(ביירות) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי המתקפה המחודשת של ישראל בצפון רצועת עזה עוקרת מבתיהם מאות אלפי פלסטינים ומסכנת את חייהם. מסרטונים, מתצלומים, מתמונות לוויין, מדיווחים בתקשורת ומדו"חות של סוכנויות האו"ם שנותחו על ידי ארגון Human Rights Watch עולה כי אזרחים מצויים בסיכון גבוה לעקירה המונית בכפייה ולמעשי זוועה אחרים, שכן מקומות המפלט האחרונים שנותרו בצפון הרצועה, לרבות מקומות מחסה ובתי חולים, נתונים תחת אש.
מאז ראשית אוקטובר 2024 שבה ישראל להורות על פינויים המוניים מצפון רצועת עזה, ובעיקר ציוותה על אזרחים לנוע דרומה, לרבות לאזור ה"הומניטרי" באל-מוואסי. באזור זה, שבו שוררת צפיפות יתר, יש מחסור במזון, במקומות מחסה, במים, באמצעי תברואה ובטיפול רפואי הולם. כוחות ישראליים אף תקפו את האזור לעיתים תכופות והרגו אזרחים.
לדברי למא פקיה, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "הכוחות הישראליים בצפון רצועת עזה מוציאים צווי פינוי לאחר שעשו כל שבידם כדי לוודא שלא יהיה ברצועה שום מקום בטוח ללכת אליו". לדבריה, "פינויים לא בטוחים הם אכזריים ובלתי חוקיים, והם מכשירים את הקרקע לפשעים נוספים נגד אזרחים".
על ישראל, ככוח הכובש ברצועת עזה, מוטלת החובה להבטיח כי אזרחים יפונו בתנאים נאותים המאפשרים שמירה על בריאותם ובטיחותם וכי העקורים ישוכנו בתנאים ראויים. כשל בהבטחת תנאים אלה הופך את העקירה לבלתי חוקית.
כוחות ישראליים הורו לפלסטינים בצפון רצועת עזה להתפנות, בין היתר מבתי ספר ששימשו כמקומות מחסה, עצרו גברים, ולאחר מכן שרפו ותקפו מקומות מחסה אלה או השתלטו עליהם. מדיווחים ומסרטונים שבחן ארגון Human Rights Watchגם עולה כי בימים האחרונים כוחות ישראליים הרגו אזרחים, לרבות ילדים, במקומות מחסה אלה.
תצלומים וסרטונים שפורסמו ברשתות חברתיות בין 19 ל-23 באוקטובר, ואשר אומתו על ידי ארגון Human Rights Watch, מראים כוחות ישראליים מרכזים אלפי פלסטינים בצפון רצועת עזה לשם פינוי או מעצר. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) מעריך כי בחודש אוקטובר בלבד, יותר מ-60,000 בני אדם נעקרו שוב בצפון רצועת עזה, בעיקר מג'באליא, מבית לאהייא ומבית חאנון.
סדרת סרטונים שצולמו במתחם בית ספר בג'באליא הסמוך לבריכת שפכים קטנה, ואשר שימש כמקום מחסה, וכן בסביבתו, מציגה את הכאוס ואת הסכנה שבמצב זה.
באחד הסרטונים שצולם ליד בית הספר ושותף ברשתות חברתיות ב-21 באוקטובר נשמע זמזום, כנראה של רחפן, בעת שהודעה משודרת מורה לאנשים, בערבית, "להתקדם דרומה לרחוב אל-עוודה", שבסביבתו מוצבים כוחות ישראליים, שככל הנראה בודקים ועוצרים אנשים.
האירוע עולה בקנה אחד עם תיאורים שנמסרו בדיווחי חדשות וברשתות חברתיות ועם צווי פינוי מאותו יום. חוקרים מטעם ארגון Human Rights Watch לא הצליחו למצוא את הסרטון ברשתות חברתיות לפני 21 באוקטובר.
רשת BBC דיווחה כי קוואדקופטרים ישראליים שימשו ב-21 באוקטובר להפצת צווים המורים לפנות את מתחם בית הספר הסמוך לבריכת השפכים. כמה דקות לאחר מכן סיפרה חובשת ל-BBC כי כוחות ישראליים תקפו את המתחם.
החובשת, נווין א-דוואווי, שצילמה את הזירה לאחר ההתקפה במכשיר הטלפון הנייד שלה, סיפרה שהקוואדקופטר "עט על בית הספר בשעה תשע בבוקר והציב לנו אולטימטום – לעזוב עד השעה 10:00". עשר דקות לאחר מכן, לדבריה, כוחות ישראליים תקפו את המתחם.
כשנשאלה אם חמאס משתמש במגינים אנושיים השיבה א-דוואווי בשלילה והוסיפה כי "הם מגינים עלינו ועומדים לצידנו".
בשלושה סרטונים ששותפו ברשת X ב-21 באוקטובר ונותחו על ידי ארגון Human Rights Watch נראית אישה הנושאת שקית של ציוד רפואי מצלמת את המתחם של אותו בית ספר או בסמוך לו, לאחר התקפה, ככל הנראה. בסרטונים נראים גברים, נשים וילדים מכוסים דם, פצועים אנושות או מתים. בסרטונים ניתן לראות קבוצה של אנשים מתרחקים ממקום המחסה כשהם נושאים את חפציהם. בבית חאנון שמצפון-מזרח לג'באליא, באזור של רחוב אל-עוודה שליד בית החולים האינדונזי, וכן בכמה בתי ספר ששימשו כמקומות מחסה, ריכז הצבא הישראלי במשך ימים פלסטינים לשם פינוי או מעצר. אביחי אדרעי, דובר צה"ל בשפה הערבית, שיתף ב-19 באוקטובר ברשת X סרטון שצולם מרחפן ובו נראים כוחות ישראליים מרכזים פלסטינים מחוץ לאחד מבתי הספר הללו, בית הספר כווית.
נכון ל-20 באוקטובר, בתצלומים שפורסמו ברשתות חברתיות ואומתו על ידי ארגון Human Rights Watch נראה בית הספר עולה בלהבות. בתצלום אחד נראים שלושה אנשים נושאים ציוד ולבושים במדים התואמים את אלה של הצבא הישראלי צופים בבית הספר הבוער. בסרטון שצולם מרחפן ששיתף אדרעי ב-23 באוקטובר ברשת X נראה בית הספר חרב ומפויח מאש ואנשים מתגודדים מולו, בעוד אחרים חולפים על פני בניינים שהוחרבו עד היסוד, קרקע שעברה חישוף לאחרונה וכלי רכב צבאיים ישראליים.
בתצלום שפורסם ברשת X ב-21 באוקטובר ואוכן על ידי ארגון Human Rights Watch נראה בית הספר חאלב, השוכן מעברו השני של הרחוב, בוער גם הוא.
סוכנות רויטרס דיווחה כי חובשים מבית החולים אמרו כי כוחות ישראליים הסתערו על בית ספר ליד בית החולים ועצרו גברים, ואז הציתו את בית הספר.
בתצלומי לוויין שצולמו ב-23 באוקטובר ונותחו על ידי חוקרים נראים סימני הרס, נזק ושריפות בכמה מתחמים נוספים של בתי ספר ובמקומות מחסה לא רשמיים אחרים ברחבי ג'באליא. בתצלומי לוויין שצולמו ב-14 באוקטובר ונבחנו על ידי ארגון Human Rights Watch ניתן לראות מספר רב של אוהלים ברבים מן האתרים הללו, אך תצלומי לוויין מ-23 באוקטובר מראים שרוב האוהלים נעלמו או ניזוקו, וכלי רכב צבאיים נמצאים בחצרות המבנים או בסביבתם.
בתצלומים שהופצו ברשתות חברתיות ופורסמו בעיתונות ישראלית ב-22 באוקטובר הוצגו כרוזים של הצבא הישראלי, שעל פי דיווחים הוטלו מהאוויר בצפון רצועת עזה; הכרוזים מזהירים אנשים בבתי חולים ובמקומות מחסה שהם "נמצאים באזור לחימה מסוכן" ומורים להם "לנוע לעבר בית החולים האינדונזי" דרך רחוב אל-עוודה. מדובר באותו אזור שבו מקומות מחסה הוחרבו באש יום קודם לכן.
בסרטון שפורסם בערוץ הטלגרם של גדודי אל-קסאם ב-22 באוקטובר נראה טנק ישראלי נוסע על מה שנטען בכיתוב כי הוא מטען חבלה, במרחק של כ-100 מטרים מבית החולים האינדונזי.
בתצלומי לוויין משעות הבוקר המוקדמות של 23 באוקטובר נראה המון צועד מחצר בית הספר כווית לכיוון דרום הרצועה לאורך הכביש הראשי ההרוס של בית לאהייא ולאורך כביש סלאח א-דין, ומשני עבריהם נעים כלי רכב ישראליים משוריינים.
בתצלום ובסרטון ששיתפו עיתונאים ישראלים ברשתות חברתיות ב-22 וב-23 באוקטובר נראים חיילים ישראלים וגברים פלסטינים עצורים, יחפים, לבושים סרבלים לבנים, עיניהם מכוסות וידיהם כבולות מאחורי גבם, מול בית הספר כווית.
החל ב-23 באוקטובר ניתן לראות בתצלומי לוויין שגם מחנה גדול שהוקם עבור עקורים פלסטינים בחודש יולי בסמוך לכביש סלאח אל-דין נהרס, וכלי רכב צבאיים ישראליים תפסו את מקומו; מהשוואה לתצלומי לוויין שצולמו עשרה ימים קודם לכן עולה כי שדות חקלאיים משני עברי הכביש עברו חישוף גם הם.
במהלך השנה האחרונה הוצאו עשרות צווי פינוי לפלסטינים ברחבי רצועת עזה. דיווחים אחרונים של ארגון Human Rights Watch מראים כי בעת הוצאת צווי הפינוי הקודמים לא הובאו בחשבון צורכיהם של ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות.
למרות זאת, הרשויות הישראליות חסמו בכוונה תחילה את הגישה לסיוע הומניטרי לצפון רצועת עזה למשך שבועיים בחודש אוקטובר, ומאז נכנס לאזור רק זרזיף דק של סיוע. ב-23 באוקטובר ביטל ארגון הבריאות העולמי מבצע חיסונים נגד פוליו בצפון הרצועה עקב "הפצצות אינטנסיביות, עקירות המוניות והיעדר גישה".
ארגון Human Rights Watch תיעד את השימוש של ממשלת ישראל בענישה קולקטיבית ובהרעבה כנשק מלחמה – מעשים שהם בגדר פשעי מלחמה.
דיני המלחמה מחייבים צדדים לסכסוך לנקוט "את כל אמצעי הזהירות האפשריים" כדי למנוע או למזער אובדן נלווה של חיי אזרחים ונזק נלווה לאובייקטים אזרחיים. אמצעי זהירות אלה כוללים נקיטת כל פעולה אפשרית כדי לוודא שהאובייקטים המותקפים הם מטרות צבאיות ולא אזרחים או אובייקטים אזרחיים, מתן "אזהרה מוקדמת אפקטיבית" בדבר התקפות כאשר הנסיבות מאפשרות זאת, והימנעות ממיקום מטרות צבאיות בתוך אזורים מאוכלסים בצפיפות או בסמוך להם.
גם אם ניתנו צווי פינוי או אזהרות וגם אם יש במקום מטרה צבאית, הצד התוקף אינו פטור מחובתו להביא בחשבון את הסיכון לאזרחים, לרבות החובה להימנע מגרימת נזק בלתי מידתי. אזרחים שאינם מתפנים אינם מאבדים את מעמדם כאזרחים ואת ההגנות המוקנות להם מכוח המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
פינוי זמני עשוי להיות חוקי אם הוא נדרש בשל צורך צבאי הכרחי או למען בטחון האזרחים. עם זאת, פינויים שאינם מוצדקים על בסיס זה, או שאינם מבטיחים את שלומם של העקורים, את צורכיהם הבסיסיים ואת יכולתם לשוב בהקדם האפשרי, הם פינויים אסורים הנחשבים לעקירה בכפייה. עקירה בכפייה מתוך כוונה פלילית – בכוונה תחילה או בפזיזות – היא פשע מלחמה. כמה בכירים בישראל קראו להקמת התנחלויות יהודיות חדשות ברצועת עזה ול"לקיחת קרקע" מהפלסטינים.
לדברי פקיה, "לכפות על אנשים להתפנות שוב בלי להבטיח את שלומם זה מעשה בלתי חוקי, ועקירה מכוונת בכפייה היא פשע מלחמה". לדבריה, "כאשר צד לסכסוך שכבר ביצע פשעי מלחמה משמיע הצהרות ונוקט פעולות המצביעות על נכונותו לבצע פשעים נוספים, נדרשת תגובה רצינית יותר מהקהילה הבינלאומית".
