בעליו הצנום של "קפה גלריה" בעיר עזה הוא חד-ראייה וחריף-לשון. ניתן בנקל לדמיינו מגלגל שיחה עמוק אל תוך הלילה עם אמנים ועם שחקנים, שהרי הוא גם במאי תיאטרון. אלא שהוא חצה את הגבול. הוא התיר לנשים הנמנות על לקוחותיו הקבועים לעשן נרגילה ולשוחח עם גברים, והתעלם מדרישותיהם של שוטרים בלבוש אזרחי לרסן התנהגות "לא מוסרית". בתחילת חודש מאי נחקר בעל בית הקפה במשטרה והואשם בניהול רומן מחוץ לנישואים. כדי לשכנע אותו להתוודות הלקו אותו השוטרים במשך חמישים דקות בקנה במבוק מצופה עור בעובי 5 ס"מ, ולאחר מכן הכריחו אותו לעמוד על רגל אחת במשך שעתיים.
המצור על רצועת עזה עלה לכותרות בעקבות היירוט הקטלני שישראל ביצעה ב-31 במאי למשט הספינות שביקשו לשבור את הסגר. אך מצור זה אינו הבעיה היחידה שאוכלוסיית האזור המכותר והמרושש הזה נאלצת להתמודד אתה. כפי שארגון Human Rights Watch תיעד בחודש מאי, במהלך ביקור ברצועה, נראה כי חלה עלייה חדה בפגיעות החמורות בחירויות הפרט ובדיכויים של ארגוני החברה האזרחית המגנים על חירויות אלה. ממשלת חמאס, המנסה לחזק את תדמיתה כתנועת תיקון אסלאמית אל מול קבוצות אסלאמיות רדיקאליות יותר הקוראות עליה תיגר, מבססת את שליטתה החברתית באמצעות הגברת מאמציה להשלטת האסלאם בעזה.
בהקשר זה נודע לשמצה תפקידה המתרחב והולך של "משטרת המוסר" הפועלת ברצועה. בקיץ האחרון התחילו שוטריה שחורי-המדים לסייר בחופים ולוודא שגברים ונשים לבושים באופן "הגון". אחת הנשים נענשה על כך ששחתה בחולצת טי ובמכנסי ג'ינס אף כי לא קיים שום חוק כתוב בעניין זה. משטרת המוסר אף מוודאת כי גברים ונשים שאינם בני משפחה אחת לא יתערבבו זה בזה. כמו כן, השוטרים מוודאים שבובות הנשים המוצבות בחנויות הבגדים יוצגו בלבוש צנוע בלבד. הם אף אסרו על נשים לרכוב על אופנועים ומנעו מגברים העוסקים בעיצוב שער לעבוד במספרות לנשים. זוגות הצועדים בחוצות העיר מעוכבים דרך קבע, בני הזוג מופרדים זה מזה והם נשאלים על-ידי שוטרים בלבוש אזרחי האם הם נשואים. "בעצם אתה צריך לקחת אתך בכל זמן עותק של תעודת הנישואים שלך, או להסתכן בהשפלה", אמר לנו זוג צעיר אחד. לדברי הורים, מופעל לחץ על בנותיהם להתלבש לבית הספר בבגדים שמרניים יותר.
אך הבעיה חורגת מעבר לחדירה כזו לרשות הפרט. במקרים מסוימים, שירותי הביטחון משתמשים ב"עברות מוסר" כדי להרחיב את תחום סמכותם, כולל הטלת עונש על אנשים שהפרו כללים שאינם מופיעים בספרים. בעל בית הקפה וכמה תושבים אחרים, למשל, אמרו לארגון Human Rights Watch שבלשים בלבוש אזרחי פעלו נגד בית העסק שלו בחודש שקדם למעצרו ולעינויו. מלצרים סיפרו לנו שהעסקים בבית הקפה נפגעו קשות לאחר ששני בלשים תשאלו שוב ושוב לקוחות, ובעיקר נשים, לקחו את הטלפונים הניידים שלהם ורשמו את פרטי הקשר שלהם, בניסיון ברור להניא אותם מלפקוד את בית העסק. דובר מטעם המשטרה לא הצליח להצביע על מקור סמכות חוקי כלשהו לפעולות אלה. בלשים שארגון Human Rights Watch שוחח עמם סרבו למסור לנו את שמותיהם או כל מידע אחר.
בניגוד לאוכפי קוד המוסר, הנהנים מחסינות על מעשי הפגיעה שלהם, נראה שישנם אנשים הכלואים בבית הסוהר המרכזי של עזה אף על פי שאינם אשמים בדבר זולת ביש מזל. פגשנו אם לשלושה שלא הצליחה להמציא תעודת נישואים, הואשמה בניאוף – עם בעלה – ונכלאה אף על פי שהעידה על כך שמשפחתה מנעה ממנה להצטייד במסמכים הדרושים משום שלא הסכימה לנישואיה. בחור בן 19, שאביו אינו מסכים לשכור עורך דין להגנתו, מוחזק בכלא ללא משפט זה למעלה משנה משום שהוא הומוסקסואל.
ארגון Human Rights Watch תיעד גם מקרה של בני זוג צעירים שהוריהם סרבו להיעתר לבקשתם להתחתן. הגבר, בחור גמלוני ורגיש בן 21, היה כה נואש עד שבני הזוג ניסו לבייש את הוריהם כדי שיסכימו לנישואים. השניים "התוודו" על קיום יחסי מין לפני הנישואין והסגירו עצמם למשטרה. מעשה זה אכן מוגדר כפשע בדיני העונשין, אך זוהי עברה שכמעט לא נאכפה לפני שחמאס תפס את השלטון. יחד עם זאת, למעלה מארבעה חודשים לאחר שהסגירו עצמם, בני הזוג עדיין נמקים שניהם באותו כלא, והם מוחזקים בו מבלי שרשויות בית הסוהר יאפשרו להם לראות זה את זה. הבחורה, רעולה ועטוית צ'דור מכף רגל ועד ראש, ביקשה בביישנות כי נעביר מסר לאהובה: "אני אוהבת אותך. אף פעם לא אתן להם להפריד בינינו, לא משנה כמה זמן אצטרך להישאר בכלא. אני מתגעגעת אליך מאוד".
על גבם של צעירים כמו בני זוג אלה מנסה ממשלת חמאס לבסס את המוניטין האסלאמיים שלה אל מול חוסר שביעות הרצון שמפגינות קבוצות דתיות מיליטנטיות. קבוצות אלה סבורות שחמאס נכשל בתפקידיו לתקוף את ישראל ולאכוף את השריעה, מערכת החוקים האסלאמית.
הממשלה ברצועת עזה, בראשותו של אסמאעיל הנייה, גם פוגעת בתשתית החברה האזרחית, ובכלל זה בארגונים המגנים על חירויות הפרט. אנשי שירות הביטחון הפנימי סגרו שישה ארגונים בעיר עזה וברפיח, ובהם עמותה לבריאות האישה ואת האיגוד לפיתוח האישה והילד. חמאס גינה את הקייטנות שהאו"ם מפעיל, משום שבנים ובנות משחקים בהם יחד, והקים מחנות קיץ מתחרים שבהם מבוצעת הפרדה מגדרית. ב-23 במאי תקף ארגון חמוש שזהותו לא ידועת קייטנה של האו"ם. התוקפים קשרו את שומר הקייטנה, חיבלו במבנים והשאירו פתק עם דברי איום על גורמים רשמיים באו"ם ושלושה קליעים. אף על פי שחמאס מתח ביקורת על התקפה זו, המשטרה מנעה מארגונים לזכויות האדם לקיים למחרת שביתת-שבת כדי למחות על ההתקפה. באותו יום מנע משרד הפנים מהנציבות הפלשתינית העצמאית לזכויות האדם לקיים סדנה בעניינו של דו"ח זכויות האדם השנתי שלה.
תושבי רצועת עזה הם כעת אסירים פעמיים. מבחוץ, ישראל ומצרים נעלו את שערי הרצועה וכפו בכך על 900 אלף בני אדם לחיות חיי עוני ותלות בנדבות מזון, אף כי ישראל הודיעה לאחרונה כי תתיר הכנסה של מוצרים נוספים ומצרים הרפתה החודש באופן רשמי את הסגר על רפיח. ובתוך רצועת עזה, חמאס מכריח אנשים לחיות בד' אמותיו של קוד מוסר נוקשה, ומעניש את כל מי שמנסה ליהנות ממעט הזכויות והחירויות שעוד נותרו לו. בצדק מתמקד כעת העולם בסוהריה הישראלים של הרצועה, אך אל לו לשכוח את הכלא הפנימי שנאכף בעזה על-ידי חמאס.
