כבוד מזכירת המדינה,
אני פונה אליך בנוגע להתייחסותך מה-22 באפריל למצור הישראלי על רצועת עזה. הדרך שבה תיארת את מדיניותה של ישראל ממעיטה מאוד בהיקפה ובהשפעתה של סגירת הגבול, המגיעה לכדי ענישה קולקטיבית של אוכלוסייתה האזרחית של הרצועה - הפרה קשה של המשפט הבינלאומי. במקום להמעיט בערכן של השלכות מצור זה, אנו מבקשים כי תשתמשי בהשפעת ארה"ב ומשרדך שלך על-מנת להפעיל על ישראל לחץ להפסיק מדיניות זו, שתכליתה להעניש אזרחים כדרך להפעלת לחץ על חמאס. אנו קוראים לך גם להפעיל לחץ על מצרים, אשר שיתפה במידה רבה פעולה עם המצור הישראלי, על-מנת שתאפשר סיוע הומניטארי דרך מעבר רפיח שבשליטתה.
ארגון Human Rights Watch מכיר בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות של ארגונים פלשתיניים חמושים ברצועת עזה, ואנו גינינו בעקביות את התקפות הרקטות המתמשכות נגד אזרחים ישראלים ורכוש ישראלי. אולם האמצעים החוקיים להגנה עצמית אינם כוללים פגיעה באזרחים ברצועה. לדידנו, חלה על ארה"ב - התומכת החשובה ביותר של ישראל מבחינה מדינית, צבאית ופיננסית - החובה לבקר בחריפות מדיניות המהווה ענישה קולקטיבית בלתי-חוקית ולהתנער ממנה בתוקף.
בשימוע שנערך בוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים של ארה"ב ב-22 באפריל, אמרת בתגובה לשאלות שהציג חבר הקונגרס קיית' אליסון בנוגע למצב ברצועת עזה, כי "המעברים כבר אינם סגורים לגמרי [ו] פריטים רבים מועברים דרכם". כמו כן אמרת כי "האצת בממשלת ישראל לפתוח את המעברים עד כמה שניתן בהתחשב בצורכי הביטחון הלגיטימיים שלה". עם זאת, הוספת "ישנם פריטים רבים המועברים דרך המעברים", לתוך הרצועה ו"הרבה ממה שנאמר שלא מרשים להעביר פשוט אינו מדויק".
נראה כי רמיזתך לפיה המצור על עזה אינו חמור כפי שעולה מ"הרבה ממש שנאמר" משקפת שאיפה להקל ראש בחומרתו של המצור, הממשיך לגבות מחיר עצום מהאזרחים ברצועת עזה. חוקרי ארגון Human Rights Watch שביקרו לאחרונה ברצועה במסגרת משלחת בדיקה, חזו בעצמם בהשפעתו המזיקה, במיוחד על נשים וילדים. חודשים לאחר המערכה הצבאית הישראלית, שנמשכה 22 יום, ממשיכים אזרחים פגיעים לשלם את מחיר ההגבלות החמורות על מצרכי יסוד ואספקה חיונית אחרת.
לדוגמה, מונעות ההגבלות שמטילה ישראל בגבול, ואשר אותן החמירה לפני 22 חודשים, שיקום של מבנים ורכוש אזרחי שנהרס או נפגע קשות במהלך מעשי האיבה האחרונים. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA) העריך כי בלחימה נהרסו או ניזוקו קשות 21,000 דירות מגורים וכי אלפי אנשים נותרים כיום ללא קורת גג בשל האיסור הישראלי על העברת חומרי בנייה, כולל בטון.
הגבלות אחרות הן שרירותיות אפילו יותר, ולא ניתן להצדיקן כצרכים ביטחוניים לגיטימיים. ארגון יוניצ"ף (UNICEF, קרן האו"ם לילדים) למשל, ממתין בימים אלה לאישורה של ישראל לשמונה קטגוריות של פריטים חינוכיים הנדרשים ברצועת עזה, כולל כלי נגינה, ערכות מתמטיקה ובגדי ספורט. התקשורת הישראלית וארגונים ישראליים לזכויות האדם מדווחים כי במהלך החודש האחרון מנע צה"ל מארגון מגדלי ירקות ישראלי להעביר לרצועה משלוחים של דלעת, קיווי ואבוקדו. הכנסת המזון לרצועת עזה עודנה מגובלת ביותר, כיוון שצה"ל לא יישם את החלטת הקבינט הישראלי מה-22 במארס 2009 שבה הובטח להתיר הכנסה בלתי-מוגבלת של מזון לרצועה.
במקרים מסוימים ההגבלות הישראליות על המוצרים המורשים להיכנס לרצועה מסכנות אפילו אזרחים ישראלים. לדברי מרכז האו"ם למוקשים עדיין נמנע מצוותים לפינוי תחמושת להכניס לרצועה את חומרי הנפץ להם הם זקוקים על-מנת להשמיד נפלי תחמושת שנותרו מהמלחמה. כתוצאה מכך, ניכסו לעצמם גופים חמושים ברצועה, המשתייכים ככל הנראה לחמאס, כ-5,000 טונות של נשק שירה צה"ל לרצועה במהלך הלחימה ואשר לא התפוצץ, כולל חומר נפץ בעל נפיצות גבוהה. זאת בטרם עלה בידי הצוותים להשמידם. חומרי הנפץ שמכיל נשק זה עלולים לשמש להתקפות נגד אזרחים בישראל.
כפי שידוע לך, ישראל מוסיפה לשלוט באופן מלא בגבולותיה של הרצועה ובמרחב האווירי שלה, למעט מעבר רפיח שבין הרצועה למצרים. ישראל רשאית אמנם לבדוק סחורות הנכנסות לרצועה, אך כל הגבלה חייבת להתבסס על נימוקים ביטחוניים ספציפיים ולא למנוע הכנסה של סיוע הומניטארי או כל סחורה אזרחית נחוצה אחרת. הגבלות גורפות מדי על הכנסת סחורות יסוד כאלה מפרות את המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המגביל את הממשלה השולטת באורח אפקטיבי בשטח מסוים מלמנוע הכנסת סחורות הנחוצות להישרדותה של האוכלוסייה האזרחית.
ההגבלות מהוות גם הפרה של חובתה של ישראל ככוח כובש להבטיח את בריאותה ורווחתה של האוכלוסייה הנתונה תחת כיבוש, ומגיעות עד כדי ענישה קולקטיבית של האוכלוסייה האזרחית.
ישראל נמנעה בעקביות ממתן נימוקים ספציפיים לסירובה להתיר הכנסה של סחורות יסוד רבות לרצועת עזה, או להגבלות שהיא מטילה על סוג הסחורות האזרחיות שהיא מתירה להכניס ועל כמותן.
חששות ביטחוניים אף אינם מסבירים את סירובה של ישראל לפתוח את המעברים קרני או סופה. פתיחה מלאה של מעבר קרני תאפשר העברה של משלוחי סיוע רבים יותר בכל יום בהשוואה לכל מעבר אחר, הודות לסורקים הביטחוניים שנתרמו על-ידי הסוכנות האמריקאית לפיתוח בינלאומי (USAID) ואשר מונחים כעת ללא שימוש. ישראל אף לא סיפקה נימוקים ביטחוניים לאיסור שהיא מטילה מזה למעלה משנה על ייצוא מרצועת עזה, למעט מספר מטעני פרחים שנשלחו לאירופה.
750,000 ילדי הרצועה נמנים על האזרחים הנפגעים מהמצור. על-פי נתוני משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים (OCHA) נהרסו במתקפה הישראלית שבעה בתי ספר בצפון הרצועה ו-157 בתי ספר נוספים ניזוקו; כל עוד לא מתירה ישראל הכנסה של חומרי בניין לרצועה לא ניתן לבצע בהם תיקונים משמעותיים. לדברי אונר"א, 14 אחוזים מדגימות המים ברצועה מזוהמות, ומספר המקרים של ילדים מתחת לגיל שלוש שסבלו משלשולים חמורים עבר בחודש מארס את "הקו האדום". ללמעלה מ-22,000 ילדים ברצועה עדיין אין גישה למים זורמים.
צורכיהם של פצועי המלחמה ושל החולים הכרוניים מעוררים גם הם חשש ניכר. נכון ל-21 באפריל, דיווח האו"ם כי 65 "פריטי תרופות חיוניות" חסרים עדיין במחסני התרופות המרכזיים של הרצועה, ובכלל זה תרופות למחלות כרוניות. בחודש פברואר ראיין ארגון Human Rights Watch אדם ששתיים מרגליו נקטעו, ואשר סובל מ"כאבי רפאים" בגפיו החסרות; בן דודו, רוקח במקצועו, אמר כי הוא זקוק לתרופות שאינן זמינות נגד כאבים.
בחודש מארס נכנסו לרצועה 132 משאיות עם סחורה בממוצע ליום. כרבע מהן הובילו מטען הומניטארי. נתון זה מהווה שיפור של 17% לעומת חודש פברואר, אך עודנו נמוך בהרבה לעומת 475 המשאיות שנכנסו מדי יום לרצועה לפני השתלטות חמאס בחודש פברואר 2007. מדיווחי חדשות בתקופה האחרונה עולה כי משלוחי סיוע בהיקף של מאות מטעני משאיות "נרקבים" בצדו המצרי של הגבול.
הסיוע ההומניטארי וחומרי השיקום המוכנסים לרצועה אינם מספיקים כלל ונחוץ לחץ אמריקאי על-מנת להבטיח כי ישראל תעמוד בחובותיה על-פי המשפט הבינלאומי, וכי מצרים תסייע בהעברת משלוחים הומניטאריים לאוכלוסייה האזרחית הנזקקת להם.
גברתי מזכירת המדינה, האזרחים ברצועה סובלים כתוצאה מהמצור המזיק של ישראל. במקום להמעיט בערך סבלם, אנו מקווים כי תשתמשי בהשפעתך על-מנת להפעיל על ישראל לחץ להפסיק את המצור, וכי הערותיך הפומביות ישקפו דאגה זו.
בכבוד רב,
שרה לאה וויטסון
מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה
