שאלות ותשובות: נולדו ללא זכויות אזרח

 

1.מהן ההמלצות בדו"ח שלכם?

הדו”ח מתעד את העובדה שהצבא הישראלי ממשיך כיום להשתמש בגדה המערבית בצווים צבאיים מנוסחים בהרחבה שהוצאו בראשית ימי הכיבוש, ואשר משעים את זכויות האזרח של הפלסטינים: הזכות להתבטא בפומבי, לדווח על חדשות, להפגין או להיות פעיל פוליטי. הדו"ח קורא לישראל להעניק לפלסטינים החיים בגדה המערבית הכבושה הגנה מלאה על הזכויות המובטחות לכל בני האדם על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי. זאת, בהתאם לאמת המידה של הזכויות שהיא מעניקה לאזרחי ישראל וללא תלות בהסדר הפוליטי החל כעת בשטח הפלסטיני הכבוש, או שיחול בו בעתיד. על ישראל גם להעניק לפלסטינים את ההגנות המגיעות להם על-פי המשפט הבינלאומי ההומניטארי.

2.מדוע אתם קוראים לישראל להעניק לפלסטינים בגדה המערבית זכויות שוות לכל הפחות למה שהיא מעניקה לאזרחיה שלה?

ישראל שולטת בגדה המערבית כבר 52 שנה, אך היא כשלה בכיבוד זכויות תושביה הפלסטינים של הגדה. בעוד דיני הכיבוש מתירים לכובשים להגביל זכויות אזרח מסוימות בימיו הראשונים של כיבוש, בהתבסס על הצדקות ביטחוניות מוגבלות, הגבלות גורפות לאחר חמישה עשורים אינן מוצדקות ואינן חוקיות. על ישראל למלא את חובותיה ככוח כובש בדרך המכבדת את זכויות היסוד של פלסטינים, מגינה עליהן ומממשת אותן, באופן העולה בקנה אחד עם סטנדרטים בינלאומיים. לכל הפחות, הזכות ליחס שוויוני ללא התחשבות בגזע, בדת או בזהות לאומית משמעותה שעל ישראל לספק לפלסטינים, לפחות את רמת ההגנה שהיא מעניקה לאזרחיה שלה בתוך ישראל.

3.האם תוכלו לתת דוגמאות למקרים שבהם ישראלים ופלסטינים אינם זוכים בפועל לאותן ההגנות על זכויות בגדה המערבית?

בעוד החוק המקומי בישראל מגביל התבטאויות העלולות לסכן את ביטחון הציבור, צנזורה מותרת רק כאשר קיימת ודאות קרובה שפרסום יעמיד בסיכון חמור אינטרסים ביטחוניים חיוניים. לעומת זאת, החוק הצבאי הישראלי החל על פלסטינים בגדה המערבית קובע עונש של עד עשר שנים מאסר בגין ניסיונות להשפיע על דעת הקהל באופן ש"עלול" לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי. בבואה לשנות את דפוסי הפעולה שלה כדי להפסיק להפר את זכויות הפלסטינים, על ישראל להשתמש כאמת מידה ברמת ההגנה על חופש הביטוי שהיא מספקת לאזרחיה שלה.

אזרחים ישראלים רשאים לקיים הפגנה ללא רישיון אלא אם כן משתתפים בה 50 אנשים ויותר, היא נערכת תחת כיפת השמיים וכוללת תהלוכה או נאומים מדיניים. המשטרה, מצידה, רשאית לסרב לתת רישיון רק אם הצליחה להוכיח כי קיימת "ודאות קרובה" לפגיעה בביטחון הציבור, בסדר הציבורי או בזכויותיהם של אחרים. לעומת זאת, בגדה המערבית כוחות הביטחון הישראליים עוצרים ומעמידים לדין פלסטינים בגין השתתפות בהפגנות לא אלימות מהסוג שבישראל אינו מצריך אפילו רישיון. בבואה לשנות את דפוסי הפעולה שלה כדי להפסיק להפר את זכויות הפלסטינים, על ישראל להשתמש כאמת מידה ברמת ההגנה על חופש ההתכנסות שהיא מספקת לאזרחיה שלה.

החוק הצבאי הישראלי החל על פלסטינים בגדה המערבית קובע עונשים פליליים דרקוניים בגין עבירות שניסוחן המעורפל אינו מאפשר לאדם לחזות באופן סביר אם פעולה או מחדל כלשהם מגיעים לכדי עבירה. לדוגמה, ניתן לכלוא פלסטינים למשך עד שנה בגין העבירה המנוסחת במעורפל של פגיעה בכבודו של חייל. הסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם מחייבים ניסוח מדויק של עבירות פליליות, והעבירות הפליליות בחוק המקומי הישראלי מוגדרות באופן מדויק וצר יותר. על הצבא הישראלי לשנות את החוק הפלילי בגדה המערבית, שהוא מחוקקו, כדי לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים, ולכל הפחות להגדיר עבירות פליליות באופן מדויק וצר באותה מידה שבה הן מוגדרות כך בחוק הפלילי הישראלי המקומי.

4.האם המלצות הדו"ח חלות על רצועת עזה ומזרח ירושלים?

כן, פלסטינים החיים ברצועת עזה ובמזרח ירושלים זכאים לכיבודן המלא של הזכויות המוקנות להם על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי, וההגנות המגיעות להם כתושבי שטח כבוש.

על אף שישראל פירקה את המימשל הצבאי שלה ברצועת עזה והסיגה ממנה את אוכלוסיית המתנחלים שלה בשנת 2005, היא ממשיכה להפעיל שליטה משמעותית על שני מיליון הפלסטינים החיים ברצועה ולכן יש לה עדיין חובות כלפיהם מכוח דיני הכיבוש ועליה לכבד את זכויותיהם.

לישראל יש חובות מכוח דיני הכיבוש גם כלפי הפלסטינים במזרח ירושלים ועליה לכבד את זכויותיהם וחירויותיהם. זאת, על אף שבשנת 1967 היא סיפחה את מזרח ירושלים לשטחה בצעד חד צדדי שלא זכה להכרה מצד הקהילה הבינלאומית ואשר אינו משנה את מעמד השטח ככבוש על-פי המשפט הבינלאומי.

5.האם אתם קוראים להקמת מדינה אחת, בה מוענקות לכולם זכויות שוות, או מתנגדים לפתרון של שתי מדינות?

לא. הדו"ח אינו קורא לפתרון פוליטי מסוים כשלהו. הדו"ח מכיר במציאות שיצר כיבוש בן 52 שנה, שבה הרשויות הישראליות מפעילות סמכות משפטית ושליטה על חייהם של ישראלים ופלסטינים בישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה. נאמר בו כי כל עוד נמשכת מציאות זו, על ישראל לכבד את זכויות האדם הבסיסיות שיש לפלסטינים החיים תחת ריבונותה דה פקטו, ולהגן עליהן. הדו"ח מתמקד בשלוש זכויות אזרח - חופש ההתאגדות, הביטוי וההתכנסות הלא אלימה. הזכויות שישראל מכבדת עבור אזרחיה יכולות לשמש כאמת מידה לכך.

6.האם אין זה מתפקידה של הרשות הפלסטינית, ולא של ישראל, להבטיח את ההגנה על זכויות האדם של הפלסטינים?

הן הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה והן הרשויות הישראליות, המפעילות שליטה אפקטיבית בגדה המערבית וברצועה, חייבות לכבד את זכויות האדם של הפלסטינים.

ישראל אישררה את רוב אמנות זכויות האדם העיקריות של האו"ם ואלה מחייבות אותה לכבד את הזכויות של כל מי שנמצא בתחומה או בתחום שיפוטה, להגן עליהן ולממשן. גופי אמנות האו"ם המפקחים על הציות לאמנות זכויות האדם, כמו-גם בתי הדין הבינלאומיים, קבעו שוב ושוב שפירוש הדבר הוא שישראל חייבת לכבד זכויות אלה בשטח הפלסטיני הכבוש. חובותיהן של הרשויות הישראליות להגן על זכויות האזרח ממשיכות לחול במסגרת מעשיהן ומחדליהן הרבים ביחס לפלסטינים.

מדינת פלסטין אישררה את כל האמנות העיקריות בתחום זכויות האדם. לפיכך, הרשויות הפלסטיניות בגדה המערבית וברצועת עזה מחויבות גם הן לכבד את זכויות הפלסטינים, להגן עליהן ולממש אותן בתחומים שבהם הן מפעילות סמכות. ארגון Human Rights Watch תיעד הפרות של זכויות אלה הן מצד הרשות הפלסטינית והן מצד רשויות חמאס ברצועת עזה, וקרא להפסקתן.

לפיכך שוטר פלסטיני, המפעיל סמכות על תושבת הגדה המערבית, צריך לכבד את זכויותיה, וחייל ישראלי, המפעיל גם הוא סמכות על תושבת הגדה המערבית, צריך גם הוא לכבד גם את זכויותיה.

7.האם אתם אומרים שעל הרשויות הישראליות להחיל סטנדרטים ישראליים ולא בינלאומיים בכל הנוגע להענקת זכויות לפלסטינים הנתונים תחת כיבוש בגדה המערבית? וזאת, למרות שהן אינן מעניקות זכויות שוות אפילו לאזרחים פלסטינים בישראל?

הדו"ח קורא לישראל להגן על זכויותיהם של פלסטינים לפחות במידה שבה היא מגנה על זכויותיהם של אזרחי ישראל. פלסטינים אזרחי ישראל, המהווים כחמישית מאוכלוסיית המדינה, מתמודדים עם אפליה הן בחקיקה והן בהתנהלות בפועל וישנם היבטים נוספים של החוק והפרקטיקה הישראליים שאינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם. בתחומים שבהם החוק והפרקטיקה הישראליים אינם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של זכויות האדם, על ישראל לשנות חוקים ופרקטיקות אלה כדי להגן על זכויותיהם של אזרחים ישראלים, כמו-גם על אלה של הפלסטינים בגדה המערבית.

8.כמה מהחוקים שאתה מבקרים כמפרים את זכויות האדם היו בתוקף בגדה המערבית בעת שישראל כבשה אותה. האם אתם קוראים לישראל להחיל את החוק הישראלי בגדה המערבית?

לא. דיני הכיבוש אוסרים על כוח כובש לשנות את החוק הקיים בשטח כבוש, למעט כאשר הדבר הכרחי לחלוטין. עם זאת, הרשויות הישראליות מחויבות לקיים את משפט זכויות האדם הבינלאומי, החל על הסמכויות שהן מפעילות על פלסטינים ברחבי השטח הכבוש. משמעות הדבר היא כי חובותיה של ישראל בתחום זכויות האדם, יחד עם ההגנה שמקנים דיני הכיבוש, מגבילות את יכולתן של הרשויות הישראליות להשתמש באמצעים דרקוניים נגד פלסטינים, גם אם יסודם של חלק מהאמצעים הללו בחוקים שחוקקו הרשויות הבריטיות או הירדניות לפני הכיבוש הישראלי בשנת 1967. מתוקף חברותה בקהילה הבינלאומית ואישרורה את אמנות זכויות האדם העיקריות, על ישראל לכבד את זכויות הפלסטינים, להגן עליהן ולממשן.

9.האם אתם אומרים שההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, הינן חוקיות כל עוד יש לפלסטינים זכויות שוות למתנחלים?

לא. ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הן בלתי חוקיות ויש לפרקן. המשפט הבינלאומי ההומניטארי אוסר על כוח כובש להעביר את אוכלוסייתו האזרחית לשטח הכבוש, והעברה כזו מהווה פשע מלחמה על-פי סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית. ההתנחלויות הישראליות גוררות הפרות חמורות של זכויותיהם של פלסטינים, ובכלל זה זכויותיהם לחופש תנועה, לאחדות המשפחה ולהגנה על רכוש פרטי. המשפט ההומניטארי הבינלאומי מקנה הגנות מיוחדות לאנשים החיים תחת שלטון צבאי זר, כמו הפלסטינים בגדה המערבית. המשטר המפלה השורר בגדה המערבית, שבה הרשויות הישראליות מעניקות למתנחלים ישראלים, החיים בגדה באופן בלתי חוקי, זכויות יתר לעומת האוכלוסייה הפלסטינית הכבושה, מדגיש את חוסר הצדק הכרוך במפעל ההתנחלות.

10.בהינתן האלימות הפוליטית המתמשכת, מדוע דיני הכיבוש והסכסוך המזוין כבר אינם צריכים לחול?

דיני הכיבוש - שהם חלק מהמשפט הבינלאומי ההומניטארי (IHL) - ממשיכים לחול בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים וברצועת עזה, כל נמשך שלטון הכיבוש של ישראל באזורים הללו. במהלך מצבים של לחימה פעילה, כללי המשפט הבינלאומי ההומניטארי באשר לניהול מעשי האיבה חלים גם הם. עם זאת, מצבי לחימה פעילים היו נדירים בגדה המערבית בשנים האחרונות. בכל המצבים, משפט זכויות האדם חל במקביל למשפט הבינלאומי ההומניטארי ומשלים את ההגנות שהוא מקנה לאוכלוסייה הכבושה.

11.אבל דיני הכיבוש אינם כוללים שום התייחסות למועד פקיעת התוקף שלהם. על סמך מה אם כן אתם טוענים שהסטנדרים של זכויות האדם חלים כעת?

הסטנדרטים של משפט זכויות האדם הבינלאומי חלים בכל עת, כולל במהלך סכסוכים מזוינים.

בקרב פרשנים בולטים של המשפט הבינלאומי שוררת הסכמה כי בכיבוש ארוך טווח, חובתו של הכוח הכובש לכבד את זכויות האדם של האנשים החיים תחת כיבוש הולכת וגוברת. זאת, כחלק מחובתו להשיב על כנם את החיים הציבוריים הנורמליים. השעיית זכויות לתקופה קצרה עלולה לשבש באופן זמני את החיים הציבוריים, אולם השעיה ארוכת טווח ולא מוגבלת בזמן פוגעת בחיים החברתיים, הפוליטיים והאינטלקטואליים של הקהילה. ככל שהכיבוש ארוך יותר, כך צריך השלטון הצבאי להידמות יותר למערכת שלטון רגילה, המכבדת את הסטנדרטים של משפט זכויות האדם הבינלאומי. במקרים של כיבוש בלתי מוגבל בזמן, כמו זה הישראלי, הזכויות המוענקות לאוכלוסייה הכבושה צריכות להיות, לכל הפחות, שוות לאלה המוענקות לאזרחי הכובש.

12.האם אינכם מתייחסים בביטול לאיומים ביטחוניים חמורים עמם ממשיכה ישראל להתמודד ואשר מחייבים הטלת הגבלות על פלסטינים כדי למנוע מעשי איבה?

ככוח כובש, מוטלת על ישראל המשימה של הגנה על ביטחונם של תושבי השטח הכבוש, והיא מוסמכת גם לנקוט צעדים להגנה על כוחותיה המזוינים ועל אזרחיה. ישראל רשאית להעניש אנשים המבצעים או מתכננים מעשי אלימות לא חוקיים, בהתאם למשפט הבינלאומי ההומניטארי ולמשפט זכויות האדם הבינלאומי, המגנים על הפלסטינים החיים תחת כיבוש. עם זאת, כפי שתואר בדו"ח, לאמצעים מגבילים רבים שנוקטות הרשויות הישראליות אין קשר ממשי לצרכים ביטחוניים. וכאשר צרכים ביטחוניים לגיטימיים אכן מתעוררים, לאחר 52 שנות כיבוש, על הרשויות הישראליות למצוא דרכים מגבילות פחות לדאוג לביטחון מאשר ההשעיה ארוכת הטווח והבלתי מוגבלת בזמן של כל זכויות האזרח כמעט.

13.לא ניתן להעניק זכויות אזרח תחת כיבוש צבאי. מדוע אינכם קורא לישראל לסיים את הכיבוש במקום להנציח אותו ולנרמל אותו?

ארגון Human Rights Watch אינו נוקט עמדה כלשהי באשר למועד שבו מלחמה או כיבוש צריכים להסתיים. במקום זאת, אנו מחילים את המשפט הבינלאומי ההומניטארי ואת משפט זכויות האדם הבינלאומי כל עוד נמשך הכיבוש. הדו"ח עוסק באחריותן של הרשויות הישראליות בהינתן עובדת הכיבוש. כל עוד נמשך הכיבוש, הן המשפט הבינלאומי ההומניטארי והן משפט זכויות האדם הבינלאומי מחייבים את הרשויות הישראליות לכבד את זכויותיהם של הפלסטינים. 

14.האם ארגון Human Rights Watch מחיל מסגרת משפטית זו על מצבי כיבוש במקומות אחרים?

לכל אורך תקופת עבודתו של ארגון Human Rights Watch במצבי סכסוך, הארגון מחיל את משפט זכויות האדם הבינלאומי במקביל למשפט הבינלאומי ההומניטארי, מתוך הכרה בכך שגם בימי סכסוך וכיבוש מזוין יש להגן על זכויות. בשטח כבוש כמו הסהרה המערבית או עיראק תחת כיבוש הקואליציה, למשל, ארגון Human Rights Watch קרא לכוחות הכובשים לכבד את זכויות האדם של האנשים החיים תחת כיבוש.

15.מה אתם מבקשים ממדינות צד ג' לעשות?

על מדינות וגופים בינלאומיים להדגיש את החשיבות של כיבוד זכויות האזרח של פלסטינים בגדה המערבית, היות שאלו מהוות חלק בלתי נפרד מהמסגרת המשפטית החלה בשטח הפלסטיני הכבוש. עליהם להשתמש הן במשפט זכויות האדם הבינלאומי והן במשפט הבינלאומי ההומניטארי כדי לבחון את המדיניות ואת דפוסי הפעולה הישראליים בכל הנוגע לפלסטינים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים וברצועת עזה ולהשתמש בזכויות שישראל מעניקה לאזרחיה שלה כאמת מידה לחובותיה כלפי תושבים פלסטינים. עליהם לשקול לכלול בפרסומיהם, בדוחותיהם ובניירות העמדה שלהם קריאות לישראל לכבד את זכויות האדם של הפלסטינים, במידה שווה ליחס שהיא מעניקה לאזרחיה שלה, ולהעריך את התנהלותה של ישראל בהתבסס על כך.