- כוחות ישראליים שהשתלטו על בתי ספר בדרום לבנון במהלך מעשי האיבה, בין ספטמבר לנובמבר 2024 ובשבועות שלאחר מכן, שיכנו בכמה מבתי הספר חיילים, ונראה שהחיילים השחיתו, בזזו והרסו בהם רכוש במכוון. למעשי האיבה בין ישראל לחיזבאללה הייתה השפעה הרסנית על גישתם של ילדים לחינוך, ודומה שהביזה של לפחות שניים מבתי הספר עולה כדי פשעי מלחמה.
- על תורמים בינלאומיים וסוכנויות סיוע לתמוך בממשלת לבנון כדי להבטיח את השיקום הראוי והשוויוני של בתי ספר בדרום לבנון. על לבנון גם להעניק לבית הדין הפלילי הבינלאומי את סמכות השיפוט לחקור ולהעמיד לדין בגין פשעי זוועה בשטחה החל מאוקטובר 2023.
(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שכוחות יבשה ישראליים השתלטו על בתי ספר ברחבי דרום לבנון במהלך מעשי האיבה עם חיזבאללה בין ספטמבר לנובמבר 2024 ובשבועות שלאחר מכן, ונראה שבשני בתי ספר לפחות הם השחיתו, בזזו והרסו במכוון רכוש של בתי הספר. רבים ממעשיהם עולים כדי פשעי מלחמה.
מכיוון שילדים ברחבי לבנון מתמודדים זה למעלה משש שנים, מאז המשבר הכלכלי ב-2019, עם שיבושים של ממש בשירותי החינוך, על ממשלת לבנון והממשלות התורמות לתעדף את שיקום התשתיות החיוניות, לרבות בתי ספר, ויש לעשות זאת באופן שקוף, אחראי ונקי משחיתות.
"רבים מכפרי הגבול בדרום לבנון נחרבו עד היסוד, וכמה בתי ספר שעדיין עומדים על תילם הושחתו; לפחות שני בתי ספר נבזזו בידי כוחות ישראליים", אמר רמזי קייס, חוקר לבנון בארגון Human Rights Watch. "בביזת בתי ספר ביצעו הכוחות פשעי מלחמה לכאורה וסיכנו את החינוך של תלמידים בלבנון".
לפי קרן החירום הבינלאומית של האו"ם לילדים (יוניסף), מאז תחילת מעשי האיבה באוקטובר 2023 נהרסו או "ניזוקו קשות" יותר מ-100 בתי ספר ברחבי דרום לבנון.
בין ינואר למרץ 2025 ביקר ארגון Human Rights Watch בשבעה בתי ספר בכפרים ובעיירות הגבול בדרום לבנון – עייתא א-שעב, טיר חרפא, א-נאקורה, יארין, ראמיה, עייתרון ובני חיאן – ותיעד את הנזק והחורבן שנגרמו לבתי הספר ולכפרים הסמוכים.
ארגון Human Rights Watch מצא ראיות, לרבות פריטי מזון ישראליים ואשפה אחרת עם כיתוב בעברית, וכן כתובות-גרפיטי בעברית על קירות בתי הספר ועל לוחות בכיתות-לימוד. כל אלה מלמדים על כך שכוחות ישראליים השתלטו על חמישה מתוך שבעה בתי ספר שנבדקו – כל בתי הספר, למעט אלה שבעייתרון ובבני חיאן, שניזוקו גם הם.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם מנהלים ואנשי מִנהלה, שהעדיפו לא להזדהות בשמם, על הפגיעה בגישתם של ילדים לחינוך. כמו כן שוחח ארגון Human Rights Watch עם שני ארגונים הומניטריים בינלאומיים שתיעדו גם הם נזק והרס בבתי ספר בלבנון ופגיעות אחרות בחינוך.
חמשת בתי הספר שעליהם השתלטו הכוחות ניזוקו מירי מנשק קל ומתחמושת נפיצה. בכולם נמצאו כתובות-גרפיטי וכיתובים בעברית ובאנגלית על קירות ועל לוחות בכיתות-לימוד. ביארין ובעיירה א-נאקורה הצביעו הראיות על כך שכוחות ישראליים הרסו ובזזו את בתי הספר במכוון – מעשים העולים כדי פשעי מלחמה. עם נסיגתם הותירו הכוחות הישראליים מאחוריהם כיתות-לימוד ומשרדי מִנהלה שניזוקו ונבזזו. חלק ניכר מציוד בתי הספר שנותר במקום, לרבות מחשבים וציוד כיתתי, הושחת או ניזוק.
בתי הספר בעייתא א-שעב, בטיר חרפא ובראמיה ניזוקו קשות, ככל הנראה בלחימה קרקעית. הצבא הישראלי טען כי תקף את בית הספר בטיר חרפא משום שפעילי חיזבאללה השתמשו בבניין של בית הספר. לאחר מכן השתלטו כוחות ישראליים על בית הספר. מנהלי בתי ספר אמרו לארגון Human Rights Watch כי רכוש של בתי הספר נעלם. ואולם, החוקרים לא יכלו לקבוע מי אחראי להיעלמות הרכוש, נוכח הקרבות שהתחוללו בבתי הספר או בסביבתם ונוכח העובדה שכפרים ועיירות אלה התרוקנו במידה רבה מתושבים מאז פרוץ מעשי האיבה ב-8 באוקטובר 2023.
כתובות-גרפיטי בעברית שנמצאו בבית הספר הציבורי בעיירה א-נאקורה, והמציינות תאריכים, מצביעות על כך שהצבא הישראלי המשיך להחזיק בכמה מבתי הספר שבועות לאחר שהוכרזה הפסקת האש בנובמבר 2024.
ב-16 במאי שלח ארגון Human Rights Watch לצבא הישראלי מכתב ובו פירט את ממצאיו והציג לו שאלות. דובר מטעם הצבא השיב כי הצבא הישראלי "נדרש לעיתים לפעול מתוך מבנים אזרחיים לפרקי זמן משתנים, בהתאם לצרכים המבצעיים ולנסיבות בשטח". לדבריו, "השחתת רכוש אזרחי אינה עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל ויש בה משום הפרה של תקנותיו", ו"אירועים חריגים המעלים חשש לחריגה מפקודות צה"ל ומההתנהגות המצופה יטופלו בהתאם".
ב-4 ביוני שלח ארגון Human Rights Watch מכתב לארגון חיזבאללה ושאל אם הארגון השתלט על בתי ספר או נלחם מתוכם או בקרבתם בלחימה קרקעית, אך לא קיבל מענה.
הפרות חמורות של דיני המלחמה המבוצעות בידי יחידים מתוך כוונהפלילית – כלומר במכוון או מתוך פזיזות – הן פשעי מלחמה. פשעי מלחמה כוללים מגוון רחב של עבירות כגון התקפות מכוונות, חסרות הבחנה ובלתי מידתיות על אובייקטים אזרחיים, וכן ביזה. לבתי ספר ולרכוש תרבותי אחר, גם אם הוא רכוש ציבורי, מוקנית הגנה מיוחדת מפני "תפיסה, השמדה או גרימת נזק במתכוון", שהם פשעי מלחמה.
בשנת 2015 אישרה לבנון את ההצהרה בדבר בתי ספר בטוחים, התחייבות פוליטית בינלאומית שנועדה להגן על החינוך בעיתות מלחמה באמצעות פעולות למניעת התקפות על תלמידים, מורים, בתי ספר ואוניברסיטאות, ובאמצעות מתן מענה טוב יותר להתקפות מעין אלה. על פי ההצהרה, ממשלות מתחייבות כי כוחות הצבא שלהן יימנעו משימוש בבתי ספר ובאוניברסיטאות לכל מטרה התומכת במאמץ צבאי.
ישראל לא אישרה את ההצהרה בדבר בתי ספר בטוחים. על בעלות בריתה של ישראל ללחוץ על ממשלת ישראל להפסיק לאלתר את ההתקפות המכוונות, חסרות הבחנה והבלתי מידתיות על אזרחים ועל אובייקטים אזרחיים, לרבות בתי ספר, ולהימנע משימוש במתקני חינוך למטרות צבאיות.
על סוכנויות הומניטריות ותורמים בינלאומיים לתמוך בממשלת לבנון כדי לוודא שבתי ספר ותשתיות אזרחיות חיוניות אחרות ישוקמו מוקדם ככל האפשר. כדי להבטיח מתן דין וחשבון ועשיית צדק בגין הפרות חמורות, על ממשלת לבנון להעניק לבית הדין הפלילי הבינלאומי את סמכות השיפוט לחקור ולהעמיד לדין בגין פשעים בינלאומיים שבוצעו בשטח לבנון מאז אוקטובר 2023.
"נדרשים מאמצי שיקום דחופים כדי שעשרות אלפי תושבים עקורים יוכלו להתחיל לשוב לבתיהם ולכפריהם וילדים יוכלו לממש במלואה את זכותם לחינוך", אמר קייס. "באותה מידה חשוב שממשלת לבנון תבטיח עשיית צדק בגין הפרות של זכויות האדם ובגין פשעים, לרבות באמצעות הענקת סמכות שיפוט לבית הדין הפלילי הבינלאומי".
