטיים איראניים פגעו באזורים מאוכלסים בישראל במהלך העימות המזוין ביוני 2025, תוך הפרה של דיני המלחמה, ויש לחקור תקיפות אלה כפשעי מלחמה. חמישה טילים אלה גרמו למותם של 20 אזרחים ולנזק בבית חולים. כ-50 טילים פגעו בשטח ישראל, מתוך 550 טילים ששוגרו סך הכול.
תקיפות הטילים הבליסטיים האיראניים היו תגובה לסדרת תקיפות של ישראל על איראן שהחלה ב-13 ביוני ונמשכה, במעורבות ישירה של ארצות הברית, עד 25 ביוני. ארגון Human Rights Watch תיעד חמש תקיפות שבהן טילים בליסטיים איראניים פגעו בבתי מגורים אזרחיים שהיו במרחק של 1.5 עד 9 קילומטרים מאתרים צבאיים בישראל. ארבע מהתקיפות הללו גרמו למותם ולפציעתם של אזרחים בערים בת ים, טמרה, באר שבע ופתח תקווה, ותקיפה אחת פגעה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע וגרמה לפציעתם של מטופלים ואנשי צוות.
"אף על פי שטילים איראניים מעטים, יחסית, חדרו מבעד למערכות ההגנה של ישראל במהלך 12 ימי העימות, אלה שחדרו פגעו לא אחת באזורים מאוכלסים שאין שום ראיה לכך שהיו בהם יעדים צבאיים", אמרה איידה סויר, מנהלת תחום משברים, סכסוכים ונשק בארגון Human Rights Watch. "תקיפות על מבנים אזרחיים ללא תכלית צבאית הן תקיפות חסרות הבחנה ולא חוקיות, והאחראים להן חשופים לאישום בפשעי מלחמה".
ארגון Human Rights Watch כבר דיווח בעבר על תקיפות ישראליות באזורים מאוכלסים באיראן תוך הפרה של דיני המלחמה.
הצבא הישראלי דיווח כי תקיפות איראניות במהלך 12 הימים של מעשי האיבה גרמו למותם של 30 אזרחים וחייל בחופשה, לאשפוזם של למעלה מ-3,300 בני אדם – 23 מהם פצועים קשה – ולעקירה של יותר מ-15,000 בני אדם. הצבא הישראלי מסר כי איראן שיגרה 550 טילים בליסטיים; 36 מהם פגעו באזורים מאוכלסים. האחרים יורטו או פגעו במטרות צבאיות, או בסמוך להן, או מחוץ לאזורים מאוכלסים, או לא הגיעו כלל ליעדם.
בחודשים יוני ויולי 2025 ביקרו חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch באתרים של שמונה מהפגיעות בישראל, לרבות חמש הפגיעות המתועדות, ושוחחו עם 30 קורבנות ועדי ראייה. חוקרים גם ניתחו תצלומי לוויין ואימתו תצלומים וסרטוני וידיאו שהופצו ברשתות חברתיות. ארגון Human Rights Watch פנה בכתב לרשויות האיראניות ב-18 באוגוסט בשאלות ספציפיות בנוגע לתקיפות, אך לא קיבל כל מענה. ארגון Human Rights Watchגם ביקש שוב ושוב מידע מהרשויות הישראליות בנושא, אך לא קיבל מענה.
על פי ממצאי ארגון Human Rights Watch, התקיפות האיראניות בוצעו באמצעות טילים בליסטיים שנשאו ראשי נפץ שמשקלם בין 500 ל-1,000 קילוגרמים. בשונה מרקטות בלתי מונחות רבות, טילים בליסטיים אינם נחשבים בהכרח לכלי נשק הפוגעים ללא הבחנה. על פי מסקנות ארגון Human Rights Watch, הממדים וההיקף של ההרס שנגרם למבנים שניזוקו מהתפוצצות הטילים – לרבות מכתשים גדולים וגלי הדף – מעידים על כך שנשאו ראשי נפץ במשקל זה. מערכות ההגנה מפני טילים המשמשות את ישראל אינן יכולות לחולל הרס כזה.
בטמרה שבצפון ישראל, ב-14 ביוני, נהרגו אשתו, שתי בנותיו וגיסתו של רג'א חטיב, עורך דין פלסטיני אזרח ישראל, כאשר טיל התפוצץ על גג ביתם בשעות הערב. "הרגשתי את הפיצוץ", סיפר חטיב. "החשמל נותק. הצליל היה מחריד. חשבתי שמתתי".
בבת ים, עיר חוף מדרום לתל אביב, פגע טיל בבניין דירות בן 12 קומות ב-15 ביוני וגרם למותם של תשעה אזרחים, בהם שלושה ילדים. אליאס מוגרבי, בן 44, שישן בקומה השלישית, אמר שלאחר התקיפה "שלוש דירות נפרדות הפכו לאחת... משום שכל הקירות הפנימיים שהפרידו ביניהן נהרסו בן רגע".
בעיר הדרומית באר שבע, ב-19 ביוני, פגע טיל במרכז הרפואי סורוקה. ב-24 ביוני פגע טיל נוסף בעיר וגרם למותם של ארבעה אזרחים בבניין מגורים.
הרשויות האיראניות לא פרסמו אזהרות ספציפיות לפני חמש התקיפות המתועדות ולא דיווחו בפומבי על יעדי התקיפה של ארבע מהן. שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י ציין בפוסטים שפרסם ברשת X כי בית החולים סורוקה לא היה יעד התקיפה אך טען בלא כל בסיס שהוא יעד צבאי לגיטימי.
על פי דיני המלחמה, הסכסוך בין ישראל לאיראן נחשב לסכסוך מזוין בינלאומי. כל הצדדים לסכסוך חייבים להבחין בין לוחמים לאזרחים ולכוון את תקיפותיהם אך ורק לעבר יעדים צבאיים. תקיפות מכוונות וחסרות הבחנה נגד אזרחים ואובייקטים אזרחיים, ותקיפות המחוללות נזק בלתי מידתי לאזרחים, הן תקיפות אסורות. תקיפות חסרות הבחנה כוללות תקיפות שאינן מכוונות ליעד צבאי מסוים, שימוש בכלי נשק או בטקטיקות שאי אפשר לכוון ליעד צבאי מסוים, ותקיפות שהשפעתן אינה ניתנת לתיחום, כנדרש בחוק.
על צדדים לסכסוך לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להבטיח שהתקיפות מכוונות נגד יעדים צבאיים ושאזרחים מקבלים אזהרה מוקדמת אפקטיבית, אלא אם כן הנסיבות אינן מאפשרות זאת.
יחידים המורים על ביצוע הפרות חמורות של דיני המלחמה, או המבצעים הפרות אלה, או המסייעים לביצוען, ועושים זאת מתוך כוונה פלילית – כלומר, בכוונה תחילה או בפזיזות – נושאים באחריות לביצוע פשעי מלחמה.
חמש תקיפות הטילים האיראניות המתועדות כאן היו תקיפות חסרות הבחנה בשל היעדר יעד צבאי, או משום שהנסיבות לא אִפשרו את שיגורם של כלי הנשק האלה לעבר יעד צבאי מסוים, או משום שהשפעותיו של כלי הנשק אינן ניתנות לתיחום במידה מספקת.
על ממשלות לחקור פשעי מלחמה לכאורה שבוצעו בידי אנשי הכוחות המזוינים שלהן או בשטחן. יש להעמיד לדין את האחראים לביצוע פשעי מלחמה, כנדרש.
השימוש באמצעי לחימה נפיצים שהשפעתם על הסביבה גדולה, כמו טילים בליסטיים, באזורים מאוכלסים, מעמיד אזרחים בסיכון חמור, בין היתר משום שהוא מגדיל את הסיכון לתקיפות חסרות הבחנה. מעבר לנזק המיידי שנגרם לאזרחים ולמבנים אזרחיים, הנזק שנגרם לתשתיות חיוניות, כמו בתי חולים, עלול להיות ממושך וארוך טווח. איראן וישראל, שתיהן לא אישרו את ההצהרה הפוליטית משנת 2022, המחייבת מדינות לאמץ וליישם מדיניות וצעדים המיועדים לצמצום הפגיעה באזרחים באמצעות הימנעות משימוש באמצעי לחימה נפיצים באזורים מאוכלסים או הגבלת השימוש בהם.
"התקיפות חסרות ההבחנה של איראן, באמצעות טילים, בתגובה לתקיפות הישראליות, גרמו למותם ולפציעתם של עשרות אזרחים ברחבי ישראל ושיבשו את חַייהם של רבים אחרים", אמרה סויר. "האחראים לתקיפות לא חוקיות, בכל אחד מהצדדים הלוחמים, חייבים לתת את הדין".
טמרה, 14 ביוני
ב-14 ביוני, זמן קצר לאחר השעה 23:00, פגע טיל איראני בגג של בית משפחה בן שלוש קומות בטמרה, עיר פלסטינית הנמצאת במרחק של כ-20 קילומטרים ממזרח לחיפה, בצפון ישראל, וגרם למותן של ארבע אזרחיות ולפציעתם של לפחות עשרה בני אדם.
רג'א חטיב, בן 52, סיפר כי היה בחוץ, במרחק-מה מביתו, כששמע את האזעקה שהתריעה מפני תקיפה אווירית. מכיוון שרצה להיות עם משפחתו, שב הביתה ופנה לעבר הממ"ד שבקומה השנייה. בעודו עולה בגרם המדרגות חש בפיצוץ. "הצליל היה מחריד", סיפר חטיב. "חשבתי שמתתי. הסתכלתי על עצמי ו[ראיתי שלא קרה לי] כלום. הדלת נשברה. הקומה השנייה קרסה".
חטיב מצא את בִּיתו רזאן בממ"ד שבקומה השנייה. "היא הייתה מכוסה אבק, פניה היו אדומות והיא הייתה בהלם מוחלט", אמר. רזאן סיפרה לו שבנות המשפחה האחרות נשארו בקומה השלישית. חטיב סיפר :
עליתי לקומה השלישית... המדרגות היו שבורות לחלוטין. יכולתי לראות את השמים... אני מנסה לפלס את דרכי פנימה, מוטות ברזל מזדקרים מתוך ההריסות... ואני קורא... קורא להן. קורא לשדא, בִּיתי הבכורה; לחלא, בִּיתי הצעירה, ולמנאר, אשתי. ו... לאשת אחי, [שגם שמה] מנאר. רציתי רק לקבל אות חיים. כלום. המשכתי לזעוק במשך עשר דקות... בין הקירות ההרוסים לשמים... שנשקפו מעליי, עד שהשכנים... המשטרה וכל העולם הגיעו... וחילצו ארבע גופות.
בהסתמך על נתונים של שירותי החירום של ארגון מגן דוד אדום דיווחה התקשורת הישראלית ש-20 אנשים נוספים נפגעו בתקיפה ופונו לבתי חולים סמוכים.
ארגון Human Rights Watch אימת סרטון ששוּתף עם החוקרים ובו תועד רגע הפגיעה של הטיל בבית משפחת חטיב. בסרטון, שצולם מבית שכן, נראים שובלי טילים בשמי הלילה, ראיה לכך שהפגיעה אירעה בעת שמטח טילים שוגר לעבר צפון ישראל. אחד ההבזקים חולף על פני המצלמה ופוגע בבית חטיב שמעבר לכביש – ומייד אחר כך נראה פיצוץ עז.
הטיל פגע בגג הבית וגרם לקריסה של חלק ניכר של הקומה השנייה והקומה השלישית. סרטון נוסף מראה נזקי הדף כבדים שנגרמו למבנים סמוכים, עד 70 מטרים מאתר הפגיעה. החוקר הבחין בנזקי הדף, לרבות חלונות מנופצים, עד מרחק של 120 מטרים.
"איבדתי הכול בשנייה אחת", אמר חטיב. "העולם כולו קרס על ראשי... בגלל טיל שהגיע מאיראן. חיי נהרסו לחלוטין בגלל המלחמה הזאת".
שלושת האתרים הצבאיים הקרובים ביותר שארגון Human Rights Watchהצליח לזהות נמצאים במרחק של כתשעה קילומטרים ממזרח ומצפון לבית משפחת חטיב. ארגון Human Rights Watchלא איתר הצהרות ספציפיות מטעם הרשויות האיראניות המציינות מה היה יעד התקיפה. עֵד ראייה סיפר שכוחות ישראליים יִירטו טילים מעל טמרה בלילה שקדם לפגיעה.
אמנם למשפחת חטיב היו ממ"דים, אולם על פי ארגון זכויות האדם בצלם, בטמרה אין ולו מקלט ציבורי אחד – וזאת, אף על פי שמתגוררים בה כ-37,000 תושבים. בגלל המדיניות המפלה של ממשלת ישראל, ביישובים פלסטיניים יש פחות מקלטים משיש ביישובים יהודיים. ליותר מ-90,000 בדואים פלסטינים החיים בקהילות לא מוכרות באזור הנגב ולמיליוני הפלסטינים החיים בשטח הפלסטיני הכבוש אין כלל גישה למקלטים.
כ-46 אחוזים מכלל הפלסטינים תושבי ישראל גרים בבתים שאין בהם מיגון תקני, לעומת 26 אחוזים מכלל אוכלוסיית ישראל.
בת ים, 15 ביוני
ב-15 ביוני, בסביבות השעה 2:30, פגע טיל בבניין דירות בן 12 קומות ברחוב ירושלים בבת ים, כשמונה קילומטרים מדרום לתל אביב, וגרם למותם של תשעה אזרחים, בהם שלושה ילדים, ולפציעתם של לפחות 65 בני אדם. נציגי ארגון Human Rights Watch ביקרו באתר ושוחחו עם 14 עדי ראייה.
"פתאום שמעתי שריקה [ו]התעוררתי", סיפר אליאס מוגרבי, בן 44, ששהה בקומה השלישית של הבניין בעת הפגיעה; לדבריו, הקירות הפנימיים של הבניין קרסו. "מעולם לא ראיתי את השכנים האלה, ופתאום… כולנו יכולנו לראות זה את זה בבת אחת… פרצה שריפה וכל צינורות המים התפוצצו".
מוגרבי הוסיף ש"גוש בטון גדול" נפל על רגלו. בהמשך, הפציעה בירך הזדהמה והוא נותח פעמיים. הרופאים אמרו לו שעד סוף חייו יתקשה ככל הנראה ללכת.
סיגלית נבארו, בת 59, הגרה בבניין סמוך, סיפרה שלאחר שהתעוררה מהאזעקה, בשעה 2:30, היא ושכניה מיהרו למקלט שבמרתף הבניין. נבארו סיפרה שהייתה דממה, ואז נשמע "פיצוץ מהגיהנום. יכולת לחוש בהדף בחזה, ובתוך שניות אחדות הבנו כולנו שהוא [הטיל] פגע ממש לידנו". היא המתינה דקות אחדות לפני שהעזה לצאת.
"הכול היה עקום, שבור ומעוות", סיפרה. בחוץ, "היו אנשים ששכבו על הכביש פצועים, צורחים… הסתכלתי למעלה וראיתי שהבניין כולו נהרס". גם דירתה של נבארו נהרסה.
בעת שהטיל פגע הסתתרה שושנה סיטון, בת 70, סמוך לקיר בבניין מגוריה, הממוקם כ-100 מטרים מצפון לבניין שנפגע. היא עמדה שם עם בִּיתה, נכדתה בת השנתיים ושכן. בבניין שבו היא גרה אין מרחב מוגן כלשהו. "היה פיצוץ עצום", סיפרה. שברי הריסות ניתכו ארצה, פגעו בשכן ופצעו אותו בראשו. סיטון לא נפגעה, אבל בִּיתה התפנתה לבית החולים בגלל חתכים קלים ונזקקה לטיפול נפשי בשל חרדה קשה.
יצחק רנו, בן 51, שגר מעברו השני של הרחוב, סיפר שלאחר הפיצוץ "הכול היה חשוך לגמרי, עם המון קולות… קולות של ילדים ותינוקות". הוא סיפר שעזר לעצור דימום ברגלה של שכנה, אישה צעירה שנפגעה מחלקי מתכת. הוא הציג סרטון שצילם דקות לאחר הפיצוץ ובו נראים כתמי דם על הרצפה שמקורם בפציעתה, לדבריו, וכן נזקי הדף כבדים בתוך בניין מגוריו ואש בסמטה הסמוכה לבניין שנפגע.
ההרוגים במתקפה הם: אנסטסיה בוריק, בת שבע; קוסטיאנטין טוטביץ', בן עשר; איליה פשקורוב, בן 14; מריה פשקורובה, בת 30; אפרת סרנגה, בת 44; אולנה סוקולובה, בת 54; מאיר וקנין, בן 56; מיכאל נחום, בן 61, ובלינה אשכנזי, בת 94, כך דווח בתקשורת הישראלית. בהסתמך על נתונים של שירותי החירום של ארגון מגן דוד אדום דיווחה התקשורת הישראלית ש-65 בני אדם נפצעו, בהם שלושה פצועים קשה וחמישה פצועים בינוני.
ארגון Human Rights Watch אימת ואיכֵּן סרטון שפורסם ברשת והמראה את הרגע שבו פגע הטיל בבניין הדירות. בסרטון, שצולם ממרפסת דירה במרחק של גוש בניינים אחד מהמקום, נראה הטיל כשהוא יורד במהירות מערבה, בהתאם למסלול של טיל בליסטי ששוגר מאיראן, ואחר כך פוגע בבניין הדירות. בסרטון נראה פיצוץ אדיר. האדם שצילם את הסרטון נסוג מהמרפסת ואחר כך חוזר כדי לצלם את ענן העשן והאש שעלה מהמקום.
בשעה 2:47 הודיע חשבון טלגרם המדווח על שריפות ומבצעי הצלה בישראל על פגיעה בבת ים; כעשר דקות לאחר מכן פורסם באותו חשבון תצלום המראה את ההרס והנזק הנרחב בכל הקומות שבצידו המזרחי של הבניין שנפגע. בסרטון מאומת שפורסם בטלגרם בשעה 3:05 נראים בזירה עשרות עובדי הצלה וחירום ואנשים בבגדים אזרחיים, וכן שריפה בקומת הקרקע.
הפיצוץ מוטט את חזית הבניין וגרם נזק נרחב למבנים הסמוכים. חוקר מטעם ארגון Human Rights Watch שביקר באתר ב-1 ביולי הבחין בנזקי הדף כבדים במרחק של 130 מטרים ממוקד הפגיעה – לאורך כמה גושי בניינים – ובנזקי הדף קלים במרחק של 200 מטרים מהמקום.
ראש עיריית בת ים מסר לתקשורת כי "61 מבנים ניזוקו במידה זו או אחרת". שישה מתושבי המקום סיפרו לאנשי ארגון Human Rights Watch שביתם נחרב. עיריית בת ים מסרה שהתקיפה הותירה כ-1,200 בני אדם ללא קורת גג וכי 27 בניינים ייהרסו, ככל הנראה.
קצין בפיקוד העורף מסר לתקשורת הישראלית כי הטיל האיראני שפגע בבניין נשא ראש קרב המכיל מאות קילוגרמים של חומר נפץ. תושבים אמרו כי לא ידוע להם על יעדים צבאיים איזשהם בסביבה. האתרים הצבאיים הישראליים הקרובים ביותר שארגון Human Rights Watchהצליח לזהות נמצאים במרחק של כשני קילומטרים מצפון וארבעה קילומטרים מדרום לבניין שנפגע. ארגון Human Rights Watch לא מצא כל ראיה להצהרות ספציפיות איזשהן מטעם הרשויות האיראניות בדבר יעדו של הטיל.
פתח תקווה, 16 ביוני
ב-16 ביוני, בשעות הבוקר המוקדמות, פגע טיל בבניין דירות בן 20 קומות בשכונת מגורים בפתח תקווה, כתשעה קילומטרים מצפון-מזרח לתל אביב, וגרם למותם של ארבעה אזרחים ולפציעתם של כ-45 בני אדם. ארגון Human Rights Watch ביקר במקום הפגיעה, ברחוב אסירי ציון מס' 17, ושוחח עם אחד השכנים, שנכח במקום בעת התקיפה.
השכן שהה בממ"ד בבניין דירות סמוך בעת הפגיעה. "הייתי מבועת", הוא סיפר. "שמענו פיצוץ אדיר. כל הזכוכיות נופצו והממ"ד התמלא אבק והרגשנו שהייתה פגיעה ישירה בבניין שלנו או קרוב מאוד אליו".
בערוצי התקשורת הישראלית דווח כי בתקיפה נהרגו הדסה בלו, בת 77, יעקב בלו, בן 77, דייזי יצחקי, בת 85, ואיווט שמילוביץ', בת 95. התקשורת הישראלית גם דיווחה כי כ-45 בני אדם נפגעו פיזית או נפשית, בהם אחד במצב קשה והאחרים פצועים קל או נפגעי חרדה.
ארגון Human Rights Watch איכֵּן ואימת סרטון ממצלמת אבטחה במעגל סגור (CCTV) שהועלה לרשת X ובו נראה הבניין ברחוב אסירי ציון מס' 17 ממרחק של כ-330 מטרים בשעה 4:13, על פי חותם הזמן המוטבע בסרטון. שניות מספר לאחר תחילת הסרטון נראה טיל נע מערבה ופוגע בבניין הדירות. בשל הפיצוץ נראה בסרטון לרגע הבזק של אור, ואחר כך עמוד עשן גדול. בשעה 4:27 פורסמו ברשתות החברתיות דיווחים על הפגיעה.
בסרטון מאומת שהועלה לטלגרם בשעה 4:47 נראים צוותי חירום בזירה, ושריפה בקומה החמישית. בתצלומים של תוצאות התקיפה שפורסמו באתר Getty Imagesנראה נזק בין הקומה הראשונה לקומה השישית. נזקים כבדים בשל הדף נראים גם בבניינים גבוהים סמוכים, בייחוד בבניין צמוד, מצפון-מערב לאתר הפגיעה. חוקר מטעם ארגון Human Rights Watch הבחין בכמה נזקי הדף, כמו חלונות מנופצים ותריסים שבורים, שאפשר לייחסם לפגיעה, במרחק של עד 220 מטרים מהאתר.
שני האתרים הצבאיים הידועים הקרובים ביותר שארגון Human Rights Watchהצליח לזהות נמצאים במרחק של כחמישה קילומטרים ממערב ומדרום-מערב לבניין. לארגון Human Rights Watch לא ידוע על הצהרות ספציפיות כלשהן מטעם הרשויות האיראניות בנוגע ליעדו של הטיל.
המרכז הרפואי סורוקה, באר שבע, 19 ביוני
ב-19 ביוני, בסביבות השעה 7:00, פגע טיל איראני בגג הבניין הדרומי – בניין בן שבע קומות – של המחלקה הכירורגית במרכז הרפואי סורוקה, מתחם בית חולים בבאר שבע, העיר הגדולה ביותר בדרום ישראל. לפי הודעת משרד הבריאות של ישראל, 71 בני אדם סבלו מפציעות קלות בשל הפגיעה. ארגון Human Rights Watch ביקר במקום ושוחח עם שני עדי ראייה.
רופא סיפר לעיתון ניו יורק טיימס כי הבניין פּוּנה ברובו הגדול בימים שקדמו לפגיעה. אדם שנכח בבית החולים סיפר לארגון Human Rights Watchשלפני הפגיעה נשמעה אזעקה וכי אנשי צוות העבירו מאושפזים בזמן שהטיל פגע בבניין. באותו רגע "נפלו חתיכות מהתקרה, אבק אפף את הכול וצינורות מים התפוצצו, אבל לא הייתה פניקה", אמר עד הראייה.
סרטון שאוּכּן על ידי ארגון Human Rights Watchוצולם בידי אדם שהמתין בתחנת אוטובוס מצפון למתחם בית החולים תיעד את רגע הפגיעה של הטיל. בסרטון נשמע פיצוץ חזק באזור שמחוץ לתמונה, ואז המצלמה נעה ופונה לעבר בית החולים, שם מיתמר ענן-פטרייה עצום. בשעה 7:45 פורסמה בחשבון ברשת X של המרכז הרפואי סורוקה הודעה לפיה בית החולים נפגע וניזוק.
סרטון שצולם מרחפן ופורסם ברשת X ב-28 ביוני מראה את נקודת הפגיעה וכן את הנזק שנגרם לגג ולקומה השביעית בקצה המזרחי של המבנה. מכתש בגג, שגודלו כ-6X8.5 מטרים, מעיד על כך שראש הקרב של הטיל פגע בגג והתפוצץ עליו, וכך גרם לקריסה חלקית שלו והצית שריפה. חוקר מטעם ארגון Human Rights Watch שביקר באתר ראה נזקים נוספים שנגרמו לאגף הצפוני של המחלקה הכירורגית, שם רוב החלונות בחזית הצפונית נופצו, והבחין בנזקי הדף במרחק של לפחות 140 מטרים ממקום הפגיעה.
בהודעה שפורסמה באותו יום מסרו משמרות המהפכה האסלאמית כי "מרכז הפיקוד הצבאי והמודיעין של המשטר, הנמצא בסמוך לבית חולים, הותקף בצורה ממוקדת ובדיוק רב". עראקצ'י, שר החוץ של איראן, פרסם הודעה ברשת X באותו היום:
כוחות מזוינים חיסלו בדייקנות מטה פיקוד, בקרה ומודיעין של הצבא הישראלי ויעד חיוני נוסף. גל ההדף גרם נזק שטחי לחלק קטן של בית החולים הצבאי הסמוך סורוקה, שפונה ברובו. המתקן משמש בעיקר לטיפול בחיילים ישראלים המעורבים בג'נוסייד בעזה, במרחק של כ-40 קילומטרים משם.
תחקיר של ארגון Human Rights Watch העלה כי הנזק שנגרם למרכז הרפואי סורוקה הוא תוצאה של פגיעה ישירה, ולא של גל הדף שנוצר בשל פיצוץ בקרבת מקום.
שלומי קודיש, מנכ"ל סורוקה, בית החולים הגדול ביותר במחוז הדרומי של ישראל, אמר ביולי 2024 כי מאז 7 באוקטובר 2023 טיפל בית החולים סורוקה ביותר מ-3,200 מנפגעי הסכסוך, אזרחים וחיילים כאחד. עם זאת, סורוקה אינו בית חולים צבאי. בכל מקרה, לפי אמנות ג'נבה, בתי חולים צבאיים הם אובייקטים מוגנים שאין לתקוף.
עראקצ'י אף פרסם מפה לא מדויקת המציגה את בית החולים סורוקה בסמוך למטה הפיקוד של יחידה C4I של הצבא הישראלי ולמִנהלת הגנת הסייבר והפארק הטכנולוגי גב-ים; התוויות של האתרים השונים במפה זו אינן במקומן הנכון. שלושת האתרים הצבאיים הקרובים ביותר שארגון Human Rights Watch הצליח לזהות נמצאים כ-1.5 קילומטרים ממזרח לבניין שנפגע. דיני המלחמה דורשים מהצדדים הלוחמים להימנע ככל האפשר ממיקום יעדים צבאיים בסמוך לאזורים מאוכלסים בצפיפות.
באר שבע, 24 ביוני
ב-24 ביוני, בשעה 5:41, פגע טיל בבניין דירות בן שבע קומות בשדרות יוהנה ז'בוטינסקי בבאר שבע. הפיצוץ גרם למותם של שלוש אזרחיות ושל חייל בחופשה. התקשורת הישראלית דיווחה על לפחות שני פצועים בינוני ו-20 פצועים קל או נפגעי חרדה. ארגון Human Rights Watch ביקר באתר ושוחח עם עשרה עדי ראייה.
שניים מדיירי הבניין סיפרו כי בשעה שקדמה לפגיעה פרסמה מערכת ההתרעות של פיקוד העורף הצבאי התרעת אזהרה מוקדמת, ואחריה הודעה כי הסכנה חלפה. דקות ספורות לאחר מכן הופצה התרעה שנייה, דקה בלבד לפני הפגיעה.
"רצתי אל הממ"ד [בזמן האזעקה השנייה], ופחות מ-60 שניות אחר כך הטיל פגע", סיפרה אירה קדינסקי בת ה-73, שגרה בקומה הרביעית עם בעלה. "הפיצוץ התרחש ברגע שבעלי נכנס למרחב המוגן וסגר את הדלת". דלת הממ"ד נפתחה מההדף והפילה את בעלה של קדינסקי לרצפה. קדינסקי זוכרת שאמרה לבעלה, "אין לנו בית". בני הזוג גרו בדירה 25 שנים.
דיירת אחרת תיארה את מראה עיניה בעת שיצאה מהממ"ד לאחר הפיצוץ:
כשיצאנו לחדר המדרגות ראינו המון אנשים [הגרים ב]בניין, צוותי חילוץ [מגיבים ראשונים] ואנשים [אחרים]... ירדתי למטה והסתכלתי כלפי מעלה וראיתי את הבניין הרוס ושמעתי [אנשים] אחרים לוחשים על אנשים מתים. עדיין לא קלטתי את ממדי הפגיעה במלואם.
במתקפה נהרגו מיכל זקס, בת 50, בנה וחברתו — איתן זקס, בן 18, חייל בחופשה, ונועה בוגוסלבסקי, בת 18 — ושכנתם, נעמי שאנן, בת 73. קדינסקי אמרה שהכירה את ארבעתם, שהתגוררו שתי קומות מעליה.
ארגון Human Rights Watch אימת שלושה סרטונים שתיעדו את רגע הפגיעה בבניין. שני סרטונים של מצלמת אבטחה במעגל סגור הורכבו לסרטון אחד שפורסם בטלגרם. בסרטון אחד מתועד הרגע שבו הטיל פגע בבניין. בסרטון השני, שצולם בשעה 5:41, נראה חניון סמוך. כמה שניות לאחר תחילתו של סרטון זה המצלמה רועדת, וענן של אבק חולף על פני העדשה. בסרטון המאומת השלישי, שצולם מבעד לחלון של דירה המרוחקת כ-500 מטרים ממזרח למקום הפגיעה, נראה טיל נע במהירות גבוהה מערבה ופוגע בבניין. ארגון Human Rights Watch אימת תצלומים שבהם נראה נזק נרחב שנגרם לחזית הדרום-מזרחית של הבניין.
אזור הפגיעה של טיל איראני בבניין מגורים בן שבע קומות בבאר שבע ב-24 ביוני 2025. בתקיפה נהרגו ארבעה אנשים © Elior Cohen Photography
"אני כאן [בישראל] מאז שנות ה-70", אמר אחד התושבים. "הגעתי מרוסיה, עבדתי כל חיי, וכל מה שעבדתי למענו נהרס ברגע אחד".de.
סרטונים שצולמו מרחפן לאחר התקיפה ונקלטו על ידי סוכנות רויטרס מראים נזקי הדף כבדים עד למרחק של 40 מטרים ממקום הפגיעה, לרבות הרס של כלי רכב בחניון הצמוד לבניין. חוקרים גם ראו נזקי הדף במרחק של 150 מטרים מנקודת הפגיעה. נשיא מדינת ישראל, יצחק הרצוג, אמר לתקשורת ב-24 ביוני כי הבניין נפגע על ידי "אחד הטילים הכבדים ביותר בארסנל האיראני, הרבה מעל 400 קילוגרמים".
תושבי המקום אמרו שלא ידוע להם על קיומם של יעדים צבאיים איזשהם בסביבה. היעד הצבאי הקרוב ביותר שארגון Human Rights Watch הצליח לזהות נמצא במרחק של 1.5 קילומטרים מצפון-מזרח למקום הפגיעה.
ביום התקיפה פרסם שר החוץ של איראן עראקצ'י פוסט ברשת X: "הפעולות הצבאיות של כוחותינו המזוינים העוצמתיים להענשת ישראל על תוקפנותה נמשכו עד הרגע האחרון ממש, בשעה 4:00 לפנות בוקר [7:00 בבוקר בישראל]". לארגון Human Rights Watch לא ידוע על הצהרות ספציפיות מטעם הרשויות באיראן בנוגע ליעדו של הטיל שפגע בבניין הדירות בבאר שבע ב-24 ביוני, אף על פי שעראקצ'י אישר שמטרות בעיר הותקפו ב-19 ביוני.
מתודולוגיה
בנוגע לכל אחת מחמש התקיפות שנותחו על ידי ארגון Human Rights Watch ראיינו החוקרים עדי ראייה באשר לנסיבות בזמן הפגיעה. החוקרים גם העריכו את הנזק בכל אחד מאתרי הפגיעות באמצעות שילוב של תצפיות שנעשו בעת הביקורים באתרים, סרטונים שאוּכּנו גיאוגרפית וניתוח של תצלומי לוויין. בניתוח כמה מהתצלומים ומהסרטונים ברשתות החברתיות בדקו החוקרים ואימתו איכונים גיאוגרפיים של חוקרים העובדים עם מקורות פתוחים, שפרטיהם פורסמו ב-GeoConfirmed, פלטפורמה לאימות חזותי המופעלת בידי מתנדבים.
החוקרים העריכו את המרחק בין מיקומי הפגיעות ובין אתרים צבאיים סמוכים באמצעות חומרים שהופקו מראיונות וממקורות פומביים זמינים, לרבות מאגרי מידע מקוונים ותצלומי לוויין. הם גם בחנו הצהרות פומביות מטעם משמרות המהפכה האסלאמית ומטעם משרד החוץ של איראן והשר הממונה בו בנוגע ליעדים אפשריים של התקיפות.
ארגון Human Rights Watch הִשווה את הנזק שנגרם לנזק הצפוי להיגרם מתחמושת שעל פי דיווחים נמצאת בשימוש של צבא איראן והטווח שלה מאפשר לה להגיע לישראל, וכן לנזק הצפוי כאשר טילי היירוט נכשלים במשימתם.
סוגי הנשק שהצבא הישראלי משתמש בהם למערכת ההגנה מפני טילים אינם ידועים בפומבי ככאלה הנושאים ראשי קרב המסוגלים לגרום לַנזק שאפשר לראות באתרים שנפגעו. כמו כן, אין כל ראיה לנזק של ממש שהיה עשוי להיגרם מהתפרקות של אמצעי יירוט מסוימים כאשר הם מתפוצצים מעל לקרקע, בקרבת היעד. סוגים אחרים של אמצעי יירוט המשמשים להגנה מפני טילים בליסטיים אינם גורמים לנזקים כאלה מכיוון שאין להםראשי קרב הנושאים חומר נפץ.
מספר הנפגעים מבוסס על נתונים רשמיים של ישראל. בכמה מקרים, ארגון Human Rights Watch לא הצליח לבסס הבחנה מספרית ודאית בין פגיעות בגוף לפגיעות בנפש.
