ארגון Human Rights Watch אומר היום כי הן כוחות הביטחון של חמאס ברצועת עזה והן אלה של פתח בגדה המערבית ביצעו בימים האחרונים גל של מעצרים בלתי-חוקיים של מתנגדיהם. ברצועת עזה התעללו כוחות חמאס פיזית בחלק מהאנשים שעצרו וסגרו כמאה ארגונים בהם הם רואים בני ברית של פתח.
בדו"ח בן 113 עמודים היוצא היום לאור, שכותרתו "מאבק פנימי: הפרות זכויות האדם בידי פלשתינאים ברצועת עזה ובגדה המערבית", ארגון Human Rights Watch מתעד דפוס של הפרות חמורות של זכויות האדם שביצע חמאס נגד אנשי פתח ברצועת עזה ופתח נגד אנשי חמאס בגדה המערבית. זאת מאז השתלטותו בכוח של חמאס על רצועת עזה בחודש יוני 2007. ההחרפה האחרונה בסכסוך הפנים-פלשתיני באה לאחר שנה של מעצרים, עינויים והתעללות במעצר שביצעו שני הצדדים ממניעים פוליטיים.
לדברי ג'ו סטורק, סגן מנהל החטיבה לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch "כתוצאה מהמאבק הפוליטי בין חמאס ופתח עוד ועוד אנשים נופלים מדי יום קורבן להפרות חמורות של זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה". סטורק הציג בימים האחרונים את הדו"ח לגורמים פלשתיניים רשמיים בכירים ברצועת עזה ובגדה המערבית. "כוחות ביטחון משני הצדדים שמו להם למטרה לפגוע בפעילים ובארגונים של הפלג השני. ההתעללויות שלהם הפכו פלשתינאים מכל שכבות האוכלוסייה לקורבנות והחלישה את שלטון החוק".
ארגון Human Rights Watch קרא לרשויות חמאס ופתח גם יחד לשחרר את כל מי שנעצר באורח שרירותי בימים האחרונים ובמהלך השנה האחרונה, ולאפשר לאלתר לעובדי זכויות אדם בלתי-תלויים גישה לעצורים. אנשי כוחות ביטחון וחברי מליציות שהורו על שימוש בעינויים או עינו עצירים חייבים לתת על-כך את הדין.
הדו"ח החדש קורא לתומכים הבינלאומיים של חמאס ופתח – ברמה הכלכלית והמדינית – להתנות את סיועם ואת תמיכתם בכוחות ביטחון בצעדים ממשיים וניתנים לאימות שיפסיקו את ההפרות החמורות של זכויות האדם.
גל המעצרים האחרון החל לאחר שלושה פיצוצים שאירעו בטווח של 24 שעות ברצועת עזה. בפיצוץ האחרון, שאירע ב-25 ביולי 2008, נהרגו ילדה בת ארבע וחמישה חברים בגדודי עז א-דין אל-קסאם - הזרוע הצבאית של חמאס, בעת שהיו בבית קפה על חוף הים של העיר עזה. מנהיגי חמאס מיהרו להטיל על פתח את האחריות לפיצוץ, אף שלא סיפקו ראיות כלשהן התומכות בטענה זו. פתח טען כי אינו אחראי לפיצוץ.
זמן קצר לאחר הפיצוץ ביצעו משטרת חמאס, כוח הביטחון הפנימי וגדודי עז א-דין אל-קסאם, מעצרים רחבי היקף של חברים בפתח ותומכיו. שר הפנים של חמאס, סעיד סיאם, אמר לארגון Human Rights Watch ב-28 ביולי כי הכוחות שבשליטתו עצרו כמאתיים בני אדם. לדברי סיאם ופעילי זכויות האדם מקומיים שוחררו רבים מהעצורים תוך זמן קצר.
שלטונות חמאס אף סגרו את משרדי פתח בצפון רצועת עזה ולדברי ארגונים מקומיים לזכויות האדם גם למעלה ממאה ארגונים אזרחיים, גופי צדקה ומועדוני ספורט. הכוחות החרימו מחשבים וציוד משרדי ובמקרים מסוימים גם רהיטים ומזגנים.
סיאם ומחמוד א-זהאר, שר חוץ לשעבר ומנהיג רב השפעה בחמאס, אמרו לארגון Human Rights Watch כי המעצרים וסגירת הארגונים בוצעו ברובם על-ידי המשטרה. אולם, עדי ראייה וארגונים מקומיים לזכויות האדם אמרו כי גדודי עז א-דין אל-קסאם הם שעמדו לעיתים מזומנות בראש פעולות אלה. החוק הפלשתיני אינו מעניק לגדודי עז א-דין אל-קסאם סמכויות כלשהן לאכיפת החוק.
א-זהאר אמר עוד לארגון Human Rights Watch כי אלה ש"יצליחו לשכנע את החוקרים כי אינם מעורבים" ישוחררו "אפילו אם הם שייכים לפתח".
ארגון Human Rights Watch חוקר שני מקרים שבהם עצרו גדודי עז א-דין אל-קסאם אנשים והיכו אותם בטרם שחרורם. אדם אחד, בן 35, סבל מארבעה שברים ברגל אחת, מפציעת ירי ברגל השנייה ומשבר בזרועו. נציגי ארגון Human Rights Watch ביקרו את האיש ב-28 ביולי, בעת ששכב מחוסר הכרה בהמתנה לאישור ממשלת ישראל להעברתו לישראל לצורך טיפול רפואי.
במהלך שנועד ככל הנראה לנקום בחמאס, עצרו כוחות הביטחון בגדה המערבית כמאה אנשים שנחשדו בקשרים לחמאס, כמחציתם באזור שכם. על העצורים נמנו על-פי הדיווחים אקדמאים ובעלי תפקידים רשמיים בממשל המקומי, שכבר שוחררו בחלקם. פעילי זכויות אדם בגדה המערבית אמרו כי אחד מאנשי חמאס בשכם הוכה במהלך מעצרו באורח כה קשה עד שנזקק לאשפוז. במהלך השנה האחרונה, סגרו הרשויות בגדה המערבית עשרות ארגונים שנחשדו בקשרים לחמאס.
לדברי סטורק "הפיצוצים בעזה הם מעשים פליליים, וכוחות הביטחון נושאים באחריות להביא את האחראים להם לדין. עם זאת, לפחות חלק ממנהיגי חמאס מעדיפים ככל הנראה לנצל פשעים אלה כאמתלה לחיסול פתח ולחיזוק השלטון. אין צל של ספק כי מעצרים המבוצעים בבירור לשם נקמה בגדה המערבית אינם חוקיים באותה מידה".
ארגון Human Rights Watch הביע גם את דאגתו העמוקה בשל מתקפת חמאס על ארגונים אזרחיים וגופי צדקה. שר הפנים סיאם ומחמוד א-זהאר אמרו שניהם כי הרשויות מצאו הוראות להכנת חומרי נפץ במחשב שהחרימו, וכי הן מחפשות ראיות לכך שחברים בארגונים עמדו בקשר עם כוחות ביטחון בגדה המערבית.
לדברי ארגון Human Rights Watch רוב הארגונים שנסגרו נחשבו לבעלי זיקה כלשהי לפתח, אולם אין הדבר נכון לגבי כולם. אחד הארגונים היה המועצה הפלשתינית ליחסי חוץ, שבראשה זיאד אבו עמר, חבר במועצה הפלשתינית המחוקקת. בבחירות של שנת 2006, בהם עלה לשלטון, תמך חמאס במועמדותו העצמאית של אבו עמר. אבו עמר תיאר את ארגונו כ"מקום מפגש לכל הפלגים, כולל חמאס, ואחד המוסדות היחידים בעזה שיש לו קשרים לעולם החיצון". הוא אמר לארגון Human Rights Watch: "בסביבות השעה 01:00 באו אנשים חמושים ורעולי פנים ולקחו הכול – מזגנים, מסמכים, ספרים ועשר שנים של תיעוד שאין לו תחליף. הם לא השאירו כלום במשרד".
על-פי הדו"ח של ארגון Human Rights Watch עצרו כוחות ביטחון של פתח במהלך 12 החודשים האחרונים מאות חברים ותומכים בחמאס בגדה המערבית, ללא צווי מעצר. הכוחות העוצרים היו לרוב רעולי פנים, לא הזדהו ולא מסרו לעצורים את עילת מעצרם. לעיתים מזומנות לא סיפקו הרשויות לעצורים עורכי-דין ולא הביאו אותם בפני תובע בתוך 24 שעות, כפי שמחייב החוק הפלשתיני. הרשויות התעלמו ממספר צווים של בית משפט אשר הורו על שחרור עצורים.
על-פי הדו"ח, עינו כוחות ביטחון בגדה המערבית לעיתים קרובות עצורים במהלך חקירות, ובאחד המקרים הביאו בכך ככל הנראה למותו של עציר. שיטות העינויים כללו הוצאות מבוימות להורג, בעיטות ומכות אגרוף והלקאה במקלות, וצינורות פלסטיק וגומי. שיטת העינויים הנפוצה ביותר הייתה החזקתם של עצירים בתנוחות מכאיבות למשך פרקי זמן ממושכים. שיטה זו, המוכרת בערבית בכינוי "שבח", גורמת כאב עז ולעיתים אף פציעות פנימיות אך אינה מותירה סימנים חיצוניים.
כוחות חמאס ברצועת עזה ביצעו גם הם הפרות רבות כאלה. כוחות הביטחון ברצועה ביצעו מעצרים שרירותיים של מי שנחשדו כמתנגדים פוליטיים, עינו עצירים, דיכאו את חופש הביטוי וההתכנסות, והפרו את זכויות ההליך ההוגן המעוגנות בחוק הפלשתיני והבינלאומי.
משך ההפרות שבוצעו נגד עצורים ברצועת עזה היה ככלל קצר יותר מאשר בגדה המערבית, אך עוצמתן הייתה רבה יותר: מעצרים שרירותיים לוו בהכאה קשה ובשני מקרים שתועדו על-ידי ארגון Human Rights Watch בירי מטווח קרוב ברגליים. בשלושה מקרים לפחות מתו אנשים במשמורת, ככל הנראה כתוצאה מעינויים.
ברצועת עזה כמו גם בגדה המערבית לא חייבו הרשויות על-פי רוב חברים בכוחות הביטחון שהיו מעורבים בהפרות לתת על-כך את הדין. גורמים רשמיים בגדה המערבית אמרו לארגון Human Rights Watch כי ביצעו הליך משמעתי או הענישו קצינים על הפרות, אך לא סיפקו מידע על מקרים ספיציפיים או נתונים. ברצועת עזה אמרו גורמים רשמיים לארגון Human Rights Watch כי הענישו למעלה מ-700 שוטרים על הפרות של זכויות האדם, אך לא סיפקו פרטים כלשהם.
ברוב המקרים שתועדו על-ידי ארגון Human Rights Watch וארגונים פלשתיניים לזכויות האדם בגדה המערבית היו מעורבים המודיעין הכללי או הביטחון המסכל, שניהם גופים המפקחים על פלגים פוליטיים ומליציות. מפקד הביטחון המסכל בגדה המערבית, זיאד האב א-ריח, כפוף לשר הפנים עבד א-ראזק אל-יחיא ובאמצעותו לראש הממשלה סלאם פיאד. ראש המודיעין הכללי, תאופיק טיראווי, כפוף ישירות לנשיא מחמוד עבאס. על-פי סעיף 39 לחוק הבסיסי הפלשתיני משמש הנשיא כמפקדם הכללי של כל הכוחות הפלשתיניים.
ברצועת עזה עסקו רוב הדיווחים על הפרות במשטרה או בכוח הביטחון הפנימי, המופעלים על-ידי חמאס ומופקדים על הטיפול בפשעים פוליטיים וביטחוניים. במהלך רוב התקופה שבה עוסק הדו"ח שימש ראש ממשלת חמאס איסמאעיל הנייה גם כשר הפנים, אולם הגורם הרשמי הבולט בתחום הביטחון ברצועת עזה היה ככל הנראה סעיד סיאם. בשלהי אפריל 2008 מונה סיאם רשמית לשר הפנים, משרה שבה כבר החזיק בין מארס 2006 ל-מארס 2007.
הדו"ח מתייחס גם למממניהם ולתומכיהם של פתח וחמאס. מאז חודש יוני 2007 ניסו ממשלות שונות הפעילות באזור – ובייחוד ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי – לבודד ולהחליש את חמאס ברצועת עזה, ובמקביל לחזק את פתח בגדה המערבית. הדו"ח אינו עוסק בהחלטה המדינית להעדיף את פתח על פני חמאס. עם זאת, הדו"ח מבקר ממשלות שהתחייבו להעביר 8 מיליארד דולר ארה"ב לגדה המערבית, כולל מיליוני דולרים שיועדו להכשרה ותפעול של כוחות ביטחון המופעלים על-ידי פתח, על-כך שלא הקדישו תשומת לב ראויה להפרות השיטתיות שביצעו כוחות אלה ונמנעו מלמתוח עליהם ביקורת בפומבי.
האיחוד האירופי, גדול התורמים לרשות הפלשתינית, תומך במשטרה הפלשתינית האזרחית, שהיא ככל הנראה הכוח הביטחוני הפחות פוגעני מכולם בגדה המערבית. ארה"ב, המובילה את המאמצים לחיזוק כוחות הביטחון הפלשתיניים בגדה המערבית, התחייבה לתרום לפחות 60 מיליון דולר להכשרת כוח הביטחון הלאומי והמשמר הנשיאותי הנאמנים לנשיא עבאס, ולסיוע להם. מקורות הסיוע של הביטחון המסכל ושל המודיעין הכללי, שני הכוחות הבעייתיים ביותר, אינם ברורים עדיין.
לדברי סטורק "הפסקת העינויים וההפרות החמורות האחרות צריכה להיות תנאי הכרחי לתמיכה מערבית מסיבית בכוחות ביטחון בגדה המערבית". סטורק הוסיף כי "כוחות ומפקדים המתעלמים מהחוק הפלשתיני או הבינלאומי לזכויות האדם אינם צריכים לקבל כסף או אימונים".
רק מעט ידוע בנוגע לסכומים ולמקורות הסיוע של רשויות חמאס. לדברי גורמים רשמיים בארה"ב, בישראל ובפתח, חמאס מקבל סיוע מסוריה ואיראן.
ג'ו סטורק אמר כי "על-מנת שלא להיות שותפות להפרות של זכויות האדם, על ממשלות התומכות בחמאס ברצועת עזה להתנות את סיוען ברפורמות בכוחות הביטחון. אלה התומכים בחמאס מבחינה מדינית צריכים לצאת בגלוי נגד ההפרות שהתנועה מבצעת ולהפעיל עליה לחץ להפסיקן".
גורמים פלשתיניים רשמיים מציינים את ההרס של בתי כלא ומתקנים ביטחוניים ואחרים של מערכת אכיפת החוק בידי ישראל מאז החלה האינתיפאדה השנייה בשלהי שנת 2000 כגורמים למצבן העלוב של מערכות אכיפת החוק הביטחונית והפלילית הפלשתינית. ארגון Human Rights Watch מציין כי ההגבלות המתמשכות שישראל מטילה על תנועת כוחות ביטחון פלשתיניים בגדה המערבית מהוות גם הן גורם משפיע.
על מערכת הביטחון הפלשתינית מכבידה גם מורשת של ריבוי גופים וחפיפה ביניהם ושל היעדר פיקוח עצמאי ומערכות להגנה על עדים. כוחות הביטחון הסובלים מניסיון מועט ומהיעדר ציוד ממשיכים להסתמך על שיטה המבוססת על הודאות באשמה, המעודדת התעללות בחקירות.
לדברי סטורק "גורמים מכבידים אלה הם אמיתיים, אך אף אחד מהם אינו מצדיק את התנהגותם הפוגענית של כוחות הביטחון ברצועת עזה ובגדה המערבית. המנהיגים הפוליטיים של חמאס ופתח יכולים וצריכים להורות על הפסקתן של הפרות נפוצות וחמורות אלה".
