(לונדון) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי תגובותיהן של ממשלות אירופה למעשי האיבה בין ישראל לארגונים פלסטיניים חמושים השפיעו לרעה על מצב זכויות האדם בתחומה. חששות אלה נוגעים בין היתר לתגובות בלתי-הולמות לדיווחים ההולכים ומתרבים על אנטישמיות ואסלאמופוביה; לנקיטת מדיניות הגירה העלולה להפלות מי שנתפס כערבי, פלסטיני או מוסלמי; ולאיסורים והגבלות אחרים על מחאה והתבטאויות פרו-פלסטיניות לא אלימות.
לדברי בג'נמין וורד, סגן מנהל תחום אירופה ומרכז אסיה בארגון Human Rights Watch, "הרשויות במדינות אירופה נושאות באחריות לוודא שכולם בטוחים ומוגנים מפני אלימות ואפליה [...] חשוב גם שהרשויות יגנו על זכותם של אנשים למחאה ולביטוי לא אלימים ויבטיחו שתגובותיהן הביטחוניות של ממשלות לאלימות לא יפגעו בזכויות".
מאז תחילת מעשי האיבה ב-7 באוקטובר 2023, דיווחו כמה מדינות על עלייה בתקריות אנטישמיות. משטרת המטרופולין של לונדון, כוח השיטור הגדול ביותר בבריטניה, תיעדה ב-18 הימים הראשונים של אוקטובר 218 תקריות אנטישמיות, לעומת 15 תקריות כאלה בתקופה המקבילה בשנת 2022. ב-7–23 באוקטובר, קיבלו האחראים לניטור קהילתי בבריטניה 600 דיווחים מסוג זה מרחבי המדינה, לעומת 81 בתקופה המקבילה בשנת 2022.
ב-24 באוקטובר אמר שר הפנים של צרפת כי מאז 7 באוקטובר בוצעו במדינה 588 מעשים אנטישמיים ו-336 מעצרים הקשורים למעשים מסוג זה. בגרמניה תיעד מכון מחקר, הממומן על ידי המדינה והעוסק בחקר האנטישמיות, 202 תקריות אנטישמיות ב-7–15 באוקטובר, לעומת 59 באותו שבוע בשנת 2022.
בנתונים אין פילוח המבחין בין תקיפות גופניות, איומים ודברי שטנה כלפי אנשים לתקריות של פגיעה במוסדות ובבתים יהודיים, כגון הצתת בית כנסת או ריסוס סמלי מגן דוד על בתים יהודיים. עם זאת, הודגשה העלייה החדה במספר התקריות מאז 7 באוקטובר, והנתונים מעוררים בקהילות יהודיות חשש לביטחון חבריהן.
במקביל, תועדה גם עלייה חדה בפשעי שנאה אסלאמופוביים, במקומות שמתעדים אירועים מסוג זה. לפי המשטרה המטרופולינית, ב-18 הימים הראשונים של אוקטובר בוצעו בלונדון 101 עבירות אסלאמופוביות, לעומת 42 בתקופה המקבילה בשנת 2022. ארגון קהילתי תיעד 291 תקריות אסלאמופוביות בבריטניה ב-7–19 באוקטובר, פי שישה מאשר בתקופה המקבילה בשנת 2022.
מדינות אחרות לא פרסמו נתונים על תקריות אסלאמופוביות שדווחו מאז 7 באוקטובר, ומכאן עולה שלא מתועדים בהן פשעי שנאה נגד מי שנתפס כמוסלמי. לדברי ארגון Human Rights Watch, היעדר הנתונים מונע טיפול פוליטי יעיל בפשעי שנאה מסוג זה.
מאז 7 באוקטובר, הטילו הרשויות במדינות שונות באירופה הגבלות מופרזות על פעולות מחאה והתבטאויות פרו-פלסטיניות.
הרשויות בצרפת הטילו איסור גורף על הפגנות פרו-פלסטיניות, איסור שבוטל ב-18 באוקטובר על ידי מועצת המדינה, בית המשפט המנהלי העליון בצרפת. לפי דיווחים בתקשורת, לפני החלטת בית הדין נאסר קיומן של 64 הפגנות.
הרשויות בברלין אסרו על קיומן של לפחות שבע הפגנות פרו-פלסטיניות, אף שהתירו את קיומן של כמה הפגנות פרו-פלסטיניות אחרות. האיסורים על המחאה עוררו דאגה מצד נציב האנטישמיות במדינה שציין כי הזכות ל"הפגין היא זכות בסיסית". ב-13 באוקטובר, התירו רשויות החינוך במדינת ברלין לבתי ספר לאסור על תלמידים לעטות "כאפייה" פלסטינית שחורה-לבנה ולהציג מדבקות עם הכיתוב "free Palestine", צעדים שעוררו חשש לפגיעה בחופש הביטוי ואולי גם לאפליה.
איסורים על הפגנות פרו-פלסטיניות דווחו גם בבירת אוסטריה, בהונגריה ובחלקים משוויץ.
משטרת לונדון נקטה מאז 7 באוקטובר ככלל גישה מתונה יותר למחאה פרו-פלסטינית, לרבות בכל הנוגע לקריאת סיסמאות במהלכן, קריאות שנוצלו במקומות אחרים באירופה כהצדקה לאיסור על הפגנות, על אף לחץ פוליטי של שרת הפנים הבריטית על המשטרה "לאכוף את החוק במלוא חומרתו" בהקשר של הפגנות פרו-פלסטיניות והצהרה של שר החוץ הבריטי שקרא למפגינים פרו-פלסטינים להישאר בבית. להצהרות אלו ולצעדי חקיקה מהעת האחרונה המגבילים את חופש ההתכנסות, עלולה להיות השפעה מצננת על הזכות למחאה ועל חופש הביטוי.
ב-13 באוקטובר, נדקר למוות מורה בבית ספר בצרפת. הרשויות טוענות כי הרוצח לכאורה, תלמיד לשעבר, נשבע אמונים למדינה האסלאמית לפני התקיפה. שר הפנים של צרפת ציין כי הוא סבור שהתקיפה קשורה לאירועים בישראל וברצועת עזה, מבלי לציין את טיב הקשר. תקיפה בבלגיה ב-16 באוקטובר, שנהרגו בה שני אוהדי כדורגל שוודים, לא הייתה קשורה ככל הנראה לעימות.
שר הפנים של צרפת נתלה בדקירה בבית הספר כדי להצדיק את הקשחתה של הצעת חוק הגירה השנויה ממילא במחלוקת ואשר ההצבעה עליה נדחתה בחודש אפריל האחרון, באופן שיקל על גירושם של אזרחים זרים הנחשדים בקשר ל"אידיאולוגיה רדיקלית". שר הפנים של גרמניה קרא לגרש את מי שמביע תמיכה בחמאס.
שר ההגירה הבריטי קרא לבטל את אשרות הכניסה של מי שמפיץ "שנאה ופילוג", "מסית לאנטישמיות" או תומך בארגונים אסורים, אשר בבריטניה ובאיחוד האירופי כוללים את חמאס, ואמר כי תהליך זה כבר החל. לדברי ארגון Human Rights Watch, פרקטיקות מסוג זה ובהקשר זה – יש להן פוטנציאל לאפליה נגד מהגרים ומבקשי מקלט מוסלמים וערבים.
משפט זכויות האדם מחייב מדינות להגן ללא משוא פנים על זכותו לחיים של כל אדם הנמצא בתחומן ועל ביטחונו. במסגרת חובה זו, על מדינות גם להגן על אנשים מפני פשעי שנאה אנטישמיים ואסלאמופוביים אלימים. לדברי ארגון Human Rights Watch, על ממשלות לאסוף נתונים מפולחים של גזע והשתייכות אתנית כדי שיוכלו להגיב ביעילות רבה יותר על צורות ממסדיות ואחרות של גזענות ואפליה.
על הרשויות לוודא שהן מבצעות משימות שיטור וביטחון ללא אפליה ולהגן על זכויותיהם של כולם. אסור לעולם לנצל את הצורך להתמודד עם אלימות הנובעת משנאה ולהגן על אנשים, כדי להצדיק אפליה מצד המדינה או צעדים פוגעניים בתחום ההגירה.
כדי להגן על חופש ההתכנסות והביטוי, על הרשויות להימנע מהטלת הגבלות על הפגנות, אלא אם הן נחוצות לחלוטין, ואם יוטלו, עליהן להיות מידתיות בהחלט ולהתבסס על בדיקה פרטנית של כל מקרה לגופו. על איסור על הפגנות להיות מוצא אחרון. לדברי ארגון Human Rights Watch, הפללה של סמלים פלסטינים כלליים ואיסור על הצגתם הם תגובות מפלות ובלתי-מידתיות, שהן בגדר התערבות בלתי-מוצדקת בחופש הביטוי.
לדברי וורד, "הזכות למחות ולמתוח ביקורת על ממשלות היא אבן יסוד בחברה דמוקרטית ואמצעי חשוב המאפשר לאנשים לדרוש דין וחשבון ממשלותיהם, לרבות בכל הנוגע למדיניות החוץ [...] איסור על הפגנות לא אלימות שולל מאנשים את זכויותיהם הדמוקרטיות הבסיסיות".
