(וושינגטון, די.סי) – הסנקציות של ממשלת ארצות הברית נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) עתידות לפגוע באחריותיות הבינלאומית לפשעים החמורים ביותר ולמנוע עשיית צדק עם קורבנות ברחבי העולם, כך מסר היום ארגון Human Rights Watch. ב-6 בפברואר 2025 חתם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי המאשר הקפאת נכסים ואיסור כניסה של נציגים רשמיים של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ושל אחרים התומכים בעבודת בית הדין.
"הצו הנשיאותי של טראמפ בנוגע לבית הדין הפלילי הבינלאומי מציב למעשה את ארצות הברית לצידם של פושעי מלחמה, על חשבון קורבנותיהם של פשעים חמורים המבקשים צדק", אמרה ליז אוונסון, מנהלת התוכנית לצדק בינלאומי ב-Human Rights Watch. "על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי לתמוך במפורש ובפומבי בבית הדין, הממלא את התפקיד שלשמו הוקם: להבטיח שאין איש העומד מעל לחוק".
הצו של טראמפ, שהוצא בשבוע שבו ביקר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בוושינגטון, מבהיר כי ממשלו מבקש להגן על נציגים רשמיים של ארצות הברית ושל ישראל מפני העמדה לדין בבית הדין הפלילי הבינלאומי בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציאו צווי מעצר לנתניהו ולשר הביטחון לשעבר יואב גלנט בנובמבר 2024.
שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי מצאו יסוד סביר להניח שנתניהו וגלנט נושאים באחריות לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות שבוצעו ברצועת עזה מ-8 באוקטובר 2023 לכל המאוחר – לרבות הרעבת אזרחים, התקפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית, רצח ורדיפה.
השופטים גם הוציאו צו מעצר למוחמד דיאב איברהים אל-מסרי (המוכר בכינוי מוחמד דף), מפקד גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. ב-30 בינואר 2025 הודיעו גדודי אל-קסאם כי דף נהרג במהלך הלחימה.
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא בית הדין הבינלאומי הקבוע שהוקם כדי להעמיד לדין אנשים, לרבות פקידים בכירים, הנאשמים בפשעי מלחמה, בפשעים נגד האנושות, ברצח עם ובפשע התוקפנות. עד היום הצטרפו לבית הדין 125 מדינות, שהן כמעט שני שלישים מהמדינות החברות באו"ם.
בית הדין הפלילי הבינלאומי הוא ערכאה של מוצא אחרון, והוא מתערב כאשר רשויות לאומיות אינן מסוגלות או אינן רוצות לנהל הליכים של ממש. מלבד חקירתו בעניין פלסטין, בית הדין פתח בחקירות בנוגע לזוועות שהתחוללו לכאורה ב-16 מקרים, ובהם דארפור, סודן, בנגלדש/מיאנמר, אוקראינה וונצואלה.
הצו הנשיאותי מ-6 בפברואר מאשר סנקציות נגד אנשים שאינם בעלי מעמד חוקי בארצות הברית (אזרחים או תושבים) המסייעים בחקירות שממשל ארצות הברית מתנגד להן. הוא מאפשר להקפיא נכסים ולאסור כניסה של "האדם המפורט בנספח לצו זה". הנספח לא נחשף לציבור. הצו מאפשר גם הקפאת נכסים ואיסור כניסה של "כל אדם זר... המעורב ישירות או מסייע באופן אחר בכל מאמץ של בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור, לעצור, לעכב או להעמיד לדין" "אדם מוגן", המוגדר כמי שיש לו מעמד חוקי בארצות הברית, או שהוא אזרח או תושב חוקי של בעלות בריתה של ארצות הברית שאינן נמנות עם המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי או שאינן מכירות בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בזיקה לאותו אדם.
את הסנקציות אפשר להחיל גם על אחרים התומכים בחקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי, ואילו את איסור הכניסה לארצות הברית אפשר להחיל על בני משפחה של מי שהסנקציות הוטלו עליהם, וכן על עובדים אחרים של בית הדין הפלילי הבינלאומי. הצו הנשיאותי מחייב את שר האוצר האמריקאי להכין, בהתייעצות עם מזכיר המדינה, דו"ח שיוגש לנשיא בתוך 60 יום בנוגע לאנשים נוספים שעליהם יש להטיל סנקציות.
ב-9 בינואר 2025 אישר בית הנבחרים של ארצות הברית חקיקה המאפשרת סנקציות המכוונת נגד בית הדין הפלילי הבינלאומי, אבל ב-28 בינואר חסם הסנאט את קידום החוק.
בשנת 2020, במהלך כהונתו הראשונה, הטיל הנשיא טראמפ סנקציות על התובעת דאז של בית הדין הפלילי הבינלאומי פאטו בנסודה ועל בכיר נוסף בבית הדין בעקבות החלטתה של בנסודה לבקש אישור לפתוח בחקירה בנוגע למצב באפגניסטן, לרבות תיקים פוטנציאלים נגד אזרחים של ארצות הברית. ממשלות רבות מתחו ביקורת על הסנקציות, והוגש עליהן ערעור בשתי תביעות בבית המשפט הפדרלי בארצות הברית. ממשל ביידן ביטל את הסנקציות. כיום אין בבית הדין הפלילי הבינלאומי תיקים פתוחים נגד אזרחים של ארצות הברית.
לסנקציות של ארצות הברית יש השלכות חמורות על מי שהן מכוונות אליהם – הם מאבדים גישה לנכסיהם בארצות הברית ומנועים מקיום יחסים מסחריים ופיננסיים עם מי שיש להם מעמד חוקי בארצות הברית (אזרחים או תושבים), לרבות בנקים וחברות אחרות. לסנקציות של ארצות הברית יש גם השפעה מצננת על בנקים ועל חברות אחרות שאינם מבוססים בארצות הברית ושאינם מתנהלים בתחום שיפוטה, אבל עלולים לאבד גישה למערכת הבנקאית של ארצות הברית אם אינם תומכים בסנקציות. מי שהם בעלי מעמד חוקי בארצות הברית (אזרחים או תושבים) מסתכנים בענישה, לרבות קנסות ומאסר, אם יפרו את הסנקציות.
נראה שמטרת הצו היא לא רק להטיל מורא על גורמים רשמיים בבית הדין ועל עובדיו המעורבים בחקירות הקריטיות של בית הדין, אלא גם לצנן את הנכונות להרחיב את שיתוף הפעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי – דבר שישפיע על ההגנה על זכויותיהם של קורבנות ברחבי העולם, אמר ארגוןHuman Rights Watch .
לדברי ארגון Human Rights Watch, הסנקציות של ארצות הברית מצטרפות למאמצים אחרים לערער את מנגנוני הצדק הבינלאומי. ב-1 במאי 2024 פנה נתניהו לממשלות העולם החופשי בקריאה למנוע מבית הדין להוציא צווי מעצר[נז1] . כנסת ישראל בוחנת כעת הצעת חוק שמטרתה להגן על בכירים ישראלים מפני חקירות של בית הדין הפלילי הבינלאומי, על ידי איסור על כל שיתוף פעולה רשמי [נז2] בין רשויות ישראליות ובין בית הדין וענישתם של יחידים המסייעים לבית הדין.
לאחר שחברים בסנאט של ארצות הברית איימו על תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי בסנקציות באפריל 2024, קרא משרד התובע להפסיק מיד את כל הניסיונות "לחבל, להפחיד או להשפיע באופן בלתי הולם" על המשרד. הרשויות הרוסיות הגדירו את שיתוף הפעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי עבירה פלילית, והוציאו צווי מעצר נגד שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי ונגד התובע של בית הדין – צעד תגמול על צו המעצר שהוציא בית הדין נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בגין העברה ופינוי בלתי חוקיים לכאורה של ילדים משטחים כבושים של אוקראינה לרוסיה.
אף שארצות הברית אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, הסנקציות משקפות נסיגה מהתמיכה הגוברת בבית הדין בקרב בכירים אמריקאים בשנים האחרונות. בעקבות הפלישה הנרחבת של רוסיה לאוקראינה בשנת 2022, שיבחו נבחרי ציבור רפובליקנים ודמוקרטים את מאמצי בית הדין לטפל בפשעי מלחמה שעשו לכאורה כוחות רוסיים באוקראינה, והקונגרס פעל כדי לאשר שיתוף פעולה של ארצות הברית עם חקירת בית הדין באוקראינה.
על רקע איומי הסנקציות של ארצות הברית, הושמעה התנגדות למאמצים לחבל בעבודת בית הדין מטעמם של מדינות החברות בבית הדין הבינלאומי, הגוף המנהל את אספת המדינות החברות בבית הדין, האיחוד האירופי, מומחים של האו"ם וארגוני חברה אזרחית.
המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי צריכות לשוב ולאשר את מחויבותן להגן על בית הדין, על פקידיו ועל מי שמשתפים פעולה עימו מפני כל התערבות ולחץ פוליטיים, אמר ארגון Human Rights Watch. עליהן לאמץ אמצעים שיוכלו להגן על עבודתו החיונית של בית הדין מפני סנקציות, בין השאר על ידי אישור תקנות חוסמות ואמצעים דומים אחרים. האיחוד האירופי צריך להפעיל בהקדם את תקנת החסימה שלו כדי למתן את השלכות הסנקציות של ארצות הברית.
"לסנקציות של ארצות הברית עלולה להיות השפעה רחבת היקף על עבודת בית הדין הפלילי הבינלאומי, והן עלולות לערער כל מקרה שכבר נמצא על סדר היום שלו", אמרה אוונסון. "על המדינות החברות בבית הדין הפלילי הבינלאומי להוכיח שהן ידאגו להבטיח את המשך עבודתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי במתן צדק לקורבנות הפשעים החמורים ביותר, יהא האחראי להם אשר יהא".
