(ירושלים, 18 ביולי 2012) ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על ממשלת ישראל לדחות את מסקנותיה של ועדה רשמית שלפיהן ישראל אינה כוח כובש בגדה המערבית וההתנחלויות אינן מפרות את המשפט הבינלאומי.
הוועדה, בראשותו של שופט בית המשפט העליון בדימוס אדמונד לוי, הגישה את מסקנותיה ב-9 ביולי 2012. ארגון Human Rights Watchאמר כי הוועדה הגיעה למסקנות מרחיקות לכת המתעלמות מחובותיה של ישראל כלפי הפלסטינים בגדה המערבית על-פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "דו"ח לוי שואף להעלים בהינף קולמוס את חובותיה של ישראל בגדה המערבית על-פי המשפט הבינלאומי. אולם ישראל אינה יכולה להעלים מחובותיה על-פי דיני הכיבוש פשוט משום שהיא רוצה בכך, ואף לא לגרום לחובתה לכבד את זכויות האדם של הפלסטינים להתפוגג".
ראש הממשלה בנימין נתניהו מינה את הוועדה בחודש ינואר כדי לבחון את מעמדן המשפטי של התנחלויות ישראליות בגדה המערבית. בנוסף לשופט לוי, נמנו עם חברי הוועדה השופטת בדימוס תחיה שפירא, שכיהנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וכן השגריר בדימוס אלן בייקר. בכתב המינוי של הוועדה נקבע כי יישום המלצותיה כפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה.
ועדת לוי הכירה בדו"ח משנת 2005 שהזמינה הממשלה ואשר מצא כי סוכנויות של הממשלה תמכו בהתנחלויות רבות על אף שהקמתן הפרה את החוק הישראלי, אך קבע כי ניתן לאשר בדיעבד את הקמת המאחזים. ממשלת ישראל מבחינה בין 136 התנחלויות שהוקמו בגדה המערבית באישור הממשלה, ושבהן גרים למעלה מ-500,000 תושבים, לבין כ-100 "מאחזי" התנחלויות בלתי מורשים. בין היתר המליצה ועדת לוי לאשר בדיעבד את המאחזים ולהעניק להם מעמד חוקי שווה לזה של שאר ההתנחלויות, ועד לאישורם להפסיק את כל פעולות ההריסה של מבנים בלתי חוקיים במאחזים אלה.
מאז שנות התשעים הקימה ישראל רק התנחלויות חדשות מעטות בגין לחץ בינלאומי. אולם, ישראל בנתה יחידות דיור בתוך התנחלויות קיימות ותמכה בהקמתם של מאחזים בכך שסיפקה להם אבטחה, תמיכה כלכלית, מים, חשמל ותשתית כבישים.
הוועדה טענה כי הממשלה תפעל"בחוסר תום לב" אם תסרב לאשר את המאחזים כיוון שמתנחלים הקימו אותם "בידיעה ובתמיכה" של "הדרגים הבכירים [במדינה]" כולל הצבא ומשרדי הממשלה, על קרקעות שסופקו בתמיכת רשויות המדינה כמו משרד השיכון או מוסדות רשמיים למחצה, כמו ההסתדרות הציונית העולמית.
סעיף 49 לאמנת ג'נבה הרביעית אוסר על הקמת התנחלויות בשטח כבוש. אולם, ועדת לוי הגיעה למסקנה כי דיני הכיבוש אינם חלים על פעולותיה של ישראל בגדה המערבית ולפיכך אינם מגבילים את יכולתה להקים בה התנחלויות.
הוועדה חוזרת על טיעונים ממשלתיים שונים, לרבות הטענה כי הניצחון הצבאי של ישראל על הכוחות הירדניים בגדה המערבית בשנת 1967 לא הוביל לתחולה של דיני הכיבוש כיוון שירדן לא הייתה הריבון המוכר של השטח. בדו"ח נאמר גם כי אמנות ג'נבה אוסרות על העברה בכפייה של אוכלוסייה לתוך שטח כבוש, אך לא על מעבר של אזרחים מתוך בחירה, כמו שאירע במקרה של המתנחלים הישראלים.
מוסדות משפטיים בינלאומיים וממשלות זרות דחו טיעונים כאלה כמעט פה אחד בהתבסס על-כך שישראל, השולטת בפועל בגדה המערבית, מחויבת להגן על האוכלוסייה הפלסטינית החיה בה. ממשלות שונות, כולל ממשלת ארה"ב, מתחו ביקורת על הדו"ח, אך לא ציינו אילו אמצעים ינקטו, אם בכלל, אם ישראל תיישם אותו.
לדברי ויטסון "על בנות בריתה של ישראל להבהיר כי לא יקבלו את עיוות המשפט הבינלאומי בידי הוועדה שנועד להצדיק גזל של אדמות והפרות אחרות של זכויות האוכלוסייה הפלסטינית".
דו"ח ועדת לוי ממליץ כי הממשלה תיצור מנגנון פיצויים כדי לשלם לבעלי הקרקעות הפלסטינים במקרים שבהם המתנחלים בנו "בתום לב" ולא ידעו כי הקרקע בבעלות פרטית. אולם הדו"ח אינו מתייחס לכך שבעלי הקרקע עשויים לסרב לקבל את הפיצויים. לדברי ארגון Human Rights Watch, במקום ליצור מנגנון כזה על הממשלה להרוס התנחלויות שנבנו תוך הפרה של החוק הישראלי ושל המשפט הבינלאומי על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית.
ועדת לוי המליצה להפוך על-פיהם את החוק הישראלי, צווים צבאיים ותקדימים המבוססים על דיני הכיבוש. היא קוראת לממשלה להתיר הקמה של התנחלויות על קרקעות פלסטיניות מופקעות, בכפוף לאישור שירותי הביטחון, ודוחה בכך פסק דין של בג"ץ משנת 1979 שלפיו הצבא הישראלי אינו רשאי להפקיע קרקע פלסטינית לצורכי הקמת התנחלות אזרחית במקום לצרכים צבאיים.
ישראל גורסת כי היא רשאית להצהיר על אזורים בגדה המערבית שאינם רשומים רשמית כנכסים בבעלותם של פלסטינים כ"אדמות מדינה". זאת, על אף שישראל הפסיקה לאפשר לפלסטינים לרשום את הבעלות על קרקעותיהם בשנת 1968. היא מתיימרת לציית לדיני הכיבוש בכך שהיא מעניקה למתנחלים חוזי חכירה ארוכי תווך על הקרקעות במקום לאפשר להם לרשום אותן על שמם.
הוועדה המליצה גם לאפשר למתנחלים לרשום תביעות של יחידים לבעלות על קרקעות אלה. היא קראה לממשלה לקבוע את תחומי השיפוט של ההתנחלויות, להקצות אזורים נוספים לצורך "גידול טבעי" עתידי, ולהתיר הקמה של התנחלויות בתוך שטחים אלה ללא צורך באישור ממשלתי לכל שלב בתהליך. לדברי ארגון Human Rights Watchאם תקבל ממשלת ישראל את המלצות הוועדה היא תפר בכך את זכויות הפלסטינים על-פי דיני הכיבוש.
דו"ח ועדת לוי בא בעקבות צעדים שנקטה ממשלת ישראל באחרונה לאישור מאחזים קיימים. ב-22 באפריל החליטה ועדה של הממשלה, שעליה נמנו ראש הממשלה נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ובעלי תפקידים רשמיים בכירים אחרים להעניק בדיעבד "מעמד רשמי" לשלושה מאחזים – סנסנה שבדרום הגדה המערבית ורחלים וברוכין שבצפונה – אשר הוקמו בשנות התשעים בתמיכת הממשלה אך ללא תוכניות מתאר ואישורים רשמיים כנדרש בחוק הישראלי. רחלים נבנתה בחלקה על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית שהחוק הישראלי אינו מתיר לבנות עליה התנחלויות.
ב-16 ביוני העבירה ישראל את סמכויות הוועדה "להכיר כיישובים" במאחזים שהוקמו "על אדמות מדינה בסיוע רשויות המדינה" לועדת שרים מורחבת. בשנת 2011 אישרה ישראל בדיעבד לפחות מאחז אחד, גבעת הבריכה.
לדברי ויטסון "הניסיון של ועדת לוי לטייח את הפרות העבר של ישראל אינו מכיר בחובות משפטית כלשהן של ישראל כלפי 2.5 הפלסטינים בגדה המערבית. על הממשלה לדחות את דו"ח הוועדה, ותחת זאת לקיים חקירה מלאה של הפרות העבר ולפצות אנשים שזכויותיהם הופרו".
