ארגון Human Rights Watch אומר היום כי על ממשלת ישראל לקיים חקירה יסודית וחסרת פניות בנוגע להפגזת הטנק ממנה נהרגו צלם רויטרס ושלושה אזרחים נוספים ב-16 באפריל, ולא להסתפק בתחקיר מבצעי של הצבא.
במכתב שנשלח ב-30 באפריל לפרקליט הצבאי הראשי של צה"ל (https://www.hrw.org/english/docs/2008/05/01/isrlpa18702.htm), אמר ארגון Human Rights Watch כי "תחקירים מבצעיים" שנערכו בעבר בנוגע לנסיבות מותם של אזרחים לא היו יסודיים או חסרי פניות, ושימשו להצדקת טענותיה המטעות של ישראל כי קיימה חקירה נאותה. התחקירים המבצעיים נסמכים על-פי רוב אך ורק על הצהרותיהם של קצינים וחיילים ביחידה הנוגעת בדבר ואינם כוללים איסוף ראיות מזירת האירוע או גביית עדויות מעדים נוספים פרט לחיילים המעורבים.
לדברי שרה לאה וויטסון, מנהלת חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגוןHuman Rights Watch "תחקירים מבצעיים משרתים מטרות צבאיות מועילות, אך אינם מתאימים כלל על-מנת לקבוע האם בוצעו הפרות חמורות של דיני המלחמה. מטרה זו ניתן להשיג רק באמצעות חקירה מלאה וחסרת פניות שאינה מוגבלת לצבא".
בתקרית שאירעה ב-16 באפריל 2008 ירה טנק של צה"ל פגז שהרג את פדל שנאעה, בן 23, צלם טלוויזיה של סוכנות רויטרס, את אחמד עארף פרג'אללה, בן 14, את חסן ח'אלד עטייווי, בן 17, ואת ח'ליל איסמאעיל דור'מוש, בן 22. עדי ראייה סיפרו לארגון Human Rights Watch כי באזור המיידי של ההתקפה לא התקיימה לחימה ביום האירוע וכי לצוות הטנק הייתה אפשרות לזהות כי הוא מכוון את ההתקפה אל מטרה אזרחית. (https://www.hrw.org/english/docs/2008/04/19/isrlpa18600.htm)
ארגון Human Rights Watch אמר כי על ישראל לקיים חקירה יסודית וחסרת פניות גם בנוגע לנסיבות האירוע שהתרחש ב-28 באפריל 2008 בבית חאנון, שבו טיל, שנורה ככל הנראה מכלי טיס ישראלי לעבר לוחם פלסטיני, הרג אם וארבעת ילדיה בתוך בית בסמוך למקום שבו עמד הלוחם.
במכתב, שנשלח לתת-אלוף אביחי מנדלבליט, הפרקליט הצבאי הראשי, אמר ארגון Human Rights Watch כי ממחקר שערך הארגון בנוגע לחקירות ולתביעות בצה"ל בין השנים 2000 ו-2005 (https://www.hrw.org/reports/2005/iopt0605/) עולה כי נהלי החקירות הצבאיות הישראליות, ודרכי התנהלותן אינם יסודיים או חסרי פניות וכי החקירות אינן מתקיימות בתוך פרק זמן נאות.
ארגון Human Rights Watch קרא לתא"ל מנדלבליט לתת פומבי לתוצאות החקירות של צה"ל בנוגע לנסיבות מותם של אזרחים בתקריות של ה-16 וה-28 באפריל, ובמידת הצורך להעמיד לדין כל אדם שיימצא אחראי להפרות חמורות של המשפט הבינלאומי.
שרה לאה וויטסון אמרה עוד כי "מהתיעוד שלנו עולה כי צה"ל לא הוכיח עצמו בעבר כאשר חקר את עצמו". "אם ברצונה של ישראל להימנע מפגיעה בחיי אזרחים ולהפגין את מחויבותה לדיני המלחמה עליה לאפשר חקירות עצמאיות".
המשפט ההומניטארי הבינלאומי (או דיני המלחמה), החלים על הלחימה ברצועת עזה, מחייבים את הכוחות המזוינים להבחין בכל עת בין לוחמים ואזרחים, ולעשות כל שביכולתם על-מנת לוודא שהמטרות הן אובייקטים צבאיים. דיני המלחמה אוסרים על התקפות מכוונות נגד אזרחים, על התקפות שאינן מבחינות בין לוחמים לאזרחים ועל התקפות הגורמות נזק לא מידתי לאזרחים. תקיפה ישירה של אזרחים מותרת רק כאשר הם משתתפים בלחימה.
על-פי דיני המלחמה, חלה על המדינות החובה לחקור הפרות חמורות שבוצעו, לכאורה, בידי כוחותיהן. חקירה יסודית וחסרת פניות המתקיימת בתוך פרק זמן סביר היא צעד חיוני על-מנת לחייב אנשי צבא לשאת באחריות למעשיהם. הדבר מאפשר אכיפת משמעת, שומר על פיקוד אחראי ומבטיח ציות לדיני המלחמה. על-מנת לצמצם ככל הניתן פגיעה עתידי באזרחים בכל מקום שבו ניתן למנוע אותה, וכאשר אין להצדיקה, חשוב לערוך חקירות במקרים שבהם נהרגו אזרחים. חקירות כאלה הן חיוניות כאשר מועלות טענות מהימנות בדבר הפרות חמורות של דיני המלחמה, כולל הרג חסר זהירות או מכוון של אזרחים.
