(רמאללה) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית עצרו לפחות ארבעה סטודנטים בגדה המערבית במהלך ששת החודשים האחרונים, ככל הנראה בשל קשריהם לחמאס או בשל ביקורת פוליטית שהשמיעו. שניים מהסטודטים טוענים כי התעללו בהם בזמן שהיו נתונים במעצר.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "העובדה שכוחות הביטחון מחזיקים בסטודנטים ללא כל סיבה נראית לעין לבד מקשריהם לחמאס או דעותיהם מטרידה ביותר. לפלסטינים צריכה להיות אפשרות להשמיע עמדות פוליטיות ביקורתיות מבלי שיעצרו אותם ויכו אותם".

ב-25 באפריל, אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים עצרו את ג'יהאד סלים, נציגו של ארגון סטודנטים המזוהה עם חמאס באוניברסיטת ביר זית שברמאללה. סלים סיפר לארגוןHuman Rights Watch כי הוא נעצר לאחר שהארגון ניצח בבחירות למועצת הסטודנטים של אוניברסיטת ביר זית ב-22 באפריל. לדבריו, אנשי כוחות הביטחון היכו אותו והחזיקו אותו במעצר למשך 24 שעות.

ב-28 באפריל עצרו אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים את איימן אבו עראם, שהיה נציגו של אותו ארגון סטודנטים בעבר, למשך 24 שעות. כך לדברי עורך-הדין אנס ברר’ותי, המייצג את אבו עראם וסטודנטים אחרים. עורך-הדין ברר’ותי אמר לארגון Human Rights Watch כי כוחות הביטחון חקרו את אבו עראם על קשריו עם חמאס.

סחר פרנסיס, מנהלת הארגון לזכויות האסיר הפלסטיני א-דמיר, מסרה לארגוןHuman Rights Watch כי מאז הבחירות למועצות הסטודנטים שנערכו ב-22 באפריל, כוחות הביטחון הפלסטיניים עצרו או זימנו לחקירה 25 סטודנטים מביר זית ומאוניברסיטאות אחרות.

מוסעב זלום, סטודנט שייצג את חמאס בעימות השנתי שנערך לפני הבחירות אמר לארגון Human Rights Watch ב-30 באפריל שאנשי כוחות הביטחון המסכל הפלסטיני פשטו על ביתו ב-11 בלילה ב-26 באפריל, אך הוא לא היה בבית באותה עת. זלום אמר כי לא זומן לחקירה ולא נעצר, אך הוסיף כי הוא נמנע מלהשתמש בכניסה הראשית לקמפוס וכי אינו לן בביתו.

למקרים אלה קדמו שני מעצרים דומים: בנובמבר 2014 נעצר והוכה איימן מחאריק, סטודנט לעיתונאות באוניברסיטת אל-קודס. נגד מחאריק הוגש כתב אישום בגין פוסטים המבקרים את כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית שפרסם בפייסבוק. ובינואר 2015 נעצר בראא אל-קאדי, סטודנט לתקשורת באוניברסיטת ביר זית שמתח ביקורת על גורם רשמי ברשות הפלסטינית, גם הוא בפייסבוק. מחאריק שוחרר לאחר 30 יום, ואל-קאדי לאחר 13 יום.

בראיון שערך ארגון Human Rights Watch ב-1 במאי עם דובר שירותי הביטחון הפלסטיניים בגדה המערבית, עדנאן א-דמירי, הודה האחרון כי בוצעו מעצרים, אך סירב לומר כמה אנשים נעצרו או לאשר מקרים ספציפיים. א-דמירי הכחיש את הטענה כי המעצרים בוצעו מטעמים פוליטיים.

"אנחנו לעולם לא עוצרים אנשים בשל דברים שאמרו או בשל קשריהם הפוליטיים", אמר א-דמירי, "האנשים הללו נעצרו בעוון הסתה לאלימות מגזרית ואישומים פליליים אחרים".

ואולם, למיטב ידיעתו של ארגון Human Rights Watch, במקרים שנחקרו על ידי הארגון, הרשויות לא נקבו באישומים ספציפיים ולא הציגו ראיות כלשהן לכך שהעצורים אכן היו מעורבים באלימות או בהסתה לאלימות. לארגון חמאס יש זרוע צבאית אשר נקטה פעולות שהוקעו על ידי ארגון Human Rights Watch פעם אחר פעם. לצד זאת, יש לארגון גם זרוע פוליטית רחבה והמעורבות בה אינה עולה לכדי הסתה לאלימות. בשנת 2014 חתם חמאס על הסכם עם ארגון הפתח, המפלגה השלטת בגדה המערבית,  במסגרתו הוקמה ממשלת אחדות. על אף חילוקי דעות עמוקים בין הפלגים החברים בה, ממשלה זו מוסיפה לכהן באופן רשמי.

ארגון Human Rights Watch אמר כי על הרשויות הפלסטיניות לחקור את החשדות להתעללות בסלים ובמחאריק בעת מעצרם ולהעמיד את האחראים לדין. 

סלים, ששוחח עם ארגון Human Rights Watch ב-28 באפריל 2015, סיפר כי הוא חבר בוועדת הבחירות של אוניברסיטת ביר זית מטעם הגוש האיסלאמי, וואפא, שזכה ב-26 מתוך 51 המושבים במועצה. זוהי הפעם הראשונה בה חמאס או קבוצה המזוהה עם חמאס זוכים ברוב בבחירות מאז 2006. סלים אמר כי ב-25 באפריל, בסביבות השעה 18:00 בערב, אנשי הביטחון המסכל הפלסטיני הכניסו אותו בכוח למכונית אזרחית בכניסה לקמפוס. לדבריו, הוא נלקח למשרד של מנגנון הביטחון המסכל ברמאללה, שם נחקר על הבחירות והוכה תוך כדי חקירתו.

לדברי סלים: "שני חוקרים שונים נכנסו. הם התחילו לקלל את אמא שלי, את האחיות שלי, נתנו לי סטירות ואז הכניסו לי אגרופים תוך כדי שהם שואלים אותי איך חמאס ניצח בבחירות".

סלים סיפר כי אנשי כוחות הביטחון הכריחו אותו לעמוד כשזרועותיו מתוחות לצדדים ורגליו מפוסקות מהשעה 23:00 בלילה ועד השעה 10:30 בבוקר, ולאחר מכן המשיכו בחקירה עד שחרורו בסביבות 17:00 אחר הצהריים. לדבריו, החוקרים סירבו לתת לו מים או אוכל.

סלים הוסיף כי במהלך החקירה הוא שמע את אחד החוקרים מכחיש בשיחת טלפון את העובדה שהוא נמצא בחזקתם. אנשי הביטחון אמרו לסלים שהאדם שבצידו השני של הקו היה נציגו של ארגון לזכויות האדם. ארגון Human Rights Watch קיבל אישור לכך מאותו ארגון, שביקש ששמו לא יפורסם.

איימן אבו עראם נעצר על-ידי אנשי הביטחון המסכל הפלסטיני ב-28 באפריל, כך מסרו הוא ועורך דינו אנס ברר’ותי לארגון Human Rights Watch. לדבריהם, אבו עראם היה בעבר נשיא מועצת הסטודנטים באוניברסיטת ביר זית נציג חמאס במועצה, אך מאז השלים את לימודיו וכעת הוא עובד כצלם.

אבו עראם סיפר כי התובע שאל אותו להשתייכותו הפוליטית והאם השתתף אי פעם בפעולת מחאה של חמאס. לדברי אבו עראם הוא ענה כי אכן עשה כן. לאחר מכן האשים אותו התובע ב"הסתה מגזרית", מבלי לציין מה הבסיס להאשמה זו. אולם, לדברי עורך הדין, התובע לא הגיש כתב אישום רשמי נגד אבו עראם וכוחות הביטחון שחררו אותו לאחר שנחקר במשך 24 שעות.

אנשי מנגנון הביטחון המסכל עצרו את מחאריק ב-21 בנובמבר 2014 והחזיקו בו במשך 30 יום. שלושה ימים לאחר מעצרו הוגש נגדו כתב אישום בגין "העלבת רשויות ציבוריות" בעקבות שני פוסטים שפרסם בפייסבוק. כך מסר עורך-הדין ברר’ותי, המייצג גם את מחאריק.

מחאריק מסר לארגון Human Rights Watch כי ארבעה אנשי ביטחון בלבוש אזרחי פנו אליו וביקשו ממנו לסור לתחנת המשטרה, שם החלו השוטרים להכותו והראו לו תדפיס של פוסטים בפייסבוק.  מחאריק אמר שהסיר מאז את הפוסטים, אך הוא ועורך דינו מסרו כי נכתב בהם "הלאה השלטון הצבאי" ו"קללה על אחותם של כוחות הביטחון".

"השוטרים החלו להכות אותי. הם סטרו לי, בעטו בי והכו אותי באגרופים בבטן" אמר מחאריק. לדבריו "השוטרים סימנו נקודות על הקיר ואמרו לי שאסור לי לצאת מהן. הם ציירו קו על הרצפה, שעל פיו הייתי אמור לעמוד. הרגליים שלי היו בפיסוק רחב כי הנקודות שציירו על הרצפה היו רחוקות מאוד זו מזו". בית המשפט קבע כי משפטו ייפתח  ב-8 ביוני.

ארגון Human Rights Watch עיין בכתב האישום נגד אל-קאדי, הסטודנט שנעצר בינואר 2015, בו הואשם אל-קאדי ב"העלבת עובד ציבור". בכתב האישום נאמר כי הבסיס לסעיף האישום הוא "העלבת הרשות הפלסטינית וכוחות הביטחון באתרי מדיה חברתית". עורך-הדין ברר’ותי, שמייצג גם את אל-קאדי, טוען כי מנגנון הביטחון המסכל החזיק באל-קאדי במשך עשרה ימים וכי קציני מודיעין החזיקו בו במשך שלושה ימים נוספים.

הפוסט המעליב הוא ככל הנראה פוסט מן ה-16 בינואר בו נכתב: "ג'יבריל רג'וב (אבו ראמי) צריך להגיש את התפטרותו כראש איגוד הספורט לאחר המופע המביש של נבחרת פלסטין [בכדורגל] והפסדה 5-1 לנבחרת ירדן. עליו להעביר את התפקיד לאדם בעל ניסיון רב יותר בתחום הספורט, כגון קפטן מג'ד פראג'". רג'וב מכהן כיושב ראש התאחדות הכדורגל הפלסטינית וכסגן מזכיר הפתח, מפלגת השלטון. עד שנת 2002, עמד רג'וב בראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה המערבית. פראג' הוא ראש שירות המודיעין הכללי. משפטו של אל-קאדי צופוי להתחיל ב-10 ביוני.

באפריל 2014, הצטרפה פלסטין לאמנות ליבה לזכויות האדם, כולל האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, לפיה על הממשלה לכבד את הזכויות לחופש הביטוי ולחופש ההתאגדות, להגן עליהן ולממשן. כמו כן, עליה לחקור הפרות שביצעו אנשי כוחות הביטחון ולהענישם.

ארגון Human Rights Watch תיעד בעבר הפרות שביצעו אנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים, לרבות טענות אמינות בדבר עינויים ומעצרים של אנשים שסומנו כיריבים פוליטיים.

מאז 2005, ארצות הברית מממנת ומאמנת את כוחות הביטחון הפלסטיניים, בתיאום עם מדינות נוספות, בניצוחה של לשכת המתאם הביטחוני האמריקאי בישראל וברשות הפלסטינית. בשנת 2014 הקצתה ארצות הברית 45 מיליון דולר ארה"ב לאימון וציוד כוחות הביטחון הפלסטיניים.

לדברי ויטסון: "על המדינות הממנות ומאמנות את כוחות הביטחון הפלסטיניים, לרבות ארה"ב,  להשתמש בהשפעתן בכדי לוודא שאנשי כוחות הביטחון הללו יכבדו את זכויות האדם של האנשים אותם הם נועדו לשרת".