האוכלוסייה האזרחית בלבנון, שכבר חוותה טראומה, נמצאת בסיכון גבוה ליפול קורבן למעשי זוועה – כך על פי קדימונים מצמררים שמספקים גורמים רשמיים בישראל.
ביום רביעי רמז הרמטכ"ל הישראלי כי הצבא שוקל פלישה קרקעית ללבנון והצביע על ארגון חיזבאללה – ששיגר רקטות וטילים לעבר ישראל ופצע לפחות 12 אנשים – כיעד שלה. אבל התנהלותה של ישראל בעת האחרונה והצהרות מפיהם של מנהיגיה מלמדות על סיכון ממשי למעשי זוועה נרחבים יותר נגד לבנונים באשר הם. בשבוע שעבר קרא שר החינוך של ישראל יואב קיש להשמיד את לבנון. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע בפנייה ישירה לאזרחי לבנון על התקפות צפויות באזורי מגורים מאוכלסים בצפיפות: "זמן רב מדי חיזבאללה משתמש בכם כבמגינים אנושיים. הוא הציב רקטות בחדרי המגורים שלכם וטילים בחֲנָיות שלכם... עלינו להוציא את כלי הנשק הללו מכלל פעולה. החל מהבוקר, צה"ל מזהיר אתכם לצאת מאזורי הסכנה".
למעלה מ-90,000 בני אדם כבר נעקרו מבתיהם בלבנון במהלך חמשת הימים האחרונים של התקיפות האוויריות, והם מצטרפים ליותר מ-110,000בני אדם שנאלצו לעזוב את בתיהם מאז אוקטובר האחרון. אבל המצב עשוי להידרדר הרבה יותר. ברצועת עזה, 85 אחוזים מהאוכלוסייה נמצאים תחת צווי פינוי ישראליים. העקירות החוזרות ונשנות גורמות לפיצול משפחות והן משבשות את הגישה לטיפולים רפואיים מצילי-חיים ולסיוע במוצרי מזון.
מאז 23 בספטמבר, התקפות ישראליות הרגו יותר מ-700 בני אדם בלבנון, בהם למעלה מ-50 ילדים.
מזה קרוב לשנה, בעקבות הפשעים נגד האנושות שביצעו חמאס וארגונים חמושים אחרים ב-7 באוקטובר, אינספור ארגוני החברה האזרחית, בהם גם ארגון Human Rights Watch, התגייסו כדי למנוע מעשי זוועה נוספים באזור. יש להודות שאף על פי שאיש אינו יכול לטעון שלא ידע על הסכנה, המאמצים הללו לא צלחו וההפרות של המשפט הבינלאומי, בהן גם הפרות חמורות, נמשכות ומתפשטות. ישראל התעלמה במפגיע משלושה סבבים של צעדי מנעשבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) הורה עליהם, ובנוסף על כך, ההסלמה בפעולותיה בגדה המערבית, ביחד עם אלימות בלתי מבוקרת מצד מתנחלים, מייצרות סיכון למעשי זוועה נוספים שם.
אם קובעי המדיניות הפיקו לקח כלשהו מהתנהלותה של ישראל ברצועת עזה, עליהם להתייחס לדבריה בכובד ראש. רטוריקה הגוזרת גזֵרה שווה בין כלל הפלסטינים בעזה לבין חמאס בישרה את השימוש שעשתה ישראל בהרעבה כנשק מלחמה ברצועה ואת ההפצצות האוויריות רחבות ההיקף שביצעה בה, לרבות על אתרים שידוע שעובדי סיוע שוהים בהם, וכן על בנייני מגורים ובתי חולים. חיילים פתחו באש על משפחות ועינו עובדי רפואה.
מחובתנו להתריע. לצד תיעוד פשעי מלחמהבזמן אמת, ניסיון למנוע מעשי זוועה הוא חלק מרכזי מהמנדט שלנו כארגון זכויות אדם.
כאשר גורם המסוגל לבצע מעשי זוועה המוניים מתחיל להשמיע קריאות והצהרות המעידות על נכונותו לבצע פשעים נוספים, ואף נוקט פעולות העולות בקנה אחד עם התבטאויות אלה, יש לצפות לתגובה רצינית יותר מצד הקהילה הבינלאומית.
לדוגמה, בראשית כהונתו התחייב הנשיא ביידן לבצע הערכות-סיכון בנוגע לביצוע מעשי זוועה במצבים מעין אלה, ועליו לדווח לקונגרס על צעדיו. למרות פשעי מלחמה של ישראל בלבנון, ישראל אינה מוזכרת כלל בדו"ח הממשל לשנת 2024 בדבר מניעת מעשי זוועה. על הממשל האמריקאי, לכל הפחות כעת, בעקבות ההסלמה בשבוע האחרון, לבחון בכובד ראש את סימני האזהרה בלבנון ולגייס ממשלות שותפות אחרות לעשות כך גם הן. הפיכת זימוניות לכלי נשק בכוונה תחילה, השימוש הבלתי חוקי בזרחן לבן, ההתקפות הבלתי חוקיות לכאורה על אזרחים, לרבות עיתונאים ועובדי סיוע, ההתקפות שהרגו עשרות ילדים – כל אלה הם נורות אזהרה מהבהבות בלבנון, וכל הערכת-סיכון צריכה לציין אותם בדאגה רבה.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרש, כבר נקט לשון חריפה באזהרה שהשמיע באוזני מנהיגים שהתכנסו בניו יורק לעצרת הכללית השנתית של האו"ם: "העם בלבנון, העם בישראל ועמי העולם כולו אינם יכולים להרשות לעצמם שלבנון תהיה לעזה נוספת".
ארגון Human Rights Watch קורא לבעלות הברית המרכזיות של ישראל, לרבות ארצות הברית, להשעות את הסיוע הצבאי ואת מכירת הנשק לישראל, בהתחשב בסיכון הממשי שאלה ישמשו לביצוע הפרות חמורות. במקום זאת ארצות הברית עושה את ההפך ומוסיפה לאשר העברות של נשק וסיוע צבאי, ללא תנאים.
מנהיגי העולם שהתכנסו בניו יורק קיימו פגישת חירום בנושא לבנון, אך אין די במילים לבדן כדי לשנות את תכניותיה של ממשלת ישראל. על המנהיגים לנקוט פעולה.