(ירושלים) - על-פי דיווחים, צה"ל החליט לשפר את האזהרות הניתנות לאזרחים לפני התקפות. ארגון Human Rights Watch אמר היום כי צה"ל עדיין חייב לוודא כי האזהרות הינן יעילות וכי אסור לו להתיר התקפות שאלמלא האזהרות היו אסורות על-פי המשפט הבינלאומי.
במכתב שנשלח לרמטכ"ל הישראלי, רא"ל גבי אשכנזי, קידם ארגון Human Rights Watch בברכה את ההכרזה שלפיה הצבא ינסח נהלים חדשים לשיפור האזהרות המוקדמות שהוא נותן לאזרחים בעימותים מזוינים. במכתב ציין הארגון כי נהלים משופרים יוכלו להציל חיים, אך חזר והדגיש חששות בנוגע לדפוסי פעולה קודמים.
לדברי שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch, "אזהרות ספציפיות יותר, שיתארו את האזור שאליו תכוון התקיפה ואת מועדה, יהיו צעד חיובי שיתרום לעמידתן של האזהרות בדרישת היעילות. למרבה הצער, במהלך העימות ברצועת עזה בחודש ינואר, הרבה מן האזהרות לא עמדו בדרישה זו".
בידיעה שפורסמה ב-9 ביולי 2009 באתר החדשותYnet.com נכתב כי גורמים רשמיים בצבא הישראלי הסכימו, לאחר שבחנו את התנהלותה של ישראל בפעולות צבאיות ברצועת עזה במהלך החודשים דצמבר וינואר, כי על צה"ל להעביר "פרטים מדויקים יותר לפלשתינאים לפני תקיפות אוויריות", כולל מידע ספציפי כגון "מועד מדויק יותר של התקיפה המבוצעת" וצירי מילוט. הכרוזים יכילו, על-פי הדיווח, מידע מפורט יותר "שיאפשר לאזרחים להבין כי חייהם בסכנה".
במהלך מבצע "עופרת יצוקה" העלונים שפוזרו ממטוסי קרב ישראליים הכילו פנייה ממפקדת צה"ל ל"תושבי האזור" שבה נאמר: "למען ביטחונכם הנכם מתבקשים לפנות את האזור מיד". המחקר שערך ארגון Human Rights Watch העלה כי האזהרות היו מעורפלות מכדי להיות יעילות ולא התייחסו כלל למועד ההתקפה המתוכננת או למקום שבו תתרחש.
ארגון Human Rights Watch ראיין תושבים רבים ברצועה שאמרו שקיבלו עלוני אזהרה של צה"ל במהלך מעשי האיבה אך לא התפנו כיוון שהעלונים פוזרו על-פני אזורים נרחבים מאוד, והם לא היו בטוחים אם האזור שלהם יותקף ולאן יהיה זה בטוח לעזוב. תושבים ברצועה סיפרו לארגוןHuman Rights Watch שקיבלו אזהרות טלפוניות שבהן נאמר שעליהם לעזוב את ביתם בשל "פעילות טרור" באזור, אך בהודעות אלה לא נמסר להם מידע בנוגע לנתיבים בטוחים שדרכם יוכלו להתפנות. כמו כן, תושבים ברצועה אמרו כי קיבלו אזהרות ישראליות, שבמקרים מסוימים הועברו באמצעות שידורי הרדיו או הטלוויזיה, ואשר לפיהן עליהם "ללכת למרכזי הערים", אך לאחר מכן, לפי אותם תושבים, תקפו הכוחות הישראליים את המרכזים הללו.
המחקר שערך ארגון Human Rights Watch בנושא המלחמה בלבנון בשנת 2006 העלה כי לאחר שהצבא הישראלי פרסם אזהרות, שבהן הורה לאזרחים בדרום לבנון לעזוב, לעתים קרובות הוא התייחס לאזור כשטח שאין בו אזרחים. אזרחים רבים נותרו בדרום לבנון במשך כל תקופת הלחימה, אך נראה כי לעתים קרובות לא הביא צה"ל את נוכחותם בחשבון בעת קבלת החלטות על מטרות לתקיפה. לעתים מזומנות, התוצאה הייתה התקפות שלא הבחינו בין לוחמים לאזרחים ואשר פגעו באזרחים רבים.
על-פי דיני המלחמה, צדדים לסכסוך חייבים, בכל עת שבה הדבר אפשרי, לספק אזהרות מוקדמות יעילות בדבר התקפות העלולות לפגוע באוכלוסייה האזרחית. התשובה לשאלה האם אזהרה היא יעילה או לא תלויה בנסיבות, ויש להביא בחשבון בכמה זמן האזהרה הקדימה את ההתקפה ואת יכולתם של האזרחים להימלט מהאזור למקום בטוח.
לאזרחים שאינם מתפנים בעקבות אזהרות עדיין מוקנית הגנה מלאה של דיני המלחמה. אפילו לאחר שניתנו אזהרות, אין הכוחות התוקפים רשאים להניח כי האזרחים התפנו, ועליהם להיות מודעים למצב בפועל בכל הנוגע לנוכחותם של אזרחים באזור. החובה להבחין בין מטרות צבאיות לבין אזרחים ואובייקטים אזרחיים ממשיכה לחול עליהם וגם אז הם נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי להימנע מאובדן חיי אזרחים ומאובדן רכוש אזרחי. הנחה שכל אדם שנותר באזור לאחר מתן אזהרות שלפיהן עליו להימלט מהווה מטרה צבאית לגיטימית היא הפרה של דיני המלחמה. זאת ועוד, הצדדים הלוחמים אינם רשאים לגרום לעקירה בכפייה על-ידי כך שיאיימו על אזרחים בפגיעה מכוונת אם לא יישמעו לאזהרות.
לדברי וויטסון "האזהרות חשובות, אבל לעתים קרובות אזרחים לא יכולים להימלט מאזור לחימה משום שהם זקנים או חולים, משום שאין להם אמצעים להימלט או משום שאין שום מקום בטוח שאליו אפשר לברוח. למרות מתן אזהרות, אסור לצבא להניח שאזרחים נשמעו להן, ועדיין מוטלת עליו החובה להבטיח שרק מטרות צבאיות לגיטימיות יותקפו".
