(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי על עסקים להפסיק לפעול בהתנחלויות ישראליות, לממן אותן, להעניק להן שירותים או לסחור עמן. פעילויות אלה תורמות למערכת בלתי חוקית ופוגענית במהותה המפרה את זכויותיהם של פלסטינים, וגם מרוויחות ממנה.

ההתנחלות ברקן ואזור התעשייה הנושא את אותו שם שוכנים בגדה המערבית הכבושה. באזור התעשייה פועלים כ-120 מפעלים המייצאים לחו"ל כ-80% מתוצרתם. ברקע ניתן לראות את הכפר הפלסטיני קרוואת בני חסאן.

© דוד סילברמן, 2004

הדו"ח, כיבוש בע"מ: תרומתם של עסקים בהתנחלויות להפרת זכויותיהם של פלסטינים בידי ישראל, המונה 115 עמודים (בעברית) מתעד כיצד עסקי התנחלויות מסייעים לצמיחת ההתנחלויות ולתפעולן. עסקים אלה תלויים בהשתלטות הבלתי חוקית של ישראל על קרקע ומשאבים פלסטיניים אחרים ותורמים לה. הם גם נהנים מהפרות אלה, כמו-גם מהמדיניות הישראלית המפלה המעניקה להתנחלויות זכויות יתר על חשבונם של פלסטינים, למשל בכל הנוגע לגישה לקרקעות ולמים, סובסידיות ממשלתיות והיתרים לפיתוח קרקע.

לדברי ארווינד גנסן, מנהל חטיבת עסקים וזכויות האדם בארגון Human Rights Watch, "עסקי התנחלויות תורמים באופן בלתי נמנע למדיניות הישראלית המנשלת פלסטינים ומפלה אותם לרעה באופן חמור, בעוד הם מפיקים רווחים מגזל האדמות והמשאבים הפלסטיניים האחרים בידי ישראל. הדרך היחידה שבה יכולים עסקים לעמוד במחויבויותיהם בתחום זכויות האדם היא להפסיק לעבוד עם התנחלויות ובהתנחלויות".

עסקי התנחלויות תורמים באופן בלתי נמנע למדיניות הישראלית המנשלת פלסטינים ומפלה אותם לרעה באופן חמור, בעוד הם מפיקים רווחים מגזל האדמות והמשאבים הפלסטיניים האחרים בידי ישראל. הדרך היחידה שבה יכולים עסקים לעמוד במחויבויותיהם בתחום זכויות האדם היא להפסיק לעבוד עם התנחלויות ובהתנחלויות

ארווינד גנסן

מנהל חטיבת עסקים וזכויות האדם בארגון Human Rights Watch

יותר מחצי מיליון מתנחלים חיים ב-237 התנחלויות בגדה המערבית הנתונה תחת כיבוש ישראלי, כולל מזרח ירושלים. ממשלות ישראל השונות סייעו בזו אחר זו לתהליכים שהובילו לכך, אך עסקים ממלאים גם הם תפקיד מכריע בהקמתן והרחבתן של התנחלויות, והם מאפשרים את תפקודן.

על-פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, על חברות לכבד את זכויות האדם ולזהות ולמתן כל השפעה שלילית העלולה להיות לפעולותיהן על זכויות האדם. אולם, לדברי ארגון Human Rights Watch, כיוון שההתנחלויות הן בלתי חוקיות מטבען על-פי אמנות ג'נבה, חברות אינן יכולות למתן את תרומתן להפרות שמבצעת ישראל כל זמן שהן פועלות בהתנחלויות או מעורבות בפעילות עסקית הקשורה להתנחלויות.

ישראל: על עסקים לחדול מפעילות בהתנחלויות

(ירושלים, 19 בינואר 2016) – ארגון Human Rights Watch אמר בדו"ח שהוא מפרסם היום כי על עסקים להפסיק לפעול בהתנחלויות ישראליות, לממן אותן, להעניק להן שירותים או לסחור עמן.

עסקים מעורבים בשלל פעילויות התומכות בהתנחלויות. ישנם עסקי התנחלויות העוסקים באורח ישיר במתן מענה לצרכים המעשיים של ההתנחלויות. ארגון Human Rights Watch חקר בנק ישראלי המממן בנייה בהתנחלויות; רשת נדל"ן בינלאומית שיש לה סניף בהתנחלויות ושסניפיה הפועלים בישראל בזיכיון משווקים נכסים בהתנחלויות; וחברה לטיפול בפסולת האוספת ומטמינה פסולת של התנחלויות במטמנה בבקעת הירדן, המשרתת באורח בלעדי התנחלויות ואת מדינת ישראל.

עסקים אחרים ממוקמים בהתנחלויות או באזורי תעשייה של התנחלויות, אליהם הם נמשכים לעתים קרובות בשל כוח עבודה פלסטיני זול, דמי שכירות נמוכים או שיעורי מס נמוכים. ארגון Human Rights Watch חקר את המקרה של יצרן טקסטיל באזור תעשייה של התנחלות המספק מצעים לרשת קמעונאית אמריקאית. בשנת 2015 העביר היצרן את המפעל למקום אחר בתוך ישראל. בכעשרים אזורי התעשייה של התנחלויות פועלים כאלף מפעלים, ומתנחלים ישראלים מפקחים על עיבודן של קרקעות פלסטיניות שהיקפן 93,000 דונם. תעשיינים ויצרני תוצרת חקלאית בהתנחלויות מייצאים חלק ניכר מתוצרתם לחו"ל, והרבה פעמים מסמנים אותה באופן מוטעה כמיוצרת בישראל.

שני הסוגים של עסקי התנחלויות מסייעים להפרות המשפט ההומניטארי הבינלאומי בידי ישראל. אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על כוח כובש להעביר את אזרחיו לשטח הכבוש, ואמנת רומא, שהיא מקור הסמכות להקמתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, קובעת כי העברה כזאת, במישרין 3או בעקיפין, היא פשע מלחמה.

ארגון Human Rights Watch אינו נוקט עמדה באשר לחרם צרכני על עסקי התנחלויות או באשר לתנועה להחרים ולמשוך השקעות מישראל ולהטיל עליה סנקציות. תחת זאת, ארגון Human Rights Watch קורא לעסקים לקיים את מחויבויותיהם בתחום זכויות האדם ולחדול מפעילותם הקשורה להתנחלויות.

ארגון Human Rights Watch אמר כי על מדינות אחרות לוודא שכל יבוא של סחורות מהתנחלויות לשטחן עולה בקנה אחד עם חובתן על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי שלא להכיר בריבונות ישראל על השטחים הפלסטיניים הכבושים. לצורך כך עליהן לאסור על סימון סחורות ככאלה כמיוצרות בישראל, להחריג אותן ממעמד הסחר המועדף המוענק לסחורות המיוצרות בישראל ולהימנע מהכרה בכל תו תקן – למשל של מוצרים אורגניים – שמנפיקות הרשויות הישראליות לתוצרי התנחלויות.

עסקי התנחלויות אף פועלים בשטחי קרקע נרחבים שהצבא הישראלי השתלט עליהם והעבירם למתנחלים, ותורמים להשתלטות זו. הדבר מפר את האיסור שמטיל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על שימוש של הכוח הכובש במשאבי השטח הכבוש לתועלתו שלו. חלק מהקרקע נמצא בבעלות פרטית של פלסטינים, ובכך מופר איסור נוסף של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. בנוסף, הצבא הישראלי מטיל הגבלות חמורות על גישתם של בעלי קרקעות פלסטינים רבים נוספים לאדמתם החקלאית הסמוכה להתנחלויות.

לדברי גנסן, "עסקים צריכים לקבל על עצמם את האחריות למציאות שבה שימוש בקרקע, מים, מינרלים ומשאבים פלסטיניים במסגרת פעילות עסקית הקשורה להתנחלויות היא התנהלות בלתי חוקית שעליה משלמים הפלסטינים מחיר כבד".

ארגון Human Rights Watch מצא כי ההעברה הבלתי חוקית של קרקע פלסטינית להתנחלויות בידי הצבא הישראלי וההגבלות הקשורות בכך שמטיל הצבא על פלסטינים הן היבטים של מערכת מפלה נרחבת יותר, המועילה לעסקי התנחלויות בעודה ממיטה חורבן על הכלכלה הפלסטינית. ארגון Human Rights Watch תיעד מערכת זו של ההתנחלויות, הנגועה באפליה קיצונית, ואת הדרכים שבהן היא זו פוגעת פגיעה חמורה בפלסטינים ועוקרת אותם בכפייה מאדמותיהם בדו"ח "נפרדים ולא שווים" שפרסם בשנת 2010.

ישראל חוסמת כמעט לגמרי את הפלסטינים מלבנות או להפיק משאבים טבעיים בשטח C של הגדה המערבית, הנמצא תחת שליטה מנהלית ישראלית. בין השנים 2000 ו-2012 דחה המנהל האזרחי של הצבא 94% מהבקשות שהגישו פלסטינים להיתרי בנייה, ובשנת 2014 הנפיק המנהל רק היתר אחד כזה. ארגון Human Rights Watch חקר אחת מהמחצבות הפועלות באזור זה בניהול ישראלי, בבעלות תאגיד אירופי. ישראל לא הנפיקה שום רישיון חדש למחצבה פלסטינית מאז שנת 1994, כך לדברי איגוד האבן והשיש הפלסטיני, ארגון עצמאי המייצג יותר מ-500 חברות פלסטיניות.

לדברי גנסן, "כל דולר של אבן שעסקי ההתנחלויות חוצבים בגדה המערבית ומוכרים הוא דולר שנגזל מפלסטינים. השורה התחתונה היא ששום עסק של התנחלות לא צריך לפעול ולהפיק רווחים מקרקע או ממשאבים שנגזלו באופן בלתי חוקי מהעם הפלסטיני".

הבנק העולמי העריך בשנת 2013 שההגבלות הישראליות בשטח C עולות לכלכלה הפלסטינית 3.4 מיליארד דולר ארה"ב מדי שנה, סכום המגיע בקירוב ל-33% מהתוצר המקומי הגולמי הפלסטיני. עסקי התנחלויות תורמים למדיניות בלתי חוקית ומפלה המותירה פלסטינים רבים ללא שום חלופה מלבד עבודה בהתנחלויות, ומפיקים תועלת ממדיניות זו.

מערכת זו מקנה לעובדים פלסטינים בהתנחלויות ישראליות הגנה מעטה מאוד על זכויות עובדים. פקידי ממשלה ישראלים אמרו כי אינם מקיימים כמעט שום פעולות פיקוח על תנאי העבודה של פלסטינים בהתנחלויות בשל מעמדם החוקי המעורפל בדין הישראלי. מצב זה מותיר את העובדים הפלסטינים חשופים לניצול. בשנת 2007 פסק בג"ץ כי המערכת החוקית הדו-מסלולית בגדה המערבית, המחילה על מתנחלים את החוק הישראלי האזרחי ואילו על פלסטינים את החוק הצבאי, מפלה עובדים פלסטינים לרעה. אולם, הממשלה טרם יישמה פסיקה זו. החוק הצבאי מקנה לעובדים הגנות מסוימות, כגון שכר מינימום, אולם מאז שנת 2006 הממשלה האזרחית של ישראל היא הנושאת באחריות לאכיפתו.

"עסקי התנחלויות מסייעים בביצורה של מדיניות ישראלית מפלה המעניקה למתנחלים עדיפות על-פני פלסטינים בשטח C, למרות שהמתנחלים אינם אמורים להיות שם כלל", אמר גנסן. עסקים הטוענים שהם מסייעים לפלסטינים בכך שהם מספקים לפלסטינים הלכודים במציאות זו משרות בשכר מינימום עם הגנות מינימאליות על זכויות עובדים רק מוסיפים בכך חטא על פשע".

ארגון Human Rights Watch פרסם גם מסמך שאלות ותשובות בנוגע למחקר שערך.