(ירושלים), ארגון Human Rights Watch אמר היום כי הרשויות הישראליות הנפיקו אשרת עבודה לעומר שאקר, מנהל ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch, עם הגיעו לנמל התעופה בן גוריון היום, 26 באפריל 2017.

מטוס של חברת אל על נוסע על המסלול בנמל התעופה בן גוריון, ליד תל אביב, ב -14 ביולי 2015. 

© 2015 Reuters

בהנפיקו את אשרת העבודה, התקפה לשנה, חזר בו משרד הפנים מסירובו להנפיק היתר כזה לארגון Human Rights Watch ב-20 בפברואר 2017.

איאן לווין, סמנכ"ל ומנהל התכניות בארגון Human Rights Watch אמר כי "אנו מקדמים בברכה את ההזדמנות לעבוד בישראל ובפלסטין לצד ארגונים מקומיים נמרצים לזכויות האדם. הרשויות הישראליות לא תמיד מסכימות עם הממצאים שלנו, אבל בכך שהן מאפשרות לאנשי הצוות שלנו לבצע את המחקר והתיעוד, הן נוקטות צעד חשוב לשמירה על שקיפות ולהפגנת הפתיחות שלהן לביקורת".

ארגון Human Rights Watch פנה לרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים הישראלי ב-14 ביולי 2016 וביקש אשרת עבודה עבור שאקר, אזרח ארה"ב ועורך דין בהכשרתו. משרד הפנים סירב תחילה להנפיק את האשרה לשאקר, אך התיר לו להיכנס לארץ באשרת תייר ב-6 במארס, לביקור של 10 ימים.

במכתב מה-12 במארס, שארגון Human Rights Watch קיבל ב-27 במארס, הודיע משרד הפנים לארגון כי החליט להעניק לו היתר להעסיק מומחה זר בישראל. משרד הפנים קיבל את המסמכים הנדרשים והתשלום עבור אשרת העבודה של שאקר במסגרת ההיתר שניתן לארגון ב-20 באפריל, ושאקר קיבל את האשרה עם הגיעו לנמל התעופה בן גוריון, ב-26 באפריל.

ארגון Human Rights Watch נהנה מגישה סדירה לישראל ולגדה המערבית מזה שלושה עשורים כמעט, והפעיל אנשי צוות בירושלים, ברמאללה ובעזה במשך חלק ניכר מתקופה זו. צוות ארגון Human Rights Watch נפגש ומתכתב באופן קבוע עם גורמים רשמיים בממשלת ישראל. מאז שנת 2008, ישראל מסרבת לאפשר לארגון Human Rights Watch גישה לרצועת עזה, למעט ביקור אחד בשנת 2016.

ארגון Human Rights Watch הוא ארגון עצמאי, בינלאומי ולא ממשלתי הפועל לכיבוד זכויות האדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי. הארגון מנטר הפרות ביותר מתשעים מדינות ברחבי העולם. כדי למלא את ייעודו מסתמך ארגון Human Rights Watch על מחקר יסודי שמבצעים חוקרים מיומנים בשטח ועל קשר סדיר שהוא מקיים עם גורמים ממשלתיים רשמיים, כמו-גם על מידע ממקור ראשון.

בשנים האחרונות הגבילו הרשויות הישראליות את מרחב הפעולה של מגני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים הפועלים בישראל ובפלסטין. חוק שהתקבל בכנסת בחודש יולי מחייב ארגונים ישראליים ללא מטרת רווח המקבלים יותר ממחצית ממימונם מממשלות זרות, במישרין או בעקיפין, לציין עובדה זו במגעיהם עם הציבור ועם גורמים רשמיים בממשלה. מידע שקיבל עיתון הארץ מרשות האוכלוסין וההגירה בתשובה לבקשה לפי חוק חופש המידע בחודש פברואר, מלמד כי מספר המבקרים שישראל סירבה להכניס לשטחה עלה פי תשעה בתוך חמש השנים האחרונות. במארס חוקקה הכנסת חוק האוסר על כניסת אנשים הקוראים לחרם על ישראל או על התנחלויות ישראליות בגדה המערבית או תומכים בחרם כזה.

לדברי לווין, "העובדה שהבסיס של מנהל פעולתנו בישראל ופלסטין יהיה בשטח תאפשר לנו לעבוד באופן הדוק עם גורמים רשמיים, שותפים ונפגעי הפרות זכויות אדם, ישראלים ופלסטינים. אנחנו מקווים שההחלטה הזו משקפת מחויבות גדולה יותר של ממשלת ישראל לאפשר לארגוני זכויות אדם מקומיים ובינלאומיים לפעול באופן חופשי ולשפר את הגישה אל עזה וממנה, ובפרט לפעילי זכויות האדם".