)בית פג'אר) ארגון Human Rights Watch דיווח היום כי בשלהי חודש מארס 2016 סגרו כוחות צבא ישראליים כ-35 מחצבות השייכות לפלסטינים בגדה המערבית והחרימו ציוד בשווי מיליוני דולרים אמריקאיים. פעולות אלה, שהובילו לשיתוק המחצבות, מסכנות את פרנסתם של עד 3,500 פועלים ומדגישות את האפליה הגלומה בכללים שישראל מפעילה לגבי מחצבות בבעלות פלסטינית, להן לא מוענקים רשיונות חדשים מזה 20 שנה.
כוחות הצבא סגרו את המחצבות הסמוכות לכפר בית פגא'ר ב-21 במארס, ארבעה ימים לאחר ששני תושבי הכפר דקרו ופצעו חייל ישראלי. תזמון פעולות הסגירה וריבוין מעלים חשש כי המדובר בענישה קולקטיבית האסורה על פי החוק הבינלאומי.
לדברי שרי בשי, מנהלת מחלקת ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch: "הצבא הישראלי התחייב לאפשר פעילות כלכלית פלסטינית, אך תחת זאת, הוא חונק תעשייה פלסטינית בגדה המערבית בעודו מעודד אותה תעשייה ממש בהתנחלויות".
במכתב לארגון Human Rights Watch, בו הצדיק את סגירת המחצבות, מסר הצבא הישראלי אשר שולט בגדה המערבית הכבושה כבר קרוב לחמישים שנה, כי המחצבות פעלו ללא רישיון והיוו מפגע בטיחותי וסביבתי. ואולם, הצבא מסרב בשיטתיות להנפיק רשיונות למחצבות בבעלות פלסטינית מאז 1994, בעוד הוא מקצה שטחים נרחבים בגדה למחצבות בהתנחלויות אשר פועלות בניגוד לחוק הבינלאומי.
לדברי ארגון Human Rights Watch, הדרך לטפל במפגעים בטיחותיים או סביבתיים לכאורה היא להנפיק רשיונות למחצבות בבעלות פלסטינית ואז לאכוף כללי בטיחות והגנה סביבתית סבירים, ולא להימנע באורח שרירותי מהענקת רשיונות ולאחר מכן לסגור מחצבות הפועלות ללא רישיון.
התזמון של סגירת המחצבות מעלה חשש שהרשויות הישראליות מענישות את תושבי הכפר בגין מעשים שלא הם ביצעו. הצבא פשט על המחצבות והחרים ציוד בשווי מיליוני דולרים ארבעה ימים לאחר ששני תושבי בית פג'אר, כפר הסמוך לבית לחם, דקרו ופצעו חייל ישראלי בצפון הגדה המערבית. הפעם האחרונה בה פשטו כוחות צבא על המחצבות והחרימו ציוד אירעה ב-25 בנובמבר 2015, שלושה ימים לאחר שתושב אחר מן הכפר הרג ישראלית בצומת גוש עציון, לא הרחק משם.
הרג של עוברי אורח הוא פשע חמור שיש לתת עליו את הדין, ואולם הרשויות הישראליות אינן רשאיות להעניש אנשים שלא היתה להם כל נגיעה בדבר, כך אמר ארגון Human Rights Watch.
בהתייחס לעניין התזמון, הצבא הישראלי מסר כי: "המבצע בוצע עת בשלו כלל התנאים לביצועו, לרבות זמינות המשאבים עפ"י סדר עדיפויות".
המשפט הבינלאומי החל בשטח כבוש אוסר על ענישה בגין מעשים של אחרים ומחייב את ישראל לאפשר לפלסטינים לחיות חיים אזרחיים נורמליים במידת האפשר, לרבות פיתוח כלכלי.
בעוד שבעבר החזיר הצבא ציוד שהחרים לאחר שבעליו שילמו קנסות כבדים, כעת מסרב הצבא להחזיר את הציוד גם למי ששילמו את הקנסות. רוני סלמן, עורך דין המייצג כמה מבעלי המחצבות, מסר לארגון Human Rights Watch שהצבא מתנה את החזרת הציוד בתשלום רטרואקטיבי של תמלוגים על מחצבים שנכרו במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות והתחייבות שלא לפתוח את המחצבות מחדש. במכתבו לארגון Human Rights Watch אישר הצבא את הדרישה לתשלום רטרואקטיבי של תמלוגים.
בדו"ח כיבוש בע"מ, שפורסם בינואר, המליץ ארגון Human Rights Watch לעסקים פרטיים להפסיק כל פעילות עסקית בתוך ההתנחלויות או התקשרויות עסקיות עמן. הדו"ח כולל תיעוד של הניגודים בין יחס הצבא למחצבות בבעלות פלסטינית לבין יחסו למחצבות בהתנחלויות, וזאת כדוגמה לדרך בה שוללת המדיניות המפלה כמעט כל פיתוח כלכלי פלסטיני בשטחי C בגדה המערבית, בהם שולט הצבא הישראלי שליטה בטחונית ומנהלית מלאה, תוך שהיא מעודדת הרחבה של ההתנחלויות ושל כלכלתן.
הצבא מעניק רשיונות ל-11 מחצבות בניהול ישראלי, המספקות 25% מחומרי הכרייה עבור הכלכלה הישראלית וכלכלת ההתנחלויות. המחצבות הללו משלמות תמלוגים למנהל האזרחי, שהוא יחידה בתוך הצבא, ומיסים לרשויות המקומיות של ההתנחלויות. ניצול משאבי הטבע של הגדה המערבית על ידי ישראל לטובת כלכלתה שלה מהווה הפרה של חובותיה ככוח הכובש.
"זוהי הפעם השנייה בתוך ארבעה חודשים שבה, בעקבות דקירה שבוצעה על ידי תושבי בית פג'אר, הרשויות הישראליות סוגרות מחצבות ששייכות לאנשים שאין להם כל קשר לתקיפות", אמרה בשי, "על ישראל לאפשר פיתוח של הכלכלה הפלסטינית במקום לסכל זאת בנסיבות המעוררות חשש לענישה קולקטיבית".
לדיווחים נוספים של ארגון Human Rights Watch על הפעולות ראו בהמשך הודעה זו.
ארגון Human Rights Watch שוחח עם בעלי מחצבות ופועלים פלסטינים, עם עורך דין ישראלי המייצג אותם ועם נציגים של איגוד האבן והשיש הפלסטיני. נציגי הארגון ביקרו במחצבות, עיינו בצווי ההחרמה שהוציא הצבא ובקבלות ואספו נתונים סטטיסטיים שפורסמו על ידי ממשלת ישראל. כמו כן, ארגון Human Rights Watch ביקש וקיבל את תגובת המנהל האזרחי שהוא יחידה בתוך הצבא הישראלי.
בעלי מחצבות ועובדיהן דיווחו כי בשעות הבוקר המוקדמות של ה-21 במארס, חיילים ישראלים פשטו על אזור המחצבות בבית פג'אר שבו פועלות כ-35 מחצבות.
ח'ליל אבו חוסיין, פועל בן 23 העובד במחצבות, מסר: "הלכתי לעבודה ב-6:00 בבוקר. סגרתי את השער, נכנסתי לבאגר והתנעתי אותו ואז הרגשתי שמשהו שבר את החלון. הם התחבאו בתוך המחצבה. היו שמונה. הם שברו את החלון".
אבו חוסיין סיפר כי החיילים הורו לו להתניע את הבאגר שוב, ככל הנראה על מנת להקל על החרמתו. משסירב, היכו אותו החיילים בגבו ובפלג גופו העליון, בידיהם ובאמצעות קני רוביהם.
אחד מבעלי המחצבות, עבד טוויל, אמר כי החיילים הזהירו אותו שיחרימו ציוד נוסף אם המחצבה תחדש את פעילותה. הוא אמר שהחיילים החרימו שני דחפורים ובאגר מן המחצבה שלו ומהעסק שלו לעיבוד אבן, בהם מועסקים כ-45 עובדים. כעת, העסק כמעט שאינו מתפקד. טוויל אמר שלקוחותיו, שדורשים את חומרי הגלם שהזמינו, מתחילים לאבד את אמונם בו.
בעל מחצבות אחר, שאדי טקאטקה, אמר כי החיילים החרימו באגר ורכב שירות אחר שהיה מלא בציוד יקר. טקאטקה סיפר שעוד בטרם הפשיטה הוא צמצם את פעילות המחצבה לימים בהם היה סבור שהסיכוי שחיילים יפשטו נמוך יותר, לרבות סופי שבוע, וכי כעת אינו יכול להפעיל אותה כלל. טקאטקה הציג לארגון Human Rights Watch קבלות בסכום כולל של 4,922 ₪ עבור קנסות אותם שילם מאז 21 במארס, אלא שלדבריו, הצבא עדיין לא שחרר את רוב הציוד השייך לו.
אחמד ת'וואבטה, בן 62, הוציא את הציוד לפני שהחיילים הגיעו, אך בשיחה עם ארגון Human Rights Watch מסר כי גם הוא הפסיק את הכרייה בשל החשש מהחרמות. ת'וואבטה הוא קרוב רחוק של התוקף שהרג אישה ישראלית בנובמבר, ובפשיטה האחרונה של הצבא החיילים החרימו ציוד ששייך לו. ארגון Human Rights Watch עיין בצו ההחרמה שקיבל לידיו ב-25 בנובמבר בשל "כרייה בלתי חוקית ללא רישיון".
בעלי המחצבות דיווחו על נסיונות חוזרים מצדם להשיג רישיון עבור המחצבות שלהם מאז שנות התשעים, בעוד המנהל האזרחי התעלם מבקשותיהם או דחה אותן. בנו של אחד הבעלים, ג'אבר ת'וואבטה, סיפר כי משפחתו קיבלה רישיון כרייה לפני 1994, אך ב-2012, סירב המנהל האזרחי לחדשו. ג'אבר ת'וואבטה אמר כי בשנים בהן היה למשפחה רישיון, שעלותו 1,000 ₪ בשנה, המנהל האזרחי לא ביצע שום פעולות פיקוח ולא הורה על שיפור אמצעי הבטיחות או ההגנה על הסביבה.
לדברי איגוד האבן והשיש הפלסטיני, מאז 1994 לא הנפיקה ישראל ולו רישיון אחד למחצבות בבעלות פלסטינית הפועלות בשטח C, החולש על 60% משטחה הכולל של הגדה המערבית ובו מצויים רוב מרבצי האבן. ראש האיגוד, סובחי ת'וואבטה, מסר כי תעשיית האבן של בית פג'אר מעסיקה 3,500 עובדים וכי רוב המחצבות פועלות ללא רישיון.
על פי מידע שמגיע מן המנהל האזרחי, הבנק העולמי, עובדי ובעלי המחצבות ופקידים באיגוד, ארגון Human Rights Watch חישב ומצא כי שוויה של התעשייה בבית פג'אר, הכוללת מחצבות ומפעלים לעיבוד אבן, עומד על 25 מיליון דולרים אמריקאיים בשנה.
ביקור שביצע ארגון Human Rights Watch במחצבות לאחרונה העלה כי במחצבות בשטח C אין כמעט כל פעילות. מחצבה אחת שעומקה כ-40 מטרים היתה שוממה כמעט לחלוטין למעט שתי חביות ברזל, כיסא פלסטיק הפוך, כמה כבלים ומריצה מלאה למחצה באבנים. השמש החמה זרחה על קירות המחצבה הדוממים עליהם סומנו שמותיהם של העובדים האחראים למקטעים השונים במחצבה.
במכתב לארגון Human Rights Watch ציין המנהל האזרחי כי סגר את המחצבות שכן אלו פעלו ללא רישיון ובתנאים המהווים מפגע בטיחותי וסביבתי. במכתב צוין כי הציוד יוחזר אם בעלי המחצבות ישלמו קנסות החרמה ותמלוגי כרייה רטרואקטיביים ויתחייבו לסיים את פעילות המחצבות. המנהל האזרחי לא השיב לשאלה לגבי השימוש בכוח כלפי אבו חוסיין והוסיף כ המחצבות פועלות על "אדמות מדינה".
ת'וואבטה, טוויל וטקאטקה אמרו כי ניסו להוכיח בעלות על האדמות פעמים רבות, אך המנהל האזרחי דחה את טענותיהם. ארגון Human Rights Watch תיעד כיצד ישראל השתמשה במנגנונים חוקיים שונים על מנת להכריז על 25% מהגדה המערבית "אדמות מדינה", על אף טענות אמינות לבעלות פרטית. על פי נתוני המנהל האזרחי, 50% מהשטח שהוכרז כאדמות מדינה הוקצו על ידו לשימוש אזרחי ישראלי ורק 0.7% הוקצו לפלסטינים, זאת על אף שהמשפט ההומניטארי הבינלאומי אוסר על ניצולו של שטח כבוש לטובת אזרחי המעצמה הכובשת.
