השבוע מציינים פלסטינים ותומכיהם ברחבי העולם את יום הנכבה לזכר יותר מ-700,000 הפלסטינים שנמלטו או גורשו מבתיהם, ויותר מ-400 הכפרים הפלסטיניים שהוחרבו סביב הקמתה של מדינת ישראל בשנת 1948.
והנה בברלין, המשטרה אסרה לערוך כמה הפגנות שתוכננו ל-15-13 במאי לציון יום הנכבה. כשאנשים יצאו להפגין על אף האיסור, המשטרה הגיבה בקשיחות, דחפה וגררה כמה וכמה מפגינים ועיכבה עשרות מהם עד שעתיים, כך לדברי עדים ועורכי דין ועל פי תצלומי וידיאו שבחן ארגון Human Rights Watch. באחד מקטעי הווידיאו נראה קצין האומר לאישה שהיא מעוכבת משום "שצעקה 'שחררו את פלסטין'".
במסגרת הערכת מצב של המשטרה, היא החליטה כמה החלטות בדבר איסור על עריכת הפגנות, ואחת מהן כללה הערכה כי נשקפת "סכנה מיידית" להסתה ולאלימות מ"קריאות מתסיסות, אנטישמיות". בעותק המלא של ההערכה של המשטרה שהגיע לידי ארגון Human Rights Watch, הוזכרו הפגנות קודמות ונטען כי מפגינים יידו בהן בקבוקים ואבנים, נשאו זיקוקי דינור, הטרידו עיתונאים, נקטו ביטויי שטנה ושללו את "זכותה של ישראל להתקיים". כמו כן נטען כי מארגני המחאה לא הצליחו לשמור על הסדר. המשטרה נתלתה ברגשות הטעונים וב"פוטנציאל הגיוס" ביום הנכבה, בייחוד על רקע ההסלמה בישראל ובפלסטין. היא הזכירה גם קשרים לכאורה בין ההפגנות לבין קבוצות שלטענתה יש להן זיקה לחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) ולחמאס – תנועות פוליטיות פלסטיניות המופיעות ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי.
המארגנים עתרו כנגד האיסור, אך בית משפט מינהלי בברלין ובית משפט לערעורים בגרמניה השאירו אותו על כנו. בתי המשפט השאירו על כנה גם את החלטת משטרת ברלין לאסור על עריכתן של הפגנות פרו-פלסטיניות שתוכננו בין 29 באפריל ל-1 במאי. החלטות המשטרה ניתנו באותה רוח של החלטת הבונדסטאג משנת 2019 שהכריזה באופן שגוי כי חרמות על ישראל הם אנטישמיים מטבעם. בה בעת, ממשלת גרמניה בוחרת לעיתים קרובות מדי להימנע מיציאה נגד הפרות חמורות של זכויות האדם של פלסטינים בידי ישראל.
משפט זכויות האדם הבינלאומי מתיר להטיל הגבלות על הזכות לחופש ההתכנסות, ההתאגדות והביטוי, אך רק בתנאי שהן הכרחיות ומידתיות. מניעה מוקדמת של ציון יום זיכרון היא הגבלה קיצונית. צעד זה משמש למעשה ענישה קולקטיבית המוטלת על אנשים החפצים להתכנס התכנסות שלווה, והוא נסמך על ספקולציות אשר למעשים בלתי-חוקיים שמיעוט עלול לנקוט.
אומנם חובה על רשויות אכיפת החוק להגיב על מעשי אלימות לרבות הסתה לאלימות ולמעשים אנטישמיים ולהעניש בגינם, אך על המשטרה לשאוף לאסדרת הפגנות ולא לאסור אותן כליל. אסור שהבעת זעם ורגשות אחרים בהפגנות יהיו בסיס לאיסור כלשהו.
