(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי הפרקטיקה של חמאס והג'יהאד האסלאמי לפרסם סרטונים של בני ערובה ישראלים היא סוג של יחס בלתי-אנושי העולה כדי פשע מלחמה.
ב-9 בנובמבר 2023, פרסם הג'יהאד האסלאמי סרטון ששני בני ערובה ישראלים נראים בו, אחד מהם ילד, המבקשים כי ישחררו אותם. זהו הסרטון השלישי מסוג זה שפרסמו הארגונים הפלסטיניים החמושים מאז תפסו יותר מ-240 בני ערובה בדרום ישראל ב-7 באוקטובר.
לדברי עומר שאקר, מנהל תחום ישראל ופלסטין בארגון : Human Rights Watch "חמאס והג'יהאד האסלאמי לא רק מחזיקים שלא כדין אזרחים, ובהם ילדים, כבני ערובה, אלא גם משדרים לכל העולם סרטונים המציגים אותם במצב פגיע ביותר [...] במקום לצלם ילד תחת איומים, על הארגונים לשחרר אותו ללא פגע לידי משפחתו".
החזקתם של בני ערובה כמו גם "הפגיעה האנושה בכבוד הפרט" של המוחזקים הן הפרות חמורות של המשפט ההומניטרי הבינלאומי – דיני המלחמה. במקום למלא את חובתם לאפשר לבני הערובה ליצור קשר עם משפחותיהם, חמאס והג'יהאד האסלאמי מפרסמים הצהרות וידיאו העלולות להיחשב למעשה כפייה.
על חמאס והג'יהאד האסלאמי לשחרר לאלתר וללא תנאים את כל האזרחים המוחזקים במשמורתם ולאפשר למי שעדיין מוחזקים בידיהם לעמוד בקשר עם משפחותיהם אגב שמירה על פרטיותם ולקבל ביקורים מטעם סוכנות הומניטרית חסרת פניות.
בסרטון שפורסם ב-9 בנובמבר, הציג הג'יהאד האסלאמי שני בני ערובה שזוהו כחנה קציר ויגיל יעקב בן ה-13 מניר עוז שבדרום ישראל. הם דיברו בעברית וביקשו מממשלת ישראל להגיע להסכמות כדי להחזירם הביתה. בכלי התקשורת הישראליים צוין כי קציר בת 77. בסרטון צולם יעקב כשהוא מודה ללוחמי הג'יהאד האסלאמי על "ההגנה" עליו.
חמאס פרסם בעבר שני סרטונים דומים, שגם בהם נראים בני ערובה המבקשים לשוב לבתיהם. כמו בסרטון הקודם, שני בני הערובה מתחו ביקורת על מדיניותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ואמרו כי הם זוכים ליחס טוב.
בסרטון שפורסם מייד לפני כן, הופיע גבר רעול פנים שדיבר בערבית, הזכיר את שני בני הערובה ואמר כי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, "פלוגות אל-קודס", מוכנה לשחרר את קציר ויעקב "מסיבות הומניטריות". האיש טען כי המצור הישראלי על רצועת עזה עלול להקשות על הענקת טיפול רפואי לשניים. בכיתוב שפורסם עם הסרטון צוין כי האיש הוא "אבו חמזה", דובר פלוגות אל-קודס. נראה כי הסרטונים הועלו תחילה לחשבון טלגרם הקשור לכאורה לפלוגות אל-קודס. ארגון Human Rights Watch לא הצליח למצוא גרסאות של סרטונים אלה שפורסמו באינטרנט לפני 9 בנובמבר.
בקטע שמע שפורסם בפוסט בפייסבוק, הזדהתה רננה גומא כאימם של יגיל יעקב ואחיו אור בן ה-16 ואמרה כי שני בניה נחטפו מביתם בניר עוז ב-7 באוקטובר. סיפורם של הנערים שנחטפו הוצג בסרט אנימציה קצר שפרסמה גומא בעמוד הפייסבוק שלה.
ב-7 באוקטובר, תקפו חמושים בראשות חמאס את דרום ישראל, טבחו במאות אזרחים ותפסו יותר מ-240 כבני ערובה, כך לפי נתוני הרשויות הישראליות. עם בני הערובה שתפסו חמאס והג'יהאד האסלאמי נמנו ילדים ומבוגרים. מאז שוחררו ארבע בנות ערובה, והצבא הישראלי שחרר בת ערובה חמישית במהלך פעולה קרקעית. נוסף על כך, חמאס מחזיק בניגוד לחוק שני אזרחים ישראלים עם מוגבלות פסיכו-סוציאלית כבני ערובה מאז 2014 ו-2015.
ישראל הגיבה על המתקפה בניתוק אספקת החשמל והמים לרצועה ובמניעת הכנסתם של דלק ומזון וכל סיוע הומניטרי אחר, למעט משלוחים ספורים. צעדים אלה מחריפים את פגיעתו של הסגר שישראל מטילה על הרצועה כבר 16 שנה והם ענישה קולקטיבית, שהיא פשע מלחמה. נוסף על כך, כוחות ישראליים גם תוקפים באינטנסיביות מן האוויר והיבשה ברצועת עזה. לפי הרשויות בעזה, מאז 7 באוקטובר נהרגו ברצועה כמעט 11,000 פלסטינים, ובהם יותר מ-4,000 ילדים. מאז החלו מעשי האיבה, הצהירו חמאס והג'יהאד האסלאמי שיסכימו לשחרר בני ערובה נוספים בתמורה לשחרור אסירים פלסטינים, לרבות כ-2,000 פלסטינים שהרשויות הישראליות מחזיקות במעצר מנהלי ללא משפט או כתב אישום.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב את הארגונים הפלסטיניים החמושים לשחרר לאלתר וללא תנאים את כל האזרחים המוחזקים כבני ערובה.
חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים הציגו לראווה חלק מבני ערובה בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי כשלקחו אותם לרצועה ופרסמו תמונות וסרטונים שלהם. על חמאס לאפשר למוחזקים בידיהם ליצור קשר עם משפחותיהם ישירות או באמצעות מסירת מידע לסוכנות הומניטרית עצמאית כגון הוועד הבינלאומי של הצלב האדום.
סעיף 3 המשותף לארבע אמנות ג'נבה משנת 1949, החל על כל הצדדים לעימות המזוין בישראל ובפלסטין, קובע כי כל מי שמוחזק במשמורתו של צד ללחימה ינהגו בו "תמיד מנהג אנושי". המעשים האסורים המפורטים בסעיף כוללים "פגיעה אנושה בכבוד הפרט, ובייחוד יחס משפיל ומבזה". הפרות של אמנת ג'נבה השלישית נחשבות לפשעי מלחמה.
ברכיבי הפשעים שבית הדין הפלילי הבינלאומי, שסמכות השיפוט שלו חלה על פלסטין, מונה, מוגדרת "פגיעה אנושה בכבוד הפרט" כמעשה ש"העבריין השפיל, ביזה או פגע בדרך אחרת בכבודו של אדם וחומרת ההשפלה, הביזוי או הפגיעה האחרת הייתה כה רבה עד שהוסכם על הכול כי הייתה בגדר פגיעה אנושה בכבוד הפרט". לדברי ארגון Human Rights Watch, חשיפתם הפומבית של בני הערובה במופע הראווה בסרטון היא פגיעה אנושה בכבוד הפרט.
"חטיפה" היא אחת משש ההפרות החמורות של זכויות ילדים שנמנו בהחלטות של מועצת הביטחון של האו"ם.
לדברי שאקר, "משפחות החטופים המוחזקים בעזה משוועות לתקשורת עם יקיריהם [...] על חמאס והג'יהאד האסלאמי לשחרר את האזרחים המוחזקים או לפחות לאפשר להם ליצור קשר עם משפחותיהם אגב שמירה על פרטיותם ועל כבודם האנושי".
