(ירושלים) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי כעת, לאחר שהוכרז על הסכם הפסקת האש, על ישראל וחמאס לנקוט אמצעים ממשיים כדי לטפל בהפרות מתמשכות של זכויות האדם ובפטור מעונש על ההפרות שהוביל להפרות נוספות בסבבי עימות חוזרים ונשנים. על בנות בריתם של הצדדים להפעיל עליהם לחץ כדי שיטפלו בפגיעות המתמשכות כמו-גם בהפרת דיני המלחמה במהלך העימות הנוכחי, שבו נהרגו עשרות אזרחים.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "עכשיו, כששוררת הפסקת אש, על ישראל וחמאס לשים בראש מעייניהם את רווחתם של האזרחים בשני הצדדים. פירושו של דבר לנקוט צעדים להפסקת הפגיעות בזכויות האדם והפרות דיני המלחמה ולהבטיח שהצדק ייעשה עבור הקרבנות".
בדיווחים בתקשורת פורסם כי סעיפי ההסכם מחייבים את ישראל ואת הכוחות הפלסטיניים להפסיק את כל ההתקפות, וכי על ישראל לפתוח את המעברים לעזה שבהם היא שולטת, לאפשר"תנועת בני אדם וסחורות" ולהסיר את ההגבלות על חופש התנועה של התושבים בתוך שטח הרצועה, בין היתר באמצעות הימנעות מכל"ניסיון לפגוע בהם באזור הגבול" הסמוך לישראל. ב-21 בנובמבר דיווחה סוכנות הידיעות איי-פי כי גורמים רשמיים בחמאס אמרו שפרטי ההסדרים החדשים בגבול עדיין לא נידונו. בדיווחים בכלי התקשורת נמסר מפי גורמים רשמיים במשטרת ישראל כי בשעות הראשונות שלאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף ירו ארגונים פלסטיניים חמושים כ-12 רקטות.
ארגון Human Rights Watchאמר כי על ישראל להפסיק את הצעדים הפוגעים באזרחים בעזה תוך הפרה של המשפט הבינלאומי, לרבות האיסור הגורף על נסיעה לגדה המערבית וירי תחמושת חיה שנועד להגביל את גישתם של פלסטינים לכ-35% מהשטחים החקלאיים ברצועה ולכ-80% מאזור הדיג הימי שלה. לצד הסגר המצרי המתמשך על גבולה הדרומי של הרצועה בכל הנוגע ליצוא ויבוא של סחורות, שהוטל לראשונה על-ידי השלטון הקודם בראשות מובארכ, הטילה ישראל גם היא סגר; על אף שמאז חודש יוני 2012 הוכנסו בו הקלות, סגר זה ממשיך להגביל את יבוא חומרי הבנייה ואת יצוא הסחורות, ופוגע בכך בכלכלתה של עזה. בחודש יולי 2012 דיווח משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים כי ידם של כ-44% מתושבי הרצועה אינה משגת לקנות מזון הולם.
לדברי סטורק,"סעיפי הסכם הפסקת האש הנוגעים להקלה בהגבלות על התנועה ולהעברת סחורות שאינן צבאיות מעידים על הנזק העצום שהסגר הסב לאוכלוסיית הרצועה".
ממשלת ישראל מסרה כי מאז 14 בנובמבר ירו ארגונים פלסטיניים חמושים כ-1,500 רקטות על ריכוזי אוכלוסייה בישראל. על-פי משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים ודיווחים בתקשורת, מפגיעת הרקטות נהרגו שלושה אזרחים ונפצעו 219 אזרחים נוספים, לפחות שלושה מהם קשה. בנוסף, על-פי דיווחים אלה, אזרח ישראלי רביעי נהרג מפגז מרגמה שנורה מהרצועה. ירי רקטות שאינן יכולות להבחין בין אזרחים לבין מטרות צבאיות וירי מכוון של רקטות על אזרחים או כל תקיפה מכוונת על אזרחים הם הפרה חמורה של דיני המלחמה.
משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים דיווח כי בין 14 ל-21 בנובמבר, ב-12:00 בצהריים, נהרגו בהתקפות אוויריות ובירי ארטילרי של ישראל לפחות תשעים אזרחים פלסטינים ברצועה, ובהם 26 ילדים ו-12 נשים. משרד הבריאות של עזה דיווח ב-21 בנובמבר, בשעה 22:00, כי עם הפצועים נמנו 381 ילדים מתחת לגיל 17, 119 מהם מתחת לגיל חמש, וכן 186 נשים ו-88 אנשים שגילם מעל שישים. ישראל התקיפה מבנים שיש להניח כי הנם אזרחיים, לרבות מבנים המשמשים אמצעי תקשורת, בנייני ממשלה אזרחיים ותחנות משטרה, והדבר מעורר חשש כי הופרו דיני המלחמה. דינים אלה אוסרים על התקפת אובייקטים אזרחיים אלא אם כן הם משמשים למטרה צבאית ורק למשך פרק הזמן שבו הם משמשים למטרה כזאת. ארגון Human Rights Watchחוקר התקפות שביצעו כוחות ישראליים וארגונים פלסטיניים חמושים.
לדברי ארגון Human Rights Watch, במסגרת הפסקת האש יש להעניק עדיפות גבוהה להפסקת המצוקה שבה שרויה האוכלוסייה ברצועת עזה, באמצעות הסרת כל ההגבלות על סחר שאינו צבאי ועל נסיעות. בחודשי מאי 2010 החלה ישראל להקל בסגר שהטילה על הרצועה משנת 2007 ועד שנת 2010. בעקבות זאת, ישראל אינה מגבילה עוד כיום למשל את כמות האוכל המיובא לתוך הרצועה על סמך חישובים של צריכה מינימאלית הנחוצה כדי למנוע תת-תזונה. אך ישראל ממשיכה לחסום כמעט את כל היצוא מעזה, בשילוב עם מצרים, ובכך מכשילה את שיקום כלכלתה הממוטטת, ומאריכה את הסטאטוס קוו המרושש והמחליש שבו שרויים 1.7 מיליון תושבי הרצועה. ישראל אוסרת כמעט על כל הפלסטינים שנרשמו על-ידיה כתושבי הרצועה לנסוע לגדה המערבית, לא כל שכן לעבור לגור בה, על אף שלרבים מהם יש בגדה קרובי משפחה וקשרים אחרים.
מצרים צמצמה את ההגבלות על מעבר פלסטינים בגבול הדרומי של הרצועה, אך המשיכה עד כה לדרוש מפלסטינים להציג מסמכים מזהים שאושרו בידי ישראל. שילוב זה של מרכיבי מדיניות מונע הלכה למעשה מרוב תושבי עזה לצאת לכל מקום שהוא בעולם ללא אישור ישראלי. אף כי מנהרות ההברחה שמתחת לגבול הדרומי עדיין משגשגות, מצרים ממשיכה להגביל את היבוא והיצוא של כל הסחורות כמעט דרך מעבר רפיח. הסכם הפסקת האש, שמצרים סייעה בהשגתו, הוא הזדמנות טובה עבורה לחדול מנוהגה להטיל הגבלות מזיקות על המסחר ועל זכותם של תושבי עזה לצאת את גבולותיה.
הצבא הישראלי אף מנע מחקלאי עזה גישה ל-35% מאדמותיה החקלאיות של הרצועה באמצעות ירי אש חיה לעבר כל מי שמתקרב למרחק של פחות מ-500 מטר מהגדר, במטרה להזהיר ולעתים אף כדי להרוג. באזורים מסוימים ההגבלות מוחלות על רצועה של קילומטר וחצי. חיל הים הישראלי יורה פעם אחר פעם על סירות דיג פלסטיניות, מטביע אותן או מחרים אותן לאחר שהדייגים מסתכנים ושטים למרחק של יותר משלושה מיילים ימיים מהחוף, וכך הוא חוסם למעשה את גישת הדייגים לאזורי דיג בשטח של כ-85% מהמים הטריטוריאליים של עזה.
ארגון Human Rights Watchאמר כי הרשויות בישראל ובעזה צריכות לשים קץ לפטור מעונש המובטח למפרי דיני המלחמה. לדברי הארגון, עליהן להימנע מהישנות ההתנהלות שתועדה בנוגע לסכסוך בעזה מחודש דצמבר 2008 וחודש ינואר 2009, שבמסגרתה ישראל וחמאס גם יחד לא מיצו את הדין באופן משמעותי עם מבצעי ההפרות. במהלך"מבצע עופרת יצוקה" נהרגו מאות אזרחים פלסטינים בהתקפות ישראליות, ובהן התקפות שהפרו את דיני המלחמה והחריבו בניגוד לחוק מאות מבנים אזרחיים ללא צורך צבאי. רק ארבעה חיילים הורשעו בישראל בגין פשעים שבוצעו, ורק שניים מהם נידונו לתקופות מאסר: חייל אחד נידון לשבעה חודשי מאסר על גנבת כרטיס אשראי וחייל נוסף קיבל במסגרת עסקת טיעון עונש מאסר של 45 יום לאחר שהועמד לדין, אך לא הורשע, על ירי למוות בשתי פלסטיניות, אם ובתה, שהניפו דגל לבן.
בעימות של 2009-2008 ירו חמאס וארגונים חמושים אחרים ברצועת עזה בניגוד לחוק מאות רקטות על ריכוזי אוכלוסייה ישראליים, ומירי זה נהרגו שלושה אזרחים ישראלים ונפצעו עשרות. חמאס לא העמיד איש לדין על מעשים אלה. בנוסף, ארגונים חמושים בעזה, לרבות הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קסאם, ביצעו במהלך העימות ההוא ובמשך שלושה חודשים לאחריו 32 הוצאות להורג ללא משפט של חשודים בשיתוף פעולה עם ישראל. גדודי עז א-דין אל-קסאם קיבלו על עצמם את האחריות להוצאתם להורג של שבעה אנשים נוספים בנסיבות דומות מאז 15 בנובמבר 2012. בנוסף, פיצוץ אוטובוס בתל אביב ב-21 בנובמבר היה התקפה מכוונת על אזרחים. לפי נתוני מגן דוד אדום, 17 אזרחים נפצעו בפיצוץ, אחד מהם באורח אנוש, ושלושה מהם נזקקו לניתוח.
ארגון Human Rights Watchאמר כי הימנעות ישראל וחמאס ממיצוי הדין עם מבצעי פשעים בינלאומיים חמורים עלולה להוביל בעתיד להפרות נוספות, כפי שקרה כבר בעבר. על ארצות הברית להפעיל על ישראל לחץ למען מיצוי דין של ממש במקום להגן על בת בריתה מפני לחץ בינלאומי לשים קץ לפטור מעונש המוענק הלכה למעשה לאנשי כוחות הביטחון שלה. הגורמים התומכים בחמאס, לרבות מצרים, קטאר וטורקיה, צריכים להפעיל עליו לחץ להפסיק את ההתקפות המכוונות על אזרחים ישראלים ולמצות את הדין עם אנשי כוחותיו שביצעו הפרות.
לדברי סטורק,"ממשלות בעלות השפעה התנערו פעם אחר פעם מאחריותן לטפל בהפרות שבלבם של עימותים חוזרים ונשנים בין ישראל לבין חמאס. נוכח התהפוכות הרבות המתחוללות באזור בתקופה זו, עליהן להציע פתרונות שיציבו את כיבוד זכויות האדם במרכזו של כל הסכם שהוא".
