(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום שממשלת ישראל פרסמה ב-18 באוגוסט 2026 מכרז חדש לבניית 1,234 יחידות דיור בפרויקט ההתנחלות הלא-חוקי E1 בגדה המערבית הכבושה. יחידות דיור אלה הן כשליש מסך 3,401 יחידות הדיור שאושרו לבנייה. המועד האחרון שקבעה הממשלה להגשת ההצעות חל ימים ספורים לפני הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר.
התנחלות בשטח E1 תפצל במכוון את הגדה המערבית הכבושה באמצעות ניתוק חלקה הצפוני מזה הדרומי, תוביל לעקירה בכפייה של מעל 18 קהילות בדואיות ותבצר עוד יותר את משטר האפרטהייד. חברות עסקיות שיגישו הצעת מחיר יסתכנו בשותפות לעבירות נגד זכויות אדם, לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות, ויחשפו את עצמן להשלכות משפטיות ולפגיעה בשמן הטוב.
"מאחורי יחידות דיור ב-E1 יש משפחות פלסטיניות העומדות לפני עקירה. חברות המתחרות על בניית בתים אלה מתחרות על שותפות לפשע מלחמה", אמרה שרה סנבר, חוקרת בפועל לענייני ישראל ופלסטין בארגון Human Rights Watch. "על מדינות אחרות חלה חובה למנוע מחברות הנמצאות בתחום השיפוט שלהן להרוויח מבניית התנחלויות לא-חוקיות".
פרויקט E1 כולל דירות מגורים, כבישים ואזורי תעשייה ומסחר בשטח E1 של הגדה המערבית הכבושה, ממזרח לירושלים. הפרויקט נועד ליצור רצף דמוגרפי, טריטוריאלי ותחבורתי בין התנחלויות יהודיות במזרח ירושלים לבין חלקים אחרים של הגדה המערבית.
הארגונים הישראליים שלום עכשיו, במקום ועיר עמים, ביחד עם תושבים בדואים פלסטינים, עתרו לבית המשפט נגד הפרויקט. הארגונים אמרו שפרקליטות המדינה הודיעה לתובעים ביולי שהמכרז לא יפורסם במשך חודשיים, וכי הם יקבלו הודעה מראש אם הממשלה תחליט להתקדם בפרויקט. הארגונים אמרו שלא קיבלו כל הודעה כזאת.
הארגונים אמרו שהפרסום והפתיחה המיידית במכרז נפרד, והמועד האחרון שנקבע, ערב הבחירות, הם ניסיון לקבוע "בשטח עובדות בלתי הפיכות שעתידות לשנות מן היסוד את אופי האזור". הארגונים מתכננים לבקש צו ביניים לעצירת המכרז, בכפוף לפסיקה בעתירה.
ארגון Human Rights Watch, ארגוני זכויות אחרים והאו"ם תיעדו את ההאצה בהרחבת התנחלויות לא-חוקיות מאז שעלתה הממשלה הנוכחית לשלטון בדצמבר 2022, לצד עלייה תלולה באלימות מתנחלים בגיבוי המדינה נגד פלסטינים.
ב-9 בדצמבר 2025 פרסם משרד הבינוי והשיכון של ישראל מכרז לבניית 3,401 יחידות דיור כדי להתחיל ביישום הפרויקט. המכרז היה אמור להיפתח ב-29 בדצמבר אבל נדחה שלוש פעמים. מכרז נוסף לאזור תעסוקה ומסחר בשטח E1 פורסם במרץ 2026.
פרויקט E1 מעמיד קהילות באזור בסכנה מיידית של העברה בכפייה, לדברי ארגון Human Rights Watch. הקהילה הבדואית ח'אן אל-אחמר, המונה 250 תושבים, נתונה לאיומים חוזרים ונשנים בפינוי בכפייה מאז שהפרויקט קודם לראשונה בשנות התשעים של המאה הקודמת. על פי הארגון הישראלי בצלם, משנת 2006 עד 2018 הרסו הרשויות הישראליות 28 בתים באזור והותירו 132 בני אדם ללא קורת גג.
במאי הורה שר האוצר של ישראל בצלאל סמוטריץ' למִנהל האזרחי של ישראל בגדה המערבית לפנות את קהילת ח'אן אל-אחמר "בהקדם האפשרי" בעקבות דיווחים בתקשורת על צו מעצר אפשרי נגדו מצד בית הדין הפלילי הבינלאומי.
בכך תצטרף קהילת ח'אן אל-אחמר ל-117 קהילות רועים בדואיות לפחות אשר נעקרו בכפייה מהגדה המערבית מאז 2023, על פי אמנסטי אינטרנשיונל. ארגון Human Rights Watch מצא בעבר שרשויות ישראליות גרמו להעברה בכפייה ולטיהור אתני מסיביים, מכוונים וארוכי טווח של אזרחים פלסטינים, הן בעזה והן בגדה המערבית – מעשים העולים כדי פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
שטח E1 נמצא בתוך מסדרון החיוני לרציפות הטריטוריאלית של הגדה המערבית. אם ישראל תבנה בשטח זה התנחלויות וכבישים לישראלים בלבד, היא תפצל למעשה את הגדה המערבית לשני חלקים ותבודד את המחוזות הדרומיים בית לחם וחברון ממרכזי האוכלוסייה הצפוניים, כמו רמאללה ושכם.
בכירים ישראלים הצהירו שאחת ממטרות פרויקט E1 היא למחוק כל אפשרות של מדינה פלסטינית בעתיד. באוגוסט 2025 התפאר סמוטריץ' כי הפרויקט "יקבור את רעיון המדינה הפלסטינית" כי "לא יהיה במה להכיר ובמי להכיר". בטקס חתימה על הפרויקט בספטמבר 2025 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "לא תהיה מדינה פלסטינית! המקום הזה הוא שלנו".
מדינות אחרות הביעו זה כבר התנגדות לפרויקט E1 וקראו לרשויות ישראליות לעצור את יישומו. הגל האחרון של גינויים כלל הצהרה משותפת של 14 מדינות בדצמבר 2025, גינויים מצד שירות החוץ של האיחוד האירופי והצהרה משותפת של בריטניה, צרפת, איטליה וגרמניה במאי. ארבע המדינות התריעו כי "אסור לחברות עסקיות להתחרות על מכרזי בנייה עבור E1 או מיזמי פיתוח אחרים של התנחלויות" והזכירו את ההשלכות המשפטיות והתדמיתיות על חברות עסקיות כאלה, "לרבות הסיכון של מעורבות בהפרות חמורות של הדין הבינלאומי".
שר החוץ הצרפתי ז'אן-נואל בארו אמר בראיון לרדיו פראנס אינטר ב-29 במאי 2026 כי "כל חברה הנענית לקריאה להגיש הצעה לפרויקט תחשוף את עצמה לסנקציות בינלאומיות". ביולי הגישו ארגוני חברה אזרחית עתירה לבית המשפט העליון לענייני מִנהל בצרפת בבקשה לאסור על חברות צרפתיות לעסוק בפעילות מסחרית המתחזקת את הכיבוש.
ביולי 2004 קבע בית המשפט הבינלאומי לצדק (ICJ) כי ההתנחלויות הישראליות מפֵרות את אמנת ג'נבה הרביעית, והן אינן חוקיות. ב-2024 אישר בית המשפט קביעה זו מחדש וקבע עוד כי הכיבוש הישראלי של השטח הפלסטיני אינו חוקי. הוא פסק כי מדיניות הקרקעות הישראלית אינה מצייתת לסעיפי תקנות האג האוסרות על כוח כובש לתפוס נכסים פרטיים, מגבילות הפקעה לצרכים צבאיים בלבד ודורשות שינהל את אדמות המדינה לטובת האוכלוסייה המקומית, ולא לטובת מתיישבים.
בית המשפט קבע כי ישראל חייבת לעצור את הרחבת ההתנחלויות, לפנות התנחלויות קיימות ולפצות את הפלסטינים. גם מדינות אחרות חייבות להימנע מסיוע לקיום המצב הלא-חוקי בשטחים הפלסטיניים הכבושים.
בהעברה בכפייה של קהילת ח'אן אל-אחמר יהיה גם משום הפרה של האיסור על העברה בכפייה לפי סעיף 49 של אמנת ג'נבה הרביעית. סעיף 49 גם אוסר על כוח כובש להעביר אוכלוסייה אזרחית משלו לשטח שכבש. שני מעשים אלה עשויים להיות בגדר פשעי מלחמה, לפי חוקת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואף לעלות כדי פשעים נגד האנושות.
על מדינות אחרות לקרוא בפומבי לעצירה מיידית של תהליך המכרז של E1 ולהטלת אמצעים קונקרטיים במטרה לשים קץ למצב הלא-חוקי – בין היתר להטיל סנקציות ממוקדות על המעורבים בהפרות חמורות מתמשכות, להשעות משלוחי נשק לישראל, לאסור על סחר עם התנחלויות לא חוקיות ולשקול השעיית הסכמי סחר מועדפים עם ישראל.
על מדינות אחרות להבטיח שתאגידים יצייתו לשלטון החוק, באמצעות הטלת סנקציות על חברות עסקיות המעורבות בבנייה בפרויקט ההתנחלות E1 ועל כאלה המאפשרות הפרת זכויות אדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים. עליהן גם לחזק את החוקים הפנימיים המבטיחים הגנה על זכויות אדם באמצעות יצירת מנגנוני אכיפה יעילים לטיפול בהפרות מצד תאגידים.
ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר מקרים של חברות עסקיות שתרמו להעברת אזרחים לתוך שטח כבוש, בין היתר באמצעות בנייה או מתן שירותים להתנחלויות.
תאגידים או מנהלי תאגידים האחראים לפשעים כאלה עשויים להימצא אחראים לפשעי מלחמה כמי שמסייעים לביצועם או כמי שמאפשרים אותם. על פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, תאגידים נושאים באחריות להימנע מלגרום להפרות של זכויות אדם או לתרום לכך. הסיכון של שותפות לדבר עבירה בהפרות זכויות אדם הקשורות להתנחלויות כל כך גדול, עד שעל חברות לעצור כל פעילות עסקית באזורים אלה.
"פרויקט E1אינו דיור בלבד. זוהי מחיקה של פלסטינים, של בתיהם ושל פרנסתם", אמרה סנבר. "אסור להתיר לישראל 'לקבוע עובדות בשטח' ולבצר משטר אפרטהייד ללא חשש מעונש".
