(תל אביב) - ארגון Human Rights Watch אומר בדו"ח בן 16 עמודים שפורסם היום כי ממשלת זימבבואה הפרה את ההבטחות שנתנה במסגרת תכנית העבודה של "מנגנון התיעוד של תהליך קימברלי" לשפר את דפוסי הפעולה הפוגעניים הנהוגים בשדות היהלומים שלה וכי יש להשעותה באופן רשמי מתהליך קימברלי.
הגורמים השותפים לתהליך קימברלי - ממשלות, תעשיית היהלומים, וארגוני החברה האזרחית הפועלים לשרש את תופעת הסחר ביהלומי דמים - נפגשים בין ה-21 ל-23 ביוני 2010 בישראל, העומדת השנה בראש הקבוצה. לדברי ארגון Human Rights Watch, הפרת זכויות האדם המתמשכת בשדות היהלומים של מחוז מרנגה בזימבבואה ובסביבתם צריכה להיות הנושא המרכזי לדיון.
לדברי רונה פליגל, המנהלת בפועל של חטיבת אפריקה בארגון Human Rights Watch, "יש סכנה שתהליך קימברלי יפסיק לחלוטין להיות רלבנטי אם הוא יתעלם מההפרות המתמשכות האלה. אם תהליך קימברלי לא מסוגל לנקוט צעדים של ממש בנושא כמו זימבבואה, לשם מה הוא נחוץ?"
לארגון Human Rights Watch הגיעו דיווחים חדשים על כך שחיילים במחוז מרנגה מעורבים בהעסקת עובדי כפייה, בהכאה ובהטרדות. ארגון Human Rights Watch תיעד מעשי הרג שלוחי רסן והפרות נוספות שבוצעו בשנה שעברה במחוז מרנגה. למרות ההפרות המתמשכות הללו, אבּי צ'יקאני, המפקח הדרום-אפריקני שחקר מטעם תהליך קימברלי את התנאים באזור, המליץ להתיר את חידוש מכירת היהלומים משדות מרנגה.
בזמן שזימבבואה מתאוששת ממשבר הומניטארי מעשה ידי אדם, ההכנסות ממכירת יהלומים היו יכולות לספק למדינה זו משאבים לשפר את החינוך, הבריאות והתזונה, ולמלא צרכים בסיסיים אחרים. במחקר שערך גילה ארגון Human Rights Watch שהפיקוח הממשי על כריית היהלומים כה מזערי עד שכמויות גדולות יוצאות את גבולות המדינה ללא רישום כלשהו. בחודש מארס אמר שר האוצר של זימבבואה, טנאדי ביטי, כי לקופת המדינה טרם הגיעה כל הכנסה שהיא מיהלומי מחוז מרנגה. על אף הנוכחות הצבאית המוגברת באזור, נראה שההברחות דווקא הוגברו, ועם הנהנים מהן נמנית רק קבוצה קטנה של אנשי אליטה במפלגת "האיחוד הלאומי האפריקני של זימבבואה - החזית הפטריוטית" של נשיא המדינה רוברט מוגאבה וכמה מבני בריתה של המפלגה.
בכינוס מליאת תהליך קימברלי שנערך בחודש נובמבר 2009 בעיר סוואקופמונד שבנמיביה, החליטו הגופים החברים בתהליך לא השעות את זימבבואה וקראו למדינה זו לדבוק בתכנית העבודה שהיא עצמה הציעה. תכנית זו מחייבת את המדינה להסיג בשלבים את הכוחות המזוינים משדות היהלומים (אך ללא תאריכי יעד ספציפיים), מטילה על המשטרה לשמור על הביטחון באזור, וקובעת כי מפקח, שזימבבואה ותהליך קימברלי יסכימו עליו, יבחן את משלוחי היהלומים ממחוז מרנגה ויאשר שכל המשלוחים הללו עומדים באמות המידה של תהליך קימברלי.
מאז חודש נובמבר מקצה ממשלת זימבבואה חלק קטן משדות היהלומים במחוז מרנגה לשתי חברות פרטיות הקשורות בקשרים הדוקים לבכירים בכוחות המזוינים ובמפלגתו של הנשיא. חלקים נרחבים באזור מרנגה עדיין נתונים לשליטה צבאית ישירה.
צ'יקאני ביקר בזימבבואה פעמיים. ביקורו האחרון, שנערך בחודש מאי, שנוי במחלוקת. בזמן ששהה במדינה, גורמים רשמיים במערך הביון של זימבבואה פשטו בעיר מוטארה על משרד "המרכז למחקר ופיתוח", שהנו ארגון בולט של החברה האזרחית, יומיים לאחר שמנהיג הארגון פראי מגוּווּ נועד עם צ'יקאני ודן עמו במידע מסווג הנוגע לנוכחותם המתמשכת של הכוחות המזוינים של זימבבואה במחוז מרנגה.
שוטרים הכו, עצרו וכלאו כמה מבני משפחתו של מגוּווּ. נוכח הסכנה שנשקפה לו ולבני משפחתו הסגיר את עצמו מגוּווּ בעל כורחו לידי המשטרה. כעת הוא מוחזק בכלא, אף כי לא הועמד לדין בתוך 48 שעות, כנדרש בחוק, ומשפחתו מסתתרת, וכך גם חברי צוות בארגונו. צ'יקאני אמר כי כמה מרשימותיו הוחרמו מתוך תיקיו בידי סוכני ביון, אך הוא לא קרא לבצע חקירה ואף לא גינה בפומבי את כליאתו של מגוּווּ.
לדברי פליגל, "אם זימבבואה כולאת פעילים על כך שכתבו על הפרות הקשורות לכריית יהלומים, לא ניתן לומר כי היא עומדת באמות המידה המינימאליות לחברוּת בתהליך קימברלי. בנוסף לכך, הכאוס וההאשמות האופפים את ביקורו של צ'יקאני וכן גישתו מעוררים ספק באשר למהימנות, למקצוענות וליָשרה של עבודתו".
הדו"ח המקדמי של צ'יקאני, שהוגש ב-21 במארס לאחר ביקור שהתקיים באותו חודש, התמקד בחלקו הגדול בהיבטים הטכניים הצרים של כריית יהלומים והמעיט בערך ההפרות המבוצעות במחוז מרנגה. אף כי מעשי ההרג בידי גורמים רשמיים של זימבבואה באזור זה מעטים כעת בהשוואה לעצמת הדיכוי הצבאי בחודש אוקטובר 2008, תושבי המקום סיפרו לארגון Human Rights Watch כי ההפרות נמשכות וכי הם חיים בפחד מפני הצבא.
כפי שאמר לארגון Human Rights Watch אחד מראשי היישובים במחוז, "חיילים מכריחים אותנו באופן קבוע לכרות יהלומים. אם מישהו מסרב, מענים אותו. החיים במרנגה הם גיהנום".
ארגון Human Rights Watch קרא שוב ושוב לגופים החברים בתהליך קימברלי לדרוש את הפסקתן של הפרת זכויות האדם וההברחות במחוז מרנגה ולעמוד על כך שתעשיית היהלומים בזימבבואה תפעל בשקיפות ותוך מתן דין וחשבון. הארגון אף דחק בקבוצת הגופים השותפים לתהליך להכיר במפורש בסוגיות הנוגעות לזכויות האדם כמרכיב יסודי בעבודת תהליך קימברלי ובמטרות שלשמן נוסד.
חבר בוועדה הפרלמנטארית למכרות ואנרגיה, שלא הורשה לבקר באזור אף כי תפקידו הרשמי מחייב אותו לעשות זאת, אמר לארגון Human Rights Watch: "המשאבים הטבעיים שלנו במרנגה נבזזים מדי יום בהיקף נרחב. ולמרות זאת, הממשלה מעלימה עין ומעמידה פנים שהכול בסדר, ורוצה שמנגנון התיעוד של תהליך קימברלי והעולם יאמינו שהכול בסדר במרנגה".
