(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כוחות הביטחון הישראליים מתעללים בילדים פלסטינים הנעצרים בגדה המערבית. מאז אוקטובר 2015 מספר הילדים הפלסטינים שנעצרו בידי כוחות הביטחון הישראליים הוכפל ואף למעלה מכך.

ראיונות שנערכו עם ילדים שנעצרו, תיעוד וידיאו ודיווחים של עורכי דין חושפים כי כוחות הביטחון הישראליים מפעילים כוח מופרז בעת מעצר וכליאה של ילדים, ובמקרים מסוימים מכים אותם ומחזיקים בהם בתנאים פוגעניים ולא בטוחים.

לדברי שרי בשי, מנהלת תחום ישראל/פלסטין בארגון Human Rights Watch, "היחס שלו זוכים ילדים פלסטינים היה מעורר גם במבוגר פחד עז ומסב לו טראומה... צרחות, איומים ומכות אינם התנהגות לגיטימית של אנשי משטרה כלפי ילדים, ואין זו הדרך לקבל מהם מידע מדויק".

עורכי דין וארגונים לזכויות האדם אמרו לארגון Human Rights Watch כי כוחות הביטחון הישראליים חוקרים ילדים ללא נוכחות הורה כדבר שבשגרה, תוך הפרה של המשפט הבינלאומי והחוק הישראלי המקנים הגנות מיוחדות לילדים עצורים. הגנות אלה כוללות את הדרישה לעצור או לכלוא ילד רק כצעד של מוצא אחרון, ולנקוט אמצעי זהירות כדי להבטיח שילדים לא יאולצו להודות באשמה. האמנה לזכויות הילד מחייבת כוחות ביטחון להתייחס לטובת הילד כשיקול ראשון במעלה בכל ההיבטים של מערכת המשפט לנוער.

בחודש יולי 2015 תיעד ארגון Human Rights Watch שישה מקרים של התעללות בילדים שכוחות הביטחון עצרו במזרח ירושלים ובחלקים אחרים של הגדה המערבית הנתונה תחת כיבוש ישראלי. בתגובה, הכחישו המשטרה והצבא הישראליים את ההתעללות ואמרו לארגון Human Rights Watch שכוחותיהם מבצעים מעצר וכליאה כחוק.

מאז, תיעד ארגון Human Rights Watch שלושה מקרים חדשים של התעללות גופנית בילדים במשמורת ושל פרקטיקות חקירה המפרות נורמות אלה. עורכי דין המייצגים פלסטינים בהליך הפלילי דיווחו כי התעללות כזו היא דבר אופייני. אי הציות לכללים בינלאומיים בכל הנוגע לילדים עצורים ולהגנות שמקנה להם החוק הישראלי מדאיג במיוחד בהתחשב בעלייה החדה במספר הילדים שנעצרו במהלך אירועים אלימים שבהם היו מעורבים ילדים בתקופה האחרונה.

מאז חודש אוקטובר חלה הסלמה במחאה בגדה המערבית וברצועת עזה, וכך גם בשימוש של כוחות הביטחון הישראליים באש חיה נגד מפגינים. כמו כן החל גל של דקירות וניסיונות דקירה של אזרחים ישראלים ואנשי כוחות הביטחון הישראליים בידי פלסטינים, הן בגדה המערבית והן בישראל. נכון ל-29 בפברואר נהרגו בתקופה זו 172 פלסטינים ו-24 ישראלים, כך לפי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים. לפי נתוני האו"ם, 9 מתוך 21 פלסטינים שנחשדו בביצוע תקיפות ונהרגו בשנת 2016 היו ילדים.

ארגון Human Rights Watch ראיין שלושה פלסטינים, בני 14, 15 ו-16, ששניים מהם נעצרו במזרח ירושלים והשלישי בעיר חברון שבגדה המערבית, בחודשים אוקטובר ונובמבר. כל אחד מהשלושה דיווח כי במהלך המעצר, ההחזקה, או שניהם, הופעל נגדו כוח מופרז. ארגון Human Rights Watch ראיין גם עדי ראייה לכל שלושת המעצרים וצפה בסרטון שצולם במצלמת אבטחה שבו ניתן לראות שוטרים המפעילים מה שנראה ככוח מופרז כדי לעצור נער בן 15. ארגון Human Rights Watch אף ראיין עורכי דין המייצגים פלסטינים בהליך הפלילי במזרח ירושלים והגיש רשימת שאלות בעניין לשר לביטחון פנים באמצעות חבר כנסת, ורשימות נוספות של שאלות לדובר צה"ל ולמשטרת ישראל.

בשניים משלושת המקרים חקרה המשטרה את הילדים ללא נוכחות הורה או משמורן; במקרה השלישי הורשה הורה להיות נוכח, אולם רק לאחר שהחקירה כבר החלה. כל שלושת הילדים דיווחו כי שוטרים הכו אותם ובעטו בהם בעת שכבר הוחזקו במשמורת. לדבריהם, הם אולצו לשהות שעות ארוכות בחוץ בקור בשעות הבוקר המוקדמות והלילה, כשהם יושבים אזוקים בכיסאות בשטחן של תחנות משטרה.

בסרטון וידיאו ממצלמת אבטחה של חנות שתיעד את מעצרו של אחד הילדים, פאיז ב., בן 15, מופיעים, כך נראה, לפחות שבעה שוטרים  המשתתפים במעצר כשהם עוטים ציוד לפיזור הפגנות, ובין היתר סוטרים לנער, שמשקלו 53 קילוגרם, גוררים אותו, ואוחזים בו באחיזת חנק. "זה היה לילה מפחיד מאוד", סיפר פאיז לארגון Human Rights Watch. אביו של הנער הגיע למקום במהלך המעצר, ולדבריו כאשר שאל לפשר המתרחש, שוטר הכה אותו בפניו באגרופו.

לדברי הארגון הפלסטיני DCI-פלסטין, העוסק בזכויות ילדים, והארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם, המסתמך על מידע שהתקבל משב"ס, חלה עלייה של 150% במספר הילדים הפלסטינים שנעצרו בגדה המערבית מאז אוקטובר 2015, אז התגברו מעשי האלימות, בהשוואה לשנה קודם לכן. בנוסף להתקפות של ילדים פלסטינים על אזרחים ישראלים ואנשי כוחות הביטחון הישראליים, חלה עלייה גם במספר הילדים הפלסטינים המיידים אבנים על כלי-רכב ישראליים.

בעקבות טענות בדבר התעללות באחד הילדים, אחמד ע., בעת מעצרו, שיגרה משטרת מחוז ש"י תגובה בכתב לשאלות שהציג ארגון Human Rights Watch. בתגובה נאמר כי חקירתו של אחמד נוהלה על-פי חוק, אולם התגובה אינה כוללת התייחסות ספציפית לטענות כי שוטרים התעללו בו גופנית. השר לביטחון פנים טרם הגיב לשאילתה פרלמנטרית שהוגשה בחודש פברואר ובה התבקש למסור מידע כללי בנוגע ליחס לילדים פלסטינים במעצר. משרד מפכ"ל המשטרה סירב לבקשת ארגון Human Rights Watch לקיים פגישה כדי להתייחס לחששות הארגון.

ארגון Human Rights Watch לא ביקש תגובה במקרים של שני ילדים אחרים, כדי להגן עליהם ועל משפחותיהם.

לדברי בשי, "העלייה במספר התקיפות שמבצעים ילדים פלסטינים מטרידה. אולם כוחות הביטחון צריכים לציית לחוק ולהתייחס לילדים עצורים בצורה אנושית ותוך שמירה על כבודם, דבר שלו זכאים כל הילדים". 

פאיז ב., בן 15

פאיז נעצר ליד חנות במזרח ירושלים שבה הוא עובד מדי פעם, ב-7 באוקטובר אחר הצהריים. הוא אמר לארגון Human Rights Watch כי שוטרים ישראלים ניגשו אליו ושאלו אותו האם יש לו סכין, וכי אחד מהם הכניס את ידו לכיסו של פאיז בעוד שוטר אחר דחף אותו. לדברי פאיז הוא דחף את השוטר בחזרה ואז נכנס לחנות שבה הוא עובד כדי למסור את הטלפון הנייד שלו לבעל החנות, כיוון שהבין כי הוא עומד להיעצר.

לדבריו, השוטרים הלכו אחריו והחלו להכות אותו, עד שנפל ארצה. פאיז אמר כי בעת ששכב על הארץ בעטו בו השוטרים בין רגליו והטיחו את ראשו בקרקע, ולאחר מכן גררו והקימו אותו על רגליו בעודם סוטרים לו וכובלים את ידיו באזיקים. בעל החנות, מוחמד א-שוויכי, שנכח במקום, אישר את התיאור ואמר כי שוטר הכה גם אותו, בראשו ובאחת מברכיו.

בסרטון שצולם במצלמת האבטחה של החנות, ושאותו מסר א-שוויכי לכלי-התקשורת זמן קצר לאחר המעצר, נראה פאיז כשהוא נכנס לתוך החנות, ושוטר העוטה ציוד לפיזור הפגנות אוחז בו בכוח. הנער משתחרר מאחיזתו ונכנס אל מאחורי דלפק החנות, ואז נראה השוטר כשהוא דוחף אותו אל הרצפה. פאיז והשוטר נותרו מחוץ לעדשת המצלמה למשך 13 שניות. לאחר מכן ניתן לראות את השוטר גורר ומקים את הנער, סוטר לו, ולוקח אותו לכניסה לחנות. בסרטון נראים לפחות שישה שוטרים נוספים המשתתפים במעצר, כולם חובשים קסדות ועוטים אפודי מגן. על אף שפאיז נראה כנוע, נראה שאחד השוטרים מכה אותו בעת שהוא עומד זקוף, ושוטר אחר אוחז בו לרגע באחיזת חנק. פאיז שוקל 53 קילוגרם וגובהו 1.65 מטר.

לדברי פאיז, השוטרים אזקו לאחר מכן את ידיו והוליכו אותו לשכונת אבו תור, שבה חיים הן פלסטינים והן יהודים. הוא אמר כי השוטרים המשיכו להכות אותו ולבעוט בו. לדבריו, לאחר שעברו בשער לתוך השכונה, השוטרים השליכו אותו על הקרקע ואז בעטו שישה או שבעה שוטרים ברגליו, בגבו ובראשו, בעוד עוברי אורח צרחו עליו בעברית והטיחו בו קללות בערבית בנוגע לאמו ולאחותו.

פאיז סיפר כי השוטרים הכניסו אותו לג'יפ גדול ביחד עם 11 שוטרים והסיעו אותו לתחנת משטרת עוז. בהתחלה ישב במושב האחורי, אולם לאחר מכן העבירו אותו השוטרים אל רצפת המכונית ואז כמה מהם בעטו בו ואחד מהם הכה אותו בראשו באגרופו. לדברי פאיז, שוטר אחר שפך מים על גבו.

אביו של פאיז, פוואז ב., הגיע לחנות בסביבות השעה 16:00 בזמן שבנו נלקח מהמקום. הוא אמר שכאשר שאל את השוטרים לפשר המתרחש, אחד מהם אחז בחולצתו והכה אותו בפניו באגרופו. לדברי האב הוא דחף את השוטר, ואז שוטרים אחרים דחפו אותו מהמקום ואיימו לירות בו אם לא יסתלק.

פוואז אמר כי הוא הלך אחרי השוטרים לשכונת אבו תור. הוא ראה כ-25 אנשים – גברים, נשים וילדים – שהתאספו סביב השוטרים וצרחו בשעה שצפו בשוטרים מכים את בנו. לדברי פוואז הוא צעק על השוטרים להפסיק ואז ראה אותם מכניסים את בנו לתוך ג'יפ. הוא נסע לתחנת עוז, לשם לדבריו אמרו לו השוטרים כי הם לוקחים את בנו. אולם, כשהגיע למקום אמרו לו אנשי משטרה כי בנו נמצא בתחנת משטרה אחרת, ברחוב סלאח א-דין. פוואז אמר כי כשהגיע לתחנה זו אמרו לו השוטרים ללכת לתחנה שלישית, במגרש הרוסים. במגרש הרוסים נאמר לו כי בנו אכן נמצא בתחנת עוז.

לדברי פוואז, "הם עשו את כל זה כדי שאחמיץ את החקירה הראשונה".

פוואז אמר כי שב לתחנת עוז וביקש שוב להיות נוכח בחקירת בנו. לדבריו הוא אולץ להמתין שעה נוספת, עד לשעה 22:00, אז הרשו לו השוטרים להיכנס לחדר שבו כבר הייתה חקירתו של בנו בעיצומה. לדברי פוואז, ידיו ורגליו של בנו היו אזוקות והוא בכה בעת שחוקרי משטרה צרחו עליו והאשימו אותו כי ניסה לדקור אנשי כוחות ביטחון.

"ראיתי סימנים על הפנים שלו", אמר פוואז. "הם היו כחולים ועל הצוואר שלו היו סימני אצבעות... הם היו אדומים וכחולים. הם קיללו אותו ודיברו בשפה גסה. לא יכולתי לעמוד בזה. אמרתי להם להתנהג אליו בצורה הגונה, והם צרחו גם עליי". לדברי פוואז החקירה הסתיימה בסביבות השעה 23:00.

פאיז אמר כי לאחר החקירה הוא נלקח לחצר תחנת המשטרה, שם הושיבו אותו בכיסא באוויר הקר, כשידיו ורגליו עדיין אזוקות, עד השעה 02:00. לאחר מכן הוא נלקח בג'יפ לתחנת מגרש הרוסים שבה קיים אגף למעצר נוער. השוטרים אמרו לו כי האגף מלא והחזירו אותו לג'יפ, שבו בילה את הלילה. לדבריו, הוא קיבל מהשוטרים בקבוק מים, אולם לא ניתן לו כל מזון. פאיז אמר כי כשנרדם בג'יפ השוטרים שפכו עליו מים והעירו אותו.

"זה היה לילה מפחיד מאוד", הוא אמר.

פאיז שוחרר למחרת מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים, לאחר שהסרטון של מעצרו פורסם באינטרנט. בעל החנות, א-שוויכי, אמר כי המשטרה חקרה גם אותו, ואמרה לו שפאיז ישוחרר אם הוא ואחרים יסכימו שלא להגיש תלונה.

אחמד ע., בן 16

חיילים עצרו את אחמד ב-27 בנובמבר בסביבות השעה 19:00, בחצר ביתו של חברו, עיסא עאמר, הסמוך לביתו בחברון. לדבריו, החיילים כיסו את עיניו, אזקו את ידיו ולקחו אותו לתחנת משטרה סמוכה בהתנחלות קריית ארבע, שם אולץ לשבת בחוץ על הקרקע עד השעה 00:30 בערך. הוא ביקש שאביו יגיע למקום, אולם השוטרים אמרו לו שהוריו לא יורשו להיות נוכחים בחקירה. הוא הורשה לשוחח עם עורך דינו בטלפון לפני החקירה, שהחלה אחרי חצות. לדבריו החוקרים האשימו אותו בהחזקת סכין, דבר שהכחיש, ואז לקחו אותו למחנה צבאי ברחוב א-שוהדא.

אחמד סיפר כי כשהגיעו למקום אילצו אותו שישה או שבעה חיילים לשכב על הקרקע והחלו להכות אותו ולבעוט בו.

"הכו אותי בגב וברגליים, עם בעיטות ומכות בראש שלי", סיפר אחמד לארגון Human Rights Watch. "אני לא יודע כמה זמן זה נמשך, אבל זה כאב, והזמן עבר לאט".

לדברי פאיז, הוא בילה את הלילה על כיסא בחצר, באוויר הלילה הקר, וקיבל רק כוס מים ופרוסת גבינה צהובה קשה. למחרת הוא הועבר למתקן כליאה ושישה ימים לאחר מכן שוחרר מבלי שננקטו נגדו צעדים משפטיים, לאחר שבבדיקת די.אן.איי לא התגלה קשר בינו לבין הסכין שנמצא.

במכתב לארגון Human Rights Watch מסר מחוז ש"י של משטרת ישראל כי כוחות הביטחון עצרו את אחמד כיוון שענה על תיאור של חשוד שהחזיק כביכול סכין ונמלט מחיילים. במכתב נאמר כי הוא נחקר בידי חוקר נוער שקיבל הכשרה מיוחדת, וכי שוטרים הודיעו להוריו על דבר מעצרו. המשטרה אמרה כי הנער לא ביקש שהוריו יהיו נוכחים בחקירה וכי הם לא היו מורשים להיכנס כיוון שהוא נחשד בעבירת "ביטחון".

המכתב לא כלל התייחסות לטענות ששוטרים היכו את אחמד ובעטו בו, אבל הפנה את ארגוןHuman Rights Watch למנגנון להגשת תלונות נגד "סוהרים" שנטען כי ביצעו הפרות, על אף שאחמד טען כי הוכה כשהיה במשמורת המשטרה, לפני שהגיע למתקן המעצר. במכתב גם לא ניתן מענה לשאלה האם אחד ההורים חתם על טופס המאשר שדבר המעצר נמסר להם, כפי שמחייב חוק הנוער.

סוהייב א., בן 14

נער שלישי, סוהייב א., בן 14, סיפר לארגון Human Rights Watch כי שוטרים עצרו אותו בשעה 04:00 לפנות בוקר ה-28 באוקטובר, בביתו בשכונת א-ת'ורי שבמזרח ירושלים . אמו אישרה את מועד המעצר. שוטרים השכיבו אותו על רצפת הניידת. סוהייב, שגובהו 1.61 מ' ומשקלו 50 קילוגרם, אמר כי השוטרים הכו אותו בראשו וקיללו אותו בעת שהסיעו אותו לתחנת משטרת עוז. לדבריו הוא אולץ לשבת כשידיו ורגליו כבולות, על כיסא מחוץ לאחד הקרוואנים במתחם המשטרה, החל מהשעה 05:00 לפנות בוקר לערך ועד 12 בצהריים. לאחר מכן הכניסו אותו שוטרים פנימה והחלו לחקור אותו בנוגע למעורבותו כביכול בהשלכת בקבוקים על אנשי כוחות הביטחון.

הוריו לא נכחו במקום. סוהייב אמר כי השוטרים קיללו אותו ואיימו לבטל את מעמד התושבות של הוריו במזרח ירושלים. הוא אמר כי השוטרים הורו לו לחתום על מסמך שנכתב בעברית, והוא עשה כן, על אף שאינו קורא עברית. הוא שאל את החוקרים על תוכן ההצהרה ונאמר לו שנאמר בה שהוא לא הוכה. לאחר מכן הוא הוחזק בכמה מתקני מעצר עד ל-22 בנובמבר, שאז, על-פי פרוטוקול של דיון בבית המשפט שבחן ארגון Human Rights Watch, שוחרר למעצר בית לאחר ששופט בבית משפט השלום לנוער קיבל את עדותו של עובד סוציאלי כי הנער "סובל" במעצר.

ממסמכי בית המשפט עולה כי רס"ל פאדי מאדה מהמשטרה אמר לבית משפט השלום לנוער כי שופט הוציא צו מעצר לסוהייב ב-26 באוקטובר. לא ניתן שום הסבר לכך שהשוטרים ביצעו את צו המעצר בשעה 04:00 לפנות בוקר, יומיים לאחר שהוצא. מאדה אף אישר בעדותו שקצין משטרה התיר לשלול מהנער את הזכות לנוכחות הוריו בחקירה, ואמר כי העבירה שבה נחשד – השלכת בקבוק על מכוניות שבהן נסעו יהודים – הצדיקה את ההחלטה.

הדרישות המשפטיות הנוגעות לחקירות

סעיף 14 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, שאותה אישררה ישראל בשנת 1991, קובע כי במסגרת הליכים משפטיים של קטינים חובה להביא בחשבון את גילם של נאשמים שהם ילדים. האמנה בדבר זכויות הילד, שגם אותה אישררה ישראל בשנת 1991, מפרטת דרישה זו בהרחבה ומנחה מדינות לוודא שילדים "לא יאולצו... להודות באשמה". הוועדה המופקדת על פירוש האמנה קבעה כי הוראה זו כוללת את הזכות לבקש את נוכחותו של הורה במהלך תשאול, ואת החובה להימנע משיטות חקירה אשר, בהינתן גילו של הילד והשלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא, עלולות להוביל לכך שיודה באשמה או לכפות עליו להודות.

הוועדה גורסת כי יש לפרש את המונח "להיאלץ" בהרחבה ולא באופן המוגבל לכוח פיזי או להפרות מובהקות אחרות של זכויות האדם. גילו של הילד, השלב ההתפתחותי שבו הוא נמצא, משך החקירה, חוסר ההבנה של הילד, הפחד מפני השלכות לא ידועות או האפשרות המרומזת כי ייאסר עלולים להוביל ילד להודות בדברים שאינם נכונים. הוועדה אף קראה לישראל לפתוח בחקירה עצמאית לגבי כל המקרים שבהם נטען כי ילדים פלסטינים עונו או היו נתונים להתעללות, נוכח הדיווחים כי כוחות הביטחון "נוקטים באורח שיטתי אלימות פיזית ואלימות מילולית [נגדם]".

יוניסף דיווח כי ב-168 מתוך 208 תצהירים שמסרו ילדים פלסטינים בשנים 2013 ו-2014 אמרו הילדים כי לא נמסר להם שהם זכאים להתייעץ עם עורך דין או לשמור על שתיקה במהלך החקירה. ב-171 מהמקרים אמרו הילדים כי "סבלו מאלימות גופנית".

חוק הנוער החל בישראל וצווים צבאיים החלים בגדה המערבית מחייבים את המשטרה להודיע להורים על מעצר ילדיהם ולאפשר לילדים להיוועץ בעורך דין לפני חקירה. חוק הנוער הישראלי קובע גם כי ילד זכאי לכך שאחד מהוריו יהיה נוכח במהלך חקירתו, למעט במקרה שנטען כי עבר "עבירת ביטחון". בנוסף חוק הנוער מחייב גורמים רשמיים לקיים את החקירות במהלך שעות היום, לנהל אותן בשפה שהילד מבין ולהביא בחשבון את טובת הילד בעת שמכריעים האם המעצר נחוץ לחלוטין. על אף שחוק הנוער אינו חל רשמית בגדה המערבית, למעט מזרח ירושלים, הצבא הישראלי אמר לארגון Human Rights Watch כי הוא מיישם את הוראותיו, לרבות הזכות לנוכחות הורה בחקירה, במסגרת פעולותיו לאכיפת החוק בגדה המערבית.

במהלך ההסלמה באלימות בחודשים האחרונים חל גידול במספר הילדים שנעצרו, וכן במספר ההפרות של כללי המשפט הבינלאומי המגנים על ילדים, כך דיווחו ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם. מוחמד מחמוד, עורך דין מטעם הארגון הפלסטיני לזכויות אסירים א-דמיר, ייצג במהלך החודשים האחרונים מאות ילדים, שרובם נעצרו בגין יידוי אבנים על מתנחלים ואנשי כוחות הביטחון. הוא אמר לארגון Human Rights Watch:

הבעיה העיקרית במערכת המשפט הישראלית שמטפלת בקטינים היא שקצין משטרה בכיר יכול לתת לחוקרים הוראה שמתירה להם שלא לאפשר להורי הילד להיות נוכחים במהלך חקירתו. ככל שאנחנו רואים, משתמשים בהוראה נגד ילדים פלסטינים רק במקרים פוליטיים, וזה מאפשר לחוקרים להטריד, לצרוח ולאיים על הילדים ולדחוף אותם להודות מתוך פחד בפשעים שלא ביצעו.

על אף ששלילת הזכות לנוכחות הורה במהלך החקירה אמורה להיות בגדר חריג, פרקטיקה זו הופכת בהדרגה לכלל בכל הנוגע לילדים פלסטינים, שלגביהם מעשים כמו יידוי אבנים מוגדרים כעבירות ביטחון. על-פי מחקר שערך בשנת 2015 הארגון הלא ממשלתי ""Military Court Watch, רק 3% מהילדים הפלסטינים שנעצרו בגדה המערבית דיווחו כי הוריהם נכחו לכל אורך חקירתם בידי כוחות הביטחון.

בחודש נובמבר אישרה הכנסת חוק המתיר הטלת עונשי מאסר ממושכים מבעבר על ילדים שהורשעו ביידוי אבנים ואשר מאפשר לממשלה להשעות תשלומי קצבאות רווחה למשפחותיהם בעוד הילדים מרצים את עונשם.