(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על שר הביטחון משה יעלון לבטל את העקירה הכפויה הצפויה בקרוב של 23 פלסטינים משלוש משפחות מבתיהם בסמוך להתנחלות ישראלית. שום רשות ישראלית, ובכלל זה בג"ץ, לא ניסתה להצדיק את העקירה בטענה שמדובר בצעד זמני שנועד להגן על התושבים עצמם או לשרת צרכים צבאיים חיוניים. בנסיבות אלה, עקירה של משפחות אינה רק צעד המפלה אותן לרעה, אלא גם הפרה חמורה של חובות ישראל ככוח הכובש, ולפיכך פשע מלחמה.

ב-3 בדצמבר 2013 דחה בג"ץ עתירה נגד הפינוי בטענה שהפלסטינים לא היו "תושבי קבע" במקום בעת שהצבא הכריז עליו כשטח צבאי בשנת 1999, וקבע כי הצבא יוכל לפנות את המשפחות החל ב-3 בינואר 2014. בג"ץ לא התייחס לאף אחת מחובותיה של ישראל על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי או דיני הכיבוש. לדברי התושבים, הם חיו במקום כבר לפני שנת 1972, והם הציעו לעזוב את בתיהם באופן זמני במהלך אימונים צבאיים, אך הצבא דחה את הצעתם.

לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "הצבא הישראלי מקבל את פניה של שנת 2014 באילוצן של משפחות פלסטיניות נוספות לעזוב את בתיהן. שר הביטחון יעלון צריך להשעות את הפינוי הבלתי חוקי ולשים קץ להריסה הבלתי חוקית של רכוש פלסטיני".

בשנת 2013 עקרו הרשויות הישראליות בכפייה יותר מ-1,100 פלסטינים בגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים, באמצעות הריסת בתיהם. כמעט בכל המקרים, העילה כביכול להריסה הייתה משטר התכנון המפלה, המקצה קרקע להתנחלויות אך כמעט שאינו מאפשר לפלסטינים לקבל היתרי בנייה.

23 התושבים שנשקפת להם כעת סכנת עקירה, ובהם 15 ילדים, גרים ליד העיירה ג'יפתליק שבבקעת הירדן, בשטח הנתון לשליטה ישראלית. על-פי סוכנויות הומניטאריות, שלושת משקי הבית, המשתייכים לחמולת בָּנִי מָנִיָה, מסתמכים למחייתם על 900 כבשים. התושבים ובא כוחם אמרו לארגון Human Rights Watch כי הצבא לא הציע להעביר את המשפחות לאתר חלופי לאחר שיפונו ממקום מגוריהן הנוכחי, המוכר בשם כַּרְזִלִיָה, ואף לא הציע להם פיצויים.

המשפחות עתרו לבג"ץ כדי לעצור את תכניות העקירה בטענה שהן מפרות את חובותיה של ישראל לכבד את זכויות האדם של הפלסטינים החיים בשליטתה לעבודה ולתנאי חיים נאותים ואת חובותיה על-פי תקנות האג ואמנות ג'נבה הקובעות שיש לכבד את זכויות הקניין של האוכלוסייה הנכבשת ואוסרות על הרס בלתי נחוץ של רכוש פרטי. בעתירה נטען גם כי העקירה נועדה להתבצע על סמך תכניות מתאר והליכים המפלים פלסטינים לרעה ומעניקים עדיפות למתנחלים.

בתיהם של תושבי כרזליה שוכנים בשטח סי של הגדה המערבית, הנשלט באורח בלעדי על-ידי הצבא הישראלי. התכנון הישראלי בשטח סי, המהווה למעלה מ-60% מהגדה המערבית, מפלה פלסטינים לרעה באורח בלתי חוקי. בפועל, הצבא הישראלי מתיר לפלסטינים לבנות רק באחוז אחד של שטח סי. לעומת זאת, לפי הארגון הישראלי לזכויות האדם "בצלם", הרשויות הצבאיות הקצו 63% משטח זה להתנחלויות.

בג"ץ דחה את עתירתם של תושבי כרזליה ב-3 בדצמבר בפסיקה שלא הזכירה את אף אחת מחובותיה של ישראל על-פי משפט זכויות האדם הבינלאומי או דיני הכיבוש. תחת זאת, בג"ץ קיבל את טענת פרקליטות המדינה כי בני המשפחות הפלסטיניות לא היו "תושבי קבע" באזור בשנת 1972, שבה הכריז עליו הצבא לראשונה כשטח צבאי סגור, או בשנת 1999, שבה הצבא שב והכריז על האזור כשטח צבאי. על-פי צווים צבאיים ישראליים, רק פלסטינים הנחשבים על-ידי ישראל ל"תושבי קבע" מורשים לחיות בבתיהם לאחר שהצבא הכריז כי הם נמצאים בתוך שטח צבאי, על אף שהצבא הישראלי לא פינה עד היום את תושבי אל כרזליה.

לדברי ויטסון, "הכרזה על אדמות פלסטיניות כ'שטח צבאי' ושימוש בהכרזה זו לאחר מכן כעילה לעקירה בכפייה של אנשים החיים במקום היא רק מרכיב בלתי חוקי אחד מני רבים במדיניות שהפכה 1,100 בני אדם לחסרי בית בשנה האחרונה לבדה".

מזכיר המדינה של ארה"ב ג'ון קרי הגיע לישראל ב-2 בינואר וייפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. מאז התמנה נתניהו לראש ממשלה בשנת 2009, הכוחות הישראליים עקרו יותר מ-4,100 פלסטינים בכך שהרסו את בתיהם בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים, כפי שעולה מנתונים שנאספו מדיווח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים. משרד האו"ם דיווח עוד כי בשנת 2013 חלה עלייה של 25% כמעט בהריסת בתיהם של פלסטינים על-ידי הצבא, המבוצעת לרוב בגין היעדר היתרי בנייה, לעומת שנת 2012, וכי 80% מהפלסטינים שנעקרו מבתיהם באמצעות הריסתם בשנת 2013 ב"שטח סי" היו תושבי בקעת הירדן.

לדברי ויטסון, "על מזכיר המדינה קרי לומר לגורמים הישראליים כי עליהם להפסיק לדחוק את רגלי הפלסטינים מבקעת הירדן, בית אחר בית, משפחה אחר משפחה, כפר אחר כפר".

לטענת הצבא, השטח נחוץ לו לצורכי אימונים צבאיים, ובמהלך הדיונים המשפטיים הוא פינה את המשפחות באורח זמני בכמה הזדמנויות כדי לקיים אימונים. לפי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, הצבא הישראלי הכריז על 18% משטח הגדה המערבית, שבהם חיים כיום יותר מ-5,000 פלסטינים, כשטחים צבאיים סגורים לצורכי אימונים או "שטחי אש". בתכניות שהכין, הקצה הצבא לבנייה הפלסטינית פחות מאחוז אחד מאדמות הגדה המערבית הנתונות לשליטתו הבלעדית, 61% מהשטח. הצבא מסר בידי התנחלויות את סמכות השיפוט ביותר מ-43% מהגדה המערבית, לרבות באזורים החופפים לשטחים צבאיים.

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על ישראל, ככוח הכובש, לבצע "העברה בכפייה של מוגנים, יחידים או רבים" מקרב האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית, אלא אם כן הדבר נדרש להגנה עליהם או לצרכים צבאיים חיוניים. האמנה אינה מבחינה כלל בין תושבי קבע של מקום כלשהו לבין תושבים זמניים, אלא מתייחסת לכל התושבים המוגנים של השטח הכבוש. אפילו בהזדמנויות שבהן פינוי כפוי כזה הוא מותר, הפינוי חייב להיות זמני, וחובה לאפשר לתושבים לשוב לבתיהם מוקדם ככל האפשר. הפרה מכוונת של איסור זה היא הפרה חמורה של אמנת ג'נבה, וניתן להעמיד בגינה לדין כפשע מלחמה.

החלטת בג"ץ מ-3 בדצמבר לא בחנה אם הצבא יכול היה להשתמש לצורכי אימונים באזורים אחרים, לא מיושבים, באופן שלא היה מצריך פינוי קבע כפוי של התושבים הפלסטינים, או את השאלה האם אימונים צבאיים עונים על ההגדרה של צורך צבאי חיוני המצדיק את פינוי הקבע הכפוי של התושבים.

הצבא אף הגדיר שטחים בגדה המערבית כ"שמורות טבע", והוא משתמש בהגדרה זו כעילה לפינוי כפוי של פלסטינים החיים בהם. הצבא הורה על הריסת בתים בכרזליה בשנת 2011, בטענה שנבנו ב"שמורת טבע" ללא היתרים; הוא השעה את ביצוע הצווים בהמתנה להחלטת בית המשפט בסוגיה הנפרדת של צווי הפינוי, החלטה אשר ניתנה ב-3 בדצמבר. הצבא הכריז על כ-10% משטח הגדה כשמורות טבע שבהן הבנייה אסורה. הגנה על שמורות טבע אינה סיבה מותרת המצדיקה פינוי של אוכלוסיית שטח כבוש בידי הכוח הכובש.

לעומת זאת, הצבא הישראלי הקצה שטחי קרקע נרחבים להתנחלות משואה הסמוכה לאזור כרזליה. הצבא לא הרס חממות שהוקמו בידי המתנחלים "ללא תכניות מאושרות" תוך הפרה של החוק הישראלי, כפי שעולה ממאגר מידע צבאי בנושא ההתנחלויות שהוכן על-ידי תא"ל ברוך שפיגל והודלף לתקשורת הישראלית בשנת 2009. לפי דיווח של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, המתנחלים במקום גידרו אדמות שבהן נהגו קודם לכן פלסטינים לרעות את צאנם.

ב-29 בדצמבר אישרה ועדת השרים של ישראל לחקיקה הצעת חוק לסיפוח בקעת הירדן כולה. מדיווחים בכלי התקשורת עולה כי חברי כנסת ופקידי ממשלה ישתתפו בטקס להנחת אבן הפינה לשכונה חדשה בהתנחלות גיתית בבקעת הירדן, כשמונה קילומטרים מכרזליה, שם צפויות שלוש משפחות פלסטיניות לפינוי. בכלי התקשורת צוטט סגן שר הביטחון דני דנון ממפלגת הליכוד כאומר שבקעת הירדן היא חלק בלתי נפרד מישראל.

לדברי ויטסון, "שטחים צבאיים, שמורות טבע או הרחבה של התנחלויות – התוצאה הסופית היא שהרשויות הישראליות עוקרות פלסטינים בכפייה מאדמתם, ובאותה שעה ממש הן מגדילות את אוכלוסיית המתנחלים היהודים. מייאש שישראל נחושה בדעתה לפתוח את השנה החדשה בביצוע פשע מלחמה"