בשנה שעברה עצרו חיילים ישראלים את אחמד, בן 16, בעיר חברון שבגדה המערבית. לדבריו החיילים כיסו את עיניו, אזקו את ידיו ולקחו אותו לתחנת משטרה בהתנחלות, שבה כפו עליו לשבת בחוץ על הקרקע במשך כחמש שעות. בסביבות השעה 00:30 בלילה הוא נחקר והואשם בהחזקת סכין, טענה אותה הכחיש. החוקרים סירבו לבקשתו לאפשר לאביו להיות נוכח בחקירה. לאחר מכן נלקח אחמד לבסיס צבאי, שם הכריחו אותו כשישה או שבעה חיילים לשכב על הקרקע והחלו לבעוט בו ולהכותו, ואז כפו עליו לשהות כל הלילה בחצר, בקור, כשהם נותנים לו רק מים ופרוסת גבינה. לאחר שישה ימים נוספים במעצר שוחרר אחמד מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים.
הסבל שהיה מנת חלקו של אחמד הפך לדבר שבשגרה עבור ילדים פלסטינים בגדה המערבית, החיים תחת משטר הדיכוי של הכיבוש הישראלי. בכל שנה נחשפים מאות ילדים למערכת השיפוט הצבאי לנוער, הפועלת באורח אלים ומפלה.
הצבא הישראלי אוכף על ילדים פלסטינים בגדה המערבית כללים נוקשים ומעמיד אותם לדין בבתי משפט צבאיים, שבהם שיעור ההרשעה מגיע לכמעט 100%. ילדי מתנחלים, החיים באותו אזור, כפופים לעומתם לחוקיה האזרחיים של ישראל ולבתי המשפט האזרחיים שלה.
המימון האמריקאי, המהווה 18.5% מתקציב הביטחון השנתי של ישראל, יכול לאפשר לארה"ב למנף את השפעתה על-מנת לשנות דפוסי פעולה אלה, לו רק תבחר לעשות כך. אי-אפשר להתכחש לסכנה שהסיוע הצבאי האמריקאי – המגיע ל-127.4 מיליארד דולר במהלך העשורים האחרונים – תומך בדפוסי פעולה בלתי חוקיים שנוקטת ישראל.
חיילים ישראלים החושדים כי ילד פלסטיני השליך אבן על מכוניתו של מתנחל רשאים, על-פי הכללים שהם מיישמים, לפשוט על ביתו באישון לילה, לגרור אותו ממיטתו ולהחזיקו ער במשך שעות לצורך חקירה, מבלי לאפשר לו להתקשר להוריו וליידע אותם על מקום הימצאו. פעמים רבות החוקרים מפעילים על הילד לחץ לחתום על סיכום החקירה, הכתוב בעברית, שפה שרוב הילדים הפלסטינים אינם מבינים. הכללים מתירים לאנשי כוחות ביטחון להחזיק בילד למשך עד ארבעה ימים בטרם יביאו אותו בפני שופט.
לעומת זאת ילד ישראלי שגר בהתנחלות בגדה המערבית ומשליך אבן על מכונית פלסטינית, מוגן בחוק מפני חקירה לילית על ידי משטרת ישראל וזכאי לנוכחות הורה בחקירתו. המשטרה חייבת ליידע את משרד הסנגוריה הציבורית של ישראל על מעצרו ועליה להמתין לתגובת הסנגוריה בטרם תחקור אותו, שלא כמו במקרה של ילד פלסטיני. הרשויות הישראליות יכולות להחזיק בילד ישראלי למשך 24 שעות לכל היותר לפני הבאתו בפני שופט.
מערכת מפלה זו נאכפת באלימות. לדברי ארגון זכויות האדם Military Court Watch, רוב הילדים הפלסטינים שנעצרו בידי כוחות ישראלים דיווחו כי נפלו קרבן להתעללות – לעיתים קרובות עיניהם כוסו, ידיהם נאזקו באופן מכאיב, והם סבלו מהתעללות גופנית, איומים, מניעת שינה וחיפושים בעירום. ילדים צעירים, חלקם בני 11 בלבד, תיארו בפניי כיצד שוטרים או חיילים ישראלים החזיקו בהם באחיזת חנק, בעטו בהם, איימו עליהם, והשאירו אותם בחוץ למשך שעות במזג אוויר קר. ילדים דיווחו כי במהלך מעצרם השתינו במכנסיהם מרוב פחד, וכי מאוחר יותר סבלו מסיוטים בעקבות המעצר.
הארגון DCI-פלסטין, העוסק בזכויות ילדים, ראיין 429 ילדים שעוכבו ונעצרו בין השנים 2012 ו-2015 ומצא כי שלושה רבעים מהם נחשפו להתעללות גופנית. שני ארגוני זכויות אדם ישראליים, בצלם והמוקד להגנת הפרט, הגיעו לאחרונה למסקנה כי אפילו במזרח ירושלים, שבה חל הדין הישראלי, ולא החוק הצבאי, התעללות "היא דרך המלך שבה בוחרת המדינה להתמודד עם נערים החשודים ביידוי אבנים". הארגונים דיווחו כי המשטרה חקרה נער בן 12 במשך 12 שעות, שבמהלכן אמרו לו חוקריו כי לא יקבל מזון או מים ולא יורשה לו ללכת לשירותם עד אשר יודה במיוחס לו.
סביר להניח שבלי לחץ משמעותי לא ניתן לשים קץ להתעללות, שהוגדרה בדו"ח של אונר"א משנת 2013 כ"נרחבת, שיטתית וממוסדת". ישראל יישמה בלב חצוי מספר רפורמות, ובהן בשנת 2014 תכנית שהוגדרה "ניסיונית" שבמסגרתה הוציאה לילדים זימונים לחקירה במקום לבצע מעצרי לילה מבעיתים. אולם התכנית הוגבלה לשני אזורים בגדה המערבית וישראל השעתה אותה שוב ושוב, כשהיא נתלית ב"הסלמה הביטחונית". רוב הזימונים נמסרו לילדים במהלך פשיטות ליליות שביצעו כוחות חמושים – ואשר עוררו את אותה אימה שהתכנית נועדה למנוע.
הצעת חוק שהגישה אתמול חברת הקונגרס בטי מק'קולום ממינסוטה תחייב את מזכיר המדינה להצהיר כי מימון אמריקני אינו משמש לתמיכה בכוחות ביטחון ישראליים הפוגעים בילדים פלסטינים. כל חקיקה העשויה להשפיע על הסיוע לישראל צפויה להיתקל בהתנגדות קשה. עם זאת, הצעת החוק של מק'קולום היא לכל הפחות הזדמנות עבור ארצות הברית להתחיל להתייחס ברצינות לתרומתה להפרות זכויות האדם המאפשרות לישראל לשמר כבר 50 שנה את שלטון הכיבוש שלה על השטחים הפלסטיניים, ולהפעיל לחץ להפסקת הפרות אלה.
