Skip to main content

ללא דיון משמעותי או תרועת חצוצרות, אישרו בסוף החודש שעבר הן ועדת הכספים של הסנאט והן ועדת הדרכים והאמצעים של בית הנבחרים תיקונים בהצעות חוק המנוגדות לחלוטין למדיניות ארוכת שנים של ארה"ב ולמשפט הבינלאומי.

הצעות החוק הזהות כמעט של הסנאט ושל בית הנבחרים, המוכרות שתיהן כהצעות "חוק הרשות לקידום המסחר", נועדו להעניק לנשיא אובאמה ב"מסלול מקוצר" את הסמכות לחתום על שני הסכמי סחר – אחד עם האיחוד האירופי והשני עם 11 ממדינות האוקיינוס השקט. אולם, תיקונים שהוכנסו בשתי ההצעות קושרים כעת את המשא ומתן עם אירופה לסוגיה שונה לחלוטין: הסחר עם ישראל ועם ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית הכבושה.

התיקון שהוכנס בהצעת החוק של בית הנבחרים, שאושר ב-23 באפריל, קובע כי הרתעה מפני פעולות כלכליות "שהמניע להן פוליטי" נגד "ישראל או שטח שבשליטת ישראל" היא "יעד ראשון במעלה במשא ומתן". משמעות הדבר היא שהנשיא מוסמך להשתמש בהשפעתה הכלכלית של ארה"ב כדי להגן לא רק על הסחר עם ישראל – יעד ישן-נושן של ארה"ב – אלא גם על הסחר עם ההתנחלויות הלא חוקיות שלה בגדה המערבית. יום קודם לכן אישרה ועדת הכספים של הסנאט תיקון דומה, אף כי נוסח התיקון לא פורסם. תיקונים אלה יהפכו על-פיהם מדיניות רשמית ארוכת ימים של ארה"ב שלא להגן באורח פעיל על כלכלת ההתנחלויות.

ארה"ב, כמו האיחוד האירופי וכמעט כל אומה אחרת, אינה מכירה בריבונותה של ישראל על הגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים. כל ממשל אמריקאי מאז 1967 התנגד להתנחלויות בשטח זה, המפרות את האיסור הקבוע באמנת ג'נבה הרביעית על העברת אוכלוסיית המדינה הכובשת לשטח הכבוש.

יוזמי התיקונים בהצעות החוק בבית הנבחרים ובסנאט מצהירים כי יוזמתם היא מכה נחרצת לגורמים בחו"ל הקוראים לחרם על ישראל, להימנעות מהשקעות בה ולצעדי ענישה נגדה. הסנטור בנימין קרדין, איש המפלגה הדמוקרטית ממדינת מרילנד, שהיה מיוזמי התיקון, שיבח את מעשה החקיקה כאמצעי למאבק ב"מאמצים המאיימים על קיומה של ישראל". פיטר רוסקם, הרפובליקני שהוביל את היוזמה לתיקון הצעת החוק בבית הנבחרים, הילל באותה הודעה לעיתונות את התיקון כ"ניצחון היסטורי" נגד מסע "הלוחמה הכלכלית" ה"מוקדש באורח בלעדי לדה-לגיטימציה ולבידוד של בת בריתנו ישראל".

אולם, האיחוד האירופי אינו שואף להגביל את הסחר עם ישראל, אלא עם ההתנחלויות הישראליות. הבחנה זו היא מכרעת. מדיניות האיחוד שנגדה יצאו התיקונים מעוגנת במשפט הבינלאומי – ועולה בקנה אחד עם חוקיה הנוכחיים של ארה"ב ועם מדיניותה. כאשר ארה"ב אינה מבחינה בין סחר עם ישראל לבין סחר עם ההתנחלויות הלא חוקיות שלה – ומבקשת להעניש את אירופה על שהיא מנסה להימנע משותפות לפשע עם מיזם בלתי חוקי זה – היא מערערת בכך את יסודות אמנת ג'נבה, פוגעת ללא הצדקה ביחסיה החשובים עם האיחוד האירופי ומזיקה למהימנותה הרעועה כבר היום כמתווכת בין ישראלים לפלסטינים.

האיחוד האירופי אוסר על יבוא תוצרת חקלאית אורגנית מהתנחלויות, כמו-גם תוצרים מן החי כגון מוצרי חלב, ביצים ועופות. זאת, בטענה כי ישראל, שאינה הריבון בשטחים, אינה מוסמכת להנפיק תעודות המעידות על-כך שמדובר במוצרים אורגניים או לקיים פיקוח בריאותי בשטחים אלה. מדינות חברות רבות באיחוד האירופי קוראות לנקיטת אמצעים נוספים שישפיעו על הסחר עם ההתנחלויות: ב-16 באפריל חתמו שרי חוץ מ-16 ממדינות האיחוד האירופי על מכתב התומך בדרישות סימון שיימנעו מישראל להציג תוצרי התנחלויות באופן שקרי כאילו הם "תוצרת ישראל".

למעשה, נראה כי דרישות הסימון שהציעו שרי האיחוד האירופי תואמות את חוקי הסימון של ארה"ב: בחודש שעבר החלה חברה הפועלת בהתנחלות ישראלית לסמן את המוצרים שהיא מוכרת במדינת אורגון כ"מיוצרים בגדה המערבית". זאת בתגובה לתלונה שהוגשה למשרד המשפטים של אורגון מתוקף "חוק פרקטיקת הסחר ההוגן" של המדינה.

במקום להגן על ישראל, תיקוני החקיקה של קרדין ורוסקם ידחפו את הגורמים המנהלים מטעם ארה"ב את המשא ומתן על הסכמי הסחר להטיל את כל כובד משקלה הכלכלי של ארה"ב להגנת התנחלויות שישראל בנתה תוך התעלמות מהמשפט הבינלאומי וממדיניותה ארוכת השנים של ארה"ב. במקום להגן מעשים לא חוקיים אלה, על ארה"ב ללמוד מהדוגמה שהציב האיחוד האירופי וליישם מדיניות משלה כדי להרחיק עצמה מההתנחלויות הישראליות.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.