רב אלוף גבי אשכנזי
הרמטכ"ל
הקריה
תל אביב

רא"ל אשכנזי,

ארגון Human Rights Watch מקדם בברכה את הכרזת צה"ל, כפי שדווחה בתקשורת, על פרסום נהלים חדשים לשיפור האזהרות הניתנות לאזרחים לפני התקפה. אם יובטח שהאזהרות יכללו מידע מפורט ומדויק, כולל הנחיות לגבי הדרך שבה ניתן להגיע לאזורים בטוחים, הדבר יגביר את הסיכוי שאזרחים יתייחסו לאזהרות ברצינות ויסייע למזער אובדן של חיי אזרחים במהלך עימותים מזוינים עתידיים.

על-פי ידיעה שפורסמה ב-29 ביולי 2009 באתר החדשות הישראלי ynet באנגלית, גורמים רשמיים בצבא הישראלי הסכימו, לאחר שבחנו את התנהלותה של ישראל בפעולות צבאיות ברצועת עזה במהלך החודשים דצמבר וינואר, כי על צה"ל "להעביר פרטים מדויקים יותר באזהרות המפורסמות לפלשתינאים לפני תקיפות אוויריות", כולל מידע ספציפי כגון "מועד מדויק יותר של התקיפה המבוצעת" וצירי מילוט. הכרוזים יכילו, על-פי הדיווח, מידע מפורט יותר "שיאפשר לאזרחים להבין כי חייהם בסכנה".

אנו מעוניינים לדעת יותר על הנהלים החדשים שצה"ל מתכנן ליישם ועל ההבדלים בינם לבין הנהלים הקיימים. מידע כזה יוכל לסייע לקבוע באיזו מידה פעל צה"ל למלא את החובה המוטלת עליו על-פי  דיני המלחמה לתת לאזרחים אזהרות מוקדמות יעילות, אלא אם כן הנסיבות אינן מאפשרות זאת. אנו מקווים שהמדיניות החדשה של צה"ל בנוגע לאזהרות תתקן את הליקויים שארגוןHuman Rights Watch תיעד ביחס למאות אלפי האזהרות שנתן צה"ל, לפי הצהרתו, לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במהלך מבצע "עופרת יצוקה".

מהמחקר שערך ארגון Human Rights Watch עולה כי העלונים שפוזרו ממטוסי קרב ישראליים - ואשר הכילו פנייה ממפקדת צה"ל ל"תושבי האזור" שבה נאמר כי "למען ביטחונכם הנכם מתבקשים לפנות את האזור מיד" - היו מעורפלות מכדי להיות יעילות ולא התייחסו כלל למועד ההתקפה המתוכננת או למקום שבו תתרחש. ארגון Human Rights Watch ראיין תושבים רבים ברצועה שאמרו שקיבלו עלוני אזהרה של צה"ל במהלך מעשי האיבה אך לא התפנו כיוון שהעלונים פוזרו על-פני אזורים נרחבים מאוד, והם לא היו בטוחים אם האזור שלהם יותקף ולאן יהיה זה בטוח לעזוב. תושבים ברצועה סיפרו לארגון Human Rights Watch שקיבלו אזהרות טלפוניות שבהן נאמר שעליהם לעזוב את ביתם בשל "פעילות טרור" באזור, אך בהודעות אלה לא נמסר להם מידע בנוגע לנתיבים בטוחים שדרכם יוכלו להתפנות. כמו כן, תושבים ברצועה אמרו כי קיבלו אזהרות ישראליות, שבמקרים מסוימים הועברו באמצעות שידורי הרדיו או הטלוויזיה, ואשר לפיהן עליהם "ללכת למרכזי הערים", אך לאחר מכן, לפי אותם תושבים, תקפו הכוחות הישראליים את המרכזים הללו.

ארגון Human Rights Watch לא ערך בחינה מקיפה של ההתקפות האוויריות ושל הנפגעים מקרב האזרחים במהלך הלחימה האחרונה. עם זאת, מהמחקר שערכנו בנושא המלחמה בלבנון בשנת 2006 עולה כי לאחר שצה"ל פרסם אזהרות שבהן הורה לאזרחים בדרום לבנון לעזוב, לעתים קרובות הוא התייחס לאזור כשטח שאין בו אזרחים. למרות אזהרות צה"ל, אזרחים רבים נותרו בדרום לבנון מסיבות שונות במשך כל תקופת הלחימה, אך נראה כי לעתים קרובות לא הביא צה"ל את נוכחותם בחשבון בעת קבלת החלטות על מטרות לתקיפה. לעתים מזומנות, התוצאה הייתה התקפות שלא הבחינו בין לוחמים לאזרחים ואשר פגעו באזרחים רבים.

ביחס למאמץ של צה"ל לשפר את מערכת האזהרות שלו לאזרחים, חשוב לציין כי על-פי דיני המלחמה, התשובה לשאלה האם אזהרה היא יעילה או לא תלויה בנסיבות, ויש להביא בחשבון בכמה זמן האזהרה הקדימה את ההתקפה ואת יכולתם של האזרחים להימלט מהאזור למקום בטוח. במקרים רבים, אזרחים אינם יכולים לעזוב אפילו ניתנה אזהרה, למשל בשל גיל או בריאות לקויה. במקרים אחרים, לא עומדים לרשות אזרחים אמצעים כלשהם כדי להימלט מאזורי סכנה, או שאין להם כל מקום "בטוח" להימלט אליו.

לאזרחים שאינם מתפנים בעקבות אזהרות עדיין מוקנית הגנה מלאה של דיני המלחמה. אפילו לאחר שניתנו אזהרות, אין הכוחות התוקפים רשאים להניח כי האזרחים התפנו, ועליהם להיות מודעים למצב בפועל בכל הנוגע לנוכחותם של אזרחים באזור. החובה להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים ממשיכה לחול עליהם וגם אז הם נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מאובדן חיי אזרחים ומאובדן רכוש אזרחי. יציאה מנקודת ההנחה שכל אדם שנותר באזור לאחר מתן אזהרות שלפיהן עליו להימלט מהווה מטרה צבאית לגיטימית היא הפרה של דיני המלחמה. זאת ועוד, הצדדים הלוחמים אינם רשאים לגרום לעקירה בכפייה על-ידי כך שיאיימו על אזרחים בפגיעה מכוונת אם לא יישמעו לאזהרות.

אנו חוזרים על תמיכתנו בצעד החשוב שצה"ל נוקט, על-פי דיווחים, בכך שהוא משפר את נהלי האזהרה שלו, ומצפים ללמוד עליהם יותר.

בכבוד רב,

שרה לאה וויטסון
מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה
Human Rights Watch