בביתם של פטמה וסאמי עלי-כוסבה במחנה הפליטים קלנדיה הסמוך לעיר רמאללה שבגדה המערבית, תלויה כרזה בה מופיעים פניהם של שלושה צעירים. אלה הם פניהם של שלושה מילדיהם, שנורו למוות בידי חיילים ישראלים, כל אחד מהם בתקרית נפרדת, לאורך 14 שנה.
ב-12 באוגוסט 2001 נורה בנם יאסר, בן ה-11, בידי חייל ישראלי שזהותו אינה ידועה, בעת שעל-פי הטענה יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים. צה"ל חקר את האירוע והגיע למסקנה ש"החייל שביצע את הירי פעל בהתאם להוראות".
ארבעים יום מאוחר יותר נורה סאמר בן ה-15. גם הוא, כך נטען, נורה בעת שיידה אבנים. לדברי ההורים, גם בגין הריגתו לא נענש שום חייל.
לאחר מכן, ב-3 ביולי 2015, ירה חייל ירי קטלני בבנם השלישי של בני הזוג אל-כסבה, מוחמד, בן ה-17. מצלמות אבטחה קלטו חלק מהתקרית, אולם לא את הירי עצמו. בתיעוד נראה מוחמד כשהוא נמלט לאחר שהשליך אבן על הג'יפ שבו נסע הקצין, וניפץ את זגוגיתו. עדי ראייה אמרו לארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם שהקצין, בדרגת אל"מ, ירה במוחמד ממרחק של כעשרה מטרים בעת שהנער נמלט ונראה כי לא נשקפה ממנו כל סכנה מיידית.
ב-10 באפריל 2016 נקבע במסגרת החקירה הצבאית של מותו של מוחמד כי הירי היה חוקי. בהחלטה נאמר כי שלושה קליעים פגעו בגבו של הנער ובצדם של פניו, אולם העובדה שהקצין לא כיוון כראוי את נשקו הוגדרה כ"שגיאה מקצועית".
בדו"ח משנת 1993 ארגון Human Rights Watch מתח ביקורת על הוראות הפתיחה באש של ישראל, המתירות ירי תחמושת חיה לעבר רגליו של חשוד נמלט – אפילו כאשר לא נשקפת ממנו שום סכנה מיידית. כללים אלה, התקפים עד היום, אינם עולים בקנה אחד עם "עקרונות היסוד של האו"ם בעניין השימוש בכוח". עקרונות אלה קובעים ש"שימוש מכוון וקטלני בכלי נשק" מותר רק כאשר "בשום אופן לא ניתן להימנע" מכך "כדי להגן על חיים". ממחקר שערך ארגון Human Rights Watch הן לצורך הדו"ח משנת 1993 והן לאחר מכן עולה כי "חשודים נמלטים" רבים נהרגו בידי חיילים שלא נענשו לאחר מכן על כך ש"לא כיוונו כראוי" את נשקם.
במקרים דומים לאלה של יאסר, סאמר ומוחמד עלי-כוסבה קיימות שתי בעיות: ראשית, ההוראות המתירניות והקשות לאכיפה בכל הנוגע לירי בחשודים נמלטים, ושנית, העובדה שחקירות אלה שעורך הצבא הישראלי מובילות רק לעיתים רחוקות לכך שחיילים יידרשו לתת את הדין בגין ירי קטלני חסר הצדקה. עקרונות האו"ם מחייבים לאפשר לאנשים שנפגעו משימוש בכוח ובכלי נשק גישה להליכי חקירה עצמאיים.
החודש הכריז הארגון הישראלי לזכויות האדם בצלם כי לא יפנה עוד תלונות לחקירה צבאית, והגדיר חקירות כאלה כחלק ממנגנון טיוח.
בתגובה לטיהור שמו של הקצין שהרג את מוחמד, אמר סאמי: "צפינו שזאת תהיה התוצאה. שום דבר לא יוכל להחזיר את הבן שלנו. אשתי מרוסקת. היא לא מסוגלת אפילו לדבר על זה יותר".
