כורים מחפשים יהלומים במחוז מרנגה, זימבבואה.

© 2006 תמונות AP

(ירושלים) - ארגון Human Rights Watch אמר היום כי אסור שמנגנון התיעוד של תהליך קימברלי יאפשר את המשך היצוא משדות היהלומים של מרנגה בזימבבואה עד אשר תשגנה הממשלות התקדמות ברורה בסוגיית הפסקתן של ההברחות והפרות זכויות האדם. מנגנון התיעוד הוא גוף בינלאומי המפקח על הסחר ביהלומים, והגורמים המשתתפים בו צפויים להיוועד בירושלים בין ה-1 ל-4 בנובמבר 2010.

ממחקר שערך ארגון Human Rights Watch בין החודשים יולי וספטמבר עולה כי חלקים נרחבים של השדות עודם נתונים לשליטת חיילי כוחות ההגנה של זימבבואה, וכי אלה מטרידים את הקהילה המקומית, מהלכים אימים על אנשיה ועוסקים בהברחה נרחבת של יהלומים.

בחודש נובמבר 2009 הסכימו ממשלת זימבבואה ומנגנון תהליך קימברלי על תכנית עבודה משותפת, ובמסגרתה התחייבה זימבבואה להסיג בשלבים את כוחותיה המזוינים משדות היהלומים, וכן לאפשר למפקח לבחון האם כל משלוחי היהלומים ממחוז מרנגה עומדים באמות המידה של תהליך קימברלי ולהנפיק תעודות המעידות על כך.

לדברי רונה פליגל, מנהלת חטיבת אפריקה בארגון Human Rights Watch, "הממשלה הבטיחה הבטחות רבות, אבל חיילים עדיין שולטים על רוב שדות היהלומים ומעורבים בכרייה אסורה ובהברחות. על זימבבואה לכרות את יהלומיה מבלי להסתמך על צבא מתעלל המתנכל לאוכלוסייה המקומית".

ארגון Human Rights Watch קרא שוב ושוב לחברים בתהליך קימברלי להתייחס להפרות זכויות האדם במרנגה ולהכיר בסוגיות הנוגעות לזכויות האדם כמרכיב יסודי במטרות שלשמן פועל מנגנון התיעוד של תהליך קימברלי.

בפגישה מיוחדת שהתקיימה בחודש יולי בסנט פטרבורג שברוסיה הסכימו החברים בתהליך קימברלי להתיר לזימבבואה לייצא שני משלוחים של יהלומים, שיהיו נתונים לבקרה של פקחים מטעמם, בתנאי שתהליך קימבלי יחקור את התנאים בשדות היהלומים של מרנגה. ההסכם אף קשר בין כל יצוא עתידי של יהלומים לבין התקדמות ברורה ומדידה בהפסקת ההברחות והפגיעה בזכויות האדם, והתיר לארגונים מקומיים מהחברה האזרחית להשתתף בפיקוח על ההתקדמות בשדות.

לארגון Human Rights Watch נודע כי במהלך חודש אוגוסט, כאשר משלחת מטעם תהליך קימברלי שהתה בזימבבואה וניסתה לבחון את התנאים בשדות, הפריעו לה גורמים ממשלתיים רשמיים דרך קבע. ברוב שדות היהלומים לא עלה בידי חברי המשלחת לאסוף מידע מכריע על תנאים אלה.

בחקירות שערכו לאחרונה בזימבבואה מצאו חוקרי ארגון Human Rights Watch כי אף שחלה ירידה באלימות בשדות היהלומים, הצבא והמשטרה המשיכו לבצע הפרות, ועל כן אין זימבבואה עומדת באמות המידה המינימאליות הנדרשות לחברוּת בתהליך קימברלי:

  • צבא זימבבואה משתמש באיגודי כורים מקומיים כדי לכרות יהלומים. כורים מקומיים אמרו לארגון Human Rights Watch כי הצבא מגייס אנשים מקומיים בכפייה כדי שיסייעו לו לכרות יהלומים. אנשים רבים חוששים לסרב, מפחד שמא החיילים יכו ויטרידו אותם.
  • בחודש יולי הסתיים עימות בין שוטרים, חיילים וכורים מקומיים במותו של אחד הכורים, ששוטר הכה אותו בראשו במוט ברזל. מותו של הכורה לא נחקר כלל.
  • ההברחות הנרחבות של יהלומים ממרנגה לא נפסקו. קונים ומתווכים רבים סוחרים בגלוי ביהלומי מרנגה בעיירה הקטנה וִילָה דְּה מָנִיקָה שבמוזמביק, השוכנת במרחק של כשלושים ק"מ ממוטארה.

לדברי פליגל, "אסור שתהליך קימברלי יאפשר משלוחים נוספים של יהלומים ממרנגה עד אשר תושג התקדמות משמעותית להפסקת ההברחות וההפרה של זכויות האדם בידי הצבא. ללא רפורמה כזו, הצרכנים ברחבי העולם מסתכנים בקניית 'יהלומי דמים'".

בחלקים מסוימים של שדות היהלומים כורות חברות פרטיות, המקיימות בברור קשרים עם חברים במפלגת השלטון לשעבר, "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית", ועם הצבא, הממשיך לעסוק בהברחה מהשדות.

לדברי ארגון Human Rights Watch, לאחר שהוצע לקיים בחירות בשנת 2011, הדיווחים על מעורבותם של מפלגת "האיחוד הלאומי של זימבבואה האפריקנית" והצבא בכריית יהלומים מעוררים חששות כבדים כי רווחי היהלומים ישמשו למימון אלימות פוליטית לקראת הבחירות.

פליגל הוסיפה כי "ההכנסות ממרנגה צריכות לשמש לרווחתו של העם בזימבבואה, ולא לממן אלימות פוליטית".

מנגנון התיעוד של תהליך קימברלי מורכב מממשלות, ממשקיפים מתעשיית היהלומים ומארגונים לא ממשלתיים, הנועדים פעם בשנה כדי לדון ביישום המנגנון.