ארגון Human Rights Watch אמר היום כי אריאל שרון מת בלי שנתן את הדין על חלקו במעשי הטבח של מאות ואולי אלפי אזרחים בידי פלנגות לבנוניות במחנות הפליטים סברה ושתילה שבלבנון בשנת 1982. מעשי הרג אלה היו בגדר פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
שרון אף חמק מנשיאה באחריות להפרות אחרות שביצע כביכול, כגון חלקו בהרחבת התנחלויות בשטח הפלסטיני הכבוש, מעשים שניתן להעמיד לדין בגינם על פשע מלחמה. בשנת 2005 הורה שרון על פינויים של כל המתנחלים הישראלים מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בגדה המערבית, אך במהלך כהונתו כראש ממשלה עלה באורח ניכר מספרם הכולל של המתנחלים בשטח הכבוש.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "חבל ששרון הלך לעולמו בלי לתת את הדין על התפקיד שמילא בסברה ושתילה ועל הפרות אחרות. פטירתו היא תזכורת קודרת נוספת לכך ששנים של מתן פטור מעונש על הפרות של זכויות האדם לא קידמו כהוא זה את השלום הישראלי-פלסטיני".
בשנת 1982, בעת שכיהן כשר הביטחון של ישראל, נשא שרון באחריות הכוללת לצה"ל, ששלט באזור של מחנות הפליטים סברה ושתילה. ועדת חקירה ישראלית קבעה כי הוא נשא באחריות אישית לטבח וכי הוא החליט כי יש לשלוח את הפלנגות לתוך המחנות מ-16 ועד 18 בספטמבר, על אף הסיכון שהם יטבחו באוכלוסיה האזרחית במקום. על-פי הערכות המודיעין הצבאי של ישראל, הפלנגות הרגו בין 700 ל-800 בני אדם; הערכות אחרות היו גבוהות בהרבה. עם המתים נמנו תינוקות, ילדים, נשים הרות וקשישים, ונמצא כי חלק מהגופות הושחתו.
בחודש פברואר 1982 מצאה ועדת כהן, ועדת החקירה הרשמית של ישראל לעניין האירועים, כי כלל לא הטרידו את שרון הערכות רציניות שהפלנגות עלולות לבצע מעשי זוועה. הוועדה קבעה כי לא ניתן להצדיק את התעלמותו של שרון מסכנת הטבח, והמליצה על פיטוריו מתפקיד שר הביטחון. שרון המשיך לכהן כשר בלי תיק בממשלת ישראל, ומאוחר יותר, בשנת 2001, התמנה לראש ממשלה, ומילא תפקיד זה עד שלקה בשבץ בחודש ינואר 2006.
גורמי אכיפת החוק מעולם לא קיימו חקירה פלילית כדי לקבוע אם שרון וגורמים רשמיים אחרים בצבא נשאו באחריות פלילית. בשנת 2001 הגישו ניצולים מהטבח תביעה בבית משפט בבלגיה שבה דרשו כי שרון יועמד לדין במסגרת חוק "סמכות השיפוט האוניברסאלית" של בלגיה. בחודש אפריל 2003 הוביל הלחץ הפוליטי את הפרלמנט הבלגי לתקן את החוק, ובחודש אוגוסט הוא ביטל אותו לחלוטין. בעקבות זאת, הפסיק בית המשפט העליון של בלגיה בחודש ספטמבר בשנה ההיא את ההליך נגד שרון.
במשך תקופה ארוכה קידם שרון את הקמתן של התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות ברצועת עזה ובגדה המערבית. בשנת 2005 הוא הורה על פינויים של כמעט 8,000 מתנחלים מרצועת עזה בידי ישראל ועל פינוין של ארבע התנחלויות בגדה המערבית, אך מוערך כי במהלך כהונתו כראש ממשלה עלה מספר המתנחלים בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, וברמת הגולן, מ-388 אלף ל-461 אלף. העברת אזרחי הכוח הכובש בידי כוח זה לשטח הכבוש היא בגדר הפרה חמורה של אמנות ג'נבה, ועלולה לעלות לכדי פשע מלחמה.
מכשול ההפרדה ששרון אישר להקים בגדה המערבית בשנת 2002 נבנה ברובו בתוך שטח הגדה, בניגוד למשפט ההומניטארי הבינלאומי, והותיר התנחלויות רבות בצדו הישראלי. מאז שנת 2003 כפה הצבא הישראלי הגבלות חמורות על חופש התנועה של אלפי פלסטינים הגרים בשטחי הגדה שבין המכשול לבין הקו הירוק. הגבלות אלה מהוות אפליה חמורה והשלכותיהן הכלכליות והחברתיות הן הרסניות.
במהלך כהונתו של שרון כראש ממשלה הרגו הכוחות הישראליים למעלה מ-1,430 אזרחים פלסטינים, בעוד פלסטינים הרגו 640 אזרחים ישראלים, כפי שעולה מנתונים שאסף הארגון הישראלי לזכויות האדם "בצלם". הכוחות הישראליים אף הרסו באורח בלתי חוקי מאות בתי מגורים בגדה המערבית וברצועת עזה.
לדברי ויטסון, "מותו של שרון, בלי שנתן את הדין על מעשיו, מעצים את הטרגדיה של אלפי הקרבנות להפרות".
