(ירושלים) עדי ראייה רבים תיארו את תקיפתו של איש הרשות הפלסטינית, זיאד אבו עין, ב-10 בדצמבר, על-ידי שלושה שוטרי מג"ב ישראליים לפחות – כך מוסר היום ארגון זכויות האדם Human Rights Watch. כל העדים הצהירו שאבו-עין בן ה-55, שמת ב-10 בדצמבר 2014, בסמוך לעיתוי התקיפה, , לא הפעיל שום כוח נגד הכוחות הישראליים, וכי תקיפתו התרחשה במהלך דיכוי הפגנה לא אלימה נגד ההתנחלויות הלא חוקיות של ישראל בגדה המערבית. מהעדויות עולה כי לא ניתן היה לחשוב, באופן סביר, כי אבו עין מהווה איום כלשהו על כוחות הביטחון. משמעות הדבר היא שתקיפתו הייתה בלתי חוקית.
באירוע, חסמו שוטרי מג"ב את דרכו של אבו עין, השר ברשות הפלסטינית שהיה מופקד על המאבק בהתנחלויות ובגדר ההפרדה, ואת דרכם של כ-120 אנשים אחרים, לאזור הסמוך לתרמוסעיא, עיירה פלסטינית מצפון לרמאללה – שם התכוונו המפגינים לנטוע עצי זית. דיווחיהם של ארבעה עדי ראייה, לפיהם ההפגנה הייתה לא אלימה, אומתו על-ידי קטעי וידיאו ותמונות שצולמו על-ידי סוכנויות חדשות ומשתתפים במחאה.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "כוחות ישראליים ציינו את יום זכויות האדם בתקיפה של פלסטינים שניסו לנטוע עצי זית, ללא שימוש באלימות. בין המותקפים היה אדם בעל תפקיד רשמי בכיר, שלא היווה שום איום, ומת לאחר שהותקף. על בנות בריתה של ישראל לדרוש מתן דין וחשבון על התקיפה, והפסקה של ההתנחלות הבלתי חוקית וגזל הקרקעות שנגדם מחה אבו עין".
לדברי העדים, אנשי משרדו של אבו עין יחד עם הוועדה העממית נגד החומה וההתנחלויות, ארגון פלסטיני לא ממשלתי, תכננו לנטוע עצי זית על קרקע השייכת לתושב תורמוסעיא, בסמוך למאחז הישראלי עדי עד. דרכה של הקבוצה לאזור נחסמה למרגלות גבעה, באמצעות ארבעה כלי רכב של הצבא הישראלי, שישה כלי רכב של מג"ב, כלי רכב של המשטרה ואתם כ-60 אנשים חמושים מכוחות הביטחון השונים. הכוחות הישראליים הורו לקהל להתפזר, דחפו מפגינים, וסטרו להם. לדברי העדים, התפתחו במקום חילופי צעקות בין אבו עין לבין כמה שוטרי מג"ב; לאחר חילופי הצעקות תקפו הכוחות הישראליים את אבו עין, שלדברי משפחתו (שצוטטו בכלי התקשורת) סבל מסוכרת ומלחץ דם גבוה.
ארבעה עדים אמרו לארגון Human Rights Watch כי הקבוצה הפגינה באורח לא אלים. הצבא הישראלי פרסם הודעה שבה נטען כי כוחותיה השתמשו ב"אמצעים לפיזור הפגנות" כדי "לעצור את ההתקדמות" של "כ-200 פורעים" לכיוון "היישוב האזרחי עדי עד".
ב-10 בדצמבר עתרו לבג"צ ארבע מועצות של כפרים פלסטינים יחד עם הארגון הישראלי לזכויות האדם "יש דין", בדרישה לפרק את המאחז עדי עד. לטענת העותרים, המאחז נבנה באורח בלתי חוקי הן על-פי המשפט הבינלאומי והן על-פי החוק הישראלי, בסיוע רשויות המדינה, והוא תורם להפרה מתמשכת של זכויות תושבי הכפרים, לרבות אלימות מתנחלים והשתלטות על קרקעות.
אמנת ג'נבה הרביעית, שאותה אישררה ישראל, אוסרת על הכוח הכובש להעביר את אוכלוסייתו האזרחית לתוך השטח הכבוש, ורואה במעשה כזה פשע מלחמה. פשע זה נמנה עם הפשעים שעליהם מוסמך בין הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד לדין במקומות שבהם חלה סמכות השיפוט שלו, אולם בשלב זה סמכותו אינה חלה על הגדה המערבית.
סארה אל-עדרה, עיתונאית בטלוויזיה הפלסטינית, אמרה לארגון Human Rights Watch שצילמה את העימות המילולי בווידיאו בעת שכוחות ישראליים תקפו את אבו עין. לדבריה "הדברים התחילו להידרדר כשאחד משוטרי המג"ב תפס אותו בצוואר. זיאד צעק, "אל תגעו בי, אל תתקרבו אליי". ואז [איש נוסף מכוחות הביטחון] נגח בו בחזה".
סעיר שרייתח, בן 30, מנהל משרדו של אבו עין, העיד כי עמד סמוך לאבו עין בעת שהותקף. לדבריו "אחד משוטרי המג"ב תפס אותו בצוואר. ואז אחד אחר נגח בזיאד, במרכז החזה". עווד אבו סמרה, בן 47, איש כוחות הביטחון הפלסטיניים באזור תורמוסעיא, שרואיין בנפרד במקום שבו הותקף אבו עין, מסר דיווח זהה.
בתמונות שפורסמו על-ידי סוכנויות חדשות נראים שני שוטרי מג"ב כשהם אוחזים את אבו עין בגרונו. עיתון הגרדיאן, שציטט עד ראייה נוסף, מוחמד מוחסיין, דיווח כי "במהלך מספר דקות שוטר אחד אחז בגרונו של אבו עין, שוטר שני הכה אותו בגרון, ושוטר שלישי נגח בחזהו".
העיתונאית אל-עדרה אמרה לארגון Human Rights Watch: "הוא נפל על הקרקע והסתכל עליי, ואז העיניים שלו התהפכו. הפרמדיקים [הפלסטינים] ניסו לגרום לו לבלוע כדור אבל הוא לא היה מסוגל." "הדבר הקשה ביותר כעיתונאי זה לצלם מישהו שמת ממש מול העיניים שלך", הוסיפה אל-עדרה.
סוכנויות החדשות פרסמו כמה קטעי וידיאו שבהם נראה אבו עין כשהוא שוכב על הקרקע, ומנסה לרגע להזדקף, אוחז בחזהו ולבסוף שוכב מחוסר הכרה.
סעדי אל-קאם, נהג אמבולנס במרפאה הפלסטינית הצבאית בתורמוסעיא, אמר כי קיבל בשעה 10:47 שיחת טלפון ובה התבקש לשלוח סיוע למקום האירוע. מנהל המרפאה, ד"ר סביל סלאמה, אמר כי בשעה 11:15 אבו עין כבר טופל בבית החולים. אנשי הצוות הרפואי שטיפל באבו עין במרפאה סיפרו כי חיברו אותו לחמצן ולאינפוזיה, וכי הוא הקיא, והם ביצעו החייאה וכשלא מצאו דופק השתמשו במכשיר הלם חשמלי. לדברי אנשי הצוות, לאבו עין לא היו צלעות שבורות, וגם לא שבר בעצם החזה. הצוות העביר את אבו עין לבית החולים ברמאללה, אליו, על-פי הדיווח של סוכנויות ידיעות מקומיות, הוא הגיע ללא רוח חיים.
כלי תקשורת ישראליים ציטטו גורמים ביטחוניים ששמם לא צוין, לפיהם אבו עין מת מהתקף לב. על-פי ההצהרה שפרסם הצבא הישראלי ב-10 בדצמבר, ישראל ביקשה שרופא ישראלי ישתתף בנתיחה הפתולוגית שיבצעו פתולוגים ירדניים במכון הפלסטיני לרפואה משפטית, והציעה לקיים חקירה משותפת של נסיבות מותו של אבו עין עם הרשויות הפלסטיניות.
לדברי סטורק, "הסיבה הרפואית למותו של אבו עין טרם נקבעה, אבל ההקשר הוא השימוש החוזר של כוחות ישראליים באלימות חסרת הצדקה, כדי לתמוך בהתנחלויות לא חוקיות".
