(ניו יורק) – ארגון Human Rights Watchאמר היום כי על שליטיה הצבאיים של מצרים להורות מיד למשטרת המהומות לחדול מהפעלת כוח מופרז על מפגינים ולצמצם את נוכחותה באזורים הסובבים את כיכר תחריר כך שהביטחון יישמר וחופש ההתאספות יתאפשר. מדיווחיהם של עדי ראייה רבים עולה כי שוטרי משטרת המהומות ואנשי צבא ירו תחמושת חיה וכדורי גומי לתוך ההמון, הכו מפגינים והשתמשו בכוח מופרז בדרכים אחרות בהפגנות שהחלו בקהיר ב-19 בנובמבר 2011.
לדברי ארגון Human Rights Watch, על משרד התובע הכללי – רשות השיפוט האזרחית – לנהל חקירה שקופה בנוגע לשימוש בכוח קטלני ולמעורבות הצבא בהפרות וכן לפיקוד של הצבא על משטרת המהומות ולשליטתו עליה.
לדברי שרה לאה ויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון בארגון Human Rights Watch, "שבוע לפני הבחירות לפרלמנט, השליטים הצבאיים מתמודדים עם משבר אמון חמור בשל הדרך שבה ניהלו את תהליך המעבר. הם עדיין לא למדו את הלקח החשוב ביותר מההתקוממות של חודש ינואר: שלמצרִים יש זכות למחאה לא אלימה, שהם יודעים זאת, ושלא ניתן להפקיע מהם זכות זו באמצעות דיכוי אלים של הפגנות".
ב-22 בנובמבר התחוללו עימותים בין המפגינים לבין כוחות הביטחון המרכזי, משטרת המהומות של מצרים והמשטרה הצבאית זה היום הרביעי באזור כיכר תחריר. יום קודם לכן הסתיימו ההפגנות בעיר החוף איסמאעיליה במותם של שלושה מפגינים ובאלכסנדריה נפצעו רבים. לדברי משרד הבריאות, מספר ההרוגים בהפגנות הגיע ל-28 מפגינים, ומספר הפצועים ל-1,700 ויותר. עובדים בחדר המתים "זינהום" שבקהיר אמרו לארגון Human Rights Watchכי נתיחות שנערכו בגופותיהם של 22 מפגינים בקהיר אישרו כי הם נפגעו מירי אש חיה, בעוד שלושה אחרים נחנקו למוות מגז מדמיע.
רופאים בבית חולים שדה שהקימו מפגינים בכיכר תחריר ובבתי חולים במרכז קהיר דיווחו כי ב-20 בנובמבר, בשעה 18:00, החלו להגיע אליהם מפגינים שנפגעו מאש חיה. רופא בחדר מיון אמר לארגון Human Rights Watchכי לבית החולים קַסְר אל-עַיְנִי הגיעו שישה אנשים שנפצעו מירי חי ואשר מתו לאחר מכן מפצעיהם. בשלושה מקרים חדרו הקליעים לקודקודם של הנפגעים, ועניין זה מלמד, לדברי הרופא, על כך שהירי בוצע ממקום גבוה. לדבריו, שלושה מפגינים אחרים נורו בחזה ובבטן. הרופא אמר לארגון Human Rights Watchכי "ששת הנפגעים הגיעו לחדר המיון, והם כבר גססו, אז לא היה שום דבר שיכולנו לעשות למענם".
בחדר המתים "זינהום" שבקהיר סיפר אדם לארגון Human Rights Watchכי במשך שלושה ימים חיפש את בנו יחידו, סייד ח'אלד עוסמן בן ה-18, וכי מצא אותו בחדר המתים. בדו"ח הראשוני של הרופא הפורנזי שביצע את הנתיחה נקבע כי עוסמאן נפגע מתחמושת חיה בראשו. מפגין אחר בשם שיהאב אחמד סייד, בן 21 במותו, נורה בחזהו ביום ראשון, 20 בנובמבר.
פעילה למען זכויות האדם בשם ר'אדה שהבּנדר אמרה לארגון Human Rights Watchכי ב-19 בנובמבר, בעת שהלכה ברגל ברחוב קַסְר אל-עַיְנִי, עברה במחסום שאוייש על-ידי אנשי כוחות הביטחון המרכזי. לדבריה, היא שמעה את אחד החיילים, שאחז ברובה, אומר לחיילים שסביבו: "בראש, תירו להם בראש" כשהוא מצביע על מפגינים שהיו במרחק של כמה מאות מטרים מהם.
ב-21 בנובמבר פרסם משרד הפנים הודעה לעיתונות שבה נאמר כי "המשטרה לא השתמשה ולא תשתמש בשום נשק או תחמושת במהלך עימותים אלה ולכל היותר הותר בהם השימוש בגז מדמיע". התחקיר שערך ארגון Human Rights Watchמפריך טענות אלה.
לדברי ויטסון, "הצבא התעקש שוב ושוב כי לא השתמש בתחמושת חיה נגד מפגינים, כאילו באורח כלשהו אינו אחראי על משטרת המהומות, שפעלה תחת פיקוד ושליטה צבאיים. במקרה זה, אין זה חשוב אם התחמושת החיה באה ממשטרת המהומות או מהמשטרה הצבאית; מה שחשוב הוא מי פקד לירות תחמושת חיה על מפגינים – פקודה שהובילה למותם של 23 בני אדם – ומתי יועמדו האחראים על כך לדין".
ארגון Human Rights Watchשוחח עם משקיפים רבים שאמרו שהאלימות החלה ב-19 בנובמבר, בשעות הבוקר, כאשר משטרת המהומות פיזרה באלימות שביתת שֶבת של כמה מאות מפגינים בכיכר תחריר. המפגינים לנו במקום לאחר הפגנה שבה השתתפו עשרות אלפים. ההפגנה התקיימה במחאה על התעקשותו של הצבא לקבל זכויות יתר על-חוקתיות שיותירו את סמכותו ותקציבו מחוץ להישג ידה של כל ממשלה אזרחית. במהלך הימים שלאחר מכן התמקדו דרישותיהם של המפגינים בקריאה להעברת השלטון לידיים אזרחיות ולהתפטרות הממשלה.
הידיעות כי משטרת המהומות פשטה על שביתת השֶבת הביאו למקום מפגינים נוספים. שוטרי משטרת המהומות הגיבו בירי גז מדמיע וכדורי גומי כדי להדוף את המפגינים, אך הם עצמם נהדפו מהמקום. המשטרה נותרה ברחובות המובילים מכיכר תחריר למשרד הפנים. במהלך העימותים יידו מפגינים אבנים על כוחות הביטחון ולעתים אף זרקו עליהם בקבוקי תבערה. בשעות אחר-הצהריים ראו אנשי צוות של ארגון Human Rights Watchכיצד אנשי משטרת המהומות מיידים אבנים בחזרה על המפגינים ויורים לתוך ההמון מגגותיהם של כלי רכב משוריינים.
ארגון Human Rights Watchאמר כי למופקדים על אכיפת החוק יש זכות להשתמש בכוח מידתי כאשר הדבר נחוץ לחלוטין, אך השימוש בנשק חם מותר רק אל מול סכנה ממשית של מוות או פציעה, ורק כאשר אמצעים פחות קיצוניים אינם מספיקים.
משטרת המהומות המשיכה להשתמש בגז מדמיע מתוך הרחובות הצדדיים המקיפים את כיכר תחריר במשך 24 השעות הבאות. ב-20 בנובמבר, בשעה 18:00, ראה צוות ארגון Human Rights Watchכיצד מאות שוטרים צבאיים מפזרים מפגינים באמצעות הכאתם, ירי באוויר ושבירת אוהלים. שוטרים צבאיים הסירו כרזה גדולה שהוצבה במרכז הכיכר ובה נכתב "רוצים שהשלטון יועבר למועצה נשיאותית". בתוך כ-15 דקות הם פינו את השטח ואז נסוגו.
ב-20 בנובמבר הכחיש הגנרל סעיד עבאס, סגן מפקד מחוז המרכז, כי המשטרה הצבאית נכנסה לכיכר תחריר, והוסיף כי "לא הורינו לפזר את שביתת השֶבת בכיכר תחריר". בצילומי וידאו מאחר הצהריים ההוא, שצולמו בידי היומון העצמאי "אל-מסרי אל-יום", נראים שוטרים צבאיים ושוטרי משטרת המהומות מכים פעם אחר פעם מפגינים לא חמושים באלות ובמקלות, כששלושה או ארבעה שוטרים מכים מפגין לא חמוש אחד בכיכר.
לדברי ויטסון, "השימוש בכוח על-ידי משטרת המהומות והמשטרה הצבאית מזכיר את האלימות של חודש ינואר, שבגינה חוסני מובארכ וראשי מערכת הביטחון שלו עומדים כעת לדין".
רופאים שארגון Human Rights Watchשוחח עמם סיפרו כי חלק גדול מהפציעות שנגרמו למפגינים היו בפּנים ובעיניים. רופא מרדים בבית החולים קַסְר אל-עַיְנִי סיפר לארגון Human Rights Watchכי כל המפגינים שנפצעו ואושפזו ב-19 בנובמבר נורו בחזה, בצוואר ובפנים בכדורי גומי, כולל רבים שנפגעו בעיניהם.
המפגין אחמד חרארה איבד את עינו הראשונה ב-28 בינואר ואת עינו השנייה ב-19 בנובמבר, בשני המקרים מפציעות שנגרמו מפגיעת כדורי גומי. עדי ראייה סיפרו לארגון Human Rights Watchכי מאלכ מוסטפא, פעיל ובלוגר שעינו נפגעה מכדור גומי שנורה עליו ב-19 בנובמבר בשעה שהפגין, איבד גם הוא את עינו.
לדברי ארגון Human Rights Watch,כדורי גומי הם אמצעי קיצוני לפיזור הפגנות ועלולים לגרום בקלות לעיוורון אם הם פוגעים בפניו של אדם, ומסיבה זו יש לירות אותם לכיוון הרגליים ולא לעבר הפנים.
בצילומי וידאו שלא עלה בידי ארגון Human Rights Watchלאמת באורח עצמאי, אם כי הם תואמים את התנאים והנסיבות של אירועי 21-20 בנובמבר, נראים אנשי כוחות הביטחון המרכזי יורים מרחוב מוחמד מחמוד לעבר כיכר תחריר, שבה התאספו המפגינים. בצילומי הווידאו נראים הכוחות יורים לתוך ההמון בגובה הכתפיים, ואז נראה אחד מהם כשהוא אומר לאחר "פגעת לו בעין, יופי".
במהלך הסבב הנוכחי של העימותים עצרו שוטרי משטרת המהומות ואנשי הצבא לפחות 127 מפגינים והביאו אותם בפני משרד התביעה קַסְר א-ניל. שם נחקרו העצורים והואשמו בהשתתפות בהפגנה לא חוקית. החזית להגנה על מפגיני מצרים, קואליציה של ארגונים למען זכויות האדם, תיעדה 64 מהמקרים הללו, ובהם מקרים רבים של מפגינים לא אלימים כמו אסלאם מוחמד שנתפסו באורח שרירותי.
זהו האירוע האחרון שבו כוחות הביטחון המרכזי ושוטרים צבאיים פיזרו הפגנות לא אלימות. ב-28 וב-29 ביוני ניהלו שוטרי משטרת המהומות קרב רחוב עם מפגינים שנמשך 16 שעות ושבמהלכו השוטרים יידו אבנים וירו גז מדמיע שלא כחוק אל תוך הקהל בגובה הכתף, ופצעו למעלה מ-114 בני אדם. ארגון Human Rights Watchתיעד שימוש מופרז בכוח בידי המשטרה הצבאית גם במהלך פיזורן של הפגנות לא אלימות ב-25 בפברואר, ב-9 במארס, ב-9 באפריל, ב-1 באוגוסט וב-9 באוקטובר. לדברי ארגון Human Rights Watch, הצבא לא חקר ולא העניש אף אדם על אף אחת מהתקריות האמורות של שימוש מופרז בכוח.
הבחירות במצרים לוו באורח מסורתי במעשי אלימות. בזמן שלטונו של מובארכ, מדובר היה בעיקר באלימות של שוטרים לטובת מועמדי מפלגת השלטון, אך בשנים 2000 ו-2005 תיעדו ארגונים המפקחים על מערכות בחירות גם אלימות בין מתמודדים. ארגון Human Rights Watchאמר כי כדי לנסוך בציבור ביטחון כלפי הליך הבחירות, על הרשויות במצרים להבטיח כי אבטחתן תעמוד בסטנדרטים של זכויות האדם.
לדברי ויטסון, "המשבר הנוכחי הוא תזכורת לכל מה שלא התרחש בחודשים האחרונים במסגרת הליך המעבר שהובטח במצרים. עדיין לא ראינו את הצבא פותח ברפורמות בשירותי הביטחון או שם קץ לדפוסי הפעולה והמדיניות הפוגעניים של תקופת מובארכ".
