(רצועת עזה) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי על רשויות מצרים לחקור טענות שהעלו אסירים פלשתינאים נמלטים, ולפיהן סוהרים במצרים השתמשו בכוח קטלני מיותר במהלך בריחה מהכלא, ובאמצעותו הרגו ופצעו אסירים. ארגון Human Rights Watch הוסיף כי על הגורמים הרשמיים מוטלת גם החובה לוודא שהפצועים יזכו לקבל טיפול רפואי וכי עליהם לפרסם מידע על שמות האסירים שנהרגו.
ארגון Human Rights Watch ראיין אסירים שנמלטו, ואחד מהם סיפר על ירי כבד שבוצע במהלך הבריחה מכלא אבו זעבל, בסמוך לגבולה של מצרים עם לוב. אסיר נמלט נוסף אישר בפני ארגון Human Rights Watch דיווחים שפורסמו בתקשורת הפלשתינית בנוגע לבריחתו שלו.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "בזמן שאזרחי מצרים מוחים על עשורים של פגיעה מצד כוחות הביטחון של מובארכ, אסור שיבוצעו מעשי זוועה חדשים. הרשויות צריכות לחקור את האירועים ולהימנע משימוש בכוח קטלני בלתי נחוץ נגד אסירים".
עומר שעת', תושב רפיח שברצועת עזה, אמר לארגון Human Rights Watch שהרשויות במצרים עצרו אותו בחודש ינואר 2010 כשניסה לעבור במעבר הגבול ברפיח לתוך רצועת עזה. הוא הוחזק במעצר מבלי שיואשם בדבר במשך למעלה משנה, מכוח חוק החירום של מצרים, בחשד שהוא משתייך ל"צבא האסלאם" במצרים. לדברי שעת', ב-28 בינואר 2011, בשעות אחר הצהריים, אסירים באגף הפלילי של כלא אבו זעבל החלו לשרוף מזון שאוחסן בבית הסוהר וניסו להימלט.
עד להתקוממות האחרונה במצרים, פרקליטי הגנה וארגונים לזכויות האדם העריכו כי כ-5,000 בני אדם מוחזקים במצרים במעצר ממושך מבלי שיואשמו בדבר וללא הליכים משפטיים, מכוח חוק החירום, וכי חלקם מוחזקים כך מזה למעלה מעשור.
שעת' תיאר סצנה כאוטית שבה סוהרים במגדל שמירה פתחו באש עליו ועל עצירים נוספים בקומה השלישית של אגף נפרד של הכלא, בעת שהעצירים ניסו לפרוץ את סורגי הברזל ואת רשתות המתכת שעל חלונות הכלא ולהימלט.
לדברי שעת', "אסירים אחרים כבר היו בחצר הכלא מחוץ לתאים שלהם, וכשנופפתי לכיוונם כדי למשוך את תשומת הלב שלהם, סוהר ירה בי. הסוהרים המשיכו לירות כשהאסירים האחרים ראו אותנו מנסים לצאת והתחילו לעזור לנו לפרוץ את החלונות".
שעת' הוסיף כי הסוהרים השתמשו גם בכמויות גדולות של גז מדמיע, אבל אין זה ברור אם הם הפעילו תחילה אמצעים פחות קטלניים להשתלטות על האסירים לפני שפתחו בירי חי.
שעת' חלק עם ארגון Human Rights Watch קטעי וידיאו קצרים שהוא ואסירים אחרים צילמו באמצעות הטלפונים הניידים שלהם במהלך הבריחה מהכלא. באחד מקטעי הווידיאו נראים שני גברים פצועים המסתתרים בחלל צר בתוך הכלא; ברקע נשמעים קולות ירי. אחד הגברים נראה בהלם ומדמם מאוזנו, ואינו מסוגל לעמוד. בקטע וידיאו נוסף רואים אדם לבוש חליפה מחזיק רובה סער מסוג AK-47 ומנחה אנשים בעלי תפקיד רשמי הלובשים סוודרים, מכנסיים וכומתות בצבע ירוק זית. כמו כן נראים בקטע זה כמה סוהרים המונעים מאסירים לעזוב את הבניין. בקטע הווידיאו השלישי נראה מחסן בצורת גליל בוער על גג הכלא.
לדברי שעת', "צלפים במגדל השמירה כיוונו ירי כבד אל הקומה השלישית" בחלקו של הכלא שבו הוחזקו עצירים, "והיו די הרבה הרוגים ופצועים, אבל לא הצלחנו לגרום להנהלת הכלא לעזור לפנות את ההרוגים והפצועים בגלל כל הרעש והירי המתמשך".
בעת שהאסירים ניסו להימלט ראה שעת' כמה אסירים נופלים מחלונות הקומה השלישית או בעת שניסו לרדת באמצעות אחיזה בצנרת שעל הקיר החיצוני של בניין תאי המעצר. שעת' הוסיף כי אסירים אחרים אמרו לו כי במהלך הבריחה נהרגו בסך הכול שלושים אסירים. לדברי שעת', סוהרים פתחו באש גם על תושבים בדואים מקומיים ועל בני משפחות העצירים שהתאספו מחוץ לכלא והחלו לנסות לנתץ את חומותיו, בין היתר באמצעות דחפור קטן שהביאו. המהומות והירי הסתיימו עד לשעת השקיעה, לאחר שהסוהרים נמלטו והכלא התרוקן מיושביו.
ארגון Human Rights Watch הביע חשש לחייהם של אסירים שנפצעו במהלך הבריחה מבית הכלא ולחייהם של אסירים הסובלים מבעיות בריאות בשל עינויָם בידי גורמי ביטחון ובשל היעדר גישה לטיפול רפואי בתקופת מעצרם.
לדברי שעת', "אסיר פלשתינאי נוסף בשם רמזי א-ראעי סבל מקרע פנימי בפי הטבעת אחרי שעינו אותו במוט מחושמל שמעביר מכות חשמל, והיו לו פצעים פתוחים מאירוע קודם שבו ירו לו על הרגליים".
אסיר שני, מועתסם אל-קוקה, בן 27, אישר בפני ארגון Human Rights Watch דיווחים שפורסמו באתר האינטרנט של סוכנות הידיעות העצמאית "מען" ובאתר החדשות "אל-ריסאלה" הקשור בחמאס על בריחתו באותו יום מבית הסוהר אבו זעבל. לפי דיווחים אלה, אל-קוקה נעצר בידי כוחות הביטחון של מצרים בשנת 2004 בעת שליווה חבר חולה במעברו דרך המנהרות התת-קרקעיות בגבול עזה-מצרים. אל-קוקה סיפר כי נחקר והועבר לבית הסוהר אבו זעבל, וכי הוחזק במעצר במקום זה חרף פסיקה שהתקבלה בשנת 2005 בבית דין מצרי לביטחון המדינה וקבעה כי יש לשחררו.
ביום הבריחה מבית הסוהר שמע אל-קוקה לדבריו אנשים צועקים, וגילה כי משפחות אסירים הגיעו כדי לשחרר את קרוביהן; האסירים שמעו קולות של אנשים רבים מחוץ לכלא והחלו להתפרע. בתוך שעות הצליחו האסירים להפיל את אחת מחומות הכלא. אל-קוקה סיפר על ירי כבד מצד סוהרים שבוצע במהלך הבריחה, ואמר כי ראה בין עשר ל-12 גופות של אסירים ושל מפגינים.
לדברי אל-קוקה, הוא ברח ביחד עם שבעה פלשתינאים נוספים שנעזרו בבדואים תושבי מצרים וכך מצאו שתי מכוניות ונסעו בהן למרחק של שמונה קילומטרים ממעבר הגבול ברפיח. שם, הוא סיפר, ארבעה מהם נעצרו מחדש בידי כוחות מצריים. ארבעה נוספים, ובהם שעת', ג'ומעא סלחה וחאמד עבד אל-האדי, הצליחו לחצות את הגבול. שעת' אישר בפני ארגון Human Rights Watch כי ברח ביחד עם אל-קוקה ועם האנשים האחרים.
מסמך האו"ם המכונה "עקרונות היסוד בעניין השימוש בכוח ובכלי נשק על-ידי גורמי אכיפת החוק" מתיר לכוחות הביטחון להפעיל כוח קטלני רק כאשר הדבר בלתי נמנע בשום אופן כדי להגן על חיי אדם.
סוכנות הידיעות "מען" ראיינה אסיר נמלט נוסף בשם חסאן ושאח, שלדבריו נעצר בידי המודיעין המצרי וכוחות הביטחון הלאומי, והוחזק במעצר בבתי סוהר במצרים, ובהם אבו זעבל, במשך למעלה משלוש שנים. לדבריו, בבית הסוהר אבו זעבל יש שלושה אגפים, והוא יודע על בריחת אסירים משנים מהם בלבד. בדיווחי חדשות, הן ושאח והן אל-קוקה סיפרו על עינויים, על מכות ועל כליאה בבידוד במהלך מעצרם במצרים. שניהם סיפרו כי נחקרו על מעורבותם בפעילות קבוצות מיליציה.
