)ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום בתחקיר חדש שהוא מפרסם כי פיפ"א, הפדרציה הבינלאומית לכדורגל, מעניקה חסות למשחקים המתקיימים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית על קרקע שנגזלה מפלסטינים באורח בלתי חוקי. לדברי הארגון, כדי לעמוד במחויבויותיה בתחום זכויות האדם, על פיפ"א לדרוש מההתאחדות לכדורגל בישראל החברה בה, המנהלת עסקים בהתנחלויות ישראליות בלתי חוקיות שהכניסה אליהן נאסרה על פלסטינים, להעביר את כל המשחקים והפעילויות המתקיימים באישור פיפ"א לתוך שטח ישראל.
לדברי שרי בשי, מנהלת תחום ישראל/פלסטין בארגון, "בכך שהיא מקיימת משחקים על אדמה שדודה, פיפ"א מעיבה על יופיו של משחק הכדורגל. לפיפ"א יש הנהגה חדשה, שקיבלה על עצמה השנה מחויבויות לזכויות האדם. על פיפ"א לעשות מעשה, ולהוציא לקבוצות בהתנחלויות כרטיס אדום ולעמוד על כך שההתאחדות לכדורגל בישראל תשחק לפי הכללים".
ארגון Human Rights Watch חקר את המצב במועדוני כדורגל הפועלים במסגרת ההתאחדות לכדורגל בישראל, אולם מקיימים את המשחקים הרשמיים שלהם מחוץ לשטח ישראל, על מגרשים הממוקמים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית, שאותה כבשה ישראל בשנת 1967. ההתנחלויות אינן חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, כיוון שהעברת אוכלוסיית הכוח הכובש לשטח הכבוש מפרה את אמנת ג'נבה הרביעית והיא בגדר פשע מלחמה. ההתנחלויות נבנו על קרקעות שנגזלו מהפלסטינים.
משחקי ההתאחדות לכדורגל בישראל המתקיימים בהתנחלויות כבר מהווים נושא למחלוקת בין פיפ"א לבין ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל. זאת, לאחר שהאחרונה טענה כי ההתאחדות לכדורגל בישראל מפרה את כללי פיפ"א, האוסרים על ארגון החבר בה לקיים תחרויות בשטחו של ארגון חבר אחר ללא רשותו של האחרון. ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל חברה בפיפ"א מאז שנת 1998 והגדה המערבית ורצועת עזה, המוכרות בזירה הבינלאומית כשטח פלסטיני כבוש או כפלסטין, נחשבות לשטח הפעילות שלה. ההתאחדות לכדורגל בישראל, החברה גם היא בפיפ"א, אמרה כי על פיפ"א להתיר לה להמשיך ולקיים משחקים בהתנחלויות ולא לנקוט שום עמדה בסוגיית מעמדה של הגדה המערבית. הצבא הישראלי שולט בגדה המערבית כשטח הנתון לתפיסה לוחמתית זמנית, והקהילה הבינלאומית רואה בו שטח כבוש. אולם, ממשלת ישראל מחזיקה, לבדה כמעט, בעמדה לפיה הגדה המערבית היא "שטח שנוי במחלוקת".
בשנה שעברה הקימה פיפ"א ועדת מעקב כדי ליישב את המחלוקת, הוועדה אומרת כי תגיש את המלצותיה למועצת פיפ"א הצפויה להתכנס בציריך ב-13 באוקטובר.
אולם, מהתחקיר של ארגון Human Rights Watch עולה כי אין המדובר רק במחלוקת בין ארגוני כדורגל לאומיים בנוגע לפרשנות הראויה של כללי פיפ"א. אם תתיר פיפ"א קיום משחקים בתוך התנחלויות, היא תקיים בכך פעילות עסקית התומכת בהתנחלויות הישראליות, בניגוד למחויבויות שאישרה לאחרונה בתחום זכויות האדם. דו"ח מחודש אפריל 2016 שהזמינה פיפ"א ואשר נכתב על-ידי ג'ון ראג'י, מחבר העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, מתווה את האחריות המוטלת על עסקים וכולל המלצות ספציפיות לפיהן על פיפ"א ליישם עקרונות מנחים אלה בכל פעילויותיה. ג'אני אינפנטינו, שנבחר לאחרונה לנשיא פיפ"א, התחייב עם כניסתו לתפקיד להרחיק את פיפ"א מסקנדלים בתחום זכויות האדם ומשחיתויות דוגמת אלה שבהם הייתה מעורבת בשנים האחרונות, כדי שהאוהדים והשחקנים יוכלו להתמקד ב"יופיו של משחק הכדורגל", כלשונו.
ארגון Human Rights Watch ביקש את תגובתן של פיפ"א ושל ההתאחדות הישראלית בארגון, וכן של הארגון האזורי האירופי. מפיפ"א נמסר כי תגיב במועד מאוחר יותר ואופ"א בחרה שלא להגיב. ההתאחדות לכדורגל בישראל שלחה תגובה ביום 23 בספטבמר 2016. ארגון Human Rights Watch גם שלח תקציר של הדו"ח לאנשים העומדים בראש המועדונים בהתנחלויות, והזמין אותם להגיב, וגורמים רשמיים בארבעה מהמועדונים עשו כן.
ארגון Human Rights Watch כבר תיעד כיצד עסקים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית תורמים להפרות חמורות של זכויות האדם ושל המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומרוויחים מהן: עסקים אלה ממוקמים על אדמות שנגזלו מפלסטינים באורח בלתי חוקי, הם מנצלים משאבים טבעיים השייכים לפלסטינים אך הוקצו באורח המפלה ישראלים לטובה, והם חלק ממשטר מפלה המעניק זכויות יתר לעסקים ישראליים בה בעת שהוא חוסם פיתוח של מוסדות ותשתיות פלסטיניים בתחום העסקי, החברתי והתרבותי. העברת אוכלוסייתו האזרחית של הכוח הכובש לשטח הכבוש מפרה גם היא את המשפט ההומניטארי הבינלאומי. העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם מחייבים עסקים לכבד לא רק את משפט זכויות האדם הבינלאומי אלא גם את הסטנדרטים של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ארגון Human Rights Watch החיל את אותו ניתוח עצמו על המשחקים שמקיימת ההתאחדות לכדורגל בישראל בהתנחלויות, בחסות פיפ"א.
ראשית, מגרשי הכדורגל בהתנחלויות, לרבות אולם כדורגל (קטרגל) אחד, הוקמו על קרקע שנגזלה באורח בלתי חוקי מפלסטינים, לרוב באמצעות השתלטות על אדמתם של יחידים או של כפרים פלסטיניים, הכרזתה כאדמת מדינה וייעודה לשימוש ישראלי בלעדי. החוק הצבאי בגדה המערבית מגביל את הכניסה להתנחלויות ומתיר אותה לאזרחי המדינה ולתושביה, למחזיקי אשרות כניסה לישראל או לאנשים ממוצא יהודי. 2.5 מיליון תושביה הפלסטינים של הגדה המערבית, להוציא מזרח ירושלים, אינם מורשים להיכנס להתנחלויות, למעט 26,000 עובדים המחזיקים בהיתרים מיוחדים.
שנית, ממסמכים כספיים שבחן ארגון Human Rights Watch עולה שההתאחדות לכדורגל בישראל עוסקת בפעילות עסקית התומכת בהתנחלויות. מועדוני כדורגל בהתנחלויות מספקים משרות חלקיות ופעילויות פנאי למתנחלים, ובכך הופכים את ההתנחלויות לבנות-קיימא יותר, ותומכים במערכת שקיומה מבוסס על הפרות חמורות של זכויות האדם.
שלישית, המועדונים מספקים שירותים לישראלים, אולם אינם מספקים ואינם יכולים לספק שירותים לפלסטינים, שאינם מורשים להיכנס להתנחלויות אלא כעובדים המחזיקים בהיתרים מיוחדים. מסיבה זאת, קבוצות כדורגל הפועלות בהתנחלויות, למשל, זמינות לישראלים בלבד, ופלסטינים תושבי הגדה המערבית אינם רשאים להשתתף בהן – לא לשחק בקבוצות האלו ואפילו לא להגיע כצופים למשחקים. ברוב המקרים, המועדונים מקבלים את רוב מימונם מהעיריות והמועצות האזוריות של ההתנחלויות, המשלמות להם, למעשה, כדי לספק שירותי ספורט ופנאי לישראלים בלבד.
המועדונים חברים בהתאחדות לכדורגל בישראל, שהמודל העסקי שלה, בדומה לזה של פיפ"א, כולל טיפוח הכדורגל במגוון רחב של רמות מיומנות ועל-פני שטח גיאוגרפי נרחב, זאת כדי לקדם כדורגל מקצועי כספורט לאומי ובינלאומי וכסוג של בילוי. המועדונים בהתנחלויות פועלים לגיוס ולהכשרה של קבוצות ישראליות מקצועיות, המספקות הן להתאחדות לכדורגל בישראל והן לפיפ"א הכנסות ממכירת כרטיסים ומזכויות שידור. כמו רוב הקבוצות המשחקות בליגות הנמוכות, הקבוצות של ההתנחלויות אינן מספקות הכנסות במישרין להתאחדות לכדורגל בישראל או לפיפ"א. אולם, קבוצות אלה הן חלק מתעשיית הכדורגל המקצועי, המבוססת על קהילות ברחבי העולם, ואשר הכנסותיה עומדות על 33 מיליארד דולר בשנה ומסייעות בשימור מעמדו של הכדורגל כספורט הפופולרי ביותר בעולם. כמו ההתאחדות לכדורגל בישראל, גם פיפ"א היא ארגון ללא מטרות רווח, אולם, על-פי הדו"ח של ג'ון ראג'י, היא עוסקת בפעילות עסקית נרחבת.
מסמכים כספיים מלמדים על כך שהסכומים שהעבירו בשנים האחרונות פיפ"א ואיגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (אופ"א) להתאחדות לכדורגל בישראל מסתכמים במיליוני שקלים בשנה. זאת, כחלק מיחסי גומלין כספיים שבמסגרתם פיפ"א ואופ"א מרוויחים כספים ממשחקים אזוריים ובינלאומיים שבהם משתתפות קבוצות ישראליות.
במקרה של אחד המועדונים, שפועל בהתנחלות הישראלית גבעת זאב, ההתאחדות לכדורגל בישראל ולפיכך גם פיפ"א מקיימות משחקים במגרש שהכניסה אליו נחסמה בפני בעליו הפלסטינים: שתי משפחות מהעיירה הסמוכה ביתוניא, שאינן יכולות להגיע לאדמתן מאז הקימה ישראל את ההתנחלות בשנת 1977 ואסרה על פלסטינים להיכנס אליה. ראש עיריית ביתוניא, ריבחי דוחא, אמר לארגון Human Rights Watch כי העיירה הפלסטינית איבדה את רוב אדמתה החקלאית עקב צווים צבאיים ישראליים האוסרים על הגישה לאדמות ועקב מכשולים פיזיים שהציב הצבא. לפני יותר מעשור, הקימה ישראל "גדר הפרדה" המנתקת את חלקה הבנוי של ביתוניא משטחים של העיירה עצמה. חלק ניכר מהגדר, לרבות בביתוניא, הוקם בתוך הגדה המערבית הכבושה. חוות דעת מייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק קבעה כי הגדר אינה חוקית וקראה למדינות ש"לא להכיר במצב הבלתי-חוקי שנוצר בעקבות בנייתה של החומה בשטחים הכבושים, ולא לסייע בשימור המצב שנוצר בעקבות זאת".
"אנחנו רוצים לבנות אצטדיון כדי שלילדים שלנו תהיה הזדמנות לשחק ולפתח את הכישורים שלהם באופן מקצועי, אבל איפה נוכל לעשות את זה אם אין לנו קרקע?" שאל דוחא, בהתייחסו למחסור בשטחים פתוחים בביתוניא.
אחד הבעלים הרשומים של הקרקע שעליה הוקם מגרש הכדורגל של גבעת זאב, סלאח א-דין אל-קרט, בן 67, אמר לארגון Human Rights Watch כי הגישה לקרקע נחסמה בפני אביו בשלהי שנות השבעים, כשישראל הקימה את ההתנחלות ואסרה על כניסת פלסטינים. אחיינו של אל-קרט הוא שחקן כדורגל במועדון ביתוניא, הנאלץ להתאמן בעיירה השכנה כיוון שלביתוניא אין מגרש כדורגל העומד בתקנות פיפ"א.
מנהלי המועדונים בהתנחלויות אמרו לארגון Human Rights Watch שהמועדונים מספקים שירות חשוב לקהילותיהם, ובכלל זה מסייעים לילדים מרקע של מצוקה ולאנשים בוגרים להגיע לכושר גופני טוב ולקיים אורח חיים בריא. בן חדד, מנהל מועדון כדורגל עירוני אריאל, אמר לארגון Human Rights Watch שהמועדון שלו מספק פעילות פנאי בטוחה לילדים בקהילה, לרבות כאלה הבאים מרקע משפחתי ו/או חברתי-כלכלי קשה.
ארגון Human Rights Watch אינו חולק על כך שהמועדונים בהתנחלויות מספקים שירות לקהילותיהם. עם זאת, לדברי הארגון, בכך שהם מציעים פעילויות אלה בהתנחלויות לישראלים אך לא לפלסטינים, ועושים זאת על קרקע שהרשויות הישראליות גזלו באורח בלתי חוקי מפלסטינים, האנשים העומדים בראש מועדונים אלה, יהיו כוונותיהם טובות ככל שיהיו, תורמים להפרות חמורות של זכויות האדם. לדברי ארגון Human Rights Watch, ללא קשר למחלוקת הפוליטית המתמשכת בנוגע לגורל ההתנחלויות ומועדוני הכדורגל שלהן, מתן חסות למשחקים בהתנחלויות עומד בניגוד להתחייבות שחידשה פיפ"א לאחרונה, לכבד את זכויות האדם בפעילויותיה העסקיות. לדברי הארגון, הטענה המועלית לעיתים כי חלק מההתנחלויות יסופחו בעתיד לישראל ולפיכך יש להתיר להן לפרוח, היא לא רק ספקולטיבית, אלא גם מתעלמת מההפרות החמורות של זכויות האדם המגולמות בקיום ההתנחלויות ואשר נגרמות על-ידן כיום.
לדברי בשי, "ללא קשר להחלטות פוליטיות העשויות להתקבל בעתיד באשר להתנחלויות, ברגע זה הן מייצגות הפרות חמורות של זכויות האדם וממשיכות לתרום להפרות כאלה. לבעיה זו יש פתרון אחד: על פיפ"א להורות למועדונים של ההתאחדות לכדורגל בישראל להתאמן ולשחק ככל שירצו – אבל רק בתוך ישראל".
מתודולוגיה
ארגון Human Rights Watch קיים ראיונות טלפוניים עם גורמים רשמיים בכל ששת המועדונים בהתנחלויות. הארגון בחן מסמכים כספיים, פרוטוקולים ומסמכי הקמה של המועדונים בהתנחלויות ושל ההתאחדות לכדורגל בישראל, שהתקבלו מרשם העמותות הישראלי ומההתאחדות לכדורגל בישראל, פרוטוקולים של ישיבות של עיריות ומועצות מקומיות של התנחלויות ופרסומי יחצנות של ההתנחלויות.
ארגון Human Rights Watch ראיין בעלי אדמות וגורמים רשמיים בעיירה הפלסטינית ביתוניא, לרבות ראש העירייה. ביתוניא איבדה חלק ניכר מאדמותיה החקלאיות לטובת ההתנחלות גבעת זאב ומחנה צבאי ישראלי סמוך. כמו כן בחן הארגון מפות שסופקו על-ידי המנהל האזרחי הישראלי, שהוא זרוע של הצבא הישראלי, לארגון הישראלי הלא ממשלתי כרם נבות, העוסק במחקר, והשווה אותן לתצלומי אוויר, שהתקבלו גם הם מכרם נבות, למפות ולמסמכי קרקע במשרד לשלטון מקומי בממשלה הפלסטינית ובמשרד לרישום קרקעות בעיריית ביתוניא.
ארגון Human Rights Watch בחן גם מסמכים משפטיים הקשורים לרישום הקרקע שעליה הוקם מגרש הכדורגל בגבעת זאב, לרבות מעמדה ברישומי המקרקעין של המנהל האזרחי. נציגת הארגון נכחה באירוע פתיחת העונה של מועדון באריאל וביקר במגרש הכדורגל בגבעת זאב ובמרכז הקהילתי בקריית ארבע המשמש ככתובתו הרשומה של מועדון עירוני אליצור יהודה. הארגון שלח בקשות למידע ולהערות לפיפ"א, לאופ"א ולהתאחדות לכדורגל בישראל.
ארגון Human Rights Watch שלח גם תקציר של תוכן פרסום זה לפיפ"א, לאופ"א, להתאחדות לכדורגל בישראל ולמועדוני הכדורגל בהתנחלויות, הזמין אותם לשלוח תגובות שייכללו בפרסום זה והכניס תיקונים בנוסח הפרסום בהתאם למידע נוסף שסיפקו.
פעילות עסקית בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית
מאז כבשה את הגדה המערבית בשנת 1967, ישראל העבירה אזרחים ישראלים ל-137 התנחלויות בגדה המערבית, לרבות במזרח ירושלים, שבהן חיים כיום יותר מחצי מיליון מתנחלים. ההתנחלויות כשלעצמן אינן חוקיות על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, האוסר על הכוח הכובש להעביר את אזרחיו לתוך השטח הכבוש ומתיר לו להשתמש בקרקעות השטח הכבוש רק לצרכים צבאיים ולטובת האוכלוסייה המקומית. התובעת בבית הדין הפלילי הבינלאומי עורכת בימים אלה בדיקה מקדמית לגבי פשעי מלחמה שאפשר שבוצעו בפלסטין, לרבות הקמת ההתנחלויות והרחבתן.
ההתנחלויות הישראליות הן חלק בלתי נפרד ממדיניות ישראלית המנשלת פלסטינים ומפלה אותם לרעה. קיומן והרחבתן תלויים בהשתלטות הבלתי חוקית של ישראל על אדמות ומשאבים פלסטיניים ובמערכת הכפולה של חוקים, כללים ושירותים שישראל מחילה על שטחי הגדה המערבית שנמצאים בשליטתה המלאה. מערכת זו מעודדת את צמיחתן של ההתנחלויות ובה בעת מפלה פלסטינים לרעה ופוגעת בהם בכך שהיא עוקרת אותם בכפייה מאדמותיהם, מונעת מהם היתרים לבנות ולהפעיל עסקים ומגבילה את חופש התנועה שלהם בתוך הגדה המערבית.
דו"ח שפרסם ארגון Human Rights Watch בחודש ינואר 2016 מנתח את הפעילויות העסקיות התומכות בהתנחלויות, משמרות את קיומן ומסייעות להרחבתן, לאור העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם. הדו"ח מתעד כיצד עסקים המנהלים עסקים בהתנחלויות ועם התנחלויות תורמים למערכת הפוגענית של ההתנחלויות ומאפשרים אותה. זאת בין היתר באמצעות סיוע במימון, בפיתוח ובשיווק התנחלויות; בנייה של נכסי התנחלויות על קרקע שעליה השתלטה ישראל באופן בלתי חוקי; וסיוע בהפיכת ההתנחלויות לבנות קיימא באמצעות אספקת שירותים ומשרות ותשלום מסים.
ארגון Human Rights Watch קורא לעסקים להפסיק כל פעילות הקשורה להתנחלויות. עליהם להפסיק לשבת בהתנחלויות או לבצע פעילויות בתוכן. כמו כן עליהם להפסיק לממן או לתפעל התנחלויות או פעילות ותשתית הקשורות להתנחלויות, או לתמוך בהן בדרך אחרת, ובכלל זה באמצעות התקשרות חוזית לרכישת סחורות או תוצרים חקלאיים המיוצרים בהתנחלויות.
ההתאחדות לכדורגל בישראל, אופ"א ופיפ"א
ההתאחדות לכדורגל בישראל חברה בפיפ"א מאז שנת 1929. בנוסף היא חברה באיגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (אופ"א). ההתאחדות היא עמותה והכנסותיה בשנת 2014 הסתכמו ב-85 מיליון ש"ח, רובם מממשלת ישראל (באמצעות מפעל הפיס), ממכירת כרטיסים ומזכויות שידור, ומהעברות כספים מפיפ"א ומאופ"א עבור ארגון משחקים ופיתוח תשתיות. במסמכי ההתאחדות לכדורגל בישראל נרשמו 1,076 מועסקים בתשלום בשנת 2013. הוצאותיה של ההתאחדות כללו, בנוסף על תשלום משכורות, תמיכה במועדונים ישראליים וארגון תחרויות, הכשרת שופטים והעסקתם, תחזוקת האצטדיון הלאומי וקידום תעשיית הכדורגל. ההתאחדות מספקת מימון למועדוני כדורגל ישראליים ואף מרוויחה דרכם כסף באמצעות מכירת כרטיסים וזכויות שידור למשחקים שבהם הם משתתפים.
כמו כן ישנם יחסי גומלין כספיים ואחרים בין ההתאחדות לכדורגל בישראל לבין פיפ"א ואופ"א: ההתאחדות מקבלת כספים הן מפיפ"א והן מאופ"א עבור פרויקטים לפיתוח תעשיית הכדורגל בישראל, וכן כתשלום עבור משחקים שהתקיימו ברמה האזורית והבינלאומית. פעילויות ההתאחדות אף מספקות הכנסה לפיפ"א ולאיגוד האירופי, המקבלים הכנסות ממכירת כרטיסים וזכויות שידור למשחקים שבהם משתתפות קבוצות ישראליות, ברמה האירופית והבינלאומית. על-פי הדו"חות הכספיים שלה, ההתאחדות לכדורגל בישראל קיבלה בשנת 2012 יותר משמונה מיליון ש"ח מאופ"א וכמעט מיליון ש"ח מפיפ"א, ובהסכם שנחתם בשנת 2010 התחייב אופ"א לשלם להתאחדות 13 מיליון אירו עבור פיתוח הכדורגל הישראלי, על-פני תקופה של ארבע שנים.
כל התחרויות שבהן משתתפות קבוצות החברות בהתאחדות לכדורגל בישראל מתקיימות בחסות פיפ"א ואופ"א וכפופות לחוקיהן, אפילו כאשר מדובר במשחקים מקומיים בין שתי קבוצות ישראליות. כדי לשפר את מגרשי הכדורגל שבהם משחקות הקבוצות בהתנחלויות, למשל, מיישמים בעלי תפקידים בהתאחדות כללים של פיפ"א. זאת על-מנת לאשר שהמגרשים עומדים בסטנדרטים שלה ויכולים לפיכך לשמש במסגרת הליגה הישראלית, שהמשחקים המתקיימים בה קובעים את הזכאות להשתתפות בתחרויות אזוריות ובינלאומיות. שופטי ההתאחדות, השופטים במשחקים המתקיימים בישראל או בהתנחלויות, מחילים את חוקי אופ"א ופיפ"א.
המועדונים בהתנחלויות ועסקי הכדורגל
על-פי תחקיר שערך ארגון Human Rights Watch, קיימים שישה מועדוני כדורגל החברים בהתאחדות הישראלית לכדורגל שמגרשיהם הרשמיים ממוקמים בהתנחלויות ישראליות בגדה המערבית:
- מועדון כדורגל אולמות מכבי אריאל – מפעיל ליד סלפית קבוצת גברים בוגרים המשתתפת בליגה העליונה של כדורגל אולמות. המועדון מפעיל גם קבוצות ילדים בשלוש קבוצות גיל.
- מועדון כדורגל עירוני אריאל - מפעיל באריאל קבוצת גברים בוגרים בליגה ג' וכן קבוצת נוער ושלוש קבוצות ילדים.
- בית"ר גבעת זאב שבי - מפעיל בגבעת זאב, הסמוכה לרמאללה, קבוצת גברים בוגרים בליגה ב'. המועדון מפעיל גם תשע קבוצות נוער וכן קבוצות ילדים.
- בית"ר עירוני מעלה אדומים - מפעיל במעלה אדומים, הסמוכה לירושלים, קבוצת גברים בוגרים בליגה ב'. המועדון מפעיל גם שתי קבוצות נוער ושש קבוצות ילדים.
- הפועל אורנית עירוני - מפעיל באורנית, השוכנת מול ראש העין, מצדו השני של הקו הירוק, קבוצת גברים בוגרים בליגה ג', שתי קבוצות נוער וקבוצת ילדים אחת.
- הפועל בקעת הירדן - מפעיל קבוצת גברים בוגרים בליגה א'. הקבוצה מקיימת משחקים בהתנחלות תומר ומתאמנת בקיבוץ עינת שבתוך ישראל. מגרש הכדורגל בהתנחלות אורנית רשום גם הוא כמגרש רשמי של הקבוצה. המעדון מפעיל גם קבוצת נוער.
בנוסף, מועדון כדורגל ישראלי שביעי, הפועל קטמון ירושלים, ששני המגרשים העיקריים שלו נמצאים במערב ירושלים, מקיים גם הוא חלק מהמשחקים שהוא מארח בהתנחלות מעלה אדומים.
שני מועדונים נוספים מקיימים את המשחקים שלהם בתוך ישראל אבל משרדיהם, המופיעים ככתובתם הרשמית למכתבים, נמצאים בהתנחלויות: הפועל ירושלים משחק בירושלים אולם כתובת המשרד שלו היא בהתנחלות גבע בנימין, ליד רמאללה, ככל הנראה בבית מייסד העמותה שמנהלת את המועדון; מועדון עירוני אליצור יהודה משחק בבאר שבע, אולם כתובתו הרשומה היא מתנ"ס בהתנחלות קריית ארבע שליד חברון.
ששת המועדונים שבהתנחלויות משחקים בשלוש הליגות הנמוכות מתוך חמש הליגות של הכדורגל הישראלי (א', ב' ו-ג'), ונחשבים למקצועניים-למחצה. מועדונים בליגה א' וב' משלמים לשחקנים בוגרים משכורת צנועה על משרה חלקית עבור העונה, בעוד מועדונים בליגה ג' משלמים למאמנים אך אינם משלמים לרוב השחקנים. כל אחד מהמועדונים מפעיל קבוצת גברים בוגרים וקבוצות ילדים ו/או נוער. למועדונים יש קשר הדוק לעיריות ולמועצות המקומיות של ההתנחלויות: רובם מקבלים מההתנחלויות תמיכה כספית משמעותית ושימוש בחינם במגרשי הכדורגל. הרשויות המקומיות מפרסמות את פעילויותיהם ולפחות באחד המקרים, מגדירות אותן כשירות שהן מספקות לתושבים. הכנסות המועדונים כוללות מימון המתקבל מהעיריות והמועצות המקומיות של ההתנחלויות, מההתאחדות לכדורגל בישראל וממפעל הפיס, וכן שכר לימוד שמשלמים ילדים המשתתפים בקבוצות ובקייטנות ותרומות "שווה כסף" מעסקים מקומיים. הוצאותיהם כוללות משכורות המשולמות למאמנים ולחלק מהשחקנים, תחבורה וציוד. המועדונים מנוהלים בידי עמותות ללא מטרת רווח, שנוסדו לצורך כך, בדומה לרוב מועדוני הכדורגל המקצועניים למחצה בישראל. במקרים מסוימים, העמותות המפעילות מועדוני כדורגל שואפות לקדם את ההתנחלויות באמצעות מתן שירותי פנאי, כדי למשוך אליהן מבקרים ותושבים חדשים, דבר התורם להעברת אזרחים ישראלים נוספים לגדה המערבית.
העמותה המפעילה את מועדון כדורגל עירוני אריאל מציינת, לדוגמה, כאחת ממטרותיה "יצירת שיתופי פעולה אזוריים בתחום הכדורגל תוך הרחבת הפעילות בענף זה בעיר אריאל על מנת שתשמש כאבן שואבת ובירת כדורגל אזורית." דוד לחיאני, ראש המועצה האזורית של ההתנחלויות בבקעת הירדן, אמר לאתר החדשות Ynet כי בכל הנוגע לקבוצות בבקעת הירדן, "ההזדמנות היא גם שקבוצות אחרות יבואו ויראו ויתוודעו לבקעת הירדן, ייהנו מהיופי שלה... אנחנו כולנו מצפים לזה בכיליון עיניים, לקח לנו שנים רבות להגיע למעמד הזה".
למעט מועדון אורנית ומועדון כדורגל אולמות אריאל, הקבוצות זוכות למימון רב מההתנחלויות שבהן הן משחקות, ומנצלות תקציבים שיועדו למתן מתקני ספורט ופנאי לתושבים. המועצה המקומית גבעת זאב, לדוגמה, תיארה את מועדון הכדורגל כ"שירות שאנו מעניקים לתושבים". בישיבה שהתקיימה בחודש דצמבר 2015 אישרה המועצה מענק בסך 426 אלף ש"ח למועדון גבעת זאב. נראה כי סכום זה מגיע לכמחצית מההוצאות השנתיות הרגילות של המועדון. לפי הדו"חות הכספיים לשנת 2014 של מועדון עירוני אריאל, עיריית אריאל מספקת 66% מהמימון שלו. על-פי הסכם משנת 2011, עיריית מעלה אדומים מספקת 60% מעלויות קבוצת הגברים הבוגרים, שהיא חלק ממועדון שהעסיק, בשנת 2014, 47 אנשים במשרות חלקיות. במקרה של מועדון בקעת הירדן, המועצה האזורית משלמת 72% מהעלויות, הכוללות משכורות ל-13 מועסקים במשרה חלקית, לפי מסמכים כספיים משנת 2014. בנוסף לארגון משחקים לבוגרים להנאתם של צופים (או אוהדים) מקומיים ומבקרים, המועדון מספק לילדים קבוצות כדורגל וקייטנות כדורגל בתשלום.
אולם בשל האפליה הטבועה בהתנחלויות הישראליות, למועדונים אין ברירה אלא לספק שירותים אלה באורח מפלה. הצבא הישראלי אינו מתיר לפלסטינים להיכנס להתנחלויות, שאותן הוא מגדיר כשטח צבאי סגור, זאת למעט עובדים הנדרשים להצטייד בהיתרים מיוחדים. לפיכך, שחקנים ישראלים רשאים להיכנס להתנחלויות כדי להתאמן ולשחק, בעוד פלסטינים מהגדה המערבית אינם מורשים לעשות כן. צופים ישראלים רשאים להגיע למשחקים, בעוד צופים פלסטינים אינם מורשים להיכנס. ילדים ישראלים רשאים לשחק בקבוצות הנוער או להשתתף בקייטנות כדורגל, בעוד ילדים פלסטינים אינם מורשים לעשות זאת.
בנוסף, מועדונים אלה מספקים במהלך העונה משרות חלקיות למקצת מתושבי ההתנחלויות, ובכך הופכים אותן למקומות מגורים מושכים יותר, באמצעות אספקת הכנסה משלימה קרוב לבית. המועדונים מעלה אדומים, גבעת זאב ובקעת הירדן משלמים לשחקניהם סכומים השווים בערכם למשכורות עבור משרות חלקיות (המועדונים מפרטים את שכרם של השחקנים בעלי המשכורות הגבוהות ביותר, שהתשלום שהם מקבלים במהלך עונת הכדורגל מגיע לסכום שנתי כולל של בין 12 אלף ל-26 אלף ש"ח). בנוסף, כל המועדונים משלמים שכר למאמניהם. כך עולה מראיונות עם בעלי תפקידים במועדונים ומהמסמכים הכספיים שלהם. השחקנים והמאמנים מגיעים בחלקם מישראל ובחלקם מההתנחלויות.
המועדונים הללו מהווים חלק בלתי נפרד מתעשיית הכדורגל הישראלי, המהווה בתורה חלק בלתי נפרד מתעשיית הכדורגל האירופית והבינלאומית. המועדונים בהתנחלויות אמנם משחקים בליגות הנמוכות, אך מנהלים של כמה מהם אמרו לארגון Human Rights Watch שהיו שחקנים שהצליחו להתקדם ולעבור לשתי הליגות העליונות של הכדורגל הישראלי המקצועי. לפיכך הקבוצות בהתנחלויות מזינות את הליגות הישראליות העליונות, המתחרות באירופה ומחוצה לה. הליגות המקצועניות מתחרות ברמה האזורית והבינלאומית ומספקות הכנסות לפיפ"א, לאופ"א ולהתאחדות לכדורגל בישראל באמצעות מכירת כרטיסים, זכויות שידור ומוצרים מסחריים של הקבוצות. אפילו כאשר הקבוצות משתתפות במשחקים מקומיים בתוך ישראל, הן עושות זאת כחלק מפיפ"א ומאופ"א, ומקדמות בכך את תעשיית הכדורגל המקצועי בתוך ישראל ומחוצה לה. זאת, בין היתר, באמצעות בנייה ושימור של בסיס אוהדים הרוכשים כרטיסים, צופים במשחקים וקונים אביזרים מורשים של קבוצות כדורגל – כולן פעולות המספקות הכנסות לפיפ"א ולאיגוד האירופי.
מְשַׂחֲקִים על אדמה גזולה
המגרשים בהתנחלויות, כמו ההתנחלויות עצמן, בנויים על אדמה שנגזלה שלא כדין מפלסטינים באמצעות מנגנונים שונים של השתלטות. רוב ההתנחלויות שהוקמו לפני 1979 נבנו על אדמות שנתפסו לכאורה לצורך שימוש צבאי, אולם לאחר מכן יועדו לשימוש אזרחי ישראלי, תוך הפרה של דיני הכיבוש. החל משנות השמונים, התנחלויות חדשות הוקמו ברובן על מה שישראל מכנה "אדמות מדינה", ייעוד רחב הכולל גם קרקעות בבעלות פרטית שאת הבעלות עליהן ישראל סיווגה מחדש, בעיקר במהלך שנות השמונים. לפי הרישומים שלה עצמה, ישראל ייעדה שטחי קרקע עצומים -650,000 דונם – בשטח C, החלק בגדה המערבית שבו בנויות ההתנחלויות, כאדמות מדינה, והקצתה 99.3% אחוז מהן לשימוש ישראלי, בעיקר עבור התנחלויות ואינטרסים עסקיים ישראליים, תוך הקצאה של 0.7% בלבד מהן לפלסטינים.
המשפט ההומניטארי הבינלאומי אינו מתיר לישראל להשתמש בקרקעות בגדה המערבית, למעט לצרכים צבאיים ישראליים או לטובת האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית.
מועדוני הכדורגל והעמותות המנהלות אותם, הנדונים בפרסום זה, לא היו מעורבים בהשתלטות על הקרקעות שעליהן הוקמו מגרשי הכדורגל. זאת ועוד, המגרשים אינם נמצאים בבעלות המועדונים, ואלה משתמשים בהם באישור הרשויות המקומיות של ההתנחלויות.
על פי רישומי מערכת מידע גיאוגרפי (GIS) שהמנהל האזרחי הישראלי העביר לידי כרם נבות, ארגון ישראלי לא ממשלתי החוקר את השימוש בקרקע בגדה המערבית, המגרש בגבעת זאב הוקם על אדמה פלסטינית פרטית שהכניסה אליה נחסמה בפני בעליה, והמגרשים באריאל ובאורנית הוקמו על קרקע פלסטינית שישראל סיווגה מחדש כאדמות מדינה אחרי שנת 1967. עם זאת, תצלומי אוויר שארגון כרם נבות קיבל מסוכנות המיפוי של ממשלת ישראל, המרכז למיפוי ישראל, מראים כי הקרקע שעליה בנויים המגרשים באריאל ובאורנית הייתה מעובדת לפחות בחלקה לפני הקמת ההתנחלויות. עיבוד האדמה מצביע על כך שייתכן שקרקע זו הייתה גם היא בבעלות פלסטינית פרטית, מכוח משטר המקרקעין התקף בגדה המערבית מאז ימי האימפריה העות'מאנית, המוכר עדיין רשמית על-ידי ישראל, ואשר מעניק זכויות בקרקע למי שמעבדים אותה ברציפות. הסימנים לעיבוד הקרקע כוללים סיקול אבנים והקמת גדרות אבן וטרסות, העולים בקנה אחד עם שיטות החקלאות הנהוגות באזור.
הקרקע שעליה משחקת קבוצת בקעת הירדן נרשמה כאדמת מדינה לפני הכיבוש הישראלי של 1967 ומגרש הכדורגל במעלה אדומים הופקע על-ידי הרשויות הירדניות לפני הכיבוש הישראלי. כלומר, מגרשים אלה היו בשליטת הרשויות עוד לפני הכיבוש הישראלי. אולם, על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ניתן להשתמש בקרקעות אלה רק לצרכים צבאיים ישראליים או לטובת פלסטינים.
לסיכום, הניתוח של ארגון Human Rights Watch את רשומות המנהל האזרחי הישראלי והמרכז למיפוי ישראל שקיבל ארגון כרם נבות, מלמד שהמעמד של המגרשים שבהם מתקיימים המשחקים של המועדונים בהתנחלויות הוא כדלקמן:
- המגרשים באריאל ובאורנית: קרקע שייתכן שהייתה בבעלות פרטית (בעלות פלסטינית) שהרשויות הישראליות הכריזו עליה "אדמת מדינה". זאת על אף שתצלומי אוויר מלמדים כי קודם להכרזה כ"אדמת מדינה" הקרקע הייתה מעובדת, דבר המעיד על כך שייתכן שהייתה בבעלות פרטית. הרשויות הישראליות ייעדו אותה לשימוש אזרחי ישראלי בלעדי.
- המגרש במעלה אדומים: הופקע בשנת 1966 על-ידי הרשויות הירדניות אולם כיום הוא מוקצה באופן בלעדי לשימוש אזרחי ישראלי.
- המגרש בגבעת זאב: קרקע בבעלות פרטית (בעלות פלסטינית) שנלקחה ללא רשות והכניסה אליה נחסמה בפני בעליה לאחר שהרשויות הישראליות הקימו את גבעת זאב ומנעו מפלסטינים להיכנס אליה למעט כעובדים הנזקקים להיתרים מיוחדים. מיועדת באופן בלעדי לשימוש אזרחי ישראלי.
- המגרש בבקעת הירדן: אדמת מדינה שנרשמה ככזו לפני הכיבוש הישראלי בשנת 1967, אך מיועדות כעת באופן בלעדי לשימוש אזרחי ישראלי.
על אף ההבדלים במעמדם של המגרשים השונים, כולם הוקמו על קרקע שעליה השתלטו הרשויות הישראליות ככלל הנראה תוך הפרה של המשפט הבינלאומי.
ברשומות המשרד לשלטון מקומי של הרשות הפלסטינית ועיריית ביתוניא, עיירה פלסטינית השוכנת ליד רמאללה, מצוינים שמותיהן של שתי משפחות כבעלים של חלקת האדמה שעליה הוקם מגרש הכדורגל גבעת זאב. אחת משתי המשפחות ביקשה שלא לנקוב בשמה. המשפחה השנייה היא משפחת אל-קרט, הרשומה כבעלים של רוב הקרקע. על-פי רשומות ישראליות רשמיות שסיפק לארגון Human Rights Watch סלאח א-דין אל-קרט, גם המנהל האזרחי הישראלי מציין את בני משפחת אל-קרט כבעלים המשוערים של הקרקע. מכיוון שהמנהל האזרחי הישראלי שומר על סודיות בכל הנוגע לרשומות הבעלות על קרקע ומוסר מסמכים כאלה רק למי שמציגים ראיות לכך שהקרקע נמצאת בבעלותם באופן מלא או חלקי, לא התאפשר לארגון Human Rights Watch לבקש את הרשומות באופן ישיר.
לדברי אל-קרט, שני גברים פלסטינים מערערים על בעלות משפחתו על הקרקע, בטענה שהקרקע נמכרה להם. ואולם נראה כי המסמכים התומכים בטענה הזו, שאותם בחן ארגון Human Rights Watch, מכילים סתירות משמעותיות. דרור אטקס מארגון כרם נבות אמר לארגון Human Rights Watch כי מכירת קרקעות על בסיס מסמכי בעלות מזויפים נפוצה באזור המקיף את שטחה הבנוי של גבעת זאב, שהפך שומם לאחר שלבעלי הקרקעות לא הייתה עוד אפשרות להגיע אליו ולפקח על הסגות גבול.
במקרה של מגרש הכדורגל של גבעת זאב, הרשויות הישראליות לא הכירו בתביעות המתחרות לבעלות על הקרקע והן ממשיכות לציין את שמה של משפחת אל-קרט כבעלים של רוב המגרש.
אל-קרט אמר לארגון Human Rights Watch כי אביו, שהלך בינתיים לעולמו, ירש מאביו 41 דונם של קרקע בשטח הנמצא היום בתחומה של גבעת זאב. לדבריו, עד לשנות השבעים המאוחרות משפחתו התפרנסה מעיבוד הקרקע. ואולם, לאחר שההתנחלות הוקמה מנעו חיילים מקרוביו גישה לאדמה, שהגישה אליה נחסמה בפני פלסטינים. לדבריו, מההתנחלות לא ביקשו אישור להקים את מגרש הכדורגל על אדמתו. ייעוד הקרקעות לפי רשומות המנהל האזרחי הישראלי אף מלמד על כך שלא שולם שום פיצוי. מתצלומי אוויר עולה כי המגרש נבנה בשלב כלשהו לאחר שנת 1999.
"אנחנו מרגישים כמו זרים", אמר אל-קרט. "אנחנו יכולים לראות את האדמה שלנו, אבל אנחנו לא יכולים להגיע אליה ואנחנו לא יכולים להשתמש בה".
אל-קרט אמר כי אחיינו הוא שחקן במועדון הכדורגל ביתוניא, אבל הוא וחבריו לקבוצה מתאמנים ומשחקים בעיירות פלסטיניות סמוכות, משום שאין מגרש כדורגל ראוי בעיירה ביתוניא, המאוכלסת בצפיפות והחסומה מדרום על-ידי גדר ההפרדה של ישראל.
"את יכולה לתאר לעצמך?", אמר אל-קרט, בהתייחסו אל אחיינו. "לאבא שלו יש מגרש שלם בבעלותו, אצטדיון, ולבן שלו אסור להשתמש בו!".
ראש העיר של ביתוניא, ריבחי דולא, אמר לארגון Human Rights Watch כי ביתוניא איבדה את רוב שטחיה הפתוחים לטובת התנחלויות, כבישים ומתקנים צבאיים ישראליים. כיום הקרקע איננה נגישה, והיא נמצאת מאחורי גדר ההפרדה שישראל הקימה בין ביתוניא לגבעת זאב.
"אין לנו שום קרקע בשביל לבנות מגרש כדורגל ראוי", אמר דולא. "אין לנו לאן להתפתח או לצמוח".
נקודת המבט של המועדונים
ארגון Human Rights Watch שוחח עם הבעלים או המנהלים של ששת מועדוני הכדורגל בהתנחלויות, המפעילים כולם את המועדונים בהתנדבות, ובמקרים מסוימים אף תורמים מכספם כדי שהמועדונים ימשיכו לפעול. הם תיארו כיצד הקימו את המועדונים מתוך רצון לספק שירות לקהילותיהם, לעודד ערכים של עבודת צוות, משחק הוגן ואורח חיים בריא, ובכדי לספק פעילות פנאי בטוחה לילדים ובני נוער העלולים להיות בסיכון בלעדיה.
שי ברנטל, מנהל מועדון כדורגל עירוני אריאל, אמר לארגון Human Rights Watch: "המועדון זה פרויקט שהוא מפעל חיים בשבילי. בשביל הילדים זה תרבות שעות הפנאי. ילדים שאחרת היו מסתובבים ברחובות, והכדורגל בשבילם הוא עוגן, מקום לשעות הפנאי. בשביל חלק מהם זה הגשמת חלום, לשחק בקבוצה תחרותית... לתושבים אחרים זה כיף - לראות משחק ביום שישי, להיות צופים, ליהנות מכדורגל".
ברנטל אמר שבקייטנה שמפעיל המועדון שלו בקיץ לומדים הילדים ערכים של סובלנות, ושהוא אפילו רצה שילדים מכפר פלסטיני סמוך ישתתפו. לדבריו, התכנית לא יצאה לפועל כי הוא הניח שהילדים לא יוכלו לקבל היתרים מהצבא הישראלי וכי הם יהיו נתונים ללחץ מצד הרשות הפלסטינית שלא להשתתף.
מתחקיר של ארגון Human Rights Watch עולה כי בנוסף לששת מועדוני ההתאחדות המשחקים את משחקי הבית שלהם בהתנחלויות, לפחות 26 התנחלויות נוספות מארגנות קבוצות כדורגל כפעילות לשעות הפנאי, לרבות לילדים, שלא תחת חסותה של ההתאחדות, ו-17 התנחלויות אחרות מפרסמות כי יש בהן מתקני כדורגל שאינם קשורים להתאחדות, לשימוש התושבים. עם זאת, מנהלי המועדונים בהתנחלויות וכמה הורים שעמם שוחח ארגון Human Rights Watch באירוע פתיחת העונה באריאל ב-5 באוגוסט 2016, אמרו שההשתייכות לפיפ"א העלתה את רמת המועדונים והעניקה לשחקנים הזדמנות להתקדם לליגות הגבוהות יותר.
כנשאל בנוגע לבעלות על מגרש הכדורגל, אמר גבי פרץ, מייסד מועדון הכדורגל גבעת זאב, לארגון Human Rights Watch כי לא ידוע לו על טענות לפיהן השטח נגזל מבעלי קרקע פלסטינים, וכי הוא קיבל אישור מרשויות ההתנחלות להשתמש בו. לדבריו, "המגרש הזה מעובד כבר 20 שנים על ידי העמותה (של מועדון הכדורגל) ... הוא נבנה ואושר כמגרש (כדורגל)".
תגובותיהן של הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ”א), איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (אופ"א) וההתאחדות לכדורגל בישראל
בשנים האחרונות הכירה פיפ"א בצורך לנקוט צעדים למימוש אחריותה בתחום זכויות האדם על-פי העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם. בדו"ח מחודש אפריל 2016 שהזמינה פיפ"א ואשר נכתב על-ידי ג'ון ראג'י, מחברם של העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם, פורטו המלצות לגבי הדרכים שבהן כולה פיפ"א ליישם את העקרונות במסגרת פעילותה. פיפ"א היא אגודה שלא למטרת רווח הרשומה בשוויץ, המארגנת, במישרין ובעקיפין, פעילויות כדורגל מקצועיות, והכנסותיה השנתיות מוערכות, על-פי הדו"ח של ראג'י, בכ-33 מיליארד דולר אמריקאי. ראג'י כתב כי "הפעילויות המסחריות המשמעותיות, בקנה מידה עולמי" שמקיימת פיפ"א הופכת את העקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם לסטנדרט הרלוונטי שאליו יש להתייחס. נשיא פיפ"א אינפנטינו קידם בברכהאת הדו"ח, ואמר כי "פיפ"א מחויבת להשתמש בהשפעה שלה כדי להבטיח את כיבוד זכויות האדם".
ארגון Human Rights Watch כתב לפיפ"א ב-30 באוגוסט 2016 וביקש מידע, בין היתר לגבי המדיניות הרלוונטית לעקרונות המנחים של האו"ם בדבר עסקים וזכויות האדם ולמועדונים בהתנחלויות. אנדריאס גראף, שמונה לאחרונה לשמש כמנהל זכויות האדם בפיפ"א, אמר לארגון Human Rights Watch כי פיפ"א לא תוכל להגיב עד למועד הפרסום אבל תשתדל להשיב במועד מאוחר יותר. ב-31 באוגוסט כתב ארגון Human Rights Watch גם לסגן נשיא אופ"א מייקל ואן פראג, שאמר כי לא יוכל להגיב לפני הבחירות באופ"א באמצע ספטמבר. בתגובה למכתב ששלח לארגון Human Rights Watch ב-28 באוגוסט בנוגע לעמדתו בדבר יישום העקרונות המנחים של האו"ם על-ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, היועץ המשפטי של ההתאחדות לכדורגל בישראל, אפרים ברק, שהוא גם חבר ועדת המעקב שהוקמה לבחינת סוגיית המועדונים בהתנחלויות, שלח מכתב ב-23 בספטמבר 2016. ברק כתב כי במדיניות של פיפ"א בנוגע לזכויות אדם הוא לא מצא כל תמיכה לטענותיו של ארגון Human Rights Watch בנוגע למשחקים שמתקיימים בהתנחלויות. כך כתב:
כידוע, ההתאחדות לכדורגל בישראל קיימת ופועלת לטובתו של ענף הכדורגל. זה עניינה ותו לא. סוגיות פוליטיות אינן "במגרש שלנו".
...פעילות הספורט בכלל, ופעילות הכדורגל בפרט, אמורה לשמש, בין היתר, כאמצעי לקידום יחסי שלום ושכנות טובה בין אנשים ובין עמים ...הפעילות של ספורטאים ישראלים בני כל הדתות ובני כל המגזרים בהתאחדות, לרבות בנבחרות הלאומיות של ישראל, הייתה תמיד מקור לגאווה ודוגמה מובילה לאחווה ויחסי שכנות טובה.
בעניין זה איננו רואים כל הבדל בין כל קבוצות הכדורגל הישראלית הפועלות במסגרת ההתאחדות, שבהן משחקים ביחד באחווה ובשיתוף פעולה מלא שחקנים בני לאומים שונים ובני כל הדתות, ללא קשר למקום פעילותם של המודעונים. הוא הדין במועדונים שנמצאים במקומות, אשר על פי הסכמים קיימים ותפקים בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, מצויים באזורים שמעמדם הסופי אמור להיות מוכרע במשא ומתן בין הצדיים, ומצויים כיום תחת סמכותה של מדינת ישראל.
בנוסף, ארגון Human Rights Watch שלח טיוטה של תוכן פרסום זה להתאחדות לכדורגל בישראל, לפיפ"א ולמנהלים או המארגנים של כל ששת המועדונים המשחקים בהתנחלויות וביקש את תגובתם.
נורמן גולדשטיין, מייסד מועדון כדורגל אולמות מכבי אריאל, מסר בתגובה:
מיהו כאן הכובש? הרי בכל ספרי ההיסטוריה כתוב "תקופת הכיבוש הערבי". כלומר, הערבים הם אלה שכבשו! צרפתים באים מצרפת, אנגלים באים מאנגליה, רוסים באים מרוסיה, יהודים באים מיהודה ועם ישראל בא מארץ ישראל, כך הערבים באים ממקום ששמו ערב! כל העמים נקראים על שם מולדתם, ההונגרים באים מהונגריה, וליטאים מליטא, אין אף עם בעולם ששמו אינו כרוך בארץ בא הוא יושב, ולכן הערבים שייכים לערביה, לחצי האי ערב, שם מקומם, זוהי ארצם.
...הרבה קבוצות ערביות (ישראליות) מגיעות למשחקים באריאל. קבוצות פלסטיניות לא שייחות לליגות בישראל, כמו קבוצות צרפתיות לא משחקות בליגה הספרדית.
...שחקנים זרים חייבים לקבל אישור בשביל לשחק, כמו בכל מדינה אחרת.
...מועדון מכבי אריאל לא קיבל שקל מהתאחדות לכדורגל בישראל וגם לא מאף גורם אחר.
שי ברנטל, מנהל מועדון כדורגל עירוני אריאל, מסר בתגובה:
...בחרת להגיע למסקנות שאין כל קשר בין השורה התחתונה לתוכנו.
...
...אין כאן כל "פעילות עסקית"; המועדון התנדבותי, אינו מקבל כל תמיכה מההתאחדות לכדורגל, אלא להיפך - משלם אגרות ומממן את הפעילויות הן מתשלומי הורים, מתרומות, מהון עצמי ומהקצבה צנועה שממומנת ממשלם המיסים המקומי על פי חוק ותקנות משרד הפנים. אחוז ההקצבה כיום הוא קטן מ – 45% ולא כפי שציינת ובכל שנה יהולך ויורד...
....החלופה לאי פעילות ו/ או ה'פיתרון' שהצעתם - הדרת הפעילות מהישוב אל תוככי "הקו הירוק" היא אי קיום פעילות כלל במקרה הטוב - מי יסע 50 ק"מ על מנת לארח קבוצות?! מי בעבור זה לא ישמור שבת?! והתוצאה תהיה השלכת הילדים לרחובות בגין אי תעסוקה והשיעמום עלול לגרום רק לרע.
ב"פתרון" שלכם - שאין קשר בינו לבין מה שרשמת ב"דו"ח" עצמו אתם תגרמו ליתר איבה - ניכור - מדון וריב עם הסביבה והכפרים הפלסטינאים סביב לנו ובזה לא רק שלא תתרמו לשוויון ואחווה אלא למלחמה וסכסוך.
...למיטב ידיעתי, אריאל נבנתה על אדמות נטושות ולא פרטיות.
...לא ציינת ששיתוף הפעולה ביני לבין הקבוצות מהמגזר [ערבים אזרחי ישראל] הוא מצוין. לא ציינת את פעולות מועדון נגד גזענות ואלימות וגם לא ציינת אילו פעולות ממשיות ניסיתי לעשות על מנת לקדם שלום: משחק מול קבוצה פלסטינית; שיתוף 2 שחקנים מוסלמים בקבוצת הבוגרים שלי ועוד.
...עוד יותר מצער הוא להכניס את הילדים והנוער שלי למשוואה זו.
אריה רוקח, מנהל מועדון הפועל אורנית, מסר בתגובה:
הדברים שנכתבו בדו"ח אינם נכונים וחבל שכותביו בחרו להשתלח במועדוני הכדורגל. קרקע עליה קיים המגרש באורנית אינה פרטית ולא הייתה מעובדת. בקבוצת הפועל אורנית משחקים גם שחקנים בני מיעוטים (מכפר קאסם) ששמחים כמונו להיות חלק מהקבוצה. עובדה זו מדברת בעד עצמה. כותבי הדו"ח מוזמנים לראות את שיתוף הפעולה בין ילדי אורנית לילדי כפר קאסם במגרש באורנית. כל ישוב ישראלי באשר הוא רשאי ויכול לקחת חלק בכל פעילות במסגרת שקבעה מדינת ישראל. תושבי היישוב אורנית אינם אזרחים סוג ב. חלפו הזמנים! אנחנו פה על המפה.
גבי פרץ, מייסד המועדון בית"ר גבעת זאב מסר בתגובה:
Human Rights Watch עושה טעות בכך שהם תוקפים את הכדורגל, שבא לאחד בין העמים. אצלי בקבוצה יש ערבים במשך כל השנים, מהצפון, מבית צפפא – זה לא חד-פעמי, כל שנה משחקים ערבים בקבוצה, יש להם כרטיס בהתאחדות והם התקבלו באהבה.
לא התנחלנו על המגרש. קיבלנו אותו לפני עשרים שנה. אני מתעסק בחינוך, כדי שהילדים לא יסתובבו ברחובות. לא אכפת לי אם הם יהודים, ערבים, מגבעת זאב או מירושלים, כולם משחקים אצלי. מי שרוצה לפגוע בקבוצות האלה עושה פשע.
...האם באמת תנועתכם מאמינה שיכולים להפסיק ולמנוע פעילות כלשהי מילדי ישראל שנולדו להורים שאף הם נולדו בגבעת זאב? עד כמה רחוק אתם רוצים להגיע בפגיעה בבני עמכם למען הישג פוליטי כלשהו?
...הניחו לנו לעשות עבודה חינוכית תרבותית וחברתית למען ילדי ישראל, יהודים, עולים מרוסיה ומאתיופיה וכן ערבים מהישובים השכנים לגבעת זאב.
טוקיו סקסוול, יו"ר ועדת המעקב, מסר במכתב מ-18 באוגוסט לארגון בשם יהודים אירופים למען שלום צודק כי הוועדה תציג המלצות לישיבת מועצת פיפ"א באוקטובר, וכי ייתכן שקונגרס פיפ"א, אשר ישיבתו הבאה תתקיים במאי2017 , יצטרך לאשר כל החלטה שתתקבל. קבוצה של 66 חברי הפרלמנט האירופי כתבה לנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו ב-9 בספטמבר, והפצירה בו לדרוש מהמועדונים בהתנחלויות להעביר את מקום מושבם.
המלצות
לדברי ארגון Human Rights Watch, האנשים שהקימו ומפעילים את מועדוני הכדורגל המקצועיים-למחצה בהתנחלויות ישראליות תורמים מזמנם וממשאביהם כדי לספק שירותי פנאי לקהילותיהם. אולם הם עושים את זה במקום הלא נכון. ההתנחלויות מפרות את המשפט ההומניטארי הבינלאומי וקיומן ופעילותן גורמים לקשת של פגיעות בזכויות האדם של פלסטינים בגדה המערבית, שאותן שלא ניתן למתן אלא באמצעות פירוקן.
הפרות אלה כוללות גזל לא חוקי של קרקעות ומשאבים טבעיים והקצאה מפלה שלהם, הגבלות על חופש התנועה והפרות אחרות שתועדו בהרחבה על-ידי ארגון Human Rights Watch וארגונים אחרים. תחרויות הכדורגל בהתנחלויות מספקים שירותים ומשרות חלקיות למתנחלים, ובכך הופכים את ההתנחלויות לבנות-קיימא יותר. בשל ההגבלות המפלות שמטילות הרשויות הישראליות, פעילויות אלה מתנהלות באורח מפלה, המאפשר השתתפות של שחקנים וצופים ישראלים, אך לא פלסטינים. המועדונים מקיימים את פעילויותיהם על קרקעות שעליהן השתלטה ישראל באורח בלתי חוקי והן משמשות למטרה המפרה את האיסור שמטיל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על כוח כובש להעביר את אזרחיו לשטח כבוש. יהיו כוונותיהם של אנשים אלה טובות ככל שיהיו, המועדונים עצמם אינם יכולים "לפתור" את הבעיה – אלא באמצעות העברת פעילויותיהם אל מחוץ להתנחלויות.
לדברי ארגון Human Rights Watch, חברי המועדונים הנדונים יכולים לשחק כדורגל מקצועני-למחצה מבלי לתרום להפרות של זכויות. לשם כך, על המועדונים להעביר את המגרשים הביתיים שלהם, שבהם הם משחקים, אל מחוץ להתנחלויות.
ארגון Human Rights Watch ממליץ כי ההתאחדות לכדורגל בישראל תפסיק לארגן פעילויות כדורגל בהתנחלויות ישראליות. על ששת המועדונים הנדונים להעביר את המשחקים (והמגרשים הרשמיים) שלהם אל תוך שטח ישראל או למצוא עצמם מודרים מהתחרויות והפעילויות של ההתאחדות לכדורגל בישראל. על התאחדות לכדורגל בישראל צריכה לבטל את ההכרה שהעניקה לכל חלקת קרקע בהתנחלות כמגרש או אולם המאושרים על-ידה.
על המועדון השביעי, הפועל קטמון ירושלים, להפסיק לשחק במגרש הכדורגל במעלה אדומים, ועל הפועל ירושלים ועירוני אליצור יהודה להעביר את כתובתם הרשומה לתוך שטח ישראל.
ארגון Human Rights Watch ממליץ שפיפ"א ואופ”א, שכלליהן מסדירים את פעילויות ההתאחדות לכדורגל בישראל, ידרשו מההתאחדות להפסיק לקיים משחקים בהתנחלויות ולהפסיק להתיר שימוש במגרשים ובאולמות בהתנחלויות בתחרויות רשמיות.
ארגון Human Rights Watch ממליץ עוד כי ממשלת ישראל תפנה את ההתנחלויות האזרחיות שלה מהגדה המערבית הכבושה.
