ישראל ופלסטין

בשנת 2024 המשיך הצבא הישראלי להרוג, לפצוע, להרעיב ולעקור בכפייה אלפי אזרחים פלסטינים ברצועת עזה ולהרוס את בתיהם, וכן בתי ספר, בתי חולים ותשתיות, בהיקפים חסרי תקדים בהיסטוריה של העשורים האחרונים. בשלהי נובמבר דיווח משרד הבריאות של רצועת עזה שיותר מ-44,000 איש נהרגו ו-104,000 נפצעו מאז ההסלמה במעשי האיבה ב-7 באוקטובר 2023. כמעט כל הפלסטינים ברצועה נעקרו בכפייה, וכולם התמודדו עם חוסר ביטחון תזונתי חמור או עם רעב.

בנובמבר הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) צווי מעצרנגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שנעשו ברצועת עזה בין 7 באוקטובר 2023 ל-20 במאי 2024, המועד שבו הגיש התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי את הבקשה להוצאת הצווים; כמו כן הוציא בית הדין צו מעצר נגד מנהיג הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, בגין ההתקפות על ישראל ב-7 באוקטובר 2023, שבמהלכן בוצעו פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. בבקשת התובע צוינו גם שמותיהם של מנהיגי חמאס, איסמאעיל הנייה ויחיא סינוואר; ישראל הרגה את השניים מאוחר יותר.

בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, הרגו פלסטינים על פי דיווח של האו"ם שישה מתנחלים ישראלים ו-16 חיילים, וישראלים הרגו 719 פלסטינים בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 ל-7 באוקטובר 2024 – הרבה יותר מבכל שנה מאז 2005, השנה שבה החל האו"ם ברישום שיטתי של מספר ההרוגים. מספר ההרוגים הפלסטינים נובע מהמשך השימוש של ישראל בכוח קטלני מופרז, לרבות תקיפות מהאוויר ושימוש בכטב"מים לירי של טילים.

בספטמבר הסלימה ישראל את תקיפותיה האוויריות בלבנון; קדמו להן התקפות באמצעות איתוריות ומכשירי קשר ניידים ממולכדים שהופצו בקרב אנשי חיזבאללה, הרגו לפחות 32 איש ופצעו יותר מ-3,250. ב-1 באוקטובר פלשו כוחות יבשה של ישראל ללבנון. בתקופה שבין 7 באוקטובר 2023 לאמצע נובמבר 2024 היו בלבנון 3,455 מקרי מוותו-14,600 פציעות בנסיבות הקשורות לעימות – רובם לאחר אמצע ספטמבר. למעלה מ-400,000 איש נמלטו לסוריה.

ברצועת עזה, ארגונים חמושים הרגו שישה בני ערובה שנלקחו מישראל, והמשיכו להחזיק על פי הערכות בכ-100 בני ערובה נוספים, מהם יותר מ-30 איש שככל הנראה מתו במהלך מעשי האיבה. מאז 7 באוקטובר 2023 ביצעו חיזבאללה, איראן, החות'ים בתימן וארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה התקפות שבמסגרתן שוגרו 28,000 רקטות, טילים וכטב"מים לעבר ישראל; רובם יורטו, אך עד אמצע אוקטובר נהרגו לפחות 29 אזרחים בישראל ובשטחים הכבושים. 12 ילדים נהרגו מפגיעת רקטה ברמת הגולן, הכבושה בידי ישראל; חיזבאללה הכחיש אחריות למקרה. ההתקפות גרמו לעקירתם של עשרות אלפי אנשים מאזור עוטף עזה ומצפון ישראל.

במעשי הדיכוי נגד הפלסטינים המשיכו הרשויות הישראליות לבצע את הפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ושל רדיפה. ביולי הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) חוות דעת מייעצת הקובעת שנוכחותה של ישראל בשטח הפלסטיני הכבוש מנוגדת לחוק, שישראל מפֵרה את האיסור על אפליה גזעית ועל אפרטהייד, שעליה לפַנות ולפרק את כל ההתנחלויות ולפצות את הפלסטינים, לרבות התרת שיבתם של פלסטינים שנעקרו לאחר 1967 לבתיהם, ושעל ממשלות אחרות לחדול מלהכיר בכל דרך שהיא בהתנחלויות, לסחור עימן או להשקיע בהן, ועליהן לפעול לסיום המצב הבלתי חוקי בשטח הכבוש.

האיחוד האירופי, בריטניה ומדינות אחרות שבו לממן את אונר"א, ארגון הסיוע ההומניטרי העיקרי לפלסטינים. ארצות הברית המשיכה להשעות את המימון שלה לאונר"א אך אישרה יותר מ-100 מכירות נשק לישראל וסיפקה לה סיוע ביטחוני חסר תקדים בסך של 17.9 מיליארד דולר. מדינות אחרות, לרבות הולנד, קנדה ובריטניה, השעו כמה העברות נשק או רישיונות למכירת נשק לישראל בשל הסיכון הברור שהנשק שלהן ישמש להפרות חמורות של החוק הבינלאומי.

רצועת עזה

משרד הבריאות של רצועת עזה דיווח על 44,000 מקרי מוות שנגרמו ברצועה בשל העימות. מספר זה אינו כולל אנשים רבים שמתו ממחלות או נקברו מתחת לגלי ההריסות. הנתונים על מקרי מוות ופציעות אינם כוללים את מעמדם האזרחי של הנפגעים, אבל 70 אחוזים מ-8,200 מקרי המוות שנציבות האו"ם לזכויות אדם (OHCHR) אימתה עד ספטמבר היו של נשים וילדים.

כוחות ישראליים עקרו בכפייה כמעט את כל האוכלוסייה של רצועת עזה, לעיתים כמה פעמים. באוקטובר 2023 הורתה ישראל ליותר ממיליון איש בצפון הרצועה להתפנות בתוך 24 שעות. במאי 2024, כאשר למעלה ממחצית האוכלוסייה ברצועה נדחסה בעיר הדרומית רפיח, תקף הצבא הישראלי את רפיח ואילץ למעלה מ-1.4 מיליון איש לשוב ולברוח. החל מאוקטובר 2024 מנעה ישראל הכנסת סיוע לצפון הרצועה ואילצה אנשים שם לעקור שוב. צווי פינוי צבאיים, שהם חלק משיטה של העברה בכפייה של אזרחים פלסטינים העולה כדי פשע נגד האנושות, חלו על רוב שטחה של הרצועה. באל-מוואסי, האזור שישראל הכריזה עליו כעל "אזור הומניטרי", אין מקומות מחסה ראויים, אין תשתיות מים ותברואה ואין תשתיות אחרות; נכון לאוגוסט, צפיפות האוכלוסייה בו עמדה על 88,000 איש למייל מרובע [כ-2.6 קמ"ר]. התקפות שביצעה ישראל והריסות שתוכננו בידי מהנדסים קרביים ובוצעו באמצעות בולדוזרים צבאיים השמידו או הסבו נזקים ל-63 אחוזים מכלל המבנים ברצועה והפכו חלק ניכר ממנה לבלתי ראוי למגורים; פעולות אלה עולות בבירור כדי טיהור אתני בכמה אזורים, ויש בהן משום הפרה של זכותם של הפלסטינים לשוב לבתיהם.

יותר מ-87 אחוזים מכל בתי הספר ברצועת עזה, וכן כל האוניברסיטאות, ניזוקו או נהרסו, בין היתר בהתקפות שהיו ככל הנראה בלתי חוקיות. מאז 7 באוקטובר נהרגו ברצועה למעלה מ-10,000 תלמידים וסטודנטים ו-441 אנשי חינוך.

כמעט 84 אחוזים מהמתקנים הרפואיים ברצועת עזה הושמדו או ניזוקו, בין היתר בהתקפות שהיו ככל הנראה בלתי חוקיות. קריסת מערכת הבריאות שללה מכ-50,000 נשים הרות ונערות ברצועה גישה לטיפול הולם והגבירה את הסיכון לסיבוכים רפואיים חמורים במהלך ההריון, הלידה והתקופה שלאחר הלידה. מומחי או"ם הזהירו מפני עלייה של 300 אחוזים בשיעור ההפלות ברצועה.

בחודשים ינואר, מארס ומאי הוציא בית הדין הבינלאומי לצדק צווים זמניים כחלק מתביעה שהגישה דרום אפריקה ולפיה ישראל מפֵרה ברצועת עזה את התחייבויותיה מתוקף האמנה למניעת רצח עם משנת 1948. ישראל התעלמה מהוראות בית הדין, לפיהן עליה לפתוח את מעברי הגבול ולהתיר הכנסה של סיוע הומניטרי בהיקף נרחב לרצועה.

רשויות ישראליות מנעו מאנשים ברצועת עזה במשך חודשים מים ראויים החיוניים להישרדותם, הגבילו הזרמת מים בצינורות ומנעו הפעלה של משאבות מים, של מכונים להתפלת מים ושל מתקנים לטיהור ולטיפול בשפכים, באמצעות פגיעה באספקת החשמל והריסת לוחות סולאריים בכמה מתקנים, ומנעו הכנסת דלק הנחוץ להפעלת גנרטורים המפיקים חשמל. כוחות ישראליים תקפו עובדים של שירותי המים והתברואה ומחסנים ששימשו אותם, ומנעו תיקונים והכנסה של ציוד ושל חלקי חילוף. בממוצע, בין אוקטובר 2023 ליולי 2024 הייתה לאנשים גישה לפחות מחמישה ליטרים מים ביום – שליש מכמות המים המינימלית הנדרשת להישרדות, על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO). המחסור במים ובתשתיות תברואה תרם להיווצרותו של אסון בריאותי המוני, למרות המבצע לחיסון ילדים שנערך לאחר שבאוגוסט התגלה ברצועה מקרה פוליו – הראשון מזה 25 שנים. נכון לינואר, מספר מקרֵי השלשול בקרב ילדים מתחת לגיל חמש עלה מ-2,000 מקרים בחודש לפני 7 באוקטובר 2023 ל-71,000. מניעת מים מהאוכלוסייה הפלסטינית ברצועה עולה כדי פשע נגד האנושות של הכחדה והמעשים הנכללים תחת הגדרת הפשע של רצח עם באמצעות הרעת תנאי חיים המחושבת כך שתמיט על קבוצה חורבן, מלא או חלקי.

נכון לספטמבר, המצור שהטילה ישראל מנע הכנסה של 83 אחוזים מסיוע המזון שיועד לרצועת עזה; בממוצע, אנשים אכלו ארוחה אחת ביומיים. למעלה ממיליון איש בדרום הרצועה ובמרכזה לא קיבלו הקצבות מזון כלשהן בחודש אוגוסט. באוקטובר הורתה ישראל לאוכלוסייה בצפון הרצועה להתפנות וחסמה הכנסה של סיוע לאזור. כלל הסיוע שישראל התירה להכניס לרצועת עזה ירד לרמתו הנמוכה ביותר מאז ראשית ההסלמה והוביל להערכות שהרעב בצפון הרצועה "מיידי".

כוחות ישראליים תקפו שוב ושוב מיקומים ידועים של עובדי סיוע, אף על פי שעובדי הסיוע הקדימו ומסרו לצבא הישראלי את הקואורדינטות המדויקות של מיקומם. בספטמבר הודיעה ועדת הקבע הבין-סוכנותית כי "מספר עובדי הסיוע שנהרגו ברצועת עזה בשנה האחרונה הוא הגבוה ביותר במשבר יחיד אי פעם". לפחות 318 עובדי סיוע נהרגו ברצועת עזה מאוקטובר 2023 עד אוקטובר 2024.

העקירות שהצבא הישראלי כופה, היעדר התראות מוקדמות אפקטיביות לפני התקפות והמצור על רצועת עזה – כל אלה יצרו מצבי סיכון וסבל קיצוניים בקרב ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות, שלעיתים קרובות לא יכלו לברוח כדי להגן על עצמם או להשיג גישה למזון, לתרופות ולאביזרי סיוע הנדרשים להישרדותם. השימוש הנרחב של הצבא הישראלי בחומרי נפץ, לרבות באזורים מאוכלסים בצפיפות, וההתקפות על בנייני מגורים ללא מטרה צבאית ברורה, גרמו לילדים ברצועה לפציעות שהסתיימו במוגבלויות ובצלקות לכל החיים. ילדים עם מוגבלויות נאלצו להתמודד עם נזק פסיכולוגי ייחודי בגלל האלימות והמחסור שחוו או שהיו עדים להם.

הרשויות הישראליות לא התירו לפלסטינים לצאת מרצועת עזה דרך מעבר ארז, מעבר הנוסעים היחיד מהרצועה לשטח ישראל, שדרכו פלסטינים יכולים לצאת לגדה המערבית או לחו"ל. כ-110,000 אנשים הורשו לעזוב את הרצועה למצרים בין אוקטובר 2023 ל-6 במאי, המועד שבו השתלטה ישראל על מעבר רפיח וסגרה אותו. בין מאי לנובמבר התירה ישראל רק לכ-320 חולים שמצבם קשה לעזוב את הרצועה כדי לקבל טיפול רפואי. נכון לספטמבר, רשימות ההמתנה לעזיבה למצרים כללו שמות של כ-12,000 אישהזקוקים לפינוי רפואי. מצרים, טורקיה, קטאר, ירדן, איטליה וכמה מדינות אחרות קיבלו או הציעו לקבל פלסטינים הנזקקים לטיפול רפואי; מדינות מערביות אחרות, כמו בריטניה, לא קיבלו מטופלים כלל, נכון לתחילת נובמבר.

חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה

בנוסף להחזקת אזרחים כבני ערובה, ארגונים פלסטיניים חמושים ירו למוות בשישה בני ערובה יום או יומיים לפני שכוחות ישראליים מצאו את גופותיהם במנהרה מתחת לרפיח ב-31 באוגוסט. גדודי אל-קסאם הכריזו כי לוחמים השומרים על בני ערובה קיבלו "הוראות חדשות"; לדבריהם, הלחץ הצבאי מצד ישראל יגרום לכך שבני הערובה יוחזרו "בתכריכים".

הנציגה המיוחדת של מזכ"ל האו"ם לענייני אלימות מינית במצבי סכסוך מזוין דיווחה במארס שאנשיה מצאו "מידע ברור ומשכנע" לפיו כמה מבנות הערובה שהוחזקו ברצועת עזה היו נתונות לאלימות מינית, לרבות אונס.

הגדה המערבית

דיכוי הפלסטינים בידי ישראל בגדה המערבית גבר במהלך שנת 2024. הרשויות הישראליות כמעט אינן מעמידות לדין את האחראים לאלימות נגד פלסטינים.

כוחות ישראליים ביצעו כמה פשיטות נרחבות, בייחוד על מחנות פליטים, שבהן נהרגו 130 פלסטינים, לפי דו"חות של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA).

הרשויות הישראליות מחילות על המתנחלים את המשפט האזרחי הישראלי אבל מושלות בפלסטינים בגדה המערבית באמצעות החוק הצבאי, שוללות מהם את הזכות להליך הוגן בסיסי ומעמידות אותם לדין בבתי משפט צבאיים.

הקושי לקבל היתרי בנייה מהרשויות הישראליות בירושלים המזרחית וב-60 אחוזים משטחי הגדה המערבית הנמצאים תחת שליטתה הבלעדית של ישראל (שטחי C) מניע פלסטינים להקים מבנים שסכנת הריסה מרחפת עליהם מכיוון שנבנו בלא אישור.

כמעט 6,200 פלסטינים, לרבות יותר מ-2,700 ילדים, נעקרו מבתיהם בגדה המערבית מאז 7 באוקטובר בשל הריסות בתים בידי הצבא או התקפות שהרסו בתים, וכן בשל אלימות מתנחלים בתמיכת המדינה. האו"ם מנה למעלה מ-1,400 התקפות של מתנחלים מאז 2 באוקטובר 2024.

בספטמבר פסק בית המשפט העליון של ישראל לטובתו של ארגון מתנחלים שתבע לפַנות משפחה פלסטינית מביתה שבירושלים המזרחית, בהתאם לחוק מפלה המתיר למתנחלים לתבוע אדמה שהייתה בבעלות יהודית בירושלים המזרחית לפני 1948. החוק הישראלי מונע מפלסטינים להגיש תביעות דומות לבעלות על מקרקעין בישראל.

רשויות ישראליות מספקות אבטחה, תשתיות ושירותים ליותר מ-700,000 מתנחלים בגדה המערבית הכבושה, לרבות ירושלים המזרחית.

מאז 2023 אישרה ממשלת ישראל בנייה של יותר מ-20,000 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות לא חוקיות בגדה המערבית הכבושה. מאז אוקטובר הוקמו 28 "מאחזים" בלתי מורשים המשתלטים על אדמה פלסטינית בתמיכת הממשלה והצבא.

אוסטרליה, קנדה, האיחוד האירופי, ארצות הברית ובריטניה הטילו מגבלות על מתנחלים אלימים ועל גופים הקשורים להתנחלויות בגדה המערבית, אבל לא על גורמים ישראליים רשמיים.

ארגוני חברה אזרחית פלסטיניים בולטים בגדה המערבית עדיין מוּצָאים אל מחוץ לחוק, בטענה שהם ארגוני "טרור".

חופש התנועה

הרשויות הישראליות המשיכו לדרוש ממחזיקי תעודות זהות פלסטיניות להצטייד בהיתרים שקשה להשיגם, ושתוקפם מוגבל בזמן, כדי להיכנס לישראל ולחלקים נרחבים של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית.

כוחות ישראליים הטילו הגבלות קשות על תנועתם של פלסטינים בתחומי הגדה המערבית ומנעו במידה רבה מפלסטינים למסוק זיתים ב-2023, ושוב ב-2024, ובכך גרמו להפסדים כלכליים.

ישראל המשיכה בבניית מכשול ההפרדה, ש-85 אחוזים ממנו נמצאים בתוך הגדה המערבית ועם השלמתו הוא יבודד תשעה אחוזים משטח הגדה.

הפרות של המשפט הבינלאומי בידי הרשות הפלסטינית

הרשות הפלסטינית עצרה בשרירותיות מתנגדים ומבקרים, לרבות סטודנטים ועיתונאים. בין ינואר לנובמבר 2024 התקבלו ב"נציבות הפלסטינית העצמאית לזכויות אדם", נציבות התלונות הפלסטינית הרשמית, 231 תלונות נגד הרשות הפלסטינית בגין מעצרים שרירותיים, לרבות עיכוב בלא משפט או בלי להגיש כתב אישום, ו-117 תלונות בגין עינויים והתעללות בזמן מעצר.

בחוקי המעמד האישי למוסלמים ולנוצרים – חוקים המפלים נשים לרעה – לא חל שום שינוי.

ישראל

באוקטובר אישרה כנסת ישראל חקיקה המונעת מסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין (אונר"א) לפעול באזורים שבשליטתה של ישראל ואוסרת לקיים קשר עם עובדיה של הסוכנות. הסוכנות העסיקה 14,000 עובדים ברצועת עזה, שם סיפקה שירותים חיוניים בתחומי הסיוע ההומניטרי, החינוך והבריאות.

בין 7 באוקטובר 2023 לנובמבר 2024 נהרגו לפחות שישה עיתונאים לבנונים ו-137 עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים, ו-69 נעצרו. בספטמבר סגרה ישראל את משרד אל-ג'זירה ברמאללה ושללה את תעודות העיתונאי של עיתונאֵי אל-ג'זירה.

הרשויות הישראליות דחו בשיטתיות את בקשותיהם של מרבית מבקשי המקלט, לרבות כ-30,000 מבקשי מקלט מאריתריאה, מאתיופיה ומסודאן, אבל החלו להציע תושבוּת לגברים שהתגייסו לצבא.

מעצרים, עינויים והתעללות בפלסטינים

הרשויות הישראליות עצרו בשרירותיות גברים, נשים וילדים פלסטינים, עינו אותם, הפעילו כלפיהם אלימות מינית ומנעו מהם מזון בכמות מספקת וטיפול רפואי ראוי. השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר קידם מדיניות ענישה הכוללת הגבלת המזון הניתן לעצורים. משרד הבריאות הגביל את גישתם של עצורים מרצועת עזה, שהוחזקו במתקן שדה תימן בישראל, לבתי חולים, אלא אם היו בסיכון מיידי למוות או לנכות חמורה, "כמו כריתת איברים או אובדן של עין". נכון ליולי, לפחות 53 פלסטינים מתו במעצר, ולא אחת ישראל מחזיקה בגופותיהם.

לאחר 7 באוקטובר עצרו הרשויות הישראליות אלפי עובדים פלסטינים ששהו בישראל כחוק, התעללו בהם ומנעו מהם כל קשר עם החוץ. בשנת 2024 המשיכו הרשויות הישראליות להעביר פלסטינים שנעצרו ברצועת עזה למתקנים בתחומי ישראל, לרבות עובדים בשירותי בריאות שדיווחו על עינויים ועל מניעת מזון, מים וטיפול רפואי. גופי תקשורת ישראליים דיווחו על כריתת איברים של עצורים בגלל שימוש לא ראוי באמצעי כבילה, על ניתוחים בלא הרדמה ועל אלימות מינית ומגדרית. בבסיס הצבאי שדה תימן נעצרו תשעה חיילים בחשד לאונס של עצור; העצור אושפז בעקבות המעשה, החיילים שוחררו מאוחר יותר.

נכון ליוני, רשויות ישראליות החזיקו 3,377 פלסטינים במעצר מִנהלי, ללא כתב אישום, ללא משפט וללא יכולת לערער על ראיות לביצוע עבירה, וכן 1,415 פלסטינים מרצועת עזה העצורים מתוקף "חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים" – סוג של מעצר מִנהלי. ישראל מונעת גישה עצמאית למתקני המעצר, גם מהצלב האדום, מאז 7 באוקטובר 2023.